המגיד, 11 יוני 1891 — מכתבים משר של ים. [כתבה]
מכתבים משר של ים.
גם היום מרי שיחי. חזות קשה הגד לי, אחינו בני ישראל י בקורפו מכים ומעונים בידי היונים העריצים השואפים לבלוע אותם חיים ו ולשפוך דמם כמים. קול ענות גבורה וקול ענות חלושה עלו באזני. הקול קול יעקב הצועק מנהמת לבו: הה!עיפה נפשי להורגים' ומעבר זה קול צאן קדשים הנאנחים והנאנקים מתגרת עם פרא אשר על חרבו יחיה;לבי נשבר בקרבי לשמועה הנוראה כי אחינו בקור&ו נתונים בצרה ובשביה ובצאן לטבח יובלו. יום תמים לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי ' החסרתי נפשי מכל טוב' לא באתי בקהל משחקים' פרשתי את עצמי מכל תענוגות בני האדם, שפכתי שיחי לשוכן שמים* חתקדשתי וחטחרתי כאחד מבני העליח... וכל חלילה שנה לא ראיתי עמדתי על וגלי ושרתי תפלת נעים זמירות - ישראלו ובהתפללי ובשפכי נפשי לשוכן מחמים. הרגשתי כי עיפח נפשי, אפסו כ חיתי , הורדתי לארץ ראשי , עיני סגרו ותרדמה גדולה נפלה עלי. וחנה השרף הידוע עומד לנגדי ויעמוד עד בוש. פניו נהפכו לצלם בלהות/ עד כי לא חכרתי את מראהו ; והוא בוכה בקול גדול כקול מים רביס היורדים במורד ובקול ח' השובר ארזי לבנון.
הארץ רגזה תחתיו ומלאכי מעל נתנו בבכי קולט ותהי לחרדת אלהים" חפצתי להושיט את ידי ולתת לו שלום. אבל ידי רועדת.,. ח&צתי לשאול לשלומו — ובלשוני אין מלה וגאלמתי דומיה. חפצתי להראות לו אותות בעיני ' והנח חח' עיני כהות' ואור עיני אין אתי עוד, חפצתי לסובב ראשי חנה והנח — וראשי ' חח ראשי ' כבמסמרות נטועים ולא אוכל לפנות ימינה או שמאלה/ ובאזני עלו קולות שונים, קול ילדים קטנים חקוראים לעזרה, קול בנות עדינות רכות וענוגות... קול זקנים ו נערים' קול נשים רחמניות מיללות עלעויליחם הנרמסים תחת כפות רגלי הפראים י קול אנשים חלשים הגועים ברעב ובצמא' והקופות חאלח העירוני וממראה רמותי השרף רחפו כל _עצמותי. קמתי ממקומי וחרימוחי קולי ; גזי יתנני שר ושופט בקורפו כי אז חשמרתים וכליתים_. ודנתי אה העיר כדין 'עיר חנדחת, , —. אל נא באפך שר של ים" ענה השרף//, ואל נא בחמתך' אל תעשה כלח לחיונים בקורפו' כי כל מח שברא חקבי'ח בעולמו לכבודו ברא' וגט את חיוגים בקורפו הקים כיוס הזח למלאות רצונו' וחקב;/ח בעצמו ובכבודו חזק את לנכס הערל לפשט עקמימיות שבלב ישראל, למען יכירו וידעו לרעת כי טעו בחשבונם ויעשו חרע בעיני חי * ואשר עי'כ שלח _6_עט מלאכיו, רוחות ומזיקים בדמות אנשים יונים חחיים על חשבון ישראל לע'טוח
מעשים אשר כל השומע תצילנה שתי אזניו, למען יתנו היהודים אל לבם כי חטאו בכפלים וכי גדול עונם מנשוא;ראשית על העלימם עין מאחיהם בארץ הקדושה ולא יצאו לעזרת חבריהם לקחת אתרוגים הגדלים במקום קדוש' ושנית על אשר נשקו את היד המכה אותם. האם לא שחוק מכאיב לב הוא כי היהודים היודעים היטב' כי היונים ישנאו אורם תכלית שנאה ויבזום בלבם' ימלאו מדי שנה בשנה את חורי היונים האלה כסף וזהב בלקחם מידם אתרוגים לברך את ה' ולשמוח בעליהם' ומשה אדון הנביאים אשר צוה בתורתו לקחת פרי עץ הדר ולשמוח לפני ח' על אשר הנחיל לחם ארץ זבת חלב ודבש' האם כון הוא על אתרוגי קורפו?