מעריב, 25 ינואר 1977 — Page 29
החידוש המהפכני של $קו§4ו1ק ממנת הכביסה האלקטדוגית מבצע וחו שםמהז םם15 לי' עבוד נובוות הכביסה הישנה שלך להשיג גם בתשלומים נסונ• הטכסטיל והאייויס הסינטט"ס ^^ ^^^^ *•לצה את •*יני מכונות הכניסה לתניסה התקדמת נויטה מכניסה האוטומטית וכן כתיוו מעניות הנתויו זהמחקי *ל ניליפס את ה־*י£ו5דג *ווווום יוםוגזוא ו£אש*11*1י*א**זמא המהוות אוד התידווז ודאיזויו נתחים מכינות הכניסה. מגוע זה הפועל ¥"י מנמון איקטיונ• מאנשי התאמה על מהירויות המעולה נהתאם לסוגי הנד . הסינים וננך מונע את התנלות הניים ויה"ת הצנע. יתרונותיה הנוספים של מכונת הכניסה של נילינס: • אפעייות לויסות הסחיטה • ונייכת מיס מנוקית • *רינת וושסל נמוכה התאמת טמפיטויה מתאימה לסוגי הכניסה. * ט לה"ייג נשנ' יגסים: • סטנדרטי • קומפקטי >>ו>0 (0"0 49**0 '5 . 1 פיל"פם ר^י/'?" 0י/יז '/ר/י' אולמי תצוגה ומכירה : חיפה, דרך אלנבי , 12 טלפון 526231 תליאביב, דרך השלום 2 טל. . 35684 והסוחרים המורשים בכל רחבי הארץ
דגם תיאטרוני ודואי־חשטז
מאת יעקב העליון תיאטרונים נתמכים שלא יעמדו במשגר* תקציבם, יענשו" על ידי משרד־ החינוד, כדרר שד " הפחתה ניכרת מן התמיכה הניתנת להם — זו אחת מהמלצות ועדת לוינשקי" (שבדי, ה המצב כתי־ " אטרוגים) — אשר אושרה כימיפ אלת על־ידי שר־החיניד והתרבות. השר גם אישר המלצר, לחייב תיאטרונים לחקפיא מתן קביעות לשחקנים במשך שלוש שבים והודיע כי יפנה להסתדרות לשם בדיקת הסכמי העבודה בתיאטרונים, החלטה זו מתייחסת, ככל הנראה, לביקורת שהעלתה ועדת לוינסקי" בדבר הסכמים אגאכרזניס־ " טייס, שבהם עובדי בכיה, טכנאים ואחרים נהנים משכר עבור עבודה שלא נעשתה למעשה. השר אישר את הדגם החיובי של תיאטרון כפי שהוצע על ידי הוועדה, לשם קביעת תמיכת משרדו בתיאטרונים. הדגם" שהוצע " הוא תיאטרון המקיים בכה גדולה ובמה קט־ גד, שיפיק בשנה 9—8 הצגות, אשר יוצגו
כ־500 פעם. שליש מהן יוצגו מחוץ לישוב שבו פועל התיאטרון. התיאטרון חייב לממן לפחות %35 מתקציבו בהכנסות עצמיות. עוד אושרה ההמלצה בדבר בדיקת חשבו־ נות התיאטרונים על ידי רואי השבון. התמיכות הציבוריות לתיאטרונים, אינן ניתנות רק על ידי משרד החינוך והתרבות, על כן קבע השר, כי עירית חל־אביב צריכה להגדילבאופן משמעותי" את תמיכתה ב- " תיאטרון הקאמרי, שהוא תיאטרון עירוני; בנוגע לחאן הירושלמי", סבור השר, כי " בהיותו מוסד ירושלמי מובהק, הכרחי שה־ עיריה תעניק לו הקצבה ניכרת. אשר לתיאטרון באר־שבע — משרד החינוך יעשה מאמץ להגדיל התמיכה בו בשנת התקציב הבאה. מיזיאין התיאטרון של תל־אביב, הממוקם בדירת מניה ביאליק — יועבר לביתה הישן על עירית תל־אביב ברחוב ביאליק, שם יתאפשרו פיתוחו והרחבתו. זאת החליטה הנהלת עירית תל־אביב, אך נראה שידרש עוד זמן ניכר, עד שההחלטה תוצא לפועל. האולמות בבית העיריה לשעבר טעונים שיפוץ. לשם כך דרוש תקציב, בשם שבודאי יהיה דרוש כ־מון לשם אהזקה שוטפת של מוזיאון כזה, אשרהי־ י גדול ומקיף יותר. (עו"ד י. ארצי, רמלא מקום ראש הע־ריה, מתכנן השגת אוספים נוספים ־,, השורים בתולדית התיאטרון היהודי בארץ ובעולם וכן ארגון תערוכות מתחלפות).
