מעריב, 23 פברואר 1973 — Untitled [כתבה]
מאת מנחם תלמי צאגו לח_0ש את ה *» _^רב־נתיבי השודי, ה־ 0 חשאי, מלא המיס־ _תורין והעוונות המר־ עישות_, איישם בגב הרי שומרון המשתגלים מזרחה. העפלנו מכביש יריחו־ג'יפתליק מערבה, אל פרא ההריס הח־ שוווים, המשקיפים על הירדן והגלעד וביקשנו להנחית את צמיגי מכוניתנו _עייפי־הטרש על גבי חלקת _אשפלט של כ־ כיש בו ששה משלולים. באמור — סודי ביותר. אי שם בהרים, לא דחוק ממצבה זברון בודדה, המאזכו־ת את תקופת האש והמירדפים, פגש נ ו פרש ערבי ממג'דל _בגי־פדיל. שאלנו אותו אולי ראה באן, בהרים שלו . א י זה בב י ש חדש, במצב ל א רע . הלה משך בכתפיו. נשבע באללה, שדרכים מצויות כאן במת וכמה, אלא שמעולם לא נשאה אף אחת מהן, ולו פרור אחד של אספלט ואיש מעודו לא קרא להן כביש. צא והרבץ דעת בהררייט הללו! כב י ש, אמרגו לו. חדש. יעני ג'דיד. בחיתוליו עדיין. ששד. נתיבים, או
גיאולוג אברהם כץ ממונח על מ_*על w_»_aan _יזחד_»י משהו כזה' הרי אי אפשר להחביא דבר כזה מאחורי המרדעת! באלוהים! — הגיח הפרש את ידו על לוח לבו — אין ששה נתיבים? גס לא גתיג אחד. אבל כתובו — חתרסגו לעומתו נו -לו ב ", גיו־יורק ששה מסלולים טיימם " . ו שחור _גתוב על , א גבי מר־ לבן. _בחדיס שמעל בקעת הירדן.
דוד זינגר מנהל עמיה _יגיחי יריי0 ותי ק במסגרת תכגית אלון• לא קראת? משך הפרש בכתפיו וחייך חיוך נואל. לא שמע על אלון. לא שמע על תכנית, לא ראה כביש. ובזמן האחרון למקומותיו לא . מגיע שיבושי הניו־יורק " דואר מן טיימם הסתם . " בביש סודי, אמרנו לו. סודי מאוד. לא מדובר אצלכם על איזה כביש שהיהודים עושים אותו גאז בחשאי ד _£יך, ו — נתחייך פתאום פרשני י_*מעל אוכפו והקלה רבד, ניכרה בפרצופו — אולי מתכוונים אתם ל־ דדד שעושים על יד הירבת־טוויל ז איפה זה _חירבת־טוויל ז — שאלנו אותו במפגיע. לא רחוק, על־יד ואדי־במוגת — אמר. ואיפה הואדי הזה שאתר, קורא לו כמוגתז לא רחוק מהישוב מיהודי החדש, לא זובר את שמו. אולי גיתית ז — שאלנו• אולי — הסכים פרשנו ממרום אוכפו. ואתה אומר שעושים שם דרך. אולי זה כביש ז אולי ~ הפכים פרשנו נימרוס אוכפו . סודית מאורז — שאלנו. מי יודע — סימר פרשנו בשפמו — אולי סודית. אבל כולם יודעים, כולם רואים. ועובדים בה אפילו ערבים מיריהו וממחנה הפליטים שב־ עוגיה א־תחתא. אמרנו לו;היה ברוך. השיב לגו: יהיה השלום עמכם. גיפנף בידו והמשיך לרדת מטה , עם סוסו. ואילו אגו המשכנו להעפיל במעלה מותלחל, שתחילתו ליד בביש הבקעה, לא הרחק מהאנדרטה השגיאה של _תומרקין;שד&שכו מושבת פצאל, שייקרא בקרוב מעלה־ אפרים;שהמשכו הלאה _. מג'דל בני־ פדיל ועקרבה ועוורתא. אבל כל כך גבוה אין אגו מגיעים• הרי אמרו לגו במקומו שהכביש של בביש הסודי הבקעה — אשר הקיים י בוא ,
