מעריב, 20 דצמבר 1985 — Untitled [כתבה]
", — ... ו הוצאת כתר/עיצוב: אסף. בדג
_®הימוניד ושמו ליפי דונלר גוהנסון י ומילטלנד ארי/לוסי - ראשית המין האנושי / מאנגלית:עמי שמיר /הקדמה: ד"ר יואל רק/ הוצ' מסדה, ספריית תובנה(העורר: _חיימוביץ382, 1985 (' עמי. דונלד ג'והגפון הוא הוקר פליאו־אגתורפולוג יליד שיקאגו, מי שגילה ב־1973 מפרק ברר שמור היטב באתר חדאר. תגלית היסטורית והוכחה איגטימית קדומה לדו־רגליות. מיי־ טלנד אדי הוא סופר מדעי, בוגר פרינסטון ומי שערך את ספריית טיים־ייף. לופי - היא יצירתם המשותפת, מון היצירות המרתקות ביותר בתחום הספרות המדעית. לוםי הוא שמו של "מאובן. "חדאד הוא מקום באתיופיה, כ־ 160 ק"מ צפוגית־מזר־ חית לאדיס־אבבה . לוסי הוא השם שניתן לחלקי שלד אחד, פרמיטיווי מאוד שכמותו לא גמצא עוד מעולם. הגילוי היה ב- . 1974השם שניתן למאו־ בן שנמצא בחארר ומספרו "AL 2881" הוא לוסי, כי הסתבר לג'והנסון שזו נקבה על־פי עצם אחת שלמה של האגן וכן עצם העצה. היא היתה הומיגיד, כלומר: התהלכה זקופה. הגולגולת קטגה. הקומה - זקופה. סימן היכר מובהק לאנושיות. דונלאד ג'והנסון בספר מרתק על תגלית מרתקת, בעזרת איורים ותצלומים וגיתוחי ממצאים מספר על מיקומה של לוםי בהתפתחות האדם. לוקח אותנו לעבר זמן דחוק מאוד, מגלה בפנינו איך ומ־ דוע התלו פעם ללכת בקומה זקופה, ומהם , ההבדלים - גם קווי הדמיון - בין קופי הא־ דם _לבני־האדם. ספד מתח ממש, ספר מרתק. פלירןהכפולה• פול תירו /משתקי הלילה של דוקטור סלוטר/ עברית: דפנה לוין, סדרת ספרות, בית ההוצאה כתר י־ם
104, עמ. אין לי שמץ של מושג מיהו _חמחבר פול תירו. אמריקאגי-? שהרי גיבורת הסיפור היא אמריקאגית המגיעה ללוגדון. אגגלי? שהרי היא, ד"ר לורן סלוטר חיה ועובדת עוד איר עובדת) בלונדון: ספר־סיפור טיפשי?_חסר־תיכלה?חסר" אמינות?לאו דוקא. זה מעין מותחן אירוטי, שעגיינו גברת צעירה ויפה, הוקרת גרושה (היתה בסין עם בעלה, שמה היח אחר, אר היא שיגתה אותו) מומחית בעגייני נפט וכדי, עוברת באיגוד נכבד, כותבת דו"תות גכבדים - עד שבדרך מיוהדת במיגה גורע לה שאפשר להרוויח הרבה הרבה יותר. להיות נערת ליווי". קול גידל. "להיות בעל דמות כפולה. הדוקטור הצעירה, הפיקחית, השנונה נכנסת לענץ ברגל קלה ובראש צלול. היא מבוקשת. לורד אנגלי קבוע. אילי נפט ערביים מן הנסיכיות. קונים לה דירה שתהיה קרובה למכון שלה. אבל... יום אתר אין לה שום דבר. היא נשארת עירום וערייה. מישהו הערים עליה. אגי משבלעתי את הסיפור הטיפשי והמושך הזה מתחילתו ועד סופו - יודע מה קרה. לא אקלקל לקוראים. ועכשיו. טפשיז בכל זאת אינני בטוח. מושך - בודאי. מהגה?־ בהחלט. זהו. 0 _גית־פפד מופת לרדיו סמואל בקט / תסכיתים / תרגום ואחרית דבר: שמעון לוי / בית הוצאה כתר, י־ם133, 1985, עמי. הרדיו פוגה אל העין הפנימית. הוא מביא אותגו לידי מעורבות כיוון שהוא תובע היע־ גות של דמיון לגרויי השמיעה. הטלוויזיה יכולה להראות הרבה יותר - הרדיו הוא "עגי" יותר אבל מ"עוגיו" זה צומח כוחו. סמואל בקט, מחזאי וסופר (פרס נובל) פירסם מאז 1957 שישה תסכיתי רדיו. אלה תורגמו עתה לעברית על־ידי שמעון לוי המ־