אף שעל החלטת העירית גיתו לומרעוד " תזון למועד", ברור כי אכסנייתו הנוכחית של מוזיאון התיאטרון, אינה מתאימה ליעודה. 0חודש יהודי" בחיפה " פברואר יהיהחודש יהודי", ככד ש־ נוגע הדבר לתכני " ת התזמורת השימפונית חיפה. במסגרת שני קונצרטים המוקדשים למוסיקה יהודית, יכללו היצירותמזמורי צי־ " צ'שטר" מאת ליאונרד ברנשטיין (שהושמעו בשעתם בפילהרמונית) ועבודת דיקודש" מאת " ארנסט בלוך. לצירי השמעת יצירות . אלו, יצטרפו לתז - מורת מקהלת האקדמיה על־שם רובין מירושלים ומקהלת הקיבוצים. בסך הכל 120 זמרים, שעליהם ינצח סטנלי םפרבר. כן יופיעו הסולנים ווילי ד. 5רנס (בריטון) והנער דני תדהר (סופראן). התזמורת הסימפונית של חיפה, עושה עתה ברגל ימין את צעדיה הראשונים אחרי שהתרחש בה מה שקרוירה־אירגון". היא " מיפיעד, לא ר? בחיפה, כי אם גם במקומות אחריב, בעיקר בצפון האיץ (בין השאר, קרית שמינה, בית שאן, כרמיאל, טבעון). יש בדעתה לקיים בקיץ קינצרטיש פתיתים בגן האם". אל ־תזמורת הצטרפו באתרוגה " נגנים חדשים — עולים וצעירים.
יונים וטייס במסך משוגע
מאת איה אודנעמזיץ כמועדון התאטרון כתל ־אגיב חוגגים החודש, ולא ככדי: 20 שנה מלאו להו־ פעתה הראשונה של רביעית מועדון ה־ תאטרון בהרכבה המקורי: גדעון זינגר / יענק'לה כן סירא, ראובן שפר ושמעון בד. ומהי המתנה היאה ביותר למאורע שכזה, אם לא הקמתה של רביעיה חדשה ז וכך, לאחר שהיחד. לנו רביעייה על טהרת ה־ גבריות, אשר חבריה הפכו לחלק בלתי נפרד מנוף הכדור בארצנו, ולאחר שהזינו בהופעותיה של רביעית הבנות של המועדון, אשד הצמיחה בין לילה כוכבת חדשה, הלא היא מיקי קם, הרי שעתה קמה רביעית במתכונת שונה ובלתי קונבנציונלית במק־ צת — גבר ולצידו שלוש נערות, המעלים את התוכניתמסך משוגע". " ומדוע גבר ושלוש נערות דכך התחשק " לי'', משיב הבמאי שמואל בונים תשובה אופיינית ומוסיףאני סבור שיש בזה הרבה " חן". מתוך למעלה מ־30 איש שנבחנו על ידי הבמאי, נבחרו לבסוף הארבעה הטובים ביותר: אורית ברוד, בחד. של השחקנים רחל אטאס וברוך דוד, ג'יננ'ית תוססת בת , 22המצחיקנית" של החבורה, בוגרת בית " צבי, שכבר הספיקה לשחק בשתי הצגות, אורי אברהמי בן — 27 הגבר שבלול התרנגולות — שתקן התיאטרון הקאמרי, שהופיע גם במשרתם של שני אדונים" " בחאן הירושלמי, דורית צדוק בת , 21 ימנית" קצוצת שער, יוצאת להקת פקוד " דרום ובת למטפחת זמרים מפורסמת: אהיה הוא הזמר אהרון צדוק ודודתה היא הזמרת אהובה צדוק, ואחרונה חביבה, אתי כהן היפה, בת , 22 יוצאת להקת הנח"ל, שהתמחתה אגב גם בנחוש בקלפים, כך על כל פנים טוענים הבדיה לרביעיה. החומד שנכתב למסך משוגע'', עשיר ו- " מגוון, כרשימת הכותבים ניתן למצוא אלה בצד אלה יונים וניצים: נתן אלתרמן, דן אלמגור . יוסף ושולמית לפיד, מנהם תלמי, גדעון קוץ, אהרון בכר, זיוה