מעריב, 4 ינואר 1989 — למח רק לוב? [כתבה]
למח רק לוב?
הירש גודמן
גילויו המפתיע של הנשיא רייגן בשבוע שעבר, שארה י ב שקלה להפציץ אח המפעל בלוב, שעל־פי הסברה מייצר נשק כימי, היתה בפירוש מיועדת לשמש כאזהרה: "אנו יודעים מה אתם זוממים; אגו יודעים היכן אתם עושימ זאת ואנו מוכנימ לנקוט פעולה תקיפה כדי לעצור בעדכם*. יש לשבח את הנשיא הן על ההצהרה, והן על הכוונה שמאחוריה. ואולם המצער הוא, שהסחפק בלוב בלבד. ככאח הכל, לוב אינה אלא אחת ממדינות ערביות במו• רח־חחיכון שפיחחו עד כה יכולת לוחמה ביולוגית וכימיח, והיא אינה בשומ אופן המדאיגה ביותר. מצרים, סוריה, עיראק ואיראן נמצאות כולן בשלבי פיחוח של תכניוח כאלה. העיראקימ ככר טבחו לפחות 50, 000 איראנים וכורדים טשק כימי בשמונה השנים האחרונוח. האיראנים חס אלה שאיפשרו ללובימ לפחח אח הנשק שלהם, אם כי בסיוען של יפאן ומדינות מערב־אירופה; המצרימ השתמשו בנשק כימי בתימן ויועצים צבאיים מצריים סופחו לכל הדרנימ המיבצעיימ בצבא עיראק במשך כל המלחמה. הלובים השתמשו על־פי הסטה בנשק כימי בצ'אד ולסורימ, לדברי וו. סת' קארוס, מן המטן למדיניות המזרח הקרוב מושיננטון, יש תמית אי־ צור נשק כימי בהיקף שרק זח של עיראק עולה עליו. חחטצה של אמצעי לחימה אלה בזירה, שהיא ממילא רווייה בחומר נפץ, יש בח כדי לעורר דאגה עמוקה. ודאגה וו גוטח כאשר האיומ הכימי משולב בתטצתם חסי רת"התקדימ באיזור של טילי קרקעיקרקע בליסטיימ ארוכי טווח, המסונאמ לשאת אח ראשי חחץ הרעילימ למרחק מאות קי־ לומטרימ, ללא כל חשש לחנמול. בידי עשר מדינות במזרח־החיכון מצוי כיומ נשק כזה, כאשר לכמה מהן יש תכניות עצמאיות לבנייתו ושיפורו: מצרים, עיראק, איראן ולוב. הסורים, על־פי הדיווחים, שוקלים חומיח לייצור נשק כוה בחי סבה על הסירוב הסובייטי לספק להם טי' לי ס. ס־. , 23 אך מיגבלות תקציביות הן, ככל הנראה, שגורמות את הקפאתן של שמיות אלח לפי שעוז. למעלה מתריסר תוטיוח לפיחוח טילימ נמצאות בשלבים שמים של הכנה במזרח־ התיטן. העיראקים לבדם. למש* עובי דש, מל הנראה, כבר עכשיו על שלוש תומיות כאלה: *פרוייקס אל־עבאם"לשי־ אמ בעלי טווח של 900 ק י מ, המטססימ על הסקאד־ט י"ן 'פרוייקמ אל-חוסיין• לטיא *סקאדיבי' משופרים בעא שווה של 600 ק י ם ו"באדר־, *2000 פרוייקט
משוחף עמ ארגנטינה ומצרים, לפיחוח טכ• מאגיה מתקדמח לייצור טילי ס. ס. מחט־ ניהם של טילימ אלה םםחייעים, על־פי הדיווחים, גם בטמולוניה מערב־נומנית. *פרוייקט באדר־, "2000 שמושקעים בו 3 מיליארד דולר - הוא ידוע ש בכינוי *קונדור - '2 יספק, בסופו של דבר, לעיראק ולמצרים 200 טילים לכל אחח, טיהים שישאו ראשי חץ שבין 350 ל־500 ק"נ לטווחימ שבין 750 ו־000ו ק"מ. ש הנשיא חנבחר, ג'ורג' בוש, ונם עמיתו הסובייטי, מיכאיל נודבאצ'וב, מודעים לחוטיוח האלה. שניהם מבינים, כי המפוצה חסרח הרסן של נשק כימי וטילים במזרח־התיכון מגדילה את הפוטנציאל חעתידי של מלחמה על-קונוונציונאליח באיזור, שיהיו לה השלכוח בינלאומיות חמורוח. הדט נכון הן בהקשר העוט־יש־ ראא, והן בהקשר הטףערבי. ניחן לצטח מישראל, שחגיב בחמת ועמ נוראה על כל התקפה של שילימ ונשק כימי, או שניהם ש יהד, על עדיה. ישראל ש נקטה צעדי זהירות הגנתיימ נרהבימ וציידה כל נבר, אשה וילד במדינה הן במסכות גז והן במי־ קלטימ. ישראל גמ מפתהת, יהד עם ארה י ב, מערכת נגד טילים באליסטיים טאקטיים (י/*, (*18 שאמורה, באופן תיאורטי, להיות מסוגלת ליירט ולהשמיד את רוב הטילים המשוגרימ לעברה לפני שיגיעו למטרותיהם. ולבסוף ידוע, כי לישראל יש ש יכולת איסוף מודיעיני וגם יכולת תקיפה, הדרושים כדי לסכל התק• פת טילים, אם אכן יהיו סימנים לכוונות עוינות של האויב. לא המישור הישראלי־ערבי הוא שמדאיג, בראש וראשונה, את המעצמות. מתווי האסטרטגיה שלהן קובעימ, שלישראל יש יכולת הרתעה גדולה למדי כיומ. ואולמ ברמה הטן־ערטת הוכיהה עיראק, ובעוצמה פהותה עד כה ש איראן, כי גאז רעיל הוא נשק קביל במסגרת הסכסוך הבין־ער־ בי. לוב ומצריס היזקו תפיסה וו כאשר השתמשו, ככל הידוע, בנשק כימי בצ'אד ובתימן! הטילימ כפו על מיליון והצי אי־ ראנימ לפנות את טהראן, למרות שנדמו נזק מועט למדי, בשל העדרה המוחלט של חשחיח הטה אזרחיה בעיר. על־ידי מחן טמבי לעובדה, שארהיב שקלה את האפשרות להפציץ את מפעל הנשק הכימי באב, מיקמ הנשיא מינן את נושא תפוצתו של הנשק הכימי במקום גבוה יותר בסדתהיוס הטנלאומי. ועכשיו, משעשה זאת, םה עתיד להיעשות בענין זה הלבוז למעשהז (הגזתב ושא ומקדעמית בענייני אססראטגיה בסבון לםדיןיזוו המזרח הקרוב בוושינגטון) .