מעריב, 18 מרץ 1988 — Untitled [כתבה]
:;:;:!££:;:?:;: 'י/*7 ז//'77 : : : :*??);. 31 יהודה בדקן הוזמן להנתות : ::£: את המכירה הפומבית השנ־ : : : :•:•V (•:: : : :: תית שארגנה קבוצת מתנד־ : :: : בות א. ל. י (אהבר לחיילי ^?*־' ;:: ::. :*:•:•:•:::: : ישראל), והאגודה למען החייל. הארוע נקבע להתהיל בשמונה והצי בערב באולם הנשפים של מלון הילטון בתל־אביב. ^^. | ויות. מה קרה? וב־ ^???^3 כן ברקן חזו מא - יהודה ביקי רה"ב, ולדבריו: "כנראה שעוד לא התרנל־ תי לשעון בארץ, ופשוט המשכתי לישון. מזל שהתעוררתי. אני ממש מתנצל". קשה לדעת אם התרוץ ריצה את מארנני הארוע, שאחת מהן הפטירה: "אם זו עוד מתיהה שלו, היא לא מצחיקה". ;ן#!ן;:;: וש 18x18 : ::!?!י: : ::!!1 עוד ברז?, בבקשה. הפעם ^1 למתי כספי וויקי גל. השניים £:. :>: ::} 6 היו בדרכם לאודיטוריום *!•?י?;: בהיפה, למופע המשותף של- :•:•:•:?:•:?:•. •. '. ? הם מה זו אהבה. את כל הציוד העלו על משאית, ויצאו צפונה. מסתבר שהמשאית כבר ידעה ימים יפים יותר בשנים עברו, ובעליה לכרמל, שלושה קילומטרים לפני היעד, שבקה חיים לכל חי. הזעיקו בהיסטריה גרר, ניסו להביא את המשאית בזמן, אבל מה לעשות, המשאית הנגררת עלתה על אי תנועה והתהפכה מאתיים מטרים לפני האודיטוריום. בלית בררה הודיעו לכספי וגל שההופעה מבוטלת, והם שבו לתל־ אביב חמוכרח וחבטוחה כלעומת שבאו. * ־ *ממע '7י*י77 7 : ::£י#£ להקח אפור גשום חננו את : : ::;:], ן[. :. :::. הופעח הבכורה שלהם במו :?;V ן£!: ' תף העליון של בית 'לסין :;!')??י::! בת"א. להקת החימום שלהם : *::*: *: ** היתה נושאי המגבעת, רבי• עיה ירושלמית, להקה שהצטיינה בשחזור של רוק־פאנק מהאתי אמיתי תוצרת כהול־לבן. בין השאר היתה שם כרזה חובבנית שאמרה "אל תדאנו בקשר לממשלה". הסולן אזהר פישוף עלה לבמה בבגדים מרופטים, פאות לחיים, ובלוריח זנוחה, כשבכיסו תקוע אקרה קפצונים. הגיטריסט אלברט לבש כולו אדום, רק שהוא הוריד אח מכנסיו וניגן בחחתונים רוב המופע. חקלידן לבש מסכח פורים. אח ההופעה הקדיש פישוף לחייל אמיר זיננר ז"ל שנחרנ בלבנון לפני 3 שבועוח, "ולבני זונות ששלחו אותו לשם". 7/7/ 1131011 0 ;: ^ :£ךז?: :;: ועוד מארועי תקליט הזהב ;: : :>:! :::. ;:;: 0 של נלי עטרי. נם חלי נולדב־ ;: ::ל ?' £2 רג הייתה שם. נולדברנ חברה £ ? * ? ןןי% ? - של גלי עוד מימי הסרט ־ •? • • • •?• •־•• • •־ הלהקה ומאותר יותר שיתפו פעולה נם בשוברים. והיה גם בהור גבוה ויפה בשם מומי אי, בן אחיה של גלי, שברה מההבזקים. הוא כרנע בלהקת חנח"ל. שוש עטרי מיהרח להפקיד את כף ידה לכירולוג־נרפולונ אה־ וון נופלוניץ שחזה את עתידה. :. . ;?^:?:. : . , 77/'* 77/7 יץ*ך #ח0ני00ו : !: : : :;!"):;:;:;: זוכרים את הסיט מפיסטו י שהוצג בארץ לפני כמה •££|צ: :::':*י^יי : שנים בחצלחר עצומה? ספרו של קלאוס מאן מעובד עכ־ שיו ע"י הלל מיטלפונקט ויועלה בסוף העונה בחיאטרון באר־שבע. זהו סיפורו של שהקן מפורסם בנרמניה שעל סף המשטר הנאצי, והוא מתאר אח הסחנלו־ תו לאידאולוניות החדשות. ההשלכות האקטואליות ברורות. שתקן לתפקיד הראשי עדיין לא נקבע. > '/77///7/7771 : : :*?|ין|י!י:;: אוהבי ים הגיעו בשבת בבר [, !ן קר לקולנוע אסתר לחזות מ־ ?:•£:: :;, ^0 פלאות "נפוליאון" (זה דג, $#?: ? ? $ 10 ענק), ברוקדות ושאר מיני <<••'?•'?•'?*?'*'? דנים. במשך ארבע שעות הם צפו בפסטיוואל הבינלאומי לסרטי צלילה וים. בהפסקות הם יצאו, בלי שנורק־ לים, ודיברו כמובן על הסרטים. שיא האירוע - הקרנת סרט וידאו של העדליאדע התת מיימית באילת, בהש־ תתפות שמונה מועדוני צלילה. לשיא התשואות, הצעקות והשריקות, זכו אנשי המועדון התת־ימי שהתתפשו לאשפיס־ טים. הצוללנים, בכפיות ובנלביות, שיתקו במחרוזות חרוזים לפני הכניסה למים. בים התחיל אחד מחם בריקודי בטן סוע-
