דרור יקרא

• דְּרוֹר יִקְרָא - האל העניק דרור לאדם ולעולם ביום השבת, ולעתיד לבוא יביא על האדם והעולם את הגאולה האחרונה.
• וְיִנְצָרְכֶם כְּמוֹ בָבַת - עם ישראל הוא כבבת עינו של האל, השומר עליהם כאדם המגן על עינו, כמתואר בדברים לב, י: יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבֲבֶנְהוּ יְבוֹנֲנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. בבת היא גלגל העין, כאמור בזכריה (ב, יב): כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ...
• דְּרֹשׁ נָוִי וְאוּלָמִי - זכור והשב את השכינה לציון ולבית המקדש.
• נְטַע שׂוֹרֵק בְּתוֹךְ כַּרְמִי - שורק היא גפן משובחת, השורק והכרם הם בדרך כלל דימוי לעם ישראל. כאן ניתן לפרש בשני מובנים: שורק הוא המלך המשיח שאותו מבקש עם ישראל, או גם: השורק הוא עם ישראל והכרם היא ארץ ישראל והבקשה היא לשיבת ישראל לארצו.
• דְּרֹךְ פּוּרָה בְּתוֹךְ בָּצְרָה - פורה היא גת וגם מידה של יין, משל לכך שה' "ידרוך" את האויבים כאיש הדורך ענבים בגת, יסוד הדברים בישעיהו סג, א-ג: מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה... מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת: פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי.
• בָּצְרָה, אֱדוֹם - בדברי חז"ל ובפיוטים רבים אדום מסמל את מלכות רומי, הנצרות. אדום, בצרה ובבל מייצגות כאן את אומות העולם, אויבי ישראל.

• נְתֹץ צָרַי - שַבֵּר והכנע את אויבי.
• בְּאַף עֶבְרָה - בכעס.
• תֵּן בַּמִּדְבָּר הַר הֲדַס שִׁטָּה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר - הפוך את המדבר לפורח, אחד מסימני הגאולה. נשען על פסוקים מישעיהו (מא, יט-כ): ...אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמוֹצָאֵי מָיִם: אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן, אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו.
• וְלַמַּזְהִיר וְלַנִּזְהָר - ישראל השומרים את השבת.
• שְלוֹמִים תֵּן כְּמֵי נָהָר - בנבואות רבות מתוארים ימות הגאולה כימים של ברכה, טובה והצלחה, כזרם שאינו פוסק וכנחל שוטף, למשל בישעיהו מח, יח: ...וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם.
• הֲדוֹךְ קָמַי - הכנע את אויבי הקמים עלי כמו מי שדך ומרסק במדוכה.
• אֵל קַנָּא - האל המקנא לעמו.
• בְּמוֹג לֵבָב וּבִמְגִנָּה - כך שלבם ימס בקרבם מפחד ומאימה, כפי שמתואר בשירת הים אחרי קריעת ים סוף: נָמֹגוּ כּל ישְׁבֵי כְנָעַן (שמות טו, טו).
• נַרְחִיב פֶּה וּנְמַלֶּאנָה - נפתח פינו בשירת הודיה. מיוסד על הפסוק בתהלים (פא, יא): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַרְחֶב-פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ.
• לְשׁוֹנֵנוּ לְךָ רִנָּה - על פי הפסוק בתהלים (קכו, א-ב): ...בְּשׁוּב ה' אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים אָז יִמָּלֵא שְׂחֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה.