מעריב, 29 יוני 1990 — אלבום בחחכחבוח [כתבה]
אלבום בחחכחבוח
ן יום שט ייצא אלמם־אוםף ממיטב השירים שדני וזנס ^ כתב לאמנים אחרים, אין ספק ש"נזסעת נעקנות האהנה" של ורדינה כהן יהיה שם. זה גם השיר שהיא הכי מזוהה איתו, שנים לאחר השמעת־הבכורה. שיו שעדיין מושמע די הרבה בתוכניות לילה ברדיו. הוא גס היה שיר־הנושא מאלבום־הבטרה שלה, שיצא לפני כשנתיים. עכשיו, אחרי שתיקה ארוכה, מתחילים לראות באופק את האלבום השני. תקליטון שדרים ראשון, "עיר ללא רחמים", כט מתנגן טדיו. ורדינה כהן היא בת . 29 מה שלא הפריע לה לחזור לנוד קצת אצל ההורים כדי לחסוך כסף, לצורך קידום הקריירה. י זמר רוצה להקליט. היות שלא היתה לי חברת־תקליטים שתתמוך בי, הייתי צריכה לעשות דברים לבדי. אז מצטמצמים, והעיקר זה כל הזמן לעטד. מועדונים, מתנ"סים, 'סלאוז שבתי', כל דט שמאפשר לצאת כל ערב לעטד". - אין את דואה היום את האלטם הדאשוןז *הוא עשה את שלו בכך שהחדיר אותי לתודעה. נמכר יפה מאד, בהתהשב בעובדה שהוא יצא לשוק כמעט שנה אתרי ש'נוסעת בעקבות האהבה' היה להיט. יש בו, כמובן, את כל הטסר של אלטם ראשון. לא תכננתי אותו. ההקלטות נמתחו על זמן רב מאד, ודני רובם, שכתב את כל ההומד, עשה איתי שיר אחרי שיר - עז־ שהיה טור שכט נעשה יחד את כל האלבום. אחרי שהוא יצא הקלטנו נם את 'שנויר, הגירסה שלי לשיר של סטינג, שהיה ההצלחה הכי גדולה שלי בח־יו". - אין ניגשים לאלנום שני! 'לא רציתי לרוץ ולעשות אותו, אני מאמינה בבניה איטית. איסוף החומר לקח כמעט שנתיים, בהן התקשרתי אישית למיטב היוצרים בארץ וביקשתי שילתבו לי. הרבה פעמים זה לא הא. הרבה אנשים רצו לבצע בעצמם, במקום לתת חומר לאחרים. היו תקומת לחץ. הרבה דכאונות". - למדת משהו מהקריירה של אחיך, יזהר כהןז ''את החשיבות של מילים ולחן. כל השאר הם קישוטים לא־חשובים. יזהר מחזיק מעמד כל־כך הרבה שנים בגלל שהוא צבר נכסי צאן־טזל בזמר העברי, חומר שהוא לא להיט־לרנע. לא 'עולה עולה' עשה אותו, אלא שירים כמו 'צלילה של השכונה' ו'שלכת'. כמובן, מעטים מאוד יכולים להתמודד עם הכשרון שלו כזמר''. - את האלנום החדש שא הפיק נתן נהן, שינשנ בלונדון. איו נתות חוקא אותת *את נתן הכרתי דרך דני וובס. הם עשו יחד את 'פנים ושמות', ושם גיליתי איזה דטים נפלאים אפשר לעשות עם סמפלרדוש־צליל (. ט. פ). אין כמעט בארץ אנשים שיודעים להפעיל את המכשיר הזה כמוהו. עד ששמעתי את האלטס הזה היתה לי התנגדות חזקה למטנות. רציתי נגנים, אבל היו גם אילוצי תקציב. כשהתחלתי לאסוף חומר, דני כבר היה בזינוק מטאורי למעלה, ונתן היה בחירה טבעית. כמובן שעט הרבה זמן עד שצטתי מספיק חומר כדי לשלוח לו". - אז עבדתם נהתנתנות. פחות־או־יותר *. שלחתי לו את החומר שהצטבר, והוא הקליט באולפן שלו סקיצות ושלח לי בחזרה. למעשה, את כל ה'פלייבקים' הוא הקליט שם - ואת השירה והתוספות של כלי־ננינה 'תיים' שכן רצינו, עשינו פה. אני תושבת
שבעטרה כזו היו הסרוגות, אבל ש יתרונות. ייתכן שנתן לא היה מניע לתוצאות שהניע, אם הייתי עומדת לו על הראש כל הזמן. ככה הוא קיבל רק סקיצות ועשה איתן מה שמצא לנכון, ואני שמעתי את ה'פלייבקים' שהוא שלח בחזרה וממש לא האמנתי איך הוא הניע לזה. "ט האווירה באולפן, בהקלטות החיות, היתה חוויה. לא ידעתי עד כמה מוסיקאים בארץ מעריכים את נתן. במשך חודש היינו סנורים באולפן, ואנשים כמו רובס, יהורם צדוק ונני ננוי פשוט היו שם איתנו. זה היה החודש הכי יפה טזיי. לא רציתי שזה יגמו*. 0ר כר *