מעריב, 6 ינואר 1984 — ‭: now‬ _בח‭1"₪‬ מציג ב" _יו ושוד אח העיירה היהודית שאיננה עוז [כתבה]
: now _בח1"₪ מציג ב" _יו ושוד אח העיירה היהודית שאיננה עוז
לפני ששים וארבע שנים נולד הצייר משה ברנשטיין כעיירה היהודית _קורטוז־כרזה כפולין. התמונות מן העיירה של אז נחרטו עמוק מכרונו — וכדי שגס אנחנו לא -נשכח, ; הוא7 עמלי _לומציחן בציוריו., _שתערוכה מהם מוצגת ב• ימים אלה במוזיאוןיד ושס" ג־ ירושלים"?_;, :; אומר ברנשטיין, שהציג עד היום ארבעיס. תערוכות, בארץ, בר הולנד, ובצרפת:בתערוכה יש תמצית אוטוביוגרפית " שלי. אני מר_»ישליאת ־ מזהות' היהודית שלי ולכן לקחתי על עצמי: את השליחות— לא 'לתת _לאנדים לשכוח. ''י אנירואה יעוד לאומי בזו!שהכי נסתי?את השחור־לבן שלי למיליוני בתים בארץ ובתו'יל. "ברנשטיין מקדיש את י כל: חייו. לזכר
השואה ולזכר היחודיס שניםפו בה. ביתי-בתל־אביב הוא מעין מק־ " י ' דש*מעט ליודאיקה, "הוא מעיד. •ציוריו של ברנשטיין. מעלים, בו. וגם _בצופץ_, את תחושת העצב על עולם שחיה ואיננו עוד, וכדברי האמן. יצירותיו מהוות כלי לביטוי י י ניגונו של אבי _לצניעות הליכו- " תיה של אמי. הרחוב היהודי, בית המדרש, הכליזמרים, שואב המים ובעלי העגלות. " י אילנה גורי ממוזיאוןיד ושם, " " מסבירה כיצד נפלה הבהירה על עבודתו של משה ברנשטיין:הוא נמנה עם האמנים היחידים, המציי - " רים על נושא העיירה' היהודית. תמונותיו קרובות מאוד אל הקהל, הבא לבקר ב, יד ושם. "' בתמונותיו של ברנשטיין, המצויירות ברובן בטכניקת ' דיו, שחור־ לבן, פוגשים את המבט היהודי ה--עצוב, את דמויותיו של שלום עליכם ואת היהודי הנדכא, שראשו שמוט כלפי מטה. גם העיירה ה־
יהודית החרבה מוצאת ביצירותיו 1 את מקומה. מבקר הולנדי כינה אותוה, * מוהיקני י האחרון לביטוי העבר " ה-
יהודי. "העיתון הסאריסיל'אר" כתב עליו כי הואיודע לשלב " את " כוה דמיונו העשיר בעצב האגדות, שהוא מספר לנו. "