מעריב, 1 אוגוסט 1980 — מתיישבי בקעת הירדן נושאים על ובם חובות בבדים של "דמי לימוד" במאות מיליוני ליי [כתבה]
מתיישבי בקעת הירדן נושאים על ובם חובות בבדים של "דמי לימוד" במאות מיליוני ליי
מאת אהרון דו»ל_1ב נובח" עדייו מסמי ^^^ מוצרי חלב. ב-^^-קת ??צרכנית התרוקנו ? II _^המדפים לגמרי. עו - נת הזריעה בפתח. אולמ, במחסני המושב אזלו הזרעים ומלאי הדשנים. תחת הסככות הלוהטות דממו מנועי הטרקטורים, מחוסר דלקים. אדמו הקניות סגר את ברזי האשראי וחמד את צמוד החמצן של המושבים. בהודעתו לאגודת המושב, לא הותיר ספק: החיובים בגיו צריכת המים והחשמל, לא יכובדו עוד. סגירת ה"ש יבר" על ידימקורות ', וניתוק הזרם בידי " חבית החשמל, הינם שאלה של ימים, אולי שבועות ספורים. יש לנו עוד נשימה קצרה, "אמר * אבי גל, יז"ר מזכירות !תמושב נתיב־ הגדוד, בדרום בקעת־הירדן: "פש־ < , תנובה' תחדל לספק חלב, הברזים ייבשו, ותשתרר עלטה, _נצטיר לנעול את המושב וללכת. " רמת הסבירות, שכד, אמנם, יקרה, איננה גבוהה במיוחד, לא רק משום, שפירוש הדבר חיסול ההתיישבות־ הבטחונית בקוהקונצנזום הלאומי " , " שממערב לירדן;אלא, ובעיקר, משום שהממשלה והמוסדות המיישבים,
יצטרכו, במוקדם או מאוחר, להכיר באחריותם להסתבכות הכספית המסתחררת, של מושבי הבקעה, ולעצור בעד המפולת — על־ידי מחיקת גר־ עוגות העבר ושמיטת חובותהיסטו- " ריים, "בסדר גודל של מאות מיליונים.
חוב של 50 מיליון דורון רזניק, חקלאי בבקעה , (26) אב לגן ובת, שנ"תם ילידי נתיב־ה־ גדוד, סוחב" על גבו, ביחד עם " חגריו לאגודת־המושג, חוגהיס- " טורי, "שהגיע, בימים אלה להמם עגול של 50 מיליון(!) ל"י, ותופח בתאוצה, הנאמדת בשבעה אחוזי ריבית חריגה מדי חודש בחודשו. דורון וחבריו, חברי המושב נתיב־ הגדוד תובעים חיסולכרטסת ההש- " קעות" החריגות מן העבר, ומחיקת המי לימוד'' והשקעוו#_1ביםוס רא- " שוניות. לפי השיטד, הנוהגת בנו, "טוען " דורון, יוצא, שאני עובד כל העונה, " בכדי לשלם, בקושי רב את החובות השוטפים על אמצעי"ייצור וצריכה קיומית, ולמרות שהעונה קיבל מאתנו ארגון־הקניות תוצרת חקלאית בעשרים מיליון ל"י, הרי בסוף כל עונת שיווק נשאר החוב , ההיסטורי, 'המתנפח ומתגלגל, מחודש לחודש, כמו גדור־שלג. " ואף־על־פי־כן — מתקיימים, איכשהו?אמת, הם משיבים, מתקיימים בתחבולות. באילוצי המציאות ד, קשה, מפרישים חקלאים בבקעהמעשר" " מיבוליהם, לכיםוי הקיום השוטף " :" כמויות תוצרת חקלאית, בשיעור כעשרה אחוזים, אינם גמסרים לארגון־ הקניות, כמתחייב מהסכמי השיווק הבלעדי. אלה מוצאים דרכם לידיהם של סוחרים פרטיים, בשיווק ישיר " :" ארגון הקניות והמוסדות, מעלימים " עיך, אומרים כאן, מפני שברור להם, " גי םגירת האופציה הזאת, כמוה כ־ _םתיטת מקורית הקיום היומיומי השוטף. " הכתובת־על־הקיר זועקת כבר יותר משנתיים — אבל שם, למעלה " , " אומרים המתיישבים", לא רצ_^ לקרוא
אותה:"שידרנו אותות־משבר בלי " הרף. "תםמונת־משבר הופיעה, לרא- " שונה, בבירור, כאשר בשלהי יולי אשתקד, •על־םף עונת הזריעה, יצאו מושבים בבקעת־הירדן בקריאה לעזרה. לראשונה בעשור השנים, מאז באו חלוצי הבקעה להפריח שממד. צרובת שמש — נעל, אשתקד, מושב
שלם, משואה, את שעריו ועשרות מתיישביו!, שים, גברים וטף, הציבו משמרות־מחאה מול הכנסת. לפתע התחוור כי לא הכל כשורה בבקעת הירדן, וכי םיפור־ההצלחה על הפר - חת הבקעה הצחיחה, החל חורק, ובקיעים חמורים גיבעו במפעל החלוצי.
