⁨⁨מעריב⁩, 13 ספטמבר 1979⁩ — ועידת וינה: 'מדע טכנולוגיה ג..פוליטיסה [⁨כתבה⁩]

ועידת וינה: 'מדע טכנולוגיה ג.. פוליטיסה

הפרוייקטים הישראליים עוררו תשומת לב רבה ביחוד התענינו בנםיוו שלנו בתחום האנרגיה הסולרית מדעו אוסטרלי הציע תקשורת לוויינית לכפרים נידחים ברזיל הציגה את "האנרגיה הירוקה" כתחליף לנפט * *

‭**‬מ אביהם פלג (אוגוסט, וינה) איל מעם להשתיר את ה־ עוכרד שהמשלח־ת דע־־ כיו־ — וככללן זו של אש''ף — נתנו את הטין כרעידת האו''ס למרע וטכנו־ לוגיה בוינה. ואלה שעדיין זוכרים אתועידות רה" ", כות" — שא, * דן ה־קדשו לפיתוח — יוכלו יעמיד על התמורה השלילית, מבחינת ישראל, ?1הלה על אחת דכמות העולמיות החשובות ביותר — כמר. ד־ מדע והטכנויי וניה. הקבוצה הערבית" פעלה " בתוככי "קבוצת ה־‭"77‬ שכאמורייצגה, לאמיתו של דבר, לא 77 מדינות מתפתחות אלא קרוב ל־‭. 100‬ תחושת הכוח (הפוליטי ולאו דווקא המדעי) של הערבים היתד, כה רבה עד ני כבר בתחילת הועידה הם החיימו את המשלחת המצרית ואף ניסו להניע את נציגי ה-

עולם השלישי לבודד משלחת זו. • המשלחת המצרית אין תימה, איפוא, שכאשר הגיע תורו של נציג מצרים בועידה, סרופ' חסן איסמעיל, לדבר הוא שילם מס שפתיים והזכיר במשפט אחד אתה- " זכויות הלגיטימיות של הפלשתינאים". ברמזו על הנסיו־ נות לבודד את המשלחת המצריתאמר פרום' איסמעיל — המשמש בנשיא האקדמיה למחקר ומדעים בארצו — ש? למרות האספקטים השליליים " שצדדו בועידה, אנו אופטימיים". לא היה בכך בדי למנוע את יציאתם המופגנת של חברי המשלחות הערמות מן האולם כשניצב פרופ' איםמ־ עיל על הבמה.. . ואולם הישראלים יוכלו למצוא עניו רב בדבריו של פיופ' איםמעיל שאמר בין השאר:עתה נוכל להתפנות " יותר למפעלי! פיתות ורווחה

במצייס. משאבים מצריים רביםיועברו מאפיקים צבאיים למטרות שלום. מדע וטכנולוגיה נועדו לא להרס אלא לבנין ופיתוח. " למרות משפט מעיד־ זה מ־ , בחינת ישראל, של סרופ' איסמעיל לא נסתייעה כוונת אחדים מחברי המשלחת הישראלית ליצור קשר ממוסד יותר עם עמיתיהם המצרים בועדה, אף כי פה וסם נ־צר' מגעים אישיים. • התקפת אש"ף ואולם במהלך הועיד־ הופנה כוחם הפוליטי של הערבים כלפי י*ראל. נסיר הכתר של ירדן, נשא נאום מרשים בו אומנם לא הוזכרה בלל ישראל, אך נציגים של לוב, * עיראק ואש"ף (שכאמור היו במעמד משקיפים) תקפו ישירות את ישראל. נציג אש"ף, ואליד חמואי, טען בין השאר שישראל ניצלה את המדע והטכנולוגיה ככלי שרת כנגד העם הפלשתיני. אין טעם לפרט את כל ההאשמות שהע־