יריב ועוד. הלחנים חוברו על ידי סשה ארגוב, ברוך גוטמן ורפי קדישזון, המלווה את הרביעיה בנגינה על פסנתר, ואילו התלבושות הנאות עוצבו על ידי שולמית קיסרי. התוכנית סטירית, אם כי לא חריפה מדי. ישגו איזון נכון בין הומור לבין סטירה", " מציין שמואל בונים. הבמאי הוותיק סכור שלקהל קשה לעכל רק הצלפות ודקירות, ועל בן יש לעטוף את העוקץ בעטיפה של הומור. הבחירות הקרבות והולכות, הטביעו את חותמן על הערב, וישגו כאן דגש רב יותר על בעיות הברח ומדינה מאשר בתוכ־ גית הקודמתעוד לא נגעו בי". " כבר בדקות הראשונות אנו מרגישים לגמ* רי בבית: הפזמון הראשון עוסק בקפרי־ זות של המסך המשוגע — ומי מאתנו אינו קפריזי בימים טרופים אלד. — וכך שרה חרביעיה:המסך הכריז על סנקציות / " המסד מאיים כשביתה / המסך דורש זכויות סוציאליות / וטנריז על סבסוד עבודה", ובארץ משופעת שביתות כמו שלנו, שבה כל סמרטוט חושב את עצמו למנב"ל", " הרי שהדבר אינו יוצא דופן ולא קשה להרגיש הזדהות עם הדברים. בתוכנית — כמו בכל רוויו סטירי ראוי לשמו — משולבים קטעי הומור בפזמונים ובריקודים, המהווים כעץ ראי עקום למציאות הקשה: השביתות ההולכות ומתרבות (אולי כדאי להחליף את שמד. של ככר עליתלככר השביתות ז), המסים הכבדים — על פי אחד הקטעים עוד מעט נצטרך לדווח לפקיד השומר. על כל ביצה או גזר שנמצאים בפריג'ידר, הרמה התרבותית הירודה, השחיתות המתגברת, הרדיפה אחר הפרסום ובתי המעצר ההולכים ומתמלאים במועלים ובגנבים למיניהם. אלא שהכל מוגש בצורה משעשעת ומבדרת. בצד הקטעים הפוליטיים כמומכירה " פומבית", המספד על העסקן המציע את עצמו במכירה פומבית למפלגות ונמכר בסופו של דבר למפלגה המרבד, במחיר —-
מקום מכובד ברשימה לכנסת — ישנם גט קטעים קלילים המקהים את העוקץ, כמו המערכון על תוכנית הטלוויזיה ,, חיים ש־ כאלה" המארחת הפעם לא את גולדה מאיר, אלא אתהנאנסת מכפר סבא" שרשמה ל- " זכותה 276 מקרי אונם בשנתיים האחרונות (או 0. 23 מקרי אונס לערב), ומזיכנםד, לאולפן, היא נרגשת מאד למצוא שם את כל קורבנותיה — האנסים שהובאו במיוחד
לתובגית באדיבותו של שרות גתי־הסוהר. אחד המערכונים המשעשעים מספר על שלמה המלך שאינו יכול להסתדר עם אלף נשותיו. מהמערכון מסתבר שהנשים בימיו של שלמד. לא היו פחות משזחרתת מהפמי־ ניסטיות של ימינו. ולאחר ששמענו על השביתות ועלהמג- " עים" (בין כומר. שביס לבין אריק שרון, יגאל ידין ושאר ראשי הרשימות החדשות,
' שאינם יודעים למעשה מה חט דמיט), *ל בעל הרעיונות", המוציא אלבומים בקצב " מסחרר:24 שעות אחרי ה, שום' של צה"ל, " האלבומים שלי בחוץ'', על רופאי השיניים שאינם נותנים קבלות יעל מדעצמי", ה* " מיליונר האלמוני שאיש עוד לא ראה אותו, אך הוא חתום על כל צ'ק שני, אנו מגיעים אל סופה של התוכנית ושוב אל הסנקציות של ד. מסך המשוגע.