סיפור הצלחה חורק במצב !הקיים לא יוכלו היישובים " להחזיק מעמד, ויישובים חדשים לא יוכלו לקום" — אמר אז יו"ר ועד ישובי הבקעה, ישראל גדיבי, והוסיף דברי תוכחה קודרים:הדיבורים על " פיתוח בקעת־הירדן אינם רציניים.
ההצהרות על הפיכת הבקעה לאזור התיישבות בטחוני, אין להן כל ביסוס ... יש לעשות חשבוךנפש לאומי ולהחליט עד כמה חשובה בקעוו־ה־ ירדן _למדיגת־ישראל... _מבתיגה כל־ כלית, אנו מנויים זנל םף התמוע־ טות".. .
אשתקד הדהימו מושבי הבקעה, כשמסרו נתונים על היקף הסתבכותם הכספית ונקבי בהצבר חובות בסד 150 מיליוני ל"י. הס הזכירו גם את ענני האוטונומיה, "המקדירים את " שמי הבקעה. דיברו על ערפל מדיני, על _אי־הםדרת בעיית הקרקעות, ד. ־
חיונית להמשד קיומם והתפתחותם של היישובים, על המבוכה ועירעור בט־' _חונם העצמי של התושבים ועל אותות מדאיגים של משבר מורכב, כלכלי־ חברתי־מוםרי. משפחות בודדות קמו ועזבו. יעדות־הקבלה של הישובים, שהתמודדו, בעבר, עם היצף מועמדים, דיווחו על התענינות פוחתת והולכת.
היוצרות נתהפכו. במושבים מעוטי־ מתיישבים, שהמתינו בעיניים כלות לקידום הפיתוח _המתיכנן בתוספת בניה, משאבים ואמצעי ייצור, צצו יותר ויותר בתים ריקים, שהמתינו למשפחות מועמדים. ככל שקרבה _עונת־הזריעה, כן גברו החששות, כי בארבעה מושבים. לפחות — משואה. פצאל. תומר ו"
נתיב־הגדוד — ארבעתם שוכנים ב־ דרום בקעת הירדן וקשורים לארגון־ קניות משותףמבואות ירושלים" כאל " בקבוק־חמצך - לא יוכלו המתייש־ " בים־החקלאיים להתחיל בזריעה העומדת בפתח, מחוסר זרעים, דשנים, דלקים ומשאבים בכלל. שכן, אם אשתקד איים ארגון־ הקניות בהפסקת אשראי, בגין גסל
חובות מצטברים, בסד 10 עד 20 מיליוני ל"י לכל מושב — תפחו החובות מאז, הוכפלו, ושולשו והריבית האינפלציונית גדלה, מדי חודש, במימדים מפלצתיים. נטל השיעבוד לאדגוךה־ קניות, היה ללא־נשוא, לבעלי־החוב ולנושה כאחד. ארגון־הקניות, שאיננו מוסד פילנטרופי, החליט לממש איומו וסגר את השיבר:"כאשר חוב "
של 50 מיליון ל"י, רובץ על עש־ רות משפחות, התוצזוה עלולה להיות הרסנית" — אומר דורון רזניק. יליד גבעתיים, השתחרר דורון רזל ניק לפני כחמש שנים מן השרות ביחידת־םיור דרומית, נפרד מאביו ו־ אפר — דור חמישי למשפחה טבריי־ גית — והלד, עם חברתו, אורלי, להיענות לקריאת הממשלה והמוסדות " נלהק»_ם משק, בית ומשפתת בקו־ה־
,, "מקורות מאיימת ב"סגירת השיבר" וחברת החשמל בניתוק * נוסף על המצב הכלכלי הקשה מעיק הערפל המדיני *
קדמי. "דורון בן ד. ־, 26הוא איש הקו־ הקדמי. בנערותו עשה שנה בקיבוץ נירים _בצפון־מערב הנגב, וסבלות יישובי הספר בגבול רצועת־עזה, בתקופה שלפני מלחמת _ששת־הימים, נחרתו בתודעתו. במלחמת יום־הכיסורים, נלחם, עם הצנחנים, בגיזרת התעלה המרכזית, בה פרצו אל המוצב הכבושמצמד " , " ולאחר טיהור ציר התנועה, צלחו אל הגדה האפריקנית. שמונה־עשר מלו־ חמי פלוגתו *פלו בקרב. חזר הביתה מהמלהמהציוני פנאטי" נכון לזנק
