שערים, 4 נובמבר 1952 — [כתבה]
8189881
וורנ נ!ח0 אושד נשו הדואו
הצעת אי־אמו! לממשלה נחזתה נווב ;!ולוח
- מאת סופרנו הכרלמנמרי הרכ דיר מרדכי גורוק (מזרחי) אושר אמש ככנטת כשר הדואר כעד אשור צרופו של הרב ;זרוק למגושלה, הצביעו , 56 משיעות מפא"י מזרחי, הפוהמ-ז ;גד דזצ? 3יעו 34 מסיעות הכלליים מפ''מ, חדת ומק־'י ;ג' גי פא־י, אגו-י, הפדוגרסיכים והרכ ;ורוק עצמו - ;מנעו לעני כן ;דהתה הצע־ה להכיע אי אימון לממשלה בעד אי-אימון הצביע־ 36 מביעות הכלליים, אגו"י, מפ"ם, חדות ומק"י נגד הצעת אי־אימון הצביעו 56 מסיעות מפא''י, הפוהמ"ז, והמזרחי ;ציגי שא-'י, הפרוגרפיכיש דסיעת למדן-ליכ'. ןיץ ;מגעו
הודעתו 0ל ראש הממשלה היתד, קצרה ולאחר שראש הממשלה ביקש לאשר את ההודעה על צרוף שר חדש' הוסיף שיתכן ובקרוב יודיע על סדורים גוססים בממשלה. סגן יו"ר הכנסת מר בנימין מינץ שניהל את הישיבה העיר, כי "דרשו שהויכוח על הודעת ראש הממשלה יימשך 8 שעות וקבעו לזה 4 שעות והויכוח נסתיים בשעתיים בלבד".. . בהודעתו על התפטרותו עי שר הסעד הרב י. מ. לוין מהממשלה בערב ראש השנה, ציטט ראש הממשלה קםעים מחלוסי מכתבים שהיו ביניהם י בענין זה (נתפרסמו בשעתם). שר החיניד םרופ' ב. צ. דינבודג הודיע על התפטרותו של הרב ד"ר קלמו כהנא מכהונתו כמן שר החינוך והתרבות. ~ ~ מר 3 ברנשטיין (הכלל־ים), ראשון המתוכתים איהל להרב מרוק הצלחה בעבודתו, אך דיבר ננד חלוקת משרד התחבורה. צרוםו של הרב נורוק, המשיך הנואם, עם כל ההערכה האישית אינו צרוף שיוכל להחזיר את האמון בממשלה ולא יקדם את
פתרון הבעיות הגורליות של המדינה.
>זר י בן אהרן (נ(ש"ם) דיבר על "נסיוניתיו האינטלקטואליים של ראש הממשלה בעל?יתו לרנל שנסתיימו בחלוקת משרד התהבו־ רה ובהעמדת איש דתי בראש משרד מובהק בחלולי שבת".. . והרב י 'מ לוין (אגו"י), בנאומו אמד שבזמן האחדוז הקניש בממשלה שנוי לדעה, ואולי זה מפני התפוררות החזית הדתית, והמצב קיבל צורה של ממשלת מפלגה אהת עס מספד נספחים אחדים. הוא הסביר שלא רצח לגרום למשבר בענינים כלכליים, אולם בענינים הנוגעים לנפש האומה לא יכול לוותר. נכנסנו לממשלה לפני ארבע שנים וחצי — אמד — כדי לעשות בה את הדברים המאהדים
ולעזוב את חמסדידיט וידענו ש־ כניסתנו לממשלה מתלישה את תכניתנו המקסימלית לבנות את המדינה ואת תחוקתה עפ"י התורה. הרב לוין ההדיז שאין הוא מתחרט אף לרגע על כניסתו לממשלה, כי אין לזלזל בהישגים הדתיים שהושגו, *ולס בזמן האהדוןיכ־ נ דת נטיח למנוע חישןים דתיים נוספים. בהמשך דבריו סיפר, כי הציע לראש הממשלה לדחות לששה הד־ שים בלבד את חקיקת החוק לשדות לאומי לבנות דתיות ולמנוע משבר. אף ראש הממשלה לא חסכים גם להצעה זאת. הרב לוין סייס את נאומו באזהרה שאח גיוס הבנות הדתיות יוכלו לבצע רק נכח. נציגי . חרות'' הודיעו שהל ח־
עגין אינו רציני ולכו לא ינזתתסו בויכוח. מד פ רוזן (פרוגדםיבים) אמר, שממשבר זה יש ללמוד "שלא לבנות להבא ממשלה על הדתיים שבמדינה". בתשובתו למתוכחים סנה ראש הממשלה >זר בן גוריון, להרב לוין ושאל אותו: "למד. ישבת בממשלה ארבע שנים כאער בנות ג־יסו לצבא ן הלא בשמך גייסתי את הבנות לצבא. הרב לוי! "אבל אז... " בו גוריו! "אל תסריע לי!''—מה שנעשה כיום באמריקד, השמצות נגד המד־נה וכוי נעשה , א בלי הוראות מכאן. הרב לוין "אני עשיתי זאת?" "*. בן גוריון "אם לא, אז תצא נגד זה!" — אינני מתחרט על משיכת האגודה לתוך המעגל הציוני לאחר שעשרות שנים נלחמו בציונות, ובטדה שיהיה תלוי כנו נשתדל להחזירם ולשתפם־ ב אהריות. אולם, אל יספר לנו הרב לוין שהוא מושבע ועומד מסיני, לכולנו הלק בסיני. בסיני נאמר גם שצריך לדבר אמת, כשם שאין אוכלים ־ כשר למחצה כך אסור לדבר מחצית האמת. הרב לוין צריך היה לומר את האמת שהוא נכנס לממשלה לא על יסוד סט־ סוס קוו אלא על יסוד של גיוס בנות דתיות לשדות לאומי כעבור שנה, ואם זכיתו היתד, לפרוש כפי שהודיע אז אבל לא היתה לו הזכות להשתדל לחניע גם אחרים שיעזבו.
בהמשך דבריו אמר בן גוריון שלא יתן למעוט להכתיב תנאים לרוב. דזוא גילה שבמו"מ עם הכלליים על הצטרפות לממשלה הראו נציגי הכלליים נכונות לותר על כל הסריגדמה שלחם., . להלן שאל מר בן גוריון את הכלליים: היכן אתם בנגב, באילת כהרי ירושלים והגליל? חיפשתי אתכם שם ולא מצאתיכם".