דוד מרץ >»אנש> !nswשל _מיגהל ופיתוח הלהב פדי מטעמים _שונימ אל עריץ ה־י _דן — הוא בגב ההר. ® _^_כך אנו פוגשים פתאום במכונית י בודדת, קצת מאובקת, ולידה ניצב גבר רבוע־כתפיים, ע ם מבט י ם בהירים ושפם גזוז לתפארת. עוצרים לידו. מחליפים ברבות. שואל אותנו שד. אגו מחפשים פה בהרי־אלוד, אלה ?אמרנו לו: תראה, אולי ניתקלח פה במקרה באיזה כביש סודי ן די רחב צריך להיות. בערך ששד. נתיבים, או משמו כזה. חייך ושאל! אולי אתם מתכוונים לכביש שי " ניו־יורק נפלנו בזרועותיו טיימס" י מלאי אושר. שאלנו אותו: איפה הנגיש ז הושיט את זרועו ואמר ;כאן! הסתכלנו וראינו שמן הדרך בה על י נו , כשני קילומטרים הגבהה מעל המושב פצאל, מסתעפת דרך עפר רחבה וטרייר. צפונה. בינתיים פריצה בלבד. די רחבה. בלי אספלט ובלי נתיבים. חשופה לחלוטין, ללא כל מעטה סודיות. זוהי הדרך. • — נשבע לנו. שאלנו אותו: מי סולל אותה ז אמר: אני עבדבס. © ך" איש שגילה לגו את הדרך הי י סודית לא היה אלא בחור כבן 36 , גיאולוג מוסמר על פי השכלתו ותעודותיו, המכהן כמנהל חבל ב־ מינהל הפיתוח של הקרךהקיימת לישראל. שמו אברהם בץ, יליד נס־ ציונה ותושב שפוגת עומר שליד באר־שבע. הוא־הוא האיש המבצע את לב פריצת ההרים התוואי הקרחים ה " שערוריתי מלאבד. " בה בחותל עוד בתחילת חודש — נובמבר של השנת שחלפה ואשר רק לפגי ימים מ ספ ר פרצה אל החדשות , כאשר ה " ניו־יורק טיימם" הודיע על קיומה, תוך שהוא מדביק לה הילת־סודיות ומשמעות מדינית מרחיקת לכת. דרך זו, שעם סיום פריצתה תהיה לכביש, נועדה בראש וראשונה ליצור קשר נוח ותקין אל שורת ה־ האחזויות שבגב ההר שמעל בקעת הירדן. אלד. הקיימות ואלה שעוד ייקמי.
w מחילתה ? של הדרך החדשד, בדרך יההרודיאגית העתיקה, המעפילה מכביש הבקעה לכיוון מג'דל בגי־ !דיל. בנוטשה את הדרך ההרודיא־ נית ובפגותד?צפוגה מתמשכת הדרך החדשה באזור שממה וטרשים גבוהים, עד שהיא מגיעה — מקץ של = ק"מ — אל שערי ההאחזות גיתית, ־מתרומת לה כבשורה חדשה ממזרח לגבעה דמויית־שד, הקרוייה תל־ »וויל. מן הדרד ההרודיאנית ועד לגיתית קיימת הדרך החדשה בדמות תוואי רוץ ובלתי מוגמר. מכאן והלאה היא . בגדר תיכנון, ש י בצוו ע עוד 'יארך. כשימשיכו ?בה, תעקוף הדרר החרפה א ת הג ב עה ה ג דול ה, על י ה נ י צב המחנה הישן של גיתית, ותר ד אל עומקה של בקעה יפהפיה, הקרוייה : מגת ך על אנשי שום השטח עומקה " וצורתה האמבטיה " . הלא • וכל ה מן האמבטיה קיימת בקעה נוספת, נעלת שגי מיפלפים, ומשום כד הדביקו להתרחץ לה את ב הבינוי " מכנסיים. " נוכל. שכן, פי "סגת אמבטיה הסרטבה " ערומים הסמוכה לא , צופה רחיליפ- היישר ממנה קילומטרים לתוכה וה " מכגסיים אחדים. ® " י ' _^ ™ _חיד הדרך " האמבטיה החזזייד, " באמצעות החשופה ת ואדי חלץ אל־אפג'ס צפונה, לגיוון ואדי אל־ מ נזל, עד שתגיע — מקץ מסע של כ־10 ק"מ — להאחזות נוספת, ה־ קרוייד?מכורה, וגם היא ישוב עברי בודד בלב הד י ם ג דול י ם . ממכורה _תמשיד ותצפין עוד ב־5 ק"מ, עד שתגיע אל חמושב החדש תמרו! — מעל ואדי פרעה, בואכה כביש שכם -' ג'יפתליק. מכאן, שמדובר בכביש־לעתיד, שתחילתו במעלה־אפרים וסופו בחמרה. אורכו יהיה ב־20 ק''מ, אך בינתיים נפרצו בו פחות מ־4 ק''מ, שבאמצעותם מגיעים כיום, בנוחות־יחסית, אל האהזוח גיתית. ® י יחנה האמת להאמר, שאותו עתוהטיל " נאי סתם מו אבן ה " ניו־יורק לתוך האפלח טיימס " . אמנם לא
