• אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ – מטבע-לשון שגרתית לתפילות ולבקשות קדומות. • רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ – קבל את מנוחתנו בשבת ברצון; המילה 'רְצֵה' מציינת בקשה כבר במזמורי תהלים, למשל בפסוק (קיט, קח): נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא ה' וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי. • קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ – קדש וייחד אותנו לך על ידי המצוות שנתת לנו. קטע זה מן הברכה, כמו גם חתימתה, מופיע כבר בתלמוד הבבלי במסכת פסחים (קיז ע"ב). • וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ – הענק לנו נחלה בתורה ובלימודה. הלשון מזכירה את זו שמברך אדם השוכב לישון, על פי האמור בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות, ס ע"ב): "יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתשכיבני לשלום, ותן חלקי בתורתך, ותרגילני לידי מצוה...". • שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ – הענק לנו שפע ורווחה, כמאמר הנביא ירמיהו (לא, יג): וְרִוֵּיתִי נֶפֶשׁ הַכֹּהֲנִים דָּשֶׁן וְעַמִּי אֶת טוּבִי יִשְׂבָּעוּ נְאֻם ה'. • וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ – הושע אותנו, ובכך תשמחנו. הלשון מזכירה את זו של תפילת חנה, הכתובה בספר שמואל א (ב, א): וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּה' רָמָה קַרְנִי בַּה' רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ. • וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת – הפוך את לבבנו לטהור ונקי, כדי שנוכל לעבוד אותך ללא כל הרהור עברה, ברוח דברי משורר התהלים (נא, יב): לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי, וכדברי שמואל הנביא אל העם, כמובא בספר שמואל א (יב, כד): אַךְ יְראוּ אֶת ה' וַעֲבַדְתֶּם אֹתוֹ בֶּאֱמֶת בְּכָל לְבַבְכֶם כִּי רְאוּ אֵת אֲשֶׁר הִגְדִּל עִמָּכֶם. • וְהַנְחִילֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ – והענק לנו באהבתך ובהיעתרותך אלינו את השבת. • וְיָנוּחוּ בָהּ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ – הענק לנו את השבת כדי שנוכל לנוח בה, עניין שהוזכר כבר בתחילת השיר. ישראל מוצגים כאן כמי שמקדשים את שם הקדוש ברוך הוא בעולם, ובכך נוצרת הקבלה בין קידוש הקב"ה ביד ישראל, וקידוש השבת ביד הקב"ה. • בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת – הברכה נחתמת ב'קדושת היום', בהתאם לעולה מן התוספתא למסכת ברכות (פרק ג', הל' יב): "בשבת וביום טוב וביום הכפורים מתפלל שבע ואו' קדושת היום באמצע". קדושת היום עומדת בזיקה לתיאור הבריאה בספר בראשית (ב, ג): וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. נוסח החתימה ידוע כבר מן התלמוד הבבלי במסכת פסחים (קיז ע"ב).
|