מעריב, 30 אפריל 1976 — ‭______________________ ‬ ________________ ^‭^^^^^^^0^0^^^^^^^^0^^^^|^^^^^^^^^^^^^^^^^0^^0^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^0‬ו?^? [כתבה]
______________________ ________________ ^^^^^^^^0^0^^^^^^^^0^^^^|^^^^^^^^^^^^^^^^^0^^0^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^0ו?^?
חיים קלימר, (, (21 חגר קשת ומדריך בית־ספר שדה "קשת יהונתן" — תחת השלט מעלה גמלא: "החגר'ה תפסו אומי נדרן לעופרה".
סיניה כחלון, >:(22 "המוטיבציה העיקרית אימת אבניני *ןמיקות, אלא חידוש חחיימ היהודיים *גולו".
אברהם יפה, (, <22 מרמת־גו: "*ימי חרזתצ'יק, אבל אני שרוף לרמת־חגולן".
נורית כץ, (, (20 חכרת המושב החדש שעל: "באתי חנה, גי פגשתי את ג'וני".
יונתן >ג'וני) רובינס, (, (20 יליד גיו־יורק וחבר המושב שעל: "חציו' גות קובעת את שיר־העדיפות בחיי".
נאוה תשובה, (, (22 בת המושב ואמורת וחברת •על: "... כדי •הגולן ?•אד גידי עפ ?•יאל".
*את אהו־ון דולב ונתן >ודק, ממקד• ^ 9 שנק במלחמת יום " הכיפורים, נפל גמגואות קמיטרח. הוי ריו, שידעו את זיקתו חעמו* . קמ לכל משעול וערוץ גרמת הגולן, גיקשו הנצחה נאותה *ופרו, וייסדו את אגודת "שוחרי גית-שפר שדת , קשת־ >חונמן' " ("קשת יהונתן לא נשיג אחור" — שמואל ג' — א'). . גית־םפר שדד? — שכינויו הנרדף חמדרשה ללימודי הגזלן *''ש ימ- " תן וודק הי"ד' — מתאכםן בקאר־ והון, בחצר המושב קשת שבמרכז ה־ רמה (חושנית) ומורץ זה חודשים אחדים בידי סגל מסור של מדריכים מירים, תברי המושג אפ־אט מרם החומד, מתמלאים דר מדמים במיפוי, מיפרטים וסקרים, ח־מת^הגולן נחשפת, קורמת צירה ודמית: פופוגרפיה, טבע ומסכת *שירה של עבר יהודי קדום. מבין מטרותיו המנוסחות של בית־ םפר "קמת־יהונתן", שיעסוק בהדרכה ור. עמקה של תודעת הגולן והכרתו בקרב שכבות ציבור נרחבות: חינוך לחרחבת ההתיישבות בגולן כחלק של תחיית האומה וכהמשך למופת המעש החלוצי בהתיישבות; הכרת פרשיות הגבורה היהודית בגזלן בחוליות בשרשרת היסטורית, שראשימה בעמידת ־גבורה של עיר חמבצר גומלא בימי חורבן בית שני, והמשכה ממלחמות ששת־הימים ויום־ הכיפורים. חיים קלינגר, בן עשרים ושלוש, מדריך בבית־םפר שדה "קשת יהונתן" ("סטודנט שנה שלישית בלימודי ארץ־ישראל באוניברסיטת חיפה"), "מתמחה" ברזי הצוק השגיא, שבצלעו נחשפו שרידי גמלא -קדומה במרכז רמת הגולן. ־חבריא, 9ספר חיים כחול־העיניים, תפסו " אותי" בדרךבית־ספר ל שדה בעו־ פרד. אשר בשומרון:הלב ציווה " ללפת לשומרון, אבל ההגיון לקשת, כי זנופרד. קרובה לירושלים יתדע *הסתדר בלעדי". ? אני מאמין בעיני חיים וחבריו, מדריכי בית־ ספר שדה, מקשרים חישוקי עבר, הווה ועתיד בין גמלא לבין היישוב היהודי ?