לכל משימה ציונית:ראיתי יותר " מדי דם מוקז על שמירת קיום העם. " הבקעה גילמה את'המשימה הציו- " נית" של דורון. שטחי העיבוד של נתיב־הגדוד, מושב בצפון בקעת"ירי־ חו, נושקים לגדר הגבול. הגדר עוברת על גדת־הירדן, והבית, שהקימו דורון ' ואורלי ב"קו הקדמי של שמירת קיום־ העם, "משקיף, כיום, על נחלת המש- ?- בצות הירוקות, שנגאלו מן השממה הצרובה בזיעת עמלם של דורון וחבריו. בלכתם ליישב ישימון בגבול־ הבטחון של המדינה, בחרו דורון ו"
אורלי, בדרר הקשה של בדידות י וגי? תוק וויתור על הרבה מנעמי־חיים. שניהם מאמינים, כיאין דרר קלה " להגשים את הציונות. " בנתיב־הגדוד . נולדו, לדורון ואורלי/ בן ובת, וזה כחמש שנים, שדורון שופד זיעתו על 25 דונמי ירקות מב־ כירים לייצוא, מלונים וחממת פרחים. הביקוש לתוצרתו בשוקי אירופה, עולה בהתמדה — ביחס הפור לחלקו היחסי של דורון ב... חובות התופחים של אגודת המושב. בהתחלה, _בשנה־שנתיים הראשרי'
נות, םחטו הקשיים ותלאות הברא־1 שית, את לשדם של המתיישבים הצעירים, אולםהיה סיפוק, היתד. הת- ' " חלתהתגשמות חלום, שבתור שנים ספורות, תנצנץ שרשרת אורות למרגלות ההרים, יווצר רצף התיישבותי; התחלנו להרגיש, שאנחנו חלק מחיץ־ חי, שהולד ומוקם, לאבטח את המדינה, מפני כל מזימה ממזרח.. "
. המהלומה הראשונה, ניחתה, בד בבד, עם ראשית ההסתבכות הכספית: תכנית האוטונומיה. הפיקפוקיס " התחילו לכרסם בפנים כמו תולעת. " האנשים, היושבים בבקעה, על קו הקונםגזום הלאומי, "שמעו את םא־ " דאת חוזר וטוען, כי הסכם־שלום ומה שישראל מכנההתיישבות בטחוגית " , " הם תרתי־דםתרי, ולפיכך ־ יש לפרק
את כל הישובים, שהוקמובשטחים " הכבושים. "תשובה ישראלית חד־ משמעית, בחיזוק הישובים והמשד תנופת־ההתיישבות, בוששה לבוא. החמירה ההידרדרות הכלכלית, כתוצאה צפויה של התעלמות משורשי בעית הסתבכותם של ?המושבים ו־' םימן־השאלה —למי ולשם־מה אנו " עמלים— ''? ריחף ביתר־שאת על מושבי הבקעה.
25 בתים ריקים המשבר הכלכלי גורר משבר מו- " סרי, ''אומר דורון אזניק, אנשים, " שעבדו את אדמתם בחריצות ומסי־ מת., התחילו להגיד די, נשבר לגו, איננו מוכנים לשפוד את זיעת עמלנו, _לתיד בור, בעומק 50 מיליון ל"י, ללא תחתית, שאינפלציה דוהרת מעמיקה אותו מיום ליום. " המשבר הכלכלי האפוף ערפל האוטונומיה, גורר קיפאון, וכושר חתי־
חלצות וההישרדות של משפחות במושב, המתוכנן לשמונים משפחות, מוגבל ביותר, אם לא למטה מזה. רק לפני כשנתיים, כשתוקצב נתיביהגדוד, בהתחלות־בניה לקליטה ואיכלום שלב ב, 'עבדו חברי ועדת־ הקליטהשעות־נוםפות. "על כל בית, " עמדו בתור תריסר קופצים. עתה זה זמן רב, שוועדת־הקליטה מחוסרת תעסוקה והמהפך העגום, משתקף מן הבתים הריקים, עשרים וחמישה במספר. שרובם משמימים. זה למעלה
משנה תמימה:אנשים אינם מוכ- " נים לבוא, בגלל המצב, אומר דורון רזניק ומוסיף: זה מבוי סתום. ברור, שאילו היינו גדלים, לפי התכנון — הן החובות _לארגון־הקניות והן עלויות התיפעול, ההחזקה וקיום המושב, היו מתחלקים לא בין עשרות יחידות־ משק, הכורעות תחת הנטל, אלא בין שמונים משפחות, וכל התמונה היתה
משתנה מן הקצה. במושבי הבקעה תוהים, האם החלום היפה של בקעת־הירדן כאסם " הירקות לייצוא" הולד ונגוז?התחזיות הכלכליות הורודות הצמיחו, בינתיים, גרעונות מצטברים וחופחים, במאות מיליוני לירות. בלב •המתיישבים מנקרים ספקות, ומועקה כבדה עומדת באוויר. דמי לימוד — על חשבון מי ?
