שאלות ותשובות

על כתבי יד

  • מהו מספר מדף או סיגנטורה?

    בכל ספרייה או אוסף יש מספור של כתבי היד. מספר המדף הוא המספר הסידורי של כתב היד בספרייה או באוסף. מספר זה הוא הסימן המזהה של כתב היד, ודרכו אפשר למצוא את כתב היד המבוקש. לפעמים יש מספור רץ של כל כתבי היד בספרייה, ולפעמים יש כמה קבוצות שונות של כתבי יד (תת אוספים) שממוספרים בנפרד (למשל, אם הם הגיעו לספרייה ממקורות שונים, או לפי התחום שבו הם עוסקים וכד').

  • מהו מספר קטלוגי?

    לחלק מהספריות או האוספים יש קטלוג של כתבי היד שלהן. בקטלוג מתוארים כל כתבי היד של האוסף או חלקם. עבור כל כתב יד נמסרים נתונים חשובים כמו התוכן, המצב הפיזי, המקום והזמן שבו נכתב כתב היד ועוד. כתבי היד בקטלוג ממוספרים ומספר זה הוא המספר הקטלוגי של כתב היד. מספר זה שונה ממספר המדף (ר' לעיל). לחלק מהאוספים או הספריות אין קטלוג כלל, ולחלקן יש יותר מקטלוג אחד.

  • מה ההבדל בין עמוד לדף?

    לכל דף יש שני צדדים, שהם העמודים. לפעמים, שני העמודים של כל דף בכתב היד ממוספרים (כמו ספר מודפס כיום), ולפעמים הדפים ממוספרים רק בצד אחד. כדי להבחין בין שני הצדדים של הדף הממוספר, משתמשים באותיות עבריות או לועזיות: בעברית, צד א' או צד ב' (למשל 65א או 78ב), ובלטינית, (r. (recto ו-(v. (verso (למשל 34r. או 19v.)

  • איזה שימוש מותר בכתב היד?

    לרוב כתבי היד המוצגים באתר ניתנים לצפייה חופשית מכל מקום ולשיתוף ברשתות החברתיות. בחלקם הקטן אפשר לצפות רק ממחשבי הספרייה. עבור שימושים נוספים בכתבי היד כמו הורדה, הדפסה, פרסום וכו', כל ספרייה מגדירה מראש את תנאי השימוש בכתבי היד שברשותה. הספרייה הלאומית מחויבת לציין בצמוד לכל כתב יד את תנאי השימוש המתאימים על פי הנחיית ספריית המקור. עקרון בסיסי הוא, שבכל שימוש הנעשה בכתב יד של ספרייה מסוימת, יש לתת לה קרדיט על פי הנוסח המופיע באתר. עקרון נוסף הוא, שעבור כל שימוש שאינו מותר במפורש, יש לבקש אישור מראש ובכתב מספריית המקור. [לפירוט כל תנאי ההנגשה].

  • איך אפשר לקבל צילום של כתב היד?

    חלק מהספריות מאפשרות להדפיס את כתבי היד ישירות מתוך האתר. לקבלת צילום איכותי יש לפנות ישירות לספריית המקור. פרטי הקשר של הספריות מפורטים במסגרת תנאי השימוש בכתב היד.
    אם אין סריקה של כתב היד והמשתמש מעוניין לקבל סריקה של סרט המיקרופילם שנמצא בספרייה הלאומית, יש לפנות לספרייה הלאומית עם אישור בכתב מספריית המקור. אם המשתמש מעוניין לקבל צילום שכבר נסרק דווקא מהספרייה הלאומית ולא מספריית המקור, יש לפנות לספרייה הלאומית עם אישור מספריית המקור. שירות זה כרוך בתשלום כמפורט בדף תנאי השירות של הספרייה הלאומית.

  • איך אפשר לפרסם תמונות מכתב היד?

    חלק מהספריות מאפשרות לפרסם תמונות מכתבי היד ללא קבלת רשות מראש, תוך מתן קרדיט הולם לספרייה. רוב הספריות דורשות שהקורא יפנה אליהן כדי לקבל אישור לפרסם את התמונות . פרטי הקשר של הספרייה הרלוונטית מפורטים במסגרת תנאי השימוש בדף כתב היד באתר.

 

על "כתיב"

  • מהו מיזם "כתיב"?