: ועידת האו"ם ! י : למדע | | וטכנולוגיה : לד. נגד ישראל, אך ראוי־ ל הזכיר כי התיימר שלעם הפלשתיני יש כיום 100 אלף אקדמאים ורבע מיליון טכנאים(')שמכוזרים בין עמי " ערב ואינם יכולים לנצל הפוטנציאל המאוחד שלהם — מפני שרובם פליטים". במהלך דבריו ישב ליד שולחן הנציגות הישראלית רק חבר אחד. כבעוד מועד לא תפסו הנציגים הישראליים את מקומם ליד השולחן ולפיכך לא יצאו במופגן במחאה על הופעת איש אש"ף ודבייו. וזאת בהתאם למדיניות שעם אש"ף אין מתווכחים ואין משיבים לו (הנציג היחיד ליד השולחן הישראלי נועד לשקף את העמדה הישראלית שדב--י אש"ף אינם השובים). ספק אם עמדה זו מוצדלת

מפני שלפחות במסדרונות ובאגף העתונות הפיצו דמש־ לחות הערביות האשמות וטענות נגד ישראל — וללא מענה מצידיו. וכך במשך כש־ ביע ־יזנו כלי התקשירת — ?מאות נציגיה , כיסו" את ה־ [ועידה — אך ו־ל על ידי מלירות ערביים ובעילר שאש ף. ^_ • עמדת ישראל ראש המשלחת ־ישראלית, השגריר מרדכי קדרון שנאם ללראת סיום דועידה ציין שבהתאם למשאלתו של מזכיר האו"ם, ד"ר לורט ואלדה"פ, אין המשלחת הישראלית נכנסת לפולמוס פוליטי אלא היא מציגה סרוייקטים במדע וניכ־ ני־יוגיה וחברי המשלחות מוזמנים לעיין בניירות אלד, (ואומנם במהלך היעידה זכו ניירות העבודה הישראליים לתשומת לב רבה)• באשר דיבר אחריו נציג עיראק ותקף את ישראל, שוב ביקש מר לדרון את רשות הדיבור וחזר והודיע שהועידה אינה ה-

מקום המתאים לפולמוס פו־ ליטי ע־ המזרח ־תיכון, אלא ועד־ למציאת פתרונות טכ־ נולוגיים במסג־ת הפיתוח בעולם. אילו היה זד. רק אינטרמצו בי י תי נעים היה ז־ הרע במיעוטו. אבל כמי שנוכה ב־ דיונים ובעיקר כמי שראה כיצד הערבים מזינים את ה־ תקשירת ההמונית בועידה — וכאן לא מדובר בכמה אלפ־ נציגים באולם המליאה אלא באינפורמציה שזרמה למיליו־ נים בעולם — עלינו להודות שבכוחם הפיליטי משתלטים הערבים על פירומים בינלאומיים של מדע וטכנולוגיה בעולם. למצב זד. נודעות גם השלכות מעשיות שכן כספים רבים של האו"ם זורמים — ויזרמו בעקבות ועידת וינה — למסגרות אזוריות. עד כה נב-

צר מישראל להשתלב במסגרת מזרה תיכונית יי־בית הקצבות בתחומי דמדע 'הטכנולוגיה. בשיחה עם השגריר קדרון — במהלך הועידה — ציין, בין השאר, שועידת וינה לא הוכנה כהלכה, היא חסרה תכלית ואין ־יא מייחס לה חשיבות רבה. , אני יואה, " הוסיף מר לדתןבהצעה להשקיע " מיליארדי דולרים בהעברת טכנולוגיות לארצות המתפתחות — רעיון אמביציוזי שאין לו סיכוי להתממש. העימות בין המפותחות למת־ פתחות — היה צפוי". בתשובה לשאלה ציין השגריר שעקב המצב המדיני לא תוכל ישראל למלא בשלב זה תפקיד ש־' ראש גשר בין ה-מתפת-ות למפותהות. איננו " בונים שום תוכנית על בסיס אזורי והפרוייקטים שהצגנ־ הם יש־אייים ב־בד". אמר