רים. הצוללנים לא נשארו אדישים, והדביקו לו שטרות כסף על מסכת הצלילה. אפשר היה לחבחין נם בלוהות שש־בש. בסיומו של המיצנ, השתהוו כל הצוללנים לאל הדש - סנפיר שהוד. בסביבות חשעח אחת בצהריים ההלה נשירה פראית של צופים. ניחוש פרוע: מי שלא נשאר עד הסוף, נמלט לים. : : : : : : :":: : : : : : : : : 0ר וונח0י1 : : : : דן תורן לוקח כנו אה בשיא ^|ך :;; :: ::) ־ 1ר :': :: :3־צינ!ח אח הקרייויר רחד־ ::•:•£ ;: : : ;; :3־ור ' שלו כזמר אחרי צאח : : :*))£:!40 אלבומו לוחמה בשטח ננוי, :: :: :: ־:־:־:־::::::: : חורן הושב על הופעוח. הוא מתכונן להופיע עם להקה בשם הפורום ן ולעשות עיבודים הדשים לכל השירים. ן ההרכב יכלול שתי גיטרות, באס ותו- , פים בניגוד לעיבודים המיגימלייס של גיטרה בלבד ברוב שירי האלבום. תורן נם רוצה לעשות עוד אלבום. מתי יצאו התוכניות לפועל? "אני לא יודע בדיוק, אבל אני מעריך שתוך שלושה ארבעה הודשים כבר נהיה על לותות המודעות". * '77/' 4/7/77 : ' 44*9!?:. ביום שישי באחת וחצי הוק־ : :'?ל :, [|ן:?:> רן בצמתאית"יא מרשם של ;;:£¥ (::> אילן שאול ונחום מונית שנע **?4י שה בםסנרת עבודת סמסטר : : בחונ לקולנוע באוניברסיטת ח"א. הסרט נעשה לפני 7 שנים ונננז בטענה שהוא עשוי לשמש חומר חעמו־ לה בידי אש"ף. נחום מוכיח: "כשתראה את הסרט נם אתה לא חבין על מה היה הרעש. היום הוא נראה ממש צמחוני". שני צעירים משלום עכשיו מחחימים עצומה בכניסה למעלה. בשתיים נכנסים לאולם. צריך להזדרז. בשלוש מתהילה הצנה, וצריך לפנות את השטח עד אז. אילן שאול מצהיר שזה לו יום חג היסטורי. "שעשינו אח הסרט אמרו כולם שזה דמיוני. בשבע השנים האח־ רונות המציאות הישראלית הוכיהה שהוא לא נעשה בחלל ריק". מקרינים. מסרטה סופר שמונה. שהור־לבן. סאונד חובבני. רבע שעה. סיפור על שני מילואימניקים שמפטרלים בכפר ערבי. מרביצים בניגוד להוראות ארוחה טובה במסעדה מקומית, והולכים בלי לשלם. בעל המסעדה רודף אחריחם, מאיים להלשין. הם מוציאים אותו מהמכונית, קושרים אוחו בחבל ומשלשלים אותו לבאר נטושה. החבל נקרע, הערבי מת. חשניים בורחים מהמקום. סוף. על זה רבו שבע שנים? : >::: :::*:::::::: וווווו ₪01111 'זזןז "•' משה נקר, שסירב בזמנו ':'' :). [ ן*:: להופיע באחד התפקידים . •:;:'־;• י י' : :; ; : הראשיים בעלוני רחיים ולא נענה לעוד הרבה הצ ^'^?8 ־•־• • • ? ־'?: : : עוח, חוזר לחיאטרון הרפו־ טוארי. הוא מתחיל בתיאטרון באר־שבע הזרות על דודתו של צירלי, קומדיה קלא־ סית מסוף המאה הקודמת של האנגלי ונ• אנדהס (בזיק) בן י יוסף. ו1 שנה י . _. . משה נקר אתךכך העלה את ההצנה חיאטרון דו־רה־מי, לתזרות, שיח־ הילו ב־3 באפריל, מביאים מאננליה במאי מיוהד, ווג'ר סמיח, מי שביים בבאר־שבע את צויר פיאט נחיים. , :':':":,,,, . *V ־***::;• /7/7/7ג/7ע ;:;;<>|ו[;: :: ;:' מפנש מעניין ובלתי צפוי ?: , '. £ _!::: :: החרחש בין מני פאו ואשתו ;*?!?)!י!;: לטרמפיםטית שעמדה לצד י־•• • • • •"־••'־•• • אהד מכבישי הצפון בואכה ואדי ערה. פאר שהזר מאירוע נדהם לגלות שחט־ רמפיסטית עונה לשם נעמי פולני, מי שהנהיגה ביד הזקה את להקת התרננו־ לים בשנות ה־. 60 פאר נדהם גם לגלות שפולני היא אתת מהמעריצות של תוכנית הטלוויזיה שלו. $%$%$ מג77 *ן?*• נ0יזח '!•'ף • מנפוד נץ פתה כידוע עוד -•;:;^ן!^:. פאב בשיילת של תל־אביב. ;'^^י1•:: בין התוגנים שמוליק קואזס, שהגיע עם צעירה יפה ולא מזוהה. אותה גאו! ישבח בחוץ עם עתונ־ אית. מינל נגו הניעה סטייל סינדרלה. בתצות עם שמלת מיליון הדולר. והיתה נם קוזליין לנגפווד שקיטרה לפני החבר שלה: "אוף עכשיו יכתבו שאני עם הבר הדש. אי אפשר לשבת רגע בשקט בעיר הזו".