מעריב, 9 אפריל 1976 — בעיני אוהב [כתבה]
בעיני אוהב
מאת א. מרדכי
משה אונגרפלד, במעגלי יצירה", " מבחר מסות, ברך. א' ובי, הוצאת עם הספר", 351 , 19. 75 עמ' ו־ " 320 עמי. משה אוגגרפלד, מנהל בית ביאליק בתל־ אביב, מנאמני מורשתו של ביאליק, השוקד בקנאות על שמירת אוצרות־הספר־והיצירד. בביתו של המשורר, הוא גם מבקר המלווה זה עשרות שנים את הספרות העברית בר־ שימות קצרות, המתפרסמות בעתונות הספרותית. ברשימותיו, האינפורמטיביות לרוב, הוא מספר בתמציתיות על יוצרים וספרים — מספר ומעריך ומטעים את אשר נראה לו טעון הטעמה. לפני פחות משנתיים פירסם שני קבצי רשימות ומסות קצרות, חגדושים חומר על עולמם של עשרות סופרים וחכמי־תורה (" הו־ גים ומשוררים", מבחר מסות, וארץ וחכ־ מיה", 'אוםטריה־הונגריה). בעקבותיהם " באו לאחרונה שני כרכים נוספים, הקרוייםב־ " ? " ?- ־ ־?
מעגלי יצירה", ובהם כינס אונגרפלד כמאתיים רשימות על הוגים, משוררים, מספרים ומסאים, שנכתבו בהזדמנויות שינות ונתפרסמו בעתונות במשך השנים. כאהבתו ונאמנותו של אונגרפלד לביאליק ושירתו, כן אהבתו ליצירה והמחשבה הי יהודית־העברית, על פרקיה ותגיה רבי־הגו־ נים־והפגים• הזמן והתקופות המפרידים בין םרקי־יצירה אלה אינם מפריעים לו: הוא כותב כמעטבנשימה אחת" על נתן אלתרמן ועל לוי אבן־אלתבן " , איש שירת ספרד שהי בםאראגוסה בסוף המאה הי"א, על שלונסקי, אברהם קריב, דוד בן־גוריון ועל ר' יצהק אלפסי, מגדולי ההלכה בספרד, יליד , 1013 יהודה הלוי, ר' דוד הנגיד, נכדו של ה־ רמב"ם, ורד'ק (ר' דוד קמחי), ממפרשי המקרא בימי הביניים.. . לצד סופרים עבריים כיצחק למדן, שלמד. צמח וא. א• קבק, אנו קוראים על יחודים שכתבו בגרמנית, רוסית ואנגלית כפראנץ קאפקא, איליח ארנבורג 'וישראל זנגוויל. הובאה כאן רשימה אף על מי שאינו סופר, יוסף טרומפלדור• פעמים רבות אין הוא בא לבקר כלל, אלא למסור תוכנם של דברים, לתעלות בקוים חטופים דיוקן של יוצר נשכח, לעשות לפופולריזציח של חגות וחקר חכמת ישראל. אף כאשר יש גימה ביקורתית ברשימה זו או אחרת, הוא מבקש להסתמר על עדותם והערכתם של אהרים, למסור את דברי־הביקורת לא בשמו הוא — כמו במאמר על ש. אנסק' והדיבוק". בספרו על כד, שביאליק תרגם " בלי חמדה אתהדיבוק" לעברית, הוא מצטט " את דבריו של ביאליק עצמו:אימר לכם " את האמת, בלי אמונה יתירה ובלי חשק רב ניגשתי לדבר. בעיני לא מצא המחזה חן ביותר. לא כיחדתי זאת מעם המחבר עצמו.
הוא הקריא את המחזה בקיוב לפני קהל. כשנזדמנתי לשם, ביקש כי אחווה דעתי על מעשה ידיו. אמרתי לו בפני הקהל: יש לי רושם, שאתה, המאסף של פולקלור, חזרת על כל האשפתות, ליקטת משם שברי פולקלור ועשית מעשה חייט שמצרף , יתור' של כל מיני בגדים, כל מיני מטליות, תופר אותן ועושה שמיכת צבעונין.. . כל ימיך עבדת בתוך הגויים. בסוף ימיך, כשהיית כבר חצי מת, בא. ת אלינו ונגזר עליך לנוע על האשפות ולאסוף את הפולקלור, ומליקוטך יצא , הדיבוק' ". ואונגרפלד מסכם במלים פשוטות, שיש בהן מסירת עובדות בלבד, בלא פרשנות :כשהוציא ביאליק בתרפ"ג את הו- " צאת . היובל של כל כתביו צירף אליהם גם את תרגומיו לדון קישוט" של םרוונטם ול־ " ווילהלם טל" של שילד, אך לא צירף אליהם " את תרגוםהדיבוק" של אנסקי משום שלא " ־תשיב אותו כיצירה ספרותית". _ הביבליוגרף והספרן שבאונגרפלד, הבקי בספרים הרבח ובמחבריהם, ניכר בכל אשר כתב ופ־רםם כאן: עולמוח רוחניים רבים ושונים נפגשים לרגע ולשעה בשני חכרכיס שלפנינו, נוגעים זד. בזד, ונפרדים שוב, עול־ מות של יוצרים ידועים יותר או ידועים פחות, ואף של בלתי־ידועים כמעט; פרטים ביוגרפיים, איפיונים יצירתיים על קצה המולג, מידע ספרותי בשפע משמשים בערבוביה בכתיבתו של מ. אוגגרפלד. זיקה מיוחדת הוא מגלה אל גדולי חורת לדורותיהם, רבנים ומפרשים ומבקשי ה־ גגוז שבמחשבה הדתית. קרובה ללבו של אונגרפלד םפרות־של־מסורח, חביבים עליו המחפשים מעמים חדשים ומשמעויות חדשות במקורות•