מעריב, 24 אוגוסט 1988 — אחריות אישית של מנהלים ושיתוף עובדים בבעלות - בתכנית הרפורמה בהברת העובדים [כתבה]
אחריות אישית של מנהלים ושיתוף עובדים בבעלות - בתכנית הרפורמה בהברת העובדים
מאת שלמה אבי־שאול על רח־ארנון יסודי במערכת תמת העובדים, התליטו המוסדות העליונים בהס־ תדרות, הוועדה המרכזת והועדה המנהלת של חברת העובדים. בדיון בנושא זה שנערך בוועדה המרכזת של ההסתדרות, שנמשך 11 שעות והונדר ע"י מזכ"ל ההסדרוח, ח י כ ישראל קיסר כאחד הדיונים הרציניים והמעמיקים שנערכו בה, נותחו בהרחבה הסיבוח למשבר בהלק מחברות חמת העובדים. בדיון הודנש כי המדיניות הכלכלית של הממשלה, ובמיותר של משרד האוצר, בכל הממשלות מאז 977ו, נדמו לבעיות כבדות משקל בכל המגור היצרגי, גם הציבורי וגם הפרטי. הריבית המטורפת, מדיניות שערי התליפין, עידוד ההון על תשמן עידוד הייצור, הייצוא והצמיתה, נרמו לסנירת עשרות רמת של מפעלימ בתקופה האחרונה ולצימ־ צוממ של עשרות מפעלים מכל ענפי הייצור. כמובן שהמשק ההסתדרותי, המהווה כרבע מכלל המשק הישראלי נפגע נם הוא. עמ ואת לא התעלמו המשתתפים בדיון ש מכך שהלק ניכר מהמנהלים במשק ההסתדרותי לא השכילו להיערך לתנאים הכלכ־ ליים, במיוחד בתהומי השיווק, ובמקרימ אחדים לא חשכילו למנוע ערעור יחסי העבודה במפעלים עליהם היו מופקדים. לאור זאת הוחלט לא להסתפק בהילופי מנהלים והנהלות, כפי שנעשה ב"כור", ב י הסנה", ב י מק הפועלים' וב"סולל מנה*, אלא ליישמ תפישה מבנית חדשה בתברת העובדימ. תכנית הרה־ארנון עוסקת בכל ההיבטים של מערכת תמת העובדים, ניהול, יתםי עמדח, מדיניות שמ, פיקוח ובקרה ותכנון עתידי. בחהום הניהול מדובר במהפכת של ממש. המציאות הכלכלית בשנים האחרונות, שהוכתבה ע־י מדיניות האוצר ומק ישראל הביא לורימת האחריות וקבלת ההתלטות מרמת המפעל לרמת הקונצרן, שכן הפעילות הפיננסית הפכה לעיקר וההתמתות והדאגה לשיווק נעשו משניים. ? שיתוף עובדים בבעלות המפעל על־פי התמית התדשה האתריות לניהול המפעל ולביצוע תומיות העבודה תתזור לרמת המפעל או לקמצת מפעלימ בעלי מכנה משותף. ממת הקונצרן יעסקו בעיקר בתיכ־ נון ובפיתות תעשייתי ופיננסי, במדיניות שיווק וכח אדם, וכמובן בפיקוח ובקרה. עקרון העזרה החרדית, שנוצל בעבר לא פעמ לרעה, ייושמ מעחה רק במקרים של קשיימ שגגרמו ע י י גורמים חיצוניים בלתי חזויימ וכאשר למפעל עצמו יש בסיס כלכלי איתן. מנהל המפעל או הקונצרן ישא באחריות
אישית כלפי מועצת המנהלים שמינתה אותו ובפני העובדים. אחויות זו תיבתן לא רק בהצלתתו הכלכלית של המפעל אלא נס ביתסי העמדה מ• לפיכך ניתן יהיה להפסיק עבודתו של מנהל אם יכשל בקריטריונים כלכליים או תמתיים. מקומ מרכזי בתכנית מוקדש לעובדים במפעלי חמת העובדים. מעורבות העובדים מעשה במפעל תישאר עיקרון מרכזי כאשר יעשה מאמץ לשתף את העובדים בבעלות באמצעות מניות או אגרות חוב שאינן ניתנות למכירה או להעמה אלא במקרים מיוח־ דימ. מדיניות השכר תהיה כמקובל במשק או בענף בו מועסק העובד, כולל הזכות לתוספות מפעליות בהתאם ליכולת הכלכלית של כל מפעל. גם שיתוף העובדים בתו־ הימ יימשך, כמובן בהתאם לתוצאות העס־ קיות של המפעל ומדיניות הקונצרן. ? פיקוח ובקרה תשומת לב מיותרת מוקדשת בתכנית הרה־ארנון לפיקוה ובקרה. כדי למנוע מצב, כפי שקרה בעבר, שראשי תמת העובדים
והנהנת ההסתדרות הופתעו מהפסדים בקונצרן זה או אהר, שכן קיבלו ממנהליהם דיו־ וח לקוי, תוקם במינהלת הברת העובדים יחידת בקרה ופיקות וזאת מוסף לכלי הבק־ רה והפיקוה בקונצרנים עצמם. ליהידה זו יהיה קשר ישיר למזכ"ל ההסתדרות. מינהלת תברת העובדים תפעל באמצעות שני גופים מרכזיים, בראשותו של מזכיר חמת העובדימ; הועדה המנהלת והנהלת תמת העובדים. הועדה המנהלת תהיה מועצת המנהלים של חברת העובדים שתהיה אחראית על מינוי מנהלי הקונצרנים והמוסדות ועל קביעת המדיניות הכללית. הנהלת תמת העובדים שתמנה 15־וו חברים, תיבתר ע י י הועדה המנהלת ותהיה אתראית על הקונצרנים. בסממתה יהיה לאשר רכישות או מכירות של מפעלים, קביעת מדיניות השיווק ומדיניות הכספים. הוועדה המרכזת, שאישרה, כאמור, תכנית וו, התליטה גם להקים צוות מקצועי לבחינתו של עתיד משק העובדים ולתכנון כיווני התפתתותו מבתינה כלכלית והבר־
תית. מאש הצוות יעמוד פרופ' חיים בן־ שחר, ומן חמיו, עו־ד חיים צדוק, שר המ־ שפטימ ושר המסחר והתעשיה לשעבר, פרופ' אפרים יער, וד י ר יורם פרי.