מעריב, 11 אוקטובר 1989 — Page 56
V?! יץ של היום הוא לא היין של פעם'', נאנח יצהק סיינשטיץ, כורם מרהומת, בדבנו I של כורם, ואב לדור חמישי של בעלי I כרמי ענמ־יץ. מייסר השושלת בארץ ישראל, יונה צבי םיינשטיין, '' אכא של סבא'', הגיע לארץ ב־1892 ורכש נחלה בראשון לציון, ליתר בטחון השקיעו גם בנחלה ברהובות עבור הבן. הוא הלר יונדיום עם חמור מראשץ לרחובות בכדי לטפל ולהשקות את הכרם ומטע השקרים שנטעו ברחובות לימים עקרו הפיישטנים לרחובות, ביחד עם משפחות פורר ומקונן איתם גת בשכנות בכחסק שב־ רוסיה, בארץ נקשרו ביניהם בקשרי נשואים, ויתר פח
טי משפחות ענפות אלו הלא הם חרוטים בתרשימי עצי המשפחה הממוסגחת בסלון משפחת פיינשטיץ שברחובות. שבטי קרינגטון וקולבי הינם משפחות מעוטות קחבים לעומתן. בשיחה קולחת חוזר יצתק 00 שנים לאחור כאילו חי את התקופה בעצמו. מוקף בספרי אגודת הכורמים, פח טיבולים ישנים משנת 1907 המספרים בכתב יד מסולסל את תולדות חץ רח־ חונים בבעיות שהטריח את חברי הקואופרטיב בימים ההם. כמו, למשל, סיפור הפרשי שער מטבעות הזהב, שהסעיר את מדמי רחובות במלחמת העולם הראשונה, כאשר מכרו את היין לבריטים במצרים תמורת זהב שהוברח ארצה על ירי חברי ניל"י ואיפשר לישוב הקטן ברחובות להמשיר ולהתקיים בתקופת המלחמה. הויכוח נסב אז סביב השאלה על פי איזה שער מכר פיינשטיץ הזקן את הזהב שהגיע, האם לא נשארו הפרשי שער בכיסו, ועוד טענות דומות המזכירות את הימים הללו. - אגב, בישיבה מסכמת בנושא שנערכה ב־, 1920 שסיכר מה חתום ע י י מועצת הנהלת המרמים, נחזו כל האשמות ופיינשטיץ אף צויין לשבח. שנאמר, גם אם אתה ביליואי, לך תוכיח שאיו לר אחות. רחוב הכויליתוים רחובות של פעם. 60 משפחות שגרו לאורך רחוב יעקב, בנימץ ועזרא. העשירים יותר גרו לאורך רחוב מנוחה ונחלה, שמנה אז כ"ו־חוב המיליונחם'. משפחות שחיו מגידול ענבי יץ. ענבי אליקנט וקורניאן, ענבי םמיון שהגיעו מהודו וכונו כענבים האינדיאנים מהם עשו את יין 'כרמל הוק י , יין מתוק לקידוש שנשלח
ליצוא אל חהודים וגם יין שנשתה ע י י הגויים לא רק בגלל וחתו יץ כשר. 'היין של תחילת המאה היה טעים יותר, הענבים היז בעלי אימת משום שגדלו 'בעלי; כמות חבולים חתה נמוכה ולכן בענבים חה יותר 'חומר' והספקנו לבצור אותם מוקרם, עד תשעה באב. היום הכל ממות, יבולים גדולים, בציר על ידי קומביץ מיוחד, העסק יותר חוחי, אך הענבים אינם אותם ענבים', מתרפק פיישסיץ על ימי הבציר שלפני עשחת שנים. את הענבים הובילו מדמי רחובות הראשונים על גבי גמלים שנשאו סלי נצרים ענקיים אל פתח חקב בראשון, שם המתינו כל הלילה בתור עד שנפתחו הדלתות. אגב, בגלל הגמלים הללו פתחו את היקב ברחובות: המריבות על מקום בתור טרפו את שנת הראשונים בלילות אב החמים וגם הגיעו תלונות על 'הנזקים האקולוגיים' שגרמו הערבים המובלים וגמליהם מסביב ליקב. אז גם בזכות גללי הגמלים זכות להם אנשי רחובות ליקב משלהם אשר עד לשנת 1934 ייצא חביות יין מתוק לאנגליד" עד שהפרדסנות הפכה להיות מ1 והכרמים נעקרו, . 0111 מחיח הענבים ירדו, וביקב הסנור החלו, רחמנא ליצלן, לעשות מיץ הדרים. "
אם לא הספיקו למרמי רחובות צרות פיננסיות עולמיות שגרמו לירידת מחירי חין, באו להם אנשי זכ־ רוךיעקב והסביבה עם גפנים שנטעו בהרכבה, לחבריל מהגפנים העדינים והרגישים שניטעו ברחובות ב"נטיעת זמורות*. יין ויזליע קר ועתה, ששים שניות על בוטניקה לעירונים: כל שתיל יכול לחות מענף שהשריש והוציא שורשים, או שלוקחים שתיל חזק שאינו בהכרח גפן, מץ עמיר וחזי * ועליו עושים ניתוח הרכבה שממנו יצא שתיל חוק יותר המניב פרי בהתאם להרכבה. גם אם לא הבנתם, לא נורא. היום כל הפירות והענבים שאתם אוכלים זאת הרכבהכלשהי. המהררץ מרכיבים בבוסתן הפרטי שלהם מספר סוגי פירות על כנה אחת ויש להם סלט פיחת מן המוכן, אבל זה באמת לא קשור לפייגשטיץ. אנחנו יושבים על מרפסת בית פיינשסיין ברחוב סוקולוב, בצד חותר סוב של רחובות. 'אתה רואח, ברחוב חה גרה המשפחה שלי. כל בית חה שייך לחד או דורה. כיום היורשים מוכרים את חבתים תמורת כמה חרות שיקבלו מהקבלן*, חא אומר.
כרם היה למשפחה פיעשטיק ברהובוה*7פני המישה רוחה והרור הקכשווי קובר בהברההשמל "כי היום כרם וו *7א בחוק פרנסה/ תהקפיינשםיק:"*7א רק הימים היו פעם יפים יוהר. נם היין';
*ין זה 7א
שושלת אגידר עילום: ?וסי אלוני