רת. בצד הקטעים הפוליטיים כמומכירז! " פומבית", המספר על העסקן המציע את עצמו במכירה פומבית למפלגות, ונמכר בסופו של דבר למפלגה המרבד. במחיר —
מיכל מציגה' את, מוזז'ק בחאן
מ** שרגא הר-גיל אא — יוצא מן הכלל. זאת אפילו ' " מטאפורה מוצלחת. הזבובים מסמלים אר. הקטנוניות של הבעיות שהתעםקנו בהן ש, 8 בארץ. כל הבעיות המקומיות האלה, ' הבעיות הקטנות. " השוביניזם 'הקטן, ה־ ?ידמה הקמנה, הממדים הקטנים האלה.. . אנשים קטנים בארץ קטנה פון* סוןז כאן אפשר לפתש כנפיים. " תת: "במו זבוב קטן. " בזזז... " כמלים אלו מסכם סלוומיר מרוז'ק את התמצית שבמחזהו החדשהמהגרים". המוצג " בימים אלה על במת זזחאן'' הירושלמי בבי- " מויה ובתרגומד" של מיכל גוברין, שנפגשה לצורך זד, עם המחזאי הפולני מרת'ק, היושב בימים אלה כמהגר כפארים. הוא כתב בדברים אלה חלק מתולדות חייו. שמות שני גיבורי המחזה אא ו־תת חם סמליים, המדובר לדעתו של המחבר, במהגר ותמיד במהגר. * אץ זד. תשוב כלל אם זה פועל זר, שהיגר מפורטוגל או יוגופלאוויד. לצרפת, לגרמניה וכוי כדי לעבוד שם ולהרוויח כסף, או ביורד ישראלי, היושב אי־שם כארה"ב או קנדה, חולם על חזרה ארצה — ולעולם איננו חוזר. כשנדברנו להפגש עם מיכל, מיד אמרה: תביר אותי, אני גבוהה ובלעדית". אכן " קשה היה למעות. מיכל גוברין ד'ד למדעי התיאטרון, שסיימה את לימודית בהצטיינות באוניברסיטה של פאריס, הגיעה לפגישה כשבאמתחתה חבילה של ספרות צרפתית, שקנתה במקרה בדרך לפגישה. היא בת . 26 אולם כשאתה משוחח איתה, אתר, חש עצמך כתלמיד צעיר, ' העומד בפני רבו. היא ממזגת עבודה אקדמית יתד עם תיאם• רון. באמצע חתזרות למהגרים'' נאלצה " לחזור לפאריס, בדי להגן שם על התזה שלה לדוקטורט בפני שלושה פרופסורים, ועל מבת לקבל על סמך תזות אלד. את התואר הנכסף. מיכל כתבה את עבודת המחקר שלה על תיאטרון קודש בן זמננו". היא ניסתר. להו־ " כיח, שנקודת המוצא של התיאטרון החדש . מאז סוף המאה ה־19 מקורו בפולחן הדתי, כשנעשה המאמץ להפוך את נוהגי הפולחן בתיאטרון לטראגדיה על הבמה. לצורך זח הסתמכה על תיאטרונו המוסיקאלי של ריכרד * ואגנו־, על מחזותיו של מוריס מטרלינק וכמובן על עבודות הבימוי רבות־הממדים של אשף התיאטרון מקם ריינהאדט. כדי לוודא את המשך חדרד הזו, היא הסתמכה במחקרה על עבודותיו של ית'י ? גרומכוםקי, במיוחד על מיפגשיו דם הקהל. אצלו היא עמדה על המומנט הפסיכולוגי ופסיכוטראפי של המפגש