המתחדש בחבל הגולן. יש להםאני מאמין" נמלץ, הממריץ " ומנחה אותם:אלף ותשע מאות " שנות חורבן ושיכחה עברו על גמלא, ובשוב הגולן אלינו חודש הקשר הממשי עם העיר". גמלא, עבורם היאסמל לנסיון גואש להיאחז בקרקע " עד קצה היכולת", חמשום כךאין, אולי, עוד " נקודה כגמלא המבטאת בעוצמה את הברית הכרותה בין הגולן לבין מתיישבי די. כך היתח גמלא לאתר שלהנצחה " חיה" לראשוני מתיישבי הגולן בעת החדשה, שנפלו במערכות ישר־ , -*ל :שהרי אחת היא הרוח — אומרים " מדריכי , קשת־יהונתן' — רוחה של גמלא שבכל הדורות, רוח של היאחזות, מתוך הקרבה". וזהות ראשונים, מספר חיים, נזקפה לשמו של חבר אפיקים, יצחקי גל, שזיהה את האתר הקדום עוד ב־ תשכ"זז, כשלעיניו דפימלחמת היהודיה נגד הרומאים" ( " א', ד', ח') מאת יוסף בן־מתתיהו: בהם מסופר על כיבוש מבצר גמלא בגולן בידי אלכסנדר ינאי (76—103 לפנה"ס). !בעקבות יצהקי גל בא שמריה גו־ ?זמן, וממהקרו ומימצאיו — חרסים, ?9־ידי מבנים, אבני בליסטראות, קוממה — מצטיירת תמונת עיר ואם צישראל מימי אחרית תקופת החש־ מובאים —עם ישראל שמע על " , אומר חיים קלינגר, יודפת ומצדה" גמלא שקעה בתנומת שיבחה, באשר שכנה מעבר למידרך רגל עברית". 'השם הארמי המלא מעיד, כי ה־ מקום 'יושב בימי שיבת גולי בבל, וחשיבותו בייחוד במרד נגד הרומ־ אים, שתחילת דיכדו היה בגליל. חיים מציין, כי בן־מתתיחו מספר איך נפלו בל ערי הגליל זו אחר זו, ורק גמלא התבצרה, קלטה פליטי זורב יהודיים מכפרי החבל, נעלה שעריה בפגי הגייסות הרומאים. ו־ לקראת נפילתה בשנת 68 לפנה"ם. מומש שנים לפני פרח המרד ב־ *משליה, !פלו בקרב ארבעת אל־ •יפ מבניח. חמשת אלפים הנותרים, גברים, 1שיפ וטף, שילבו זרועות, אממחמ משפחה צנחו מראש הצוק
יעל דאובני, (, (24 בת המושב מדדיה בשרון: "המאבק, עתה הוא על נקודת־קבע". אל תהומות נחל דליות: שמריהו גוטמן", מטעים חיים, טוען " , בצדק, כי יש להישמר מ- " הפיכתה של גמלא למצדה של ה- " גולן". שהרי בניגוד למצדה שביחידה, שהיחד• מצודת מיפלט ומעוז קנאי, היתד• גמלא עיר ואם שוקקת חיים". מוסיפה המדריכה השחרחורת, אפרת רוזנבליט, בת עשרים ושתיים. מירושלים (" באתי לקשת דרך כפר־ עציון"):נוטים להתוות תדמית ל- " פי הרגע הדרמטי, אך יש לזמר כי אנשי גמלא עמדו על נפשם עד הרגע האחרון והעדיפו למות כבני־ חורין, אבל קדמו למותם פרקי חיים ארוכים, 500 שנות יישוב פורח, שראשיתו בימי ש־בת־ציון וקיצו ב־ תחילת המרד". אפרת מדברת על מקומה הסמלי של גמלא במסכת ההתחדשות": " אתה רואה תקופה ארוכה של חור- " בן וניתוק, ויציאה לגלות גם מהגולן• כאשר אתה בודק את הדברים כאן, באזור גמלא, אתה רואה בעין את מימוש תהליך הגאולה''. אפרת רואה חגורת ישובים נסגרת ומתהדקת סביב גמלא. ממערב, על גדת שלוחתו הדרומית של נחל דליות, שגי הישובים הצעירים ביותר בגולן, שעל" מיסודו