מעריב, 29 אוקטובר 1987 — התרגיל שהפתיע את עושי התרגיל [כתבה]
התרגיל שהפתיע את עושי התרגיל
מאת מנתם רהט
המהלומה ניחתה על פעילי מפלגת העבודה בהסתדרות הציונית במפתיע. רק לפני שבוע היו אלה אנשי העבודה שהדהימו את הליכוד בהשגת הסכם קואליציוני, שהבטיח את ראשות ההסתדרות הציונית לנציג מפלגתם, עקיבא לוינסקי. תוך פחות משבוע התהפך הגלגל, והגןע תורה. של העבודה להיווכח בתדהמה עוההסכם אינו שווה את הנייר עליו נכתב. לוינסקי כבר לא יהיה כנראה יו"ר ההסתדרות הציונית. איך חלו מהפכים כה תריפים במאבק על חלוקת השלל בהסתדרות הציונית ובסוכ־ נות, שהציבור מגלה מעט מאוד התעניינות בנעשה _בהםזיך, _־ . - ' . ?לא רק גילו של לוינסקי - בן - 70 היה בעוכריו. מסתבר שלא כולם הסכינו עם עמדתה הנחרצת של העבודה שדווקא יהודי קשיש וה, איש• התק"ם, יהיה מי שיוכל לסחוף את ההסתדרות הציונית לעידן ההדש שהיא כה זקוקה לו:. אך לא רק ההליכה על ' לוינסקי בלבד, \ מבלי לרצות לשמוע על מועמד אחר. זול־ תו, טרפה לעבודה את. הקלפים. גורם לא פחות מכריע במהפך, " היה עצם התרגיל שביצעה העבודה יחד עם הקונפדרציה,
הקונסרווטיבים והרפורמים, להשתלטות משותפת על תיקי היו"ר(לעבודה, (הגוברות (לקונפדרציה, (התינוך(לרפורמים) והארגון (קונסרווטיבים. ( התרניל המפתיע, שהותיר את הליכוד והמפד"ל בחוץ, עורר באופן טבעי את זעמם של אנשי הליכוד, הנפגעים הראשונים ממנו. אך מתברר שגם אנשי קרן היסוד לא שבעו נתת מההסכם, והפתיעו בהתנגדותם לסעיף בהסכם המעניק לד י ר אברהם אביחי את תפקיד גזבר הסוכנות), אף שאביחי ., שהוא:איש הקונפדרציה, מכהן עתה כיו"ד קרן היסוד. (אפילו מזכ"ל העבודה, עוזי ברעם, שלכאורה צריך היה להיות מרוצה מאוד מן ההסכם, הבין כי הליכוד הוא הסיעה הגדולה בהסתדרות הציונית, ולא ייתכן _להווזירו ללא ייצוג באהד התפקידים המרכזיים, הגזברות למשל ., למרירות הליכוד, הצטרף גורם(וסף של־ ליכוד כמעט לא היתה שליטה עליו, אך הוא פעל לבסוף לטובתו. המדובר במסכת היחסים. המתערערת בין גזבר הסוכנות, עקיבא לוינסקי, לבין מי שהיה עד אתמול יו"ר חבר הנאמנים של הסוכנות, ג_'דאלד (צ!אק) הופברגר. עוד בראשית השבוע הבטיח הופברגר שלא הכל אבוד מבתינת י הליכוד. בהסתדרות הציונית אמרו כי הופבונר. ביקש בכך"לסגור חשבון" עם לוינסקי, על שאילץ אותו לכנס השבוע את הבר הנאמנים, של, הסוכנות ., למו/שב שבו אמורה ' להסתיים כהונתו. הופברגר תימן להאריך
את כהונתו בחצי שנה, ולפיכך ביקש לדחות את כינוס חבר הנאמנים שבו אמור לחיבחר יורשו. לוינסקי טירפד את מיש־ אלתו של הופברגר, בכך שאירגן, דרישה של 2ו מחברי חבר הנאמנים לכנס את המושב דווקא עתה. הופברגר נאלץ להיכנע ולכנס את, המושב), שבו נסתיימה אתמול כהונתו, עם מינויו של מנדל קפלן ליורשו, (אך ידע לגבות את מלוא המחיר מלוינסקי. עם זאת, חובה לומר שחבר הנאמנים אי־ נו חבורת בובות המתליטה על פי תכתיבי היו"ר. הופבדנד היה דק' מאיץ, לתחושה ששררה בלאו הכי בתבר הנאמנים, משיקולים ענייניים, שלוינסקי אינו מתאים לתפקיד' בשל גילו והיותו נטול כאריזמה מנ־ הינותית. להופברגר היתה מכל מקום סיבה טובה ל"נקמה מתוקה" בלוינסקי, והוא הוביל את חבר הנאמנים להחלטת הווטו על מועמדותו של לוינםקי. על פי המקובל, יש לווטו זה משקל, רציני ביותר, ודי בו כדי להרתיק את לוינסקי מחתפקיד. זעמו של הליכוד, כעסו של הופברגר והתחושה הכנה בחבר הנאמנים, שלוינסקי איננו האיש שיעניק תנופה להסתדרות הציונית - כל אלה חברו יתד למפלה. מפלגת העבודה, שחגגה בראשית השבוע בתופים ובמחולות את נצחונה_, הובסה תוך ימים אחדים ועליה לתפש עתה מועמד אחר ד- . או לחילופין:לסכם עם הליכוד!על 1 ־ ־ מסירת הגזברות לידיג _" ־