מעריב, 12 יוני 1974 — / ?משל *ותם [כתבה]
/ ?משל *ותם
> משה זזזנ
יי •*•נמאס מאס• לשמוע את הלגלוג, הזלזול, ההכפשה, שמטיחים מכל-עבר בממשלה זו. לא שאני נלהב ממנה. לא שאני ילד טוב ירושלים המגן על הממסד. לא שאני חסיד פרות קדושות המהסס לשחטן). אני(! אבל — את משל יותם קראתם י * י *י אספו י כלבעןןי מכם וכל בית. מלוא וילכו וימליכו #, ן'ו את אבימלך למלך עם אלון מוצב אשר בשכם. ויגידו ליותם וילך ויעמוד בראש הר גריזים וישא קולו ויקרא ויאמר להם.. : שמעו אלי י בעלי שכם, ו י שמ ע אל י כם אלה י ם . הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך. ויאמרו לזית: מלכה עלינו. ויאמר להם הזית: ההדלתי את דשני אשר בי י כבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים י ויאמרו העצים לתאנה: לכי את מלכי עלינו. ותאמר להם התאנה: החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטוגה והלכתי לנוע על העצים י ויאמרו העצים לגפן: לכי את מלכי עלינו. ותאמר להם הגפן: החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים י וי ויאמרו י אמר האטד כל העצים אל העצים אל האטד : : אם לך באמת אתה אתם מלוך מושחים עלינו. אותי למלך עליכם, בואו חסו בצילי. ואם אין — תצא אש מן האטד, ותאכל את ארזי הלבנון. " • )! * -¥_נשי־רוח שלנו, אינטלקטואלים שלנו' ארזי לבנון &^שלנו: הנה נתתי בידיכם קריאת־קרב, בד. תוכלו לנגח את הממסד בעוז, באומץ הלב הצבורי האפייני לכם : הלאה ממשלת האטד! היש סיסמה טובה מזו י היש אנלוגיה הסטורית טובה מזו י אלא... אלא... שלא הבינונו כהלכה את משל יותם: לא הבינונו מיהם המוקעים האמיתיים בדרמת העצים. י M_* * לשה המה המוקעים: */ הזית, התאנה והגפן. לא קהל העצים: הם פנו לאטד• רק בחוסר ברירה. לא האטד: הוא לא נדחף, אלא הוזמן על ידי הציבור.
_האחראיב לסיטואציה הפוליטית בה פונה העפ אל "תדלי־אישים" ומבקשם להנהיגו_» הם עצי הפרי: אגואיסטים לתפארת, שאינם מוכנים לקבל על עצמם אח הגטל ה אכ ז ר של הנהגת הצבור . אד מוכנים לקבל על עצמם, בהתלהבות, את תפקיד איש הרוח המוכיח בשער. יי מבל י לוו ת ר על דשנו, מתקו, תנובתו, תירושו, טו־ בות־הנאתו ויוקרתו האולמפית. ועל כן " — תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון. " כי הם האשמים בשלטון האטד. ף* רוחו של י ותם דבר לפני שנים פרופ' נתן רוטנשטרייד, «=4 שהודה שנופל הוא מבן גוריון, כיוון שאין לו חאומץ " להפשיל שרווליו" ולהתבוםס בעבודה הנוראה של החייט הפוליטיים. וכר דיבר פעם גם פרופ' שלמה אבינרי, בהודותו ש אי ן הו א רץ לכנס ת, אולי מהמת יפי־ גפש מיותר. הם ינצלו מאש האטד: הם אינם נוטפים צדקנות. ובודאי ינצלו מאש האטד הפרופסורים אמנון רובינשטיין ועוזר שילד, אשר הפשילו שרווליהם. ־ דעותיהם הפוליטיות מקוטבות, אך י ושרם האישי אחד: שניהם מבו ס י סם בסבך ה ע צ י ם, בנסותם לדחוק את קוציו של האטד. להם מותר לדבר. להם מותר לבקר. הם אינם משליכים בוץ המלכלך את עצמם, כי אם נלחמים. אך חבריהם, הזית למיניו, התאנה והגפן למיניהן? האינכם מרגישים שהבוץ שאתם מטיחים, חוזר ופוגע בכם, ומלכלך א תכ ם י הא י נכם ח שי ם , שה א ש כי ם בשלטון האט ד הנכם א ת ם בעצמכם ל האינכם מבינים, שקריאת הקרב האמיתית?. אינה " הלאה ממשלת הא טד, "כי אם " הלאה אדישות הארז" ? שאם לא כן, אש" מאבימלך תצא אש ותאכל מן האטד את ותאכל בעלי את שכם ארזי ואת הלבנון בי . י ת .. ותצא מלוא, ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את אבימלך. " ו א תם תה י ו האחר אי ם ל ב ערה זו . תם משל יותם.