של גרעין צעירי־חרות " , ומורדות־גמלא", שהוקם על ידי תנועת " המושבים. בדרומו של הצוק יושביונתן" ב־ נקודתו הזמנית בראש תל־פ " רג', ומכאן יעתיק מקומו אל גקודת־דזקבע שלו ממזרח לגמלא. קשת סוגר על גמלא מצסון־מזיה, ואילועליה , "70 גרעין עולי ברית־ " ־מועצות יאזרח את משבצת הקבע שלז, שבתיה כבר נבנים בצדו הצפוני של צוק גמלא. אם יתממשו ציפיותיו של גרעין עיר הגולן, ושיכוני שלב א' יאויישו השנה, תושלםהקשת המזרחית", ונדבכי ה־ " הומה ההתיישבותית יסגרו על גמלא במערב, ועל קו החיץ ("הכחול") ה־ פונה אל המזרח הסורי. י? הפירצה נסתמת בכך — ובהצבת יעדים נוספים — מתממשת סגירתו של הפער כין עין־ זיוון בצפון לרמת מגשימים בדרום, שכונהבטן־רכה , " ופירצה", ואשר על ריקנותו ושוממותו " הזעיק והתריע ועד ישובי הגולן מאז מלחמת יום הכיפורים. ימי גמלא מתחדשים כמקדם", אומרת " אפרת, ואילו חבר קשת ו־ מדריך בי"ם שדה, גלעד פלאי, בן עשרים ושלוש, מבטא את מודעותם של המתיישבים גם לגבי צדה ד־, בטחוני שלמטבע ההתחדשות": " ברור לכולנו, שמעצם התיישבותנו " כאן ב, אבזם' הקדמני של חגירת הישובים, אנו תורמים לסתימת ה־ פירצה הבטחונית במרכז הגולז, ש־ דרכה ניסו הסורים לגלוש לכנרת". אפרת:היום, כשאני מסתכלת " מראש צוק גמלא ורואה את גדרית חזקיה הגלילי, איש גמלא ומנהיג היישובים המוארים, אני מדמיינת את המרד נגד הורדום בגליל, צופה ב־ מיאה בסיפוק רב". סמלה של פריחת גמלא המחודשת היא האנדרטה בצוק האתר הקדום — תחת הדבשת הגמלוגית שבפיס־ גתו הסחוסה: מתוך סלע הבזלת שבראש המצוק קמות אותיות מתכת מגוון הכסף: "... והרומאים כבשי את בל מבצרי הגליל. . — מגדת האנדרטה מדברי ן בךמתתיףו־ - ... מלבד גוש חלב והר.
מאיר לביא, (, (. 16 יליד טוניס, •גדל במגדל־חעמק ונלחם ונפצע גמפקד־טנק ברמת־הגולן.
שלמה אפרימי, (, (23 חבר שעל, "מושבנ'יק מלידה":מזכירות התנו- " עה הטילה וטו נגד צעירי"חרות". תבור, ונם העיר גמלא, אשר מעבר לים מרת, מול טריכי... " אנדי־טת גמלא, שנחנכה לא מכבר ביד• מתיישבי ־גילן, היקדשהלזכר " ראשוני מתיישבי הגולן, נופלי מערכות ישראל וניתני חייהם על חידוש ־חיים היהודיים' בגולן". ? לא בודקים יעיין ההנצחה, מסבירה אפרת, מקבל ביטוי צו"ג• מן הייחוד המקורי של האנדרטה הזאת, שכולה " אומרת חיות". שמות הנופלים כמו המים מבזלת המצוק הטבעי, ומבין השמות עולה צמחיה — שיחי בר ופרחי שדה — והכל טובל בשלל צבעי החיים:אין צל של מוות על " ־אנדרטה הזאת", אומרת אפרת, וזה אומר שיבה לרוח החיים של " גמלא ולאחיזה העקשנית בקרלע, ולאו דווקא אל ריח נפילת אנשי גמלא לתהום צלמוות". זה מדבר אלי לא פהות מאבני ירושלים " העתיקות, אומרת חברת המושב החדש, שעל" כרמלה רומח, " ילידת ירושלים, בת עשרים וחמש, בעלת מחלפית