מעריב, 2 מרץ 1979 — הגרפוטס ה>שראל> מצע [כתבה]
הגרפוטס ה>שראל> מצע
'ידידיו. הצעירים כבר הספיק המיבנר, הח--91י>90י של המפריד. העירוגית, "ספריה זמר־ביוו* פימ אריאלה", להציג כמה וכמה ת*רוגות־אמנות. התקיימו כאן, בץ השא־, ח"חמת־צילום של אפרים אדרו!, מצד זןזזד! חערוכת הצייר התפאורן לופטגלס, מגד אחר; ותערובת משה גרגשנזיין. ועכ־ ^ז 1^1חה גבגיין הזח תערוכתהגרפוטק " מישראלי". . • דרו' מרודה של !הצגת־תערובות לא נת־ , ?0/0 באן, איפוא, כלל ועיקר. ומה יאמר *מ־האמנות הגזזל במיץ הסמוך, מוזי־ £ון תל־אביב (בשדרות שאול. המלך), אם ל$ 'ימיר גם הבית הזח על גיהול מקצועי יותר-?יל מדיניות התערוכות? > אלא ' שלעצם קיומה של תצוגת הגדפוטק" אין ושוס. טענות, לאמיתו של דבר. " 'אדרבא. מח גם " שמחבר הפעם בבן־בית ממש: הגר־ ןווטק שוכן בתור בית אריאלה, ואתה למד מתוך הקטלוג של התערוכה, כי רקעקב " ?ןוייים גםפייס מתעכבת פתיחתו לקהל". או־ ?זייוערפוצוק מוגה היום כ־1300 הדפסים של י1ירות 105 אמגים ישראליים ז 82 מתוכם *ימגיפ בתערוכה. הקיר המוח ביותר בתערוכה הוא הקיר ?מול מבגיסה לבית־ - הראשון המקדם!את •ל חנזאימ. כאן תמצא זאנ תחריט הבלט (איגטליו) של נעמי סמילנטקי, הקרויצו- " מו! עתוקות", ושתי הטכניקות שבו — טב־ י*ז. ומיגסליו (בלט, בעברית) וטכניקות
עט־תתחריט מעצבות שתי קבוצות של צורות שמתקיים מעין דו־שיח ביניהן — שאלות מכאן ותשובות מכאן. יש כאן גם תחריט שיצר פאוו ב־1976 בצבעים כבושים, רוויים — שחור; חום ואובר• הדפם־אבן של משה קופרמן בצבע־ יין־הבורדו, המקובל על האמן; כאן נוטר• הצבע אל הסגול האדמדם יותר. מיוצג בתחריט באמוד־בהיר מאד ולבן הקרוילבנים" ותאריו מולדתו ב־דל. 19 למיכה * " למן יש על הקיר הזה דף ששולטים בו זהירוק והתכול הכמו־דהימ —עמק איילוך בטכ- " ניקה משולבת של תחריט צילומי ותחריטשקע. הדפם־משי של דרי אכרמסוןבלי כות- " רת" הוא מישטח באפור, ירוק ולבן וצהבהב; ואילו ההשתקפות" של מתי כטיפ " כמו משמיעה צלילים מעומעמים — תהודת כלי נגינה בחלל. זיוה ליכליד בהדפס משי צילומי שלכדור " וזוויות" מופיעה כאז בכוח מאסיווי, גבריי'. יש המשך לקיר זה לשני ציריו _ " הקירות המוליכים אל הקומה השניה; ובין היפות בעבודות התלויות כאן — חדפםימשי קטי של יצחק תצער, ,, גביוגים" בשחור־ לבן", מן הדפים הרגישים שעיצב אמן רגיש זה. עשרות רבות של דפים מוצגים בקומה ה־ שגיד" קומפוזיציה אבסטרקטית של מוקדי, ביניהם; הדפם משי + חול של ייישמן:
מאת רחל אנגל * דמויות" של יאיר גרכוז ־, נוף־צפת שלמ־ נ " דפ שמי; ועוד. ואולם, ריבוי המוצגים אינו מיטיב עם התצוגה ועם רמתה, ודומה, שמנה קטנה, מרוכזת וסלקטיווית יותר, 'היתד, מגישה לצופה דגס־טעימד. מעורר־תיאבון יותר. מהי תעוופה ומה לא י אם האמנות היא רעיונות הלובשים לבוש קונקרטי — למשל מלים (כמייצגי־רעיונות). אימר לעצמו (ולבאי גלריה ג'ולי) משה גרשוני, אזי ממע לא לצבוע בגידי צבע אדום על פני לירות־הגלויה י הלבנים איתיות ענקיות (כמעט בגובה אדם) בחלוקה שי י 4 תיבות בסך הכל? V אם איתה מתרחק מן הקירות• די הצורך - כ־3 מי, למשל — אתה יכול לקרוא את האותיות היוצרות את התיבות:מי ציוני " ומי לא". כהשלמה לתערוכה" הוקמו על־יד " הקיר שמול קיר־האותיות ארבעה עמודים גבוהים כמעט כגובה־ התקשה, ובראשם נוחת גדולות !המאירות את הכתוב בתאורה מפזרת — במקופ תאורת־זע8ק0111811 הרגילה שבגלריה. מר ציוני ומי לא. זה לא צחוק. זה רעיון רציני. אולי הוא מתמלא כאן סרקזם. אבל יומרה לא קטנה מתיימר מי שסבור שדי באורתיהביטוי הנ"ל כדי לצאת ידי חובת תערוכה: ואפילו היא מכוגד, בכרטים־ההז־ מנה בשםעבודה אחת". ואליו מתלווה " ההסבר בזו הלשון:מי בן ומי לא". "