והיהודים היושבים באתי'ק יראו מרחוק את אחיהם בחוי'ל מפזרים כסף כאפר לחיונים -ומחם יעלימו עין <י האם לא כצדק הסית ח' את היונים לפגוע עון ישראלו האם לא במשפט ישלם ח' מדח כנגד מדח' וחירים הלוקחות כסף וזהב מישראל תכינה את ישראל? היונים בקורפו יעשו כמעשה עם הארץ אשר חז"ל דמה אוחו לארי, מח ארי דורס ואוכל כך עם הארץ... וכך חמה עושים ; ינצלו את ישראל איזה מאות אלפים רי"כ בכל שנח' ואח"ז יעשו מעשים מכוערים... חגם עתה לא תאמין' שר של ים, בהשגחה פרטית?הלא עין בעין תראה כיחרבח שלוחים למקום ויבחר בשלוחים כאלה למען יכירו המוכים על מח ולמה נגפם ח' ' ויאמינו בהשגחה פרטית' ולא יוסיפו לעשות חרע בעיני \ז"י — כמדומה לי אמרתי לחשרף' עתה בא חקץ לתעלולי היונים בקורפו' בראותם כי כל מעשיהם בספר נכתבים ורבים קמו עליחס' טרל ,, חמגיד" _*חצפירח" "חמליץ" ועוזריהם וסופריחס ) וגם מולי"ם בלשונות אחרות. כלם
ידברו רתת ע"י אתרוגי קורפו0/1,, איזח רבנים מפורסמים' חגאונים מקבנח וילנא_, ברדיטשוב, ביאליסטק' יפינסק' ועוד ועוד' באו להשמיע דעתם לאסור אח אתרוגי קורפו ויראו לדעת כי /_'מצוח חבאח בעבירה" הוא' ועלינו להתרחק מעל אחלי חרשעים השוחים דם אחינו כמים. וגס דנו את העיר קורפו כרין עיר חנדחח /' ... טעות גיו'לה טעית חפעם' שר של ים' ענח _חשרף;רוב בני ישראל לא ישימו לבם לדברי הרבנים המעטים' ואולי גס בשנת חזאת יקנו עוד החסידים ורביחם בגליציה אתרוגי קורפו' כי מח לחם ולצרה ישראל \ תאם ידאגו לטובת חכלל' חאט עלתה אף פעם אחת מחשבח לפניהם לחשונ ע"ד עניני ישראל?אוחבים חמת אח נפשם ונשרפו עי'כ ידאגו רק למלאות בטנם בשר ויין ולשמוח כל חיום לרבנות חלילית ולגרש כל עצב מלבם' ולהכין לנ6שם תענוג רוחני לעולם חבא. ואחרי כי
ועל שמאל ויתפשו איזה יהודים ויסחנום סחוב והשלך אל הבור. — מי יודע אחרית משפטם ?: אמרתי להשרף_, הלא לא לכבודם עשו הדבר הזח* וכלל גדול הוא בידינו: שלוחי מצוה אינם נזוקין... "דמם בראשם, ענה השרף, מי בקש זאת מידם לריב ריב לא להם, הרשות ביד כל אדם להוציא אנחה מלבו בשעה שירגיש כאב באחד אבריו, ואם עי'''ז יבהל האיש השומע את האנחה הלא אז לא הוא אשם בדבר הזח. בן נענענו' הרשות בידינו להודיע צערנו ברבים, ואם עי"ז היראים בוארשא ואוהבי עמם יפרשו א"ע לקנות לחם בחנות היונים אין הצועקים אשמים ברבר, והדין נותן/ אם אחיו של פלוני חכה אותי לא אוכל דבר עם אחיו לשלוט. זולת זאת אין דבר — ". כמה פעמים נרדף;היהודי על צואת, אמרתי להשרף_, בא נאש ונמימ וגם המנח אשר אינה כחובה בספר התוכחת י נתקימה בו. והוא כאחד.., ועל כל גל וגל ינענע בראשו' אבל מוז אחריתנו כי נקוה' הלנצח יאגף בנו אי6 ח?' חלעולם נאבד בצדקתנו?לכל תכלח ראיתי קץ אך לא לצרות ישראל! "אל תתן תפלה לאלחים, ענת השרף/ לכל זמן ועת לכל חפץ, גם גאלת ישראל בוא תבוא ולא תאחר. עוד יראם ה' נפלאות כיום צאתם מארץ מצרים וכיום מתן תורתנו אשר נחוג בעוד ימים אחדים, ועלינו לקוות, כי "טובח תקוה מחיים.... "י עתה' חוסי?!חשרף לדבר' עלי ללכת לדרכי כי כבר עלה השחר' ואתת חכח עלי כי בוא אבוא להשמיעך נשורות טובות י'טועות ונחמות כי זח כל ישעי וחפצי לחיות מנשר טוב. "ובדברו נעלם מעיני ' הקיצותי וחנה חלופי