    המטרה של "כתיב" היא לתת לציבור בכל העולם גישה חופשית לכל כתבי היד העבריים ברחבי העולם. כתבי היד העבריים הם טקסטים הכתובים ביד, בכתב עברי. כתבי היד מתעדים, מסבירים ומבטאים את התפיסות התרבותיות, הדתיות, החברתיות והמדעיות של היהודים בתפוצות השונות, לאורך הדורות. לצורך כך, הספרייה הלאומית יצרה שיתופי פעולה עם מוסדות המחזיקים בכתבי יד עבריים באוספיהם, ברחבי העולם. המטרה אינה לרכוש את כתבי היד אלא לקדם את הדיגיטציה שלהם, שתאפשר גישה חופשית וגלובלית.

  • באיזה שלב נמצא המיזם ביחס לתכנית המיזם השלמה?

    מסגרת הזמן: אנו נמצאים כעת (2017) בשנה הרביעית למיזם, המתוכנן לשש שנים.
    מספר האוספים המונגשים: בדף הבית של האתר מופיעים נתוני הפרויקט – מספר האוספים המונגשים, מספר כתבי היד המונגשים באתר, סה"כ הקבצים שנסרקו עד כה. בין האוספים השותפים בפרויקטים נמצאים הספריות הלאומיות של אנגליה, רוסיה, צרפת ואוסטריה, וספריות מובילות בעולם כמו ספריית הוותיקן, ספריית הפלטינה בפרמה, האקדמיה ההונגרית למדעים, JTS, HUC ועוד.
    מספר כתבי היד העבריים בעולם: ההערכה היא כי ישנם 85,000-100,000 כתבי יד עבריים ברחבי העולם. מספר כתבי היד שכבר נסרקו ומונגשים באתר מתוך האוסף הבינלאומי מופיע בדף הבית של האתר ומתעדכן מדי שבוע.
    הסכמים נוספים בעתיד: הספרייה הלאומית, בשיתוף עם פרויקט פרידברג (FJMS), מתכננת לחתום על הסכמים עם כל האוספים המוכרים בעולם, ספריות, ארכיונים, מוסדות תרבות וחינוך ואספנים פרטיים, כדי לסרוק ולהנגיש לציבור כתבי יד רבים ככל שניתן.

  • מהם כלי החיפוש והמחקר החדשניים שפותחו עבור המיזם?

    "כתיב" הוא הפרויקט היחיד בעולם המכנס את כל כתבי היד העבריים תחת קורת גג אחת, והמאפשר חיפוש ומחקר פשוטים וממוקדים באוסף הגלובלי הזה. בשלב הראשון של אתר האינטרנט של "כתיב", שיושק בסתיו 2016, בשלב זה של אתר האינטרנט של "כתיב" אנו מתמקדים בעיקר בחיפוש ובניווט באוסף הענק, וכן בבהירות ובגמישות של הצפייה בכתבי היד. לשם כך בנינו כלי חיפוש ייעודי לכתבי יד עבריים, שיאפשר למשתמשים למצוא ביעילות ובקלות כתבי יד מאוספים שונים, חדשים וישנים, על פי מספרי המדף שלהם, סגנונם והקשרם התרבותי.
    הכלי השני הוא צפיין (viewer) ייעודי לכתבי יד, אשר יאפשר לצפות בכתב היד השלם בכמה אופנים שונים, יזהה את האוסף הנוכחי שבו נמצא כתב היד, ויאפשר ביצוע פעולות שונות כמו שיתוף, הורדה והדפסה, בהתאם לתנאי השימוש המוגדרים על ידי כל ספרייה וספרייה.
    בעתיד יתווספו כלים לעיבוד טקסטים ותמונות, כגון תיוג, תעתוק, ואפשרויות גרפיות.

  • איזו טכנולוגיה חדשנית משמשת לשימור אוסף "כתיב" לטווח ארוך, ומהו אורך הטווח?

    המחויבות שלנו בתור הספרייה הלאומית של ישראל והעם היהודי היא להבטיח שהחומרים ישמרו לטווח ארוך מאוד, אידאלית ללא הגבלה, כדי שישמשו את הדורות הבאים. לשם כך אנו משתמשים בשילוב של חומרה, תוכנה ומדיניות: מערכת תוכנת "רוזטה" של אקס-ליבריס משמשת לתהליכי שימור דיגיטלי, מערכת התוכנה מותקנת על סביבה של שבעה שרתי Dell, המשתמשים במסד הנתונים "אוראקל". היקף הנתונים שלנו כעת עולה על מאות טרה.