מעריב, 20 פברואר 1979 — ‭?.' ‬ [כתבה]
?. '
3"n מ_^ה 7mj_& ?
ףן עיף 14 (ג) להצעת הוק יסוד החקיקה, "'י שהונח על שולהן הכנסת, מסמיך את בית המשפט לחוקה להכריע בערר על תוקפו של חוק. החוק מעניק לבית המשפט לחוקה סמכות ייחודית ובדברי ההסבר •להצעת החוק נאמר כי על מנת לשמור על האחידות של מערכת השפיטה לא יהא זה בית'משפט נפ־ רד, אלא בית המשפט העליון — במושב מיוחד לעניני חוקה — כפי שנעשה בארצות הברית. ראשית, ברצוני להעיר כי טעות עם המסבירים: . בית המשפט העליון בארה"ב הוא הפוסק האחרון בשאלות קונסטיטוציונאליות אך סמכות זו:, הטמונה בעצם תפקיד השיפוט, נתונה לכל שופט ברהבי הפדרציה. בית המשפט העליון דן בשאלות חוקתיות בדרך של עיון מחדש בשאלה שמובאת לפניו. על ידי הענקת הסמכות: לבתי המשפט הפדרליים לפרש את החוקה ניתן בידיהם ה־ אספקט, • החשוב ביותר של בחינה משפטית — הכוח להצהיר על אי חוקיותם של, חוקים הסותרים את החוקה — הוקי ?המדינות או ־חוקים ? . הפדרליים. מכוח התיקון ד, ־14 סעיף . 2קבע השופט מרשל בשנת 1803 שלבית־ המשפט העליון סמכות להפקיע תוקפם של
חוקי. הקונגרס?שסחרו את החוקה. בכד נק־ בעה. ;עליונות בית המשפט על הקונגרס.. ד", _פניור_! ?? לבית י י המשפט על פי התיקון ד, ־14 הלכו ונתרבו ועמם •נשמעה הטענה שבית־ המשפט ממלא תפקיד מחוקק ובכך חורג מסמכותו. לבית המשפט אין סמכות ליזום חקיקה וגם• לפני שהוא מטיל את הוטו" שלו " על חוק עליו לחבות;. שתובא לפניו מחלוקת י על פי אתו חוק. זוהי אחת ההגבלות החשו־ בת על כוחו של בית המשפט .. אם שופט אינו יכוללהסתער" על?הנד " _חוקקים אלא פנים אל פנים, יש שהוא נרתע ;יש זמנים שמפלגה עלולה לדחוף או- " תו לכך יום יום;וכך יבעטו בחוקים שיש בהם מן התועלת בתקופות שבהן השלטון חי ?י לש, אויכנעו להם ללא תרעומת כשהשלטון י הזק, כלומר : יתקיפו חוקים. תכופות כשראוי לציית להם ויצייתו, כשראוי לבטלם). "א. דה־טוקוויל, ( גם בגבולו?המצומצם ניתן לשופט האמרי* קני להכריז;על סתירה לחוקה הקיימת בהו־ קי ם _מסויימיבו, וזוהי' אחת החומות' העצומות ביותר בפני, עריצות שהוקמה פעם ע"י ה- ; אסיפה המכוננת';
..... _;, -.,.. . _"? _־_*־? ־i ךיצעת ההוק המוגשת לעתה , על ידי שר J 'המשפטים• מבקשת- ? ־ שתהא ערכאה ־אחת בלבד שתדון:בשאלות הסתירה לחוקי _היסוה כוחו של בית י המשפט י נחלש אם אמנם קיי־ מת רק ערכאה אחת' שתוסמך לדון בשאלת? תוקפם של חוקים הסותרים חוק יסוד. אני מתאר לעצמי ששאלת אחידות הדיון והפסי־ קח, עמדה?לנגד • המציעים כשחציעו ערכאה אחת בלבד אך הגיונה מפוקפק. איני רואה מה ההבדל ?בין החלטה על תוקפו של חוק ביחס לחוק יסוד לבין החלטה. על פירוש של חוק, העשויה להתקבל באופן שונה בכל בית משפט, עד להרשעה הסופית בבית ה־ משפט העליון — לשם כך קיימת ערכאת י ערעור גבוהה וסופית. פרשנות חוקית טבו־ עה. בסמכות השיפוט וחד הוא אם יקבע שפט ? כי. •החק י נוגד הוקי צדק טבעי ומוסר, או חוק יסוד. מסירת הסמכות היהודיה לער־ כאד?מסויימת כמוה בשלילת אהד מיסודות השפיטה מכל שופט בישראל.