דעתו של המשנה ליושב ראש המשלחת הישראלית ל־ ועידת וינה, ד"ר אהוד אביבי שונה בתכלית:אני " מייחס חשיבות לועידה, " אכלנו. יצרנו קשרים חשובים " עם משלחות ברזיל, מכס־לו, גרמניה, רומניד פרו, צרפת ועוד. ללשרים אלה יהיו השלכות בעתיד" ד"ר אהוד אביבי מוסיף כי נכון הדבר שרבים מבאי הועידה נתפסו, בשלביה הראשונים, ''ניסוחים פוליטיים, אך בסופו של דבי ניגשו לתכ־ , ליה' והיא יישום המדע וה־ טבנ־ליג'־ לצורכי ־פיתוח בעולם בכל־' והארצות המתפת־ , דות בפר. '. בני־וד ־ועידות בנ־לאו־ " מימז אחרות — גם ועידות מדעיות — היו ההתקפות על ישראל מריסנות ולמעשה זו הועידה הראשונה של אחד מגופי היאו"ם שלא נתקבלו בה — מזה שנים דבית — החלטות נגד ישיא•' ' אומר ד"ר אהוד אביבי גם פרופ' ארתוי־ שביט, ה־ מדען הראשי של משרד האנרגיה והתשתית — שהיד, חבר במשלחת הישראלית לועידת וינה — סבור שבסך הכל ראוי היה לישראל להתמודד על מקומה בועידה ול־1 הציע פרוייקטים טכנולוגים.

• פרוייקטים I ישראליים במסגרת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח הוגשו לועידת וינה ארבע פרוייקטים ישראליים עיק־יים. 1 פיתוח כפרי כולל של פרופ' רענן וייץ שכיום :־שב בעו־ם כאהד מבני הסמכא ה־ : גדילים בתיכנוי אזורי וכפרי הנייר של פייפ' וייץ התמ־ד בת־עיש כפרי. ‭, 2‬ אסטרטגיית פיתוח של תיעוש כפיי ש־ ד ר יחידה דין המאה בנושא זה לא רק פיתוח ככרי, אלא פתרון דייקי לבעיות עיור יתי ניירות העבודה של ד"ר ייסף פגין וגרשון סגי־מן דנים בצמיחת תעשיית הדשנים ב־ ישרא־ כמענה לצרכיב ש?' ־• הל־אית המלומית וכמוצי ייצוא. דיר יהיים נגן מדווח בנייר העבודה שלו על הנסיון הישראלי בשיייתי בריאות באזורים דליייי אוכלוסין בדרום הארץ. ואולם גם נושאים ככנילו־

גיים אחרים בישי־אל זכי ל־ ! תשומת לב באי ה עידה. כך, ולמשל, ־תענינ' רבים בנסיון ־ישראלי העש־־ בההום א:ר־ 1 גיד. סו־ירית ן • תקשורת לוויינית I מדען אוסטרלי הציע בועי־ ודד, לחבר כפרים נידהים בעו־ |לם לרשת תקשורת לוויינית. והמדען, ד' ר ריברד באטלר, הוסיף שכיום מצויים בעולם כ־ ן ‭4ב0‬ מיליון מכמירי טלפון א־ רק שבעד. אחוזים מהם ן ממולמים באזורים נחשלים. חוקיים ברזיל־ניים בועידה הציגו מחקרים מב"ד־ם בו פיתוח ה אתנול ' — האני־ גיה הירוקה'. הכוונה כאן ל--הפקת חלקים בצירת אלכוהול מצמחים. , המטרה שיי נו, ציי:' [המדענים הברזיליניים, , להנ• דיל את ייצוי דאלכוהי'' לצורך דלקים נוז־יי־ם בכמויית גדולות מאדי. בתהילת שנה זו הועביה ה־ טכנילוגיה הזו לתעשיית המכוניות בברזיל ועד כה כבר מונעות למעלה מ־1000 מכוניות אך ורק בדלק זה. הברזילאים שיאפים להחליף 60 אחוזים ממוצר־ דנפט ב את־ נול". ואולם בתערוכת המדע והטכנולוגיה שהתקיימה ליד ועידת וינה, . הוצגו בעיקר רעיונות ופיתוחים פשוטים שנועדו לשפר את חייי של האדם בכפרים הנידחים בכל, רהב* העולם בסופו של דבר היו נציגי הכפיים בא־צוה ה־ מתפתחות המעויינים העיקריים בועידה זו (-צימח - •:יה וא-ר*נו0