_g _^ היאחזות נחל גיתית — _נקודח בודדה בלב "יי'8 י'יא'־י"ה מכ'ו !"ייב' ""!" _M י** ""*י*!^, !י ™" *""" 1
??? — --~~~-_^ ~ _w, <w«»«w«««zsas ^^ הכלים הכבדים ... של מינהל הפיתוח, של הקרן הקיימת לישראל, בפעולה _גגגיש !_to_^ החדש :* , K_^x'. הנפרץ ja_™K<^_Bm_^ בהרי rasi_35 שומייי _Ktf*^_3
_ImlrflffliftfflnTlpffMllilTtTlipriii_. _^ ...... -.,,, __ פועלים ערביים מיריחו זעוג'ח־א־מחתא, עז3די0 _נסלילונ התוואי "חסודי" _חנמשן לעבר _חיאווווז* גיתית
תחבורה !, מודרנית"על "הפגיש חסודי" _גהרי שומרון, כל עוד אין 1a ששה _מסלוליפ — א_»שר לנוע גחמוריס
סודות לא היו כאן וכביש בן ששה נתיבים חוא בבחיגת גוזמה כלשהי. אבל ביום מן הימים עשוייה דרך פנימית זו להיות דרך־מלך' תשתית הפריצה שלה מותאמת לאפשרות כזו. ששד, נתיבים לא יצקו עליה, אבל גם ארבעה גתיביט איגם דבר של מה בכד. וזאת ניתן יהיה לבצע. נכון גם שדרך זו תוכל ביוט מן הימים בקעת־הירדן להיות הקיים " ממלא־מקום ;ויהיה " זה לכבי כביש ש בטוח יותר מן העובר כיום תחתיו — תודות לנתוניו הטופוגראפיים ו־ אי־חשיפותו. נכון גם שאפשר יחיח, אם ירצו ואם יהיה צורך, להמשיך בסלילתו של כביש זה דרומה, לכיוון חאחזויות גלגל, נערן והלאה. ובאותה מידה ניתז יהיה להמשיכו צפונה צפונה , , לעבר אל תוך בית־שא ה " בוקיעה ןי. , " והלאה
הכל אפשרי. הכל גזיל. ® >{לא שלפי שעה עדיין לא סיפרו **לכביש הזה, שהוא בעצם, הלק מתכגית־אלון. ובינתיים הוא בראש וראשונה תוואי לדרך כין־ישוכית_, אותה מבצעים, ללא כל התרגשות עבודה וללא כל לא גדולה ה י לה " של מדינית אגשי , "קבוצת מיגהל הפיתוח של הקרן הקיימת לישראל — עם קומץ פועלי־כפיים ערביים, ו עפ "קטרפילרים כמה וכמה " צהובים " _יוקלידים ;עם " ירקרקים מוטור־ סקרייפר" ענקי, ה מרע י ד תחת י "וא רץ בשמונים הטון הרועמים שלו;עם או מקצועני ת ם " עומס ם י תשע־שמוגי ם, "הקרויים ם. " בלש . ון ה- "
מקום יפה• רחוק. פראי. אד לגמרי לא סודי. אתה יכול לפגוש שפ — בתוואי הנפרץ בין מעלה־אפדיפ וגיתית - סוללי דרד ותיקיפ, שהפכו בבר לחלק מנוף האזור הזה, במו דוד זיגגר ודוד פרץ, השוהים בבקעה למן . 1967את חותמם האישי השאירו מאז בבל דרבי _ההאחזויות, ב? בל המוצבים שלאורד הירדן, בכ־ כבישי חבטחון שגפרצו _בארץ המיר ־ דפים ששקטה. עד השבוע סברו אברהם כץ, דוד זינגר ודוד פרץ שהם פורצים עוד דרד אחת. לאחר שקראו את העתו־ נים, הסתבר להם שהם עוסקים, בעצם . בביצוע " מדיניות השאית". צילומים: אסף _קוטין