התיאטרלי, כשלדע־ ההניכרת כאן השפעת הפולחנים הנוצריים" קתוליים. אצל פיטר ברוק, שגם לו הקדישה מקום רב, ביקשה ללמוד את דרך הכוח הסוגסטיווי של התיאסרון. לבסוף הגיעה לעה היהודי, ושאלה עצמה מדוע הפולחן היהודי הדתי לא הביא לצורת תיאטרון מערבי. התשובה לדעתה טמונה בפסוק: "לא תעשר. לד כל פסל ותמונה". אף על פי כן, גם פה מצאה את היסח־ הדרמאטי, ודווקא בחסידות. לצורך מחקרה נעזרה מיכל בכתכי הרבי
גחמן מברםלב ובמנהגים הקשורים לאמונה בקבלה היהודית — כגון שבירת הכלים. מיכל גוברץ גילתה הקבלה בין המעבר מהחיים החילוניים אל התפילה מתוך כוונה, לבין השחקן העובר מחיי חולין אל הבמה ומכאן אל המשחק. היא רואה את הפולחן החסידי כאחד ה י ז'נרים של התיאטרון הקדוש. במקדה או שלא במקדח חבר השופטים הפרופסורים היו שלושה יהודים שהתפעלו מעבודתה היסודית של מיכל וקבעו שהיא זכתה בתואר תור הצטיינות. כרנע היא עוסקת במחקר של פנומונולוגיה של הפולחן היהודי" במסגרת '" מחקר שמעבר לדוקטורט". " מיכל איננה אוהבת לדבר על עצמה. מדי פעם תוך כדי שיתה, היא נבוכה. מדי פעם היא מוסיפה לכך את שתיקותיה, כדי לא לומר דברים שאינם ראויים להאמר. אינך יודע בדיוק כיצד להגיב. היא קיבלה מילגה של אונינרםיטת תל־ אביב, מתוך הנחה שתחזור ותעבוד כאן באוניברסיטה עצמה. בינתיים שום דבר לא ברור. בצרפת עבדה כחלק מלימודיה בתיאטראות שוגים, גיגיגמ האופרה של פאריס והמעבדה לתיאטרון של פיטר ברוק. לבסוף, הקימה בעזרת הקהילה היהודית להקה בשנו שבעת הקבצנים" שהציגה שלוש מעשיות " של רבי נחמן מברסלב, אותן עיבדה מיכל לכמה. בעבור 40 הצגות וכארבעד. חודשי חזרות' התפרקה הלהקה ומיכל המשיכה ב* עבודת התיאטרון, כהקמת סדנא נםיונית י ובלתי מסחרית. בארץ עדיץ איננה יודעת מה תעשה בדיוק. בינתיים, נתקבלה כבמאית בית כהאן הירושלמי, ישבה בבמה ישיבות תכנון, ביימה אתהמהגרים". הבחירה היתה שלה. וכעת " עדיין הכל צפוי. מיכל היא כת יחידה לאיש העליה השלישית ואש שעברה את השואה. מאז הילדות היא מבקרת בתיאטרון ועוד בבית הוריד, ספגה את האהבה למדיום זה. גערה רצינית, אם כי המושגנערה" על " כל פנים איננו מתאים לה. חיא לוקחת את עצמה ברצינות רבה, מנומסת מאד, אולם לעולם איננה מחייכת, לפחות לא בשיהת. לעתים, נדמה לך שמשא כל העולם רובץ על כתפיה, אלא שגם אינך יכול לעזור לשאת אותו, כי היא אוהבת להיות עצמאית, לעשות הכל לבד, ואתה הזר כאילו נתקל בקיר אטום.