ומה יהא• עיסוקו שלבית המשפט לחו• ". ; הק" זה?סעיף 14. (א) — חוק המתקן. חוק: י יסוד ניתן לטעון נגדו כי לא התקבל ברוב • הדרוש או בי לא פורש בו בי הוא סותר כ־; נדרש ?עפ"י סעיף 5 (ג. (כלומר, פעולתו של! פורום כה נכבד כבית משפט לחוקה' מצטמ- - - צמות בעבודה טכנית — :בדיקת השאלה אפ־ אכן קיימת סתירה או?לאו. • לטענה:כי •לשם־! אחידות הפסיקה, אם אמנם כך ? הדבר?, י%; צורך בפורום אחד ויחיד ניתן י להשיב כי; י לשחזור מספר חברי הכנסת שהצביעו'יל• קבלת חוק מסויים תהא תשובה אחידה בכל י מקדה, בכל פורום משפטי;ובך ?הדבר?גפ בענין י הסתירה• י . ;? ? ... נותרת' למעשה סוגיה אחת ויחידה שלשמת' מקימים פורום. בה נכבד — האם חוק_&. ותר או מתקן כאשר לא נתקבל ברוב הדרוש. :'' יאין לי ספק כי הצורך לשריון טענות באלו
קלה ביותר והכנסת בעשותה עבודתה תדאג; לקבל חוק מתקן או סותר ברוב הדרוש כפי י שהדבר נעשה עד כה, ע"י משמעת. קואליצ־: ' יונית וגיוס" להצבעה? ;. " ומה יקרה מבחינה מעשית אם החוק . ית־: ' קבל במקורו: יחדיינו אזרחים בבית משפט; השלום, ואחד מהם יעלה טענה כי החוק ש־ '_ו התבקש לקיים סוחר חוק יסוד ולפיכך בטלי — ולפיכך אין עליו למלא אחר דרישת י ה''? תובע. טענה זו אין לה מקום בבית משפט5 השלום או המחוזי או, אפילו בערעור רגיל, לבית , המשפט העליון, לכן יצטרך לשרך רג> , ליו לערכאה נוספת . להגשת ': טענתו זו. ויעוד י קובעת י ההצעה . שאין, בכך עילה• ' לעיכוב דר: הליכים — ולכן., תימשך. שמיעת עניינו, וי: אולי אף יסתיים, ? . ושמא אף יוצא לפועל טר_: _0 תינתן ההחלטה - בערכאה' הנוספת. י ומתגנב:? לליבי החשד שבכך. חפץ , הממשל -ל. העדל: כל . ביקורת משפטית על ' •חוקים שנתקבלו:;,
הטרדה הנגרמת. לאזרח 'בסבך הביורוקרטי והמשפטי היא גדולה בלאו הכי — מה?הסי* בה' התשובה כל כך, המהותית י כל כך-, לגרות לו לפיצול נוטף •על אלו שהוא מכיר יי י מת הסי בד, לגרום לוי לשלם שכר טירחד, נוסף; לעורך־דינו?לשם שמירת האחידות. י אני •מי? ? ציע שהחוק יעניק זבות התערבות ליועץ ה־ _מןזפט_^יבערכאן_! * כלי שהי ' ־_#בהי_\ינ ' טענ ' ה' טענת _סתירהלאו תיקון (שאינהיייטכניתמגרידא י ';( ה־ יועץ המשפטי יקבל העתקים מכל פסק דין 'י י הקובעבענין זה• לפי ממצאים אלו יחליט היועץ המשפטי לממשלה אם אמנם יש צורך בהחלטה עקרונית ואחידה של בית המשפט העליון ' ויערער עד לערכאה זו. ?י בית המשפט בארץ דבר לעיתים על •החוק הטבעי, עקרונות הצדק הטבעי שהנחו ' אותו, • והיו גורמים לו לפסול חוק המנגד לבל ? אלו לוא חוקק. הצעת משרד המשפטים שולל_^ סמכות טבעית זו של בית י המשפט. סעיף 14 (א) ק_, בע. כי אין עוררין עלי תוקפו של חוק אלא בערר לפי סעיף"זה, • ואין לערר, אלא הטענות המפורשות בסעיף. אני. מוכן, להניה שהמשרד ' לא היה ער לפגיעה ' חמורה זו בסמכויות השפיטה אך יש לשגות לשון הסעיף לאלתר,. י. ? י :' ?•, _'