שערים, 6 דצמבר 1953 — [כתבה]
רבה האחרון של ווארשה
בית ישראל מבכה את האבדה הגדולה בכסליים. על הגאון בתורה, הרב והמורה, שאור תורתו זרח בשמי היהדות שע1ים שנד, ומעלה. שדברו דבר ה' זו הלכה, ליווה דורות של תלמידי חכמים, חובשי בית המדרש, מחברי ספרים. לשעבר היו הללו יוצאים ק קהל עדת ישראל בספריהם עם הסכמת חותנו' מאורן של ישראל רכי שמיאל זיינוויל קלפפיש ז־ צ"ל רבת של ווארשה, משנאסף נגהו נתנו הכל עיניהם בחתנו העילוי החריף והבקי. ומשהתנו־ ססה בשער הספר החתימה "נ־ אום שלמה דוד כהנא, החום"קק ווארשה", ידעו קהילות הקודש 'ג בכל תפוצות ישראל: כל מן דין שרי לנא. ועל התפארת שנסתלקה. תפ־ ארת הרבנות של כמה דורות בישראל. ותפארתה של ווארשה המעטירה. זה היער הגדול והמ ־ . סועף של יהדות שרשית, של ריבואות נפשות מישראל, אצי־ לים, שלשלת היוחסין, מורמים מעם, בעלים בעמם, נוסח' מסו־
דת, הוד שבתפארת, פרנסים — ופשוטי עם, ענווי עולם• תבונת כפיים וחריצות מוח. רחובות שווקים ובאזארים שוקקים, בתי כנסיות ובתי מדרשות ושטיבל ך שאינם מתרוקנים לעולם, ביום ובלילה, בקיץ ובחורף, ביום חול ובשבת ובמועד! ו"גוט ־שבת־יוד־ עלעך" — כמין משרד־סעד מע־ עה־ידיו של איש אחד וכמה עוזר ש מתנדבים לצדו שהיו באים להצרותיהם הגדולות של בתי ישראל בשבת אחר התפילה ואו־ כפים מזונות, בשד ודגים וחמין ומכניסים למי שאין לו — ומו־ סדות תורה וחסה לינת־הצדק־ ו "טשיסטה", שעשו עבודת בריאות בעם למופת, ותפארת בחורים — במרכאות, מרכז לתורה וחינוך, יבייעדיהו — והדרת זקנים ונ - שים צדקניות עם גדול ורב, מחציתם של יוצאי מצרים, שעל כולם, על ששונם ויגונם, על מאווייהם וצערם' על הישגי־ הם ודאגותיהם ירד הכורת האב־ זרי. ובצמרתו של יער עבות זה
רב האילנות, הגזעים והפארות כיהן פאר - הוא. . רבי שלמה דוד. מזיגה ונציג לאצילות הרוח והנפש של דורות רבנים בישראל' לאהבת ישראל ולכבוד• ה תורה. אהבת ישראל כיצד ז ב• שעלה ארצה בשנה הראשונה ל• השתוללותי של ארמילוס הושע בקרב קהילות ישראל שבפולין נשא דברו לעם שכציון שלא ישקוט ולא ינוח עד שי חיש עזיה לנצורים המתענים במצוקתם — ובכל דרך אפשרית. לציבור וליחיד. בגלוי ובסתר' בהיתר ו־ באיסור. ולא לשכוח - הוסיף — האומללים שביילו המצוקה אליי הם תינוקות מישראל שלא טעמו טעם חטא ואיו לבם תופס למה ניתך הזעם עליהם• שעמומם ושממונם של תינוקות מ י שר ־ אל קורע לבבות וזעקתם עולה עד לב חשמים. שילחי להם צ-
עצועים. וכבוד התורה כיצד 1 עין טובה ואוזן קשבת לקשה־ יום! צלילות דעת ורוחב לב וחוסר נגיעה ומשוא־סנים בדין, שיהא הדיין שותף למעשה בראשית כיי דין אמת לאמתו! עמידהגאה, כולה אומרת כבוד' כלפי סדר סים ותקיפים ורהמי אב לנדנה ושפל ו תודעה מתמדת, שהישיבה על כסאם של רבי חיים דודזון רבי יקיל גזונדהייט ורבי שמר אל זיינוויל קלפפיש מהייבת. א• כן, גדול היה כבודה של הרב - נות בווארשה ונושאה, ונושאו העיקרי של כבוד זה ויסעת־הוד זו היה הוא. דבי שלפה דוד ד צ"ל. שביתו, אם במשה 17 שב־ ווארשה ואם בחצי אוד החיים שבעיר העתיקה, היה בית ועד לחכמים ובית גנזים לכבוד התורה והדרה' מרכז ותל־תלסיות ליהודי פולין ולשארית םליטתה של זו בארץ.
ועם הסתלקותו נסתלק כבוד התורה ונסתלקה התגלמותה של וותפארת, שהתנוססה בשמי ישראל ושמה היה — יהדות ווארשה. על האי שופדא דבלי בארע* קא בכינא. י. שלומי