مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
קדשנו במצוותיך / מתוך התפילה (מתוך תפילת עמידה של שבת וחג) / נוסח לשבת (אשכנז) אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת וְהַנְחִילֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ וְיָנוּחוּ בָהּ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת |
|
פסקת החתימה של ברכת 'קדושת היום' - הברכה האמצעית בתפילת עמידה של שבת ויום טוב. ברכה זו מחליפה את שלוש-עשרה הבקשות המפורטות בתפילת עמידה של חול, 'תפילת שמונה-עשרה', בהתאם לקביעת חז"ל לפיה "אסור לתבוע צרכיו בשבת" (תלמוד ירושלמי, שבת, טו:ג). לשונות הפתיחה ("קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ") והסיום ("מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת") של הפסקה נזכרות בתלמוד הבבלי (מסכת פסחים, קיז ע"ב), אך נוסחה המלא, הדומה כמעט לגמרי לנוסח המוכר בימינו, מתועד לראשונה ב'סדר רב עמרם גאון' – סידור תפילה והלכותיה מן המאה התשיעית. הנוסח שהתקבע במרוצת הדורות מכיל גיוונים זעירים בהתאם למועד בו נאמרת הברכה – שבת או יום טוב. אמנם אין בתפילת עמידה של שבת וחג בקשות כגון 'רפאנו ה' ונרפא', או 'השיבה שופטינו כבראשונה', אך אין פירוש הדבר שאין בתפילה זו בקשות כלל. עמידת האדם לפני האלהים, אי אפשר לה כמעט שתהא נעדרת ייחול וציפייה, ואפילו בשבתות וימים טובים בהם יש להימנע ממחשבות של צער; ואכן, הפסקה שלפנינו מבטאת רצונות דתיים קיומיים ועמוקים המתנסחים בקיצור נמרץ. במלים ספורות וקצובות, מבקשים המתפללים בקשות נשגבות במיוחד, היאות למועד בו הן נאמרות: קדוּשה, תורה, טוּב, שמחה, טהרה ומנוחה. |
| • אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ – מטבע-לשון שגרתית לתפילות ולבקשות קדומות. • רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ – קבל את מנוחתנו בשבת ברצון; המילה 'רְצֵה' מציינת בקשה כבר במזמורי תהלים, למשל בפסוק (קיט, קח): נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא ה' וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי. • קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ – קדש וייחד אותנו לך על ידי המצוות שנתת לנו. קטע זה מן הברכה, כמו גם חתימתה, מופיע כבר בתלמוד הבבלי במסכת פסחים (קיז ע"ב). • וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ – הענק לנו נחלה בתורה ובלימודה. הלשון מזכירה את זו שמברך אדם השוכב לישון, על פי האמור בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות, ס ע"ב): "יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתשכיבני לשלום, ותן חלקי בתורתך, ותרגילני לידי מצוה...". • שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ – הענק לנו שפע ורווחה, כמאמר הנביא ירמיהו (לא, יג): וְרִוֵּיתִי נֶפֶשׁ הַכֹּהֲנִים דָּשֶׁן וְעַמִּי אֶת טוּבִי יִשְׂבָּעוּ נְאֻם ה'. • וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ – הושע אותנו, ובכך תשמחנו. הלשון מזכירה את זו של תפילת חנה, הכתובה בספר שמואל א (ב, א): וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּה' רָמָה קַרְנִי בַּה' רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ. • וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת – הפוך את לבבנו לטהור ונקי, כדי שנוכל לעבוד אותך ללא כל הרהור עברה, ברוח דברי משורר התהלים (נא, יב): לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי, וכדברי שמואל הנביא אל העם, כמובא בספר שמואל א (יב, כד): אַךְ יְראוּ אֶת ה' וַעֲבַדְתֶּם אֹתוֹ בֶּאֱמֶת בְּכָל לְבַבְכֶם כִּי רְאוּ אֵת אֲשֶׁר הִגְדִּל עִמָּכֶם. • וְהַנְחִילֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ – והענק לנו באהבתך ובהיעתרותך אלינו את השבת. • וְיָנוּחוּ בָהּ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ – הענק לנו את השבת כדי שנוכל לנוח בה, עניין שהוזכר כבר בתחילת השיר. ישראל מוצגים כאן כמי שמקדשים את שם הקדוש ברוך הוא בעולם, ובכך נוצרת הקבלה בין קידוש הקב"ה ביד ישראל, וקידוש השבת ביד הקב"ה. • בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת – הברכה נחתמת ב'קדושת היום', בהתאם לעולה מן התוספתא למסכת ברכות (פרק ג', הל' יב): "בשבת וביום טוב וביום הכפורים מתפלל שבע ואו' קדושת היום באמצע". קדושת היום עומדת בזיקה לתיאור הבריאה בספר בראשית (ב, ג): וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. נוסח החתימה ידוע כבר מן התלמוד הבבלי במסכת פסחים (קיז ע"ב). |
| عنوان |
קדשנו במצוותיך |
|---|---|
| دورة العام |
שבת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