ביא גם אחרית־דבר מעניינת מאוד וחשובה מאוד. הוא כותב: , כשם שהמחזות של בקט עוסקים באופן עקיב ומעמיק בתיאטרוניות עצמה וביכולתה להעביר מסרים, כך גם עוסקים תסכיתיו במשמעות של השמעת קולות - אמנות הרדיו של בקט הופכת את אמצעי התקשורת למטאפורה של התוכן הנמסר בה, "התוכן'' מעצים את הממצע שבו ולמענו הוא משורר. " ואכן מצויים כאן שני תסכיתים בשם רדיו 1 ורדיו , 2מעין מקבילים למהזהו שנקרא "מהזה, "לסרט שלו שכונה. סרט" ולפנטומי־ מות שלו שנקראו "פעולה ללא מלים. "בקט בודק כאן את עצמו כשדרן. ברדיו 1 מגיע הוא למקום כלשהו, שהוא חדר עם מכשירים ואולי אותו מקום הוא אולפן הקלטה. ברדיו 2 יש סיטואציה של ניסוי כלשהו שנערך
h הלט המציאות פרץ דרור־בנאי/ שאון ימים/ שירים/ הוצ' הקיבוץ המאוחד/ תשמ"ו 47 , 1985, עמי. אני מתקשח מעט לכתוב על ספר שיריו החדש של פרץ בנאי. יש לכך שתי סיבות. האחת, רק לפני כמה הודשים הופיע ספרו "קשת וכידון" בספרית הפועלים - שכלל שירים רבים, רובם ייחודים לכותבם בחינת רות ו"סגנןן. "אותה תערובת קסומה של לשון רמה ועניינים _קוטייייניים ביותר, אותה היפעמות מן הנוף והשלכותיה. השניה - דומה, שקובץ זה שלפנינו "ערוך" מדי. מסודר. חלקו האהד - מעין שירי אקלים וחורשים חלקו השני - נקרא "זמן אחר. "ועל שום מה?הוא מכיל שירי אהבה והיזכרות, שירי גוף וכדומה. אהד השירים המרכזיים כאן קרוי 4" פד גות לסיום העומר והפריחה" - שיר יפה, הסתכלות נכונה, פרטית, על התרחשויות _טכע קטנות, קריאת חדברים בשמם. ביטוי כן ופשוט לגעגועים לנוף ואמירה טובה: "כל חב־ שר גשבר אל הערב/ וכל החלום גרסק בהלם המציאות. "אך יש לי הערה. פוגה - צורה מוסיקאלית קבועה מובהקת. גושא ההוזר. על
כפוקס, שהוא. דמות" סבילה ואילמת. מטרת הניסוי: לדובב את פוקס. גמצא כאן גם את התםכית "מלים ומוסיקה" שבו עוסק בקט בארבעה אופני הבעה קוליים בתיזמור. תסכיתים גוספים: "כל תגופלים", "חוץ" ו"קםקגדו. " התסכיתים שלו הם מופת של רדיו, חן גם יצירות ספרותיות מרתקות. הן בית־ספר מצויץ (גוסף על כל אלה) למי שכותב למדיום עני־עשיר זה הנקרא רדיו.
עצמו בוואריאציות. נושא משאיר עקבות. מעין הרחבה של הקאנון. מדוע כאן "פוגות?_"בעצם, אץ לכר הצדקה. גיתן היה לקרוא לזה באותה מידה 5 קטעים5, ואריאציות5, קולות וכוי. מכל מקום, חלקו השני של הספר נראה בעיני טוב יותר, ואהבתי מאוד שורות חמות כ"את גהצי וקפלי בחן וחסד/ מכנסיים וחולצות, שברי הלומות/ ואדים שיכלו בנשיקת מים ואש/ יקיפו את סהר פנייך י / כמו הבל מתוק/ העולה באוויר ביום סתו קר. " m וגפ לחו אנדלופי
אביבה דורון/ פתאום כאז/ שירים/ הוצאת אל"ף ורא/ ציורים: צחי בקר, 54, 1985 עמי. יהיה זה לא הוגן לומר, שעיקר שירתה של אביבה דורון "שייכת" לספרד, לגילוי של לשון תרבות, או _יהודינדאז־בספרד. לפגיניו קובץ, וככל קובץ יש בו מבתר של מוטיבים שוגים. ארס־פואטיקה כבשיר "אדם, "אותה תהייה ניצח־ת של "מאץ באת ולאן אתה הולך - ממך" - אבל הפרק הספרדי של אביבה דורון, ששת השירים שבמדור הקרוי "כל טוב ספרד" הם בוודאי המיוחדים ביותר, המוסיקאליים ביותר, ויש בהם רגישות רבה יהד עם מידה של חסכון וגקיון שירי. מתרהשים בהם דיאלוג סמוי ודיאלוג ממשי. ומעגיין, שספרד והלשון הספרדית, חודרת גם למדורים אהרים, כמו לשיה היפה מאוד 'בכל הלשונות' כאשר כותבת המשוררת: "אך גם בספרדית בדידות / מלה קצרה/ קטועה/ פצועה, אולי אבודה//. סולת. /לבדה. " כנורי ספרד שלה, מבעד לפתחי הבתים העתיקים. משוחחים ערבית", שותים וחוש־ קים בלחן אנדלוסי/ ומדברים אהבה לאנשים ואלוהים בשפת התנ"ך". שירי ספרד אלה מכסים בכוחם על השירים האהרים, שגם בהם נמצא מן הטוב והייחודי.