המילכוד הכלכלי החל עוד בימי בראשית, כאשר משפחות ספורות, _בלתיימנוםות בחיי מושב והתיישבות חקלאית, מקבלות ונוטלותהלוואת " פיתוח, "לרכישת טרקטורים, ציוד השקייה, הקמת חממות ועוד. ההסתבכות מחמירה, כאשר מושב קטן ובל־ תי־מנוסה, נזקק לעובדי ציבור, במספר שאיננו נופל מזה של מושב גדול. על־מנת להתפנות לעבודת־ אדי'
מה מאורגנת ומסודרת, כאשר נטל השכר לעובדי הציבור, הוצאות התיפ־ עול וההחזקה השוטפים . רובץ על מספר מתיישבים זעום. תקופת הבראשית — הנמדדת נ־» שנתיים לערך — של ישוב חקלאי _חסר־נםיון — מועדת לתשלומידמי " לימוד" בשדה, בגן־הירק, במטע, ב-
חממות הפרתיפ, תשלומים (והפסדיפ וגרעונות. (אתדמי הלימוד, "על- " פי השיטה הקיימת — טוענים המתיישבים — גדרשיסהתלמידים" " לשלם והחוב נזקף לחובת אגודת־ה־ מושב, המתחילה כד, את דרכה בהתיישבות ברגל־שמאל, וםוחבת על גבה גבנוני בראשית, שככל שית־ פתחו ויעיקו, כן יקשה עליה להיפטר י מהם*.
כאשר בעונת־הזריעה עמדי המושבים לפני שוקת־שבורה, וארגוךה־ קניות מיאן להעניק מימון־ביגיים עד לשיווק התוצרת החקלאית — הכירו המוסדות •המוסמכים — המחלקה להתיישבות, משרד החקלאות -י-' בחומרת ההידרדרות במצבם של היישובים, והזרמת דחופה של אמצעים כספיים, בד בבד עם "קונסולידציה" שליה־
חובות נראו כצעדי־הצלה הכרחיים, ו־ עוד בטרם בדיקת גורמי המשבר. מנכ"ל משרד החקלאות, אברהם בן־ מאיר, אישר בדבריו את חומר מצ־ בם של היישובים, כפי שתוארה בפי המתיישבים, וצפה, התפתחות חמו- " רה ביותר, "אלא אם כןתינתן " תשובה, שתאפשר לנו שהות של כמד! שבועות להיעדר למציאת פתרונות
לטווח ארור. " מר בן־מאיר לא העלים ספקותיו מן השיטה ההתיישבותית, וחיווה דעתו, כי יש לשנות את התפיסה ה־ התיישבותית, השלטת מאז קום המדינה, ולתקן. את התכנון המשקי הלקוי. הוא צידד בהפסקת הקמתם של ישובים חקלאיים נוספים, לשם הפניית המשאבים לביסוס היישובים ה-
קיימים. על השיטה הלקויה, אמר בן־מאיר: כשעם ישראל מקים התיישבות חד־ " שה, הוא מממן את צעדיה !הראשונים בצורה לקויה. הסוכנות מתקצבת את הקמת היחידה המשקית, בפחות משלושים אחוזים מההוצאה •הבסיסית.
הפער בין המימון התקציבי למקורות המימון הנוספים, היה בעבר, סער סביר, היום זועק הפער לשמים. ב* פועל נשענים החקלאים — ? לא על הסוכנות ולא על משרד החקלאות — אלא על ארגון־הקניות, הסועד אותם, ואילולא _ארגון־הקניות, היו ה• ישובים מתמוטטים תוך חודשים םפו־
חדשים , דים מיוס הקמתם. " ישובים, בעיות חדשות התריע בן־מאיר:אם לא נמיר " כספים אלה בכספים ממוסדים . לטובת היישובים, אני צופה התפתחות חמורה ביותר. "ההתרעה נפלה, ככל הנראה, על אוזניים אטומות, גם בסוכנות וגם במשרד החקלאות עצמו: מנכ''ל המשרד צידד בהפסקת הקמ' תם של ישובים נוספים, עד לביסוס היישובים הקיימים:ריצד, אחר תכ-
ניות גרנדיוזיות/' אמר, תיצור ישו־ " בים חדשים עם בעיות חדשות, בלי לפתור את בעייתם של הישובים הקיימים. "ברם, אותה עת ממש, גרם שר החקלאות, אריק שרון, היפוכה של תפיסת מנכ"לו, ובישר עלעשרה " ישובים חדשים, שיוקמו בבקעת־ה* ירדן. "אשד יגור מנכ"ל משרד החק־ לאות, בא, באיחור־מה_, אך בזעזוע כבד.