חילה_* לו ל** קן_$ה _4 _^ ר _לאפיקי א_#ר ךנזסה , _^_קליהי אל _א1י ול>* _^_ךם ל'ץקי (*1 ד"ר שמ"ן. ) שמות פותרי חחידח חמחודדח חזאח יפורסמו נחמגיד המי"ל,
יאמינו אשר גם ע"י האתרוג מקורפו ינחלו ש"י עולמות. א'י'כ איזה אלפים נפשות ישראל במה נחשבו בעיניהם?מה להם ולעניי ארץ ישראל?מה מחם יהלוך אם היונים יעשו עושר מכסף הקדושים, ומה לחם אם היהודים בקורפו מוכים ומעונים אחרי כי בתי הרביים מלאים כל טוב לא יחסר המזג וגם ינחילו עשר רב לבניהם , ; ולבני בניהם ועולמם יראו בחייהם וגן עדן מוכן עוד לפניהם, ומת לחם עוד — ; "? אבל_< אמרתי לחשרף, הממשלה בקורפו, ממשלת יון' התעוררה לשלם שבעתים לעושי הנבלה- והיא נקה לא תנקח את בל הקמים על היהודים לרעה' א'''כ ־ כל חרשעח כעשן תכלה. ? השרף שחק ורגז גם יחה ויאמר: "הממשלה תעשה אל;שלה וההמון יעשה את שלו' ואנכי אשאלך . _־ מרוע נתנה הממשלה חלשות לחתמון להעליל עלילותעל עם חף מפשע' מדוע לא קדמה פני הרעה ב_!:רם תבוא ?וכמעשה החברה _^ ^/ מכבי האש" תעשה הממשלה בארץ יון< כי גם מכבי חאש יבאו למקום השרפה אחרי אשל חאש אנלח את כל סביביחו וממלכת יון חוסיפח עוד להלע כי חיא עשתה את חוכתח רק אז אחלי אשל חחעוללו איתני אילופח וישלחו אניות מגן להגן על האנשים חאמללימ. אבל לא לאלף ימים תענזולנח אניות מגן מאנגליה וצלפת להג ן על העשוקים נקולפו. א"כ אין עצה אחלת כי אס _לחנינס ביגח כי יש כח ניד חיחודים להשיב חל6ח למחרפיחם ולחשיב לחם כפעלם' ואם חיתולים ימנעו א"ע לקנות אתרומם מהיונים' אז ידעו חיוגים כי לעת נגד פניחם. ובעינינו לאינו כי יש כח ביד חיחודים לשלם לשונאיהם מרח כנגר מלח, אמת חדבל אשל דבלח חצ6ילה (גליון (108 באמלח. _כי//אחב"י לא יתנקמו ולא יאמלו קשל' לא יעשו קנוניא ולא
יחשבו חועח על מלכות יון חישלחשבצלח חוסים אחב"י במנוחות שאננות ולא נח תאשם כי מסיתים זלעו בה את זרע _חאגטיסמיטיזמ. אבל יש לנו לשות לאמר אל בני עמנו;_אל תשליכו את נס6כם למקום חחוא ששם למי אחינו מוגרים כמים במורה ואל תלכחו את ע6ל תלי לומסיכםי, ' חס!אמל חשלף' ויט אזנו לשמוע ויקשב וישמע, תן לי את יון. אמל אלי ' ויקחניעל אבלחו וילם מעל חאלץ ויאמר: חבט נא על לחוב דזיקח _בואושא ותלאה מעשי אחיך הקנאים. חבטתי ולאיתי: והנח חמון אנשים לכיס מבני ישראל נקבצו ל6ני 6תח חנות האופה חיוני וישלקו בשפתותיהם וינו איש את אחיו על אשר אחר חיחודים הרחיב עז בנפשו לבוא בהגות חיוני לקנות שם לחם (חמת 6תחו חניות בכל חלחובות. ( י חחמון הולך הלוך ורב' ושוטרים מזוינים פלסו נתינ בין החמין וברצועות א'_טל בידיהם חפו על ימין