שיער שהוי היורדות על עורפה ועיני בזלת יוקדות: מדבר אלי, שלא רחיק מהמקום " הזה, שבי התנחלנו, עמדו קדמונינו על נפשם, שואפי חיים היי, אך ד. ע־ דיפו למות בבני־חורין". כרמלה מצאה מקומה בגרעין שעל", דרךסניף התנועה" (חרזת) " בירושלים, שהיתר " , מזכירתו. מקרה " — טוענת כרמלה — הייתי מגיעה לגולן אפילו דרך סניףהשומר־ , הצעיי'• לפני שעבדתי כמזכירה ב־ סניף , חרות' הייתי מבכירה בסניף מפלגת העבידה בירישלים". חברת מזכירותשעל", יעל ראו־ " בני הממושקפת, בת מושב נירדיד, בשרון, בת עשרים יארבע, נמנית עם מייסדי הגרעין שנוסד על ידי צעירי־חרות ונקודת זינוקו אל הגולן היתד, במצודת־זאב בתל־אביב. תשעה צעירי חמת היו, בסך־ הכל; נימי צעדת הגולן, מספרת יעל, ני־ טשטש הצביון התנועתי־מפלגתי, חבריה נוספים הצטרפו אלינו. הס " לא שאלו לצבענו הפוליטי ואני לא בדקנו בציציותיו של איש. כיום ה, הרותנ'יקים' במיעוט מבוטל. תש־ עד, מתוך שלושים", "
כרמלה רומח, (, (25 ילידת ידוש־ לים:באיוור זה עמדו קדמונינו על " נפש? ובחרות למות פבני־חורין". אחד מנטולי־הצבע", אברהם יפה, " רמת־גני חייכן, חרש במשך שלוש מ־22 שנות חייו את הרמה כרובאי בגיולני, ומלחמת יום־יהכיפורים בכלל זה:תבוא ברכה על כל תנוער, המוציאה " גרעינים להתיישבות בגו - לן", אומר אברהם, ובמשיכת־כתף: איכפת לי הרבה ימין או שמאל, " העיקר להתנהל, הרבה ומהי, כדי שלא נצטרך לזוז אפילו סנטימטר אחד מהקו הנוכחי". בבית, ברמת־גן, מספר אברהם מתפרשת קשת הדעות מן המערך שמאלה. אברהם מחזיק בדעה, כי שלום עם הסורים בעת הזאת איננו בהישג יד, וכלתזהה" מקו־הישו־ ו " בים מקדמת את מטרות האוייב. משום כך אני כאן, כדי לסייע ב- " עמידה מול לחצים... " ממעלה מכתש חצוב בחר, שתחתיו פזורים בתיאשקובית" למגורי ה- " מתיישבים, ניתן להשקיף על שלוחותיו המפכות מי־מעיינות של ואדי דליות, התמה לחריץ עמוק, בין גדות מוריקים. בחוץ נובה כלב שעיר:שקט ז'בו!" מצווה יעל " ומבקשת:אל תכתוב, ששמו , דבר, " עוד יחשבו שקראנו לכלב על־שם ז'כוטינסקי• לא נעים". ז'בי" מקדם בבישכושי זנב את " שובם של חברי המושב מעבודת יו• מם כפועלים־שכירים בשדות המושב גבעת־יואב. פרנסתם לפי שעה — עד לאישור משבצת הקבע למושב שיתופי — על עישיב בחלקות־בצל, גידור בטחין, ועבודות שונות במפעל- המועצה האזורית עמק־הירדן. ג'וני, יונתן רובינם, תמיר, בהיר שיער בן עשרים, עובד בעישוב תלמי הבצל בשדות גבעת־יואב. יליד ניו־ יורק, עלה לפני שש שנים עם משפחתו שהתיישבה בבית נאה באזור הווילות בקיסריה. אביי, סוחר עתיקות וחפצי־אמנות, שלחו אל ה־ פגימיה החקלאית־מקצועית ע''ש יוה־ אנה ז'בוטינסקי ובתום חוק לימודיו התגייס לנח"ל מוצנח. במסגרת שרוחו הצטרף לגרעין ועלה להתיישב בשעל. •/ יונתן הרם השתחרר משרותו 5־ צה"ל:כשאצטרך להחליט סופית " אם להישאר כאן, יקבע סדר־העדיפות הציונית", אומר יונתן ומפרש. אם " יתברר, למשל, שעתיד יהודה ושו־ מיון כחלק בלתי־נפרד מארץ־ישראל מוטל בספק, ולעומת זאת, הגולן נשאר בידינו — לא אהסס לנטוש את שעל ולעבור לקדום". י? בגלל המדים יונתן מכריז, שהיה נוקט התבטאות קיצונית עוד יותר, אילמלא הגבילוהו מדי צה"ל:בגלל המדים, " עדיין אינני יכול לומר שאלד לקדום להתנגד לפינוי". לפני הגיוס השתתף יונתן באחתהעליות" הראשונות ל־ " סבסטיה ופונח משם בזרועות חיילי צה"ל:לא כעסתי עליהם, כי הם מילאו פקודה " . היום זה אחרת. בקדים הוקם ישוב יהודי, ואינני רשאי לומר איך הייתי מגיב, לוא היו באים חיילים לפנות אותי, כי עודני חייל". בינתיים פגש יונתן בנורית כץ מראשון־לציון. נורית, שחרחרה, חיננית, בת עשרים, חברת גרעין נח"ל שהצטרף כגרעין השלמה לקיבוץ תל־ קציר, פרשח מחבורתה והצטרפה לגרעין שעל, כי פגשתי ביונתן, וחוץ " מזה שעל קודם לתל־קציר בעדיפות ההתיישביתית". מלחמת יום הכיפוריםתפסה" את " מאיר. לביאעל חם" כלשונו; ""
מאיר, בן עשרים ושש, יליד טוניסיה, עלה לישראל בגיל ארבע, גדל במגדל־העמק, סיים פגימיה תיכונית בירושלים, הוסמך להוראת חינוך גופני בטמינר וינגייט, ולאחר שתי שנות שרות כמודה ומדריך ספורט גחצור הגלילית התגייס לשריון. בצהרי 6 באוקטובר 1973 ירדו הפגזים הי־אשונים על חניון הטנקים . של יחידתו באזור נפח בגולן. כמפקד טנק בגיזרה הדרומית עבר מאיר את הלם קרבות הבלימה, בהם נשהקד. •חידתו ונפלו מרבית חבריו. בשחר 7 ביוני פגע טיל פאגר בצריח ח־ טנק שלו. מאיר נפצע, ובטרם צנח הספיק לצודד את תותח הטנק וחיסל ביריית התותח את החייל הסורי שפגע בצריח הפיקוד. אהר־כך פוגד. אל התאג"ד והועבר לבית־החולים. בתום תקופת החלמה ממושכת חזר מאיר לבית הוריו במגדל־העמק. הוא החל לשמש כמדריך חינוך גופני וריכז את מועדון הנוער־העובד ב־ עיירה. אך, פעילותו החינוכית והאר• גונית הענפה לא מילאה אתהרי־ " קגזת שכירסמה בפנים, מאז מלחמת יום הכיפורים". מאירחזר" לרמת־הגולן, בגלל " " הקשר הנפשי: חברי שסכו דמם על הרמד. — אני חייב לשמור עליה". מושבניק מלידה, שחזר לצור מח- " צבתי", היא שלמה אפרימי, בן עשרים ושלוש, כבד־גוף וטוב־םבר. אפרימי המזוקן, נולד במושב אומץ, שבעמק־חפר, למד בבית־םפראירט" " אשקלון, ועבר שנת השלמה להנדס־ אים בבאר־שבע, כשפרצה מלחמת יום הכיפורים וקטעה את לימודיו. במלחמה שירת בחיל־האוויר כמכונאי מסוקים, ועם השיחתר נשא עיניו לרמת־הגולן. "ואיל ותנועת־חמושבים אינה מק-
בלת רווקים לגרעיניה, פגה לגרעין צעיד"חרות ונתקבל בזריעות פתו־ תות חרף היעדר כל זיקה פוליטית מציזץ. בגרעין צעירי־חרות, הוא לא נתקל, לדבריו, במדיניות שלאפרטהייד" פוליטי. מטרה ־ העל — " ה־ התיישבות — כך האמין, ביטלה מחיצות והסירה מחסומים. להוותו ניכח לדעת, כיאחדות הלבבות" " טרם הבשילה, אף לא בחתיישבות: תחילה הופנו, על־ידי יעד ישובי " הגולן, לקיבוץ אל־רום. בקשת גרעין שעל לחתארח באל־רום כפלו־ גת־עבודה", עד שיתקבל האישור " ותאושר המשבצת — נדונה באסיפת חברי המשק הצעיד שבצפון רמת־ הגולן — ואושרה פה־אהד• אולם מזכיתת הקיבוץ־המאוחד, תנועתו של אל־רום, הטילהוטרי. " סיפר אפרימי:יזם אחד הופיעו " כרכז המשק עומרי ומזכירת אל־רום ציפקה, לאסיפת הגרעין שלנו במצו־ דת־זאב, והביעו צערם. מצידם, אמרו, אין כל מניעה, אלא שמזכיר התנועה , טירפד' את העסק. מזכירות התנועה מתנגדת לאיריח גרעין בית''רי במשק... '' ? רק! בגולן בלית־ברירה • הוצעה אכסניה זמנית באחד ממושביחרות", משמר־היר־ " דן, בצפון עמק־החולח. אולם על הצעה זו הטיל ועד ישובי הגולן זטו" משלו:גרעין־מתיישבים ה-- " " מיועד להתנחלות ברמת־הגולן לא ירד לעמק, אלא למן יומו הראשון יעלה לרמה", פסק, וגרעיןשעל" התיישב איפוא, זמנית, במספר " בתים ריקים בכפר גנ"ת, בדרום הרמה, ושילב במאמצי ועד ישיבי הגולן לסהוס" מן הממשלה אישירים לה- " קמת חמישה מאחזים חדשים בגולן. יתכן, שמאבק עקשני זה היה מתמשך עד היום, אילמלא אותההכר- "
זת גינוי ברוכה", כלשון חחברים, שנתקבלה בעצרת האו"ם, נגד ה־ ציונית. ממשלת ישראל הגיבה. ועדת־ , שרים לענייני התיישבות אישרה הקמת המאחזים. גרעין שעל לא המ־ תין לפריטי התשתית בנלידתי הזמ־ 'נית:לחץ לנו לעלות מיד", מספר " אפרימיעברנו תקופה קשה, ללא חשמל ומים " , אבל בתחושה של משוניות והרגשה מספקת, שתקענו יתד ברמה לצמיתות". בניגוד למדיניות־הפרדה" קנאית ניסחמזכירית " התנועה" — מתנסים " אנשי גרעין שעל בגילייי סילידריזת יפים מצד אנשי ההתיישבות בגילן ובעמקים: בהתאם לנוהל שהונהג כ־ מסירת על־ידי יעד ישובי הגולן, יקבלי עתה — בהשאלה — 50 דינם לגידיל ירקית מאדמיתיי החקלאיית של מישב רמת־מגשימים, ייהלי ב־ מעבר הדרגתי מעבודת שכירים למשק עצמאי. גם במשקי עמק־הירדן, אלה אשר למרגלות הרמה, נכונה לחברי הגרעין הפתעה נלבבת, שטפחה בפניהם משפט־קדים משלהם. — כל הנחמים. בתקיפת ההמתנה לאישיר המיס־ דות ־ועסקי חברי הגרעין בעבודת שכירים במשקי המועצה האזורית עמק־הידדן. אפרימי עודו מועסק כ־ מכונאי במוסך המועצה האייזורית. הוא מספר:בהתחלה חששנו לספר שהגרעין בית " "רי. היינו בטוחים שאם יידעו, ימנעו מאתנו עבודה. אחר־בך, תוך כדי שיחית עם חברי משקים, מכל הזרמים — מהאיחוד", ־מאוחד" והשומר־הצעיר" " — -תברר " לנו, כי " לאיש מהם לא איכפת מי ומה אנחנו, העיקר שבאנו ליישב את הרמה. הסתבר שלא היה מקום לדע־־קדומה מצדנו. על הרמה ול־ מרגלותיה מאוחדים הכל, ימין, שמ־ אל ומרכז — יישובה של רמת־הגולן קודם לכל שיקול כיתתי".