מעריב, 9 ינואר 1979 — Untitled [כתבה]
מלאן שילושיפ למותה של גוילדה
מםפרת חברתה מילדות ר ג י נ זז מ ד ז י נ י שגרה אצלה :. \כאשר נערכו שיפוצים בביתה
»_א» עדה כהן גםפד זכרוגותיהחיי?" מספרת גולדח " ד'ל על ידידותיה הראשונות: ,, במהירות ' מצאתי לי חברות. שתיים מהן חברות מן הכתה הראשונה או השניה גשארו ידידות כל ימי חיי ושתיהן גרות עכשיו בישראל. אחת היתד. רגינה המבורגר (כיום »דזי• *י, (שהיתר. גרה ברחוב שלנו ועתידה היתד. לעז_^ב את אמריקה בעת אחת ' אתי; השניה היווה שרו!פדר, • שנעשתה אחת המנהיגות של הציונות הפועלית ג־
ארצות־הברית. " מוסיפה גברת מדןיני לדברים אלה: היינו בין מקימות האגודהאמריקן יאנג םיסטרס" — האחיות האמריקניות " הצעירות — שמטרתה איסוף כםפיפ ל* רכישת ספרי לימוד לילדים מעוטי יכולת. אנו, מייסדות האגודה, היינו אז בנות תשע ובנות עשר, תלמידות ביה"ם'היסודי במילווקי. גולדה ואנוכי לא נולדנו , במילווקי. משפחתה באה מרוסיה ומשפחתי מאוסטריה. למדנו. באותה כיתה ובאותו בית ספר יסודי: החל מכתה א' ועד לכתה האחרונה, היינו גם שכנות, שתי המשפחות התגוררו באותו רחוב ואנחנו היינו קוראות אחת לשניה בדרן• < _> בית הספר'. גולדה לא היתד. ילדה ששיתקה וזרבה. כבר באותם הימים העדיפה לעשות דברים ולקרוא ספרים מאשר לשחק" ואני הצטרפתי אליה בדדו בילוי, זו. היינו הולכות במה פעמים בשבוע לספריה הי, ןגיבורית כדי להחליף םפח־מ. גולדה היתה ל גדולה;מגעי בחצי שטז, בף?_עהיא; םיימה , את,, _לימומ היסודי לפני. הוריה התנגדו ? : לה_^_לינמ־דיה בבית הנ_*פד התיכוני ואז »נחגו י _^, עזמו. ':.. ־' ל_^ Q שמחות וכאבים
הידידות בינינו — מספרת תינה — גמשכה " לכל. אורך הדרך, עברתי עינגה את שמחותיה ואת כאביה. הייתי בחתוג• תה ובחתונות של ילדיה ונכדתה, שלא לדבר על • חגיגות _הבר־מצווה ואירועים משפחתיים או אפילו _רשמיים בעלי ואני נעדרנו מחאת: מספר ישנים " , וכאשר חןרנו בשנת "1959 ארצה, התגוררנו בביתה של גולדה כחצי שנה. עד שביתנו •בירושלים שופץ ;והוכן ל• מגורים. גולדה היתד. באותם הימים שרת החוץ. אס כי גרנו באותו בית_*, דוקאוד
אותה תקופה לא. ראינו אותה ד. רבד» היא היתד. תמיד עסוקה באותם הימים, היתה חוזרת מאוחר הביתה והישיבות או ה־ שיחות היו־ _נמשכות גם כבית, אם היו אירועים רשמיים, היינו חלק מהעניין, אבל אז ודאי שלא הצלחתי להיות איתר. ולדבר עימה. לעומת זאת, כאשר היתה ראש הממשלה ואנחנו כבר גרנו בביתנו אנו בירושלים, הייתי מצליחה להתראות עימה, כאשר היה לה רגע חופשי. ויכולנו לשבת ולשוחח בשקט ובשלוה. אנחנו מיינו בין המוזמנים במרבית האירועים של גולדה בביתה ועקב תפקידיה הרבים, " ם מסעדה סינית
גולדה אהבה לאכול אוכל מעבידי -ל־ מספרת " ידידתה. לפעמים היינו אוכלות במסעדה הסינית " , מנדרין, '_יאו. במסעדת הדגים שליד קופת חולים בירושלים. כאשר שכבה בבית החולים ואז כבר לא אכלה הרבה, הבאתי באחת ההזדמנויות, צנצנת ריבה שרקחתי בבית, ריבה שהיא אהבה. " יי י . י . ו רגינה מדזיני היא רעיתו של משה מדזיני שהיה כתב ושדרן במשך12. "שנה _בניוייורק ליד האו"ם. היא היתד, באותם הימים מזכירת משלחת ישראל לאומות המאוחדות וכ־4 שנים היתד. נספחת ב־ שגרירות ישראל בוושינגטון. לרגיגה ומשה מדזיני 2 ילדים, ד"ר מירון מדזיני_, מרצה באוניברסיטה ומנהל לישכת ה־ עתונות בעבר, ובת, מריס דרםנר, ביאו' לוגית ומורה, בבית, הספר הריאלי בחיפה, שנשואה;למהנדס_-;, . '. :>':. ';:;: ';?;.. • :בשנים האחתנות ילא דיברה אף פעפ על " מחלתה, אבל היא היתה מרבה לדבר על המשפחה, "מספרת רגינד*היא הרגי" שה עצמה גם כאמם של ילדי שיינה " אחותה, שמתה לפני מספר שנים. לשיינה היו שגי בנים ובת ו־9 נכדים וגולדה התייחסה אליהם כאילו היו ילדיה ונכדיה'. היא מאד אהבה את אחותה שיינה והיתה קשורה אליה בקשר עז שייתכן רק בין שתי אחיות. אצל גולדה לא היה דבר כזה שהיא תקנה מתנות רק לנכדיה היא, ה* נכדים של שיינה היו מבדיה. "
מירון מדזיני היה רואה את גולדה תכופות כאשר עבד במשרד ראש הממשלה, בתוקף תפקידו היה מלווה אותה בסיורים שונים ואנשים התפלאו לשמוע אותו מכנה אותההדודה" והרי לא כולם ידעו'על כך שהיא " היתד. בדודה מילדותו.
_צילומ שלא _פורסט עדיין, ממילווקי :1916 גולדה (משמאל) דגיגה (מימין) וביניהן הסופר a ר ץ הירשביין, מי שכתב אתילדי " השדה" שהוצג בימי הראשית של "הבימה. "
תיגה מדזיגי כמט, ככיתה _גירושליס. צילם: דן לנדאו