מעריב, 30 אוקטובר 1970 — ספר ישראלי מכוון לשמאל האירופי [כתבה]
ספר ישראלי מכוון לשמאל האירופי
בשבילנו, סטרו של דב בר־ ניר שהופיע עתה בצרפתית, בבריסל, רצת בשם פוליטי " לה פוליטיסי של קול ד קטי " ב, — של משמע ?עם — , (הוצאת , סיד, ' • מרכז לאינסור־ כרן מציה , בריסל ולדוקומטציה — ( הוא כמו של אבני _המזרח־התי ריתיימ ־ הטוחנות על ריק, גם תיטה איו שם וגם קמח אין שם. כיותנו א הוא שיכגע בלי ספק עוד טרפ שכתב את הספר וגם רוב נימוקיו שהוא מעלה בו ידועים לנו. זהו ספר המכוון כולוווי לכות עם השמאל התדש למ י נהו , בין באותו חלק ראשון המוקדש להבהרת השאלה' אם פאת"ח הומ ארגון של אוואן־גארד !Kשל ריאקציה, בין בחלק השבי הנכנס לפלפול עם הטרוצקיםט היהודי נתן _ויינשטוק שפירסם לפני שבתיים ספר י בן שראל , " 600 עמודי כשכל ם דאגתו בשם " הי צ י ונות א, לגרש נגד מן העולפ מפלצת זו ששמה ציונות ואו רק או תוכל לבוא הגאולה הסוציאליסטית לעמי המזידרתתינון(כי תלא לוייגשטוק ולאחרים מסוגו לא איכפת אם העולם יי חרב ובלבד ש־ הסוציאליזם ינצח(... ובין בחלק השלישי שהוא העתק של המאמר שדב בר־גיר פירםם בשעתו בגליוו המיוסארטר ה ד של _, שיצא " _טאן סמוך מודרך למלחמת , בטאונו ש של שת הימים והיה מוקדש כולו לקושיותובעיות של הסכסוך הערבי־ישראלי. _בר־ניו מנהל בספרו את. הויכוח כאשר על עטיפת הספר מתנוססת עוגה האפיקטה לשמא : ל " איש הבינלאומי השמאל , " הישראלי גם תוך כדי קריאת דברי בר־גיר אנו שואלים את עצמנו בעגמימות מסויימח, האס ש בכלל טעם להתווכת אתם ז הלא גם מן הציטוטים שהוא מביא מהם, מאנשי השמאל האירופי, אנו למדים, שלרובם אם המדינה יהיה היהודית זה נצחון תרד " הסוציאלי לטמיון זם " . ועוד אנו למדים גם ממנו, כי לשמאל האירופי וביהוד זה החדש ניתנת השאנו מדינת ציונית נוחות