מעריב, 4 נובמבר 1987 — ג'אז ־ לא פסטיוואל [כתבה]
ג'אז ־ לא פסטיוואל
היה פסטיוואל ג'אז בא י לת י ג'אז חיח אבל פסטיוואל בקושי. פסטיוואל לא יכול להתקיים ללא קהל2000. ומשהו הכרטיסים שנמכרו לכל המופעים היו עקב האכילס העיקרי של האירוע. אבל הכמות המיזערית לא הפריעה לכל הגורמים שיזמו ומימנו את האירוע לקבוע כבר אתמול שפסטיוואל הג'אז של ים סוף יתקיים גם בשנה הבאה באותו מקום, נמל אילת, אבל במועד אחר - סוף אוגוסט, סו ף הח ו ד ש הגדול. זהו אחד הלקתים שכבר הופקו. אבי יפרח מפיק הפסטיוואל מודה בעיתוי הגרוע, אהרי תופשת סוכות ואחרי כל הפסטיוואלים של הקיץ וכאשר הסטודנטים כבר חובשים את ספסלי הלימודים. אגב, בשנה הבאה יצטרכו להתייחס גם לענין פירסומו של הפסטיוואל. באילת עצמה כמעט לא הורגש כי בעיר מתקיים אירוע מוסיקלי תרבותי בינלאומי ממדרגה ראשונה, כך שרק חובבי גיאז משוגעים באמת לדבר הגיעו למקום. לילו הרביעי והאחרון של הפסטיוואל הוקדש בעיקרו להרכבים ישראלים מיותרים"אנסמבל מזרח מערב, "ולהקת"זוי ות" הן להקות נסיוניות מעניינות מאד, הפורצות מחסומים מצד של שמרנות במוסיקה המקומית ממש כמו שלהקת "ה האתר" מציגה גיאז עשיר, ססגוני ואטרקטיווי. מבחינה אמנו־ תית להקות אלו היוו את הצימוקים שבעוגה. מה שברור הוא שאף להקת גיאז מקומית לא יכולה להתחרות בכוכבים כמו מל לואים או טיטו פואנטה באותה שעה שנפילי הג'אז האלו מנגנים, ובמיוחד נוכח הקהל הדל שהגיע לפסטיוואל אשר העדיף באופן טבעי תוצרת חוץ על פני תוצרת'הארץ. הלקח העיקרי שמתבקש לקראת הפסטיוואל הבא באילת הוא סלקציה יותר אכזרית במספר הלהקות הישראליות הנוטלות חלק באירוע. בישראל עדיין אין מודע ות גב ו הה ל ע רכו של ה ג'אז כאמנות בפני עצמה שהגיעה בשנים האחרונות להישגים נפלאים ולאיכויות גבוהות, ודוו־ קא מבחינה זו יש לברך את כל הגופים שיזמו את פסטיוואל הגיאז באילת שהיווה שלב ראשון בהיווצרותם של דו־שיח מוסיקלי בין מוסיקאים מהארץ ומחוץ לארץ וסדנת ענק מר־ תונית שנמל אילת שימש לה תפאורה מצוינת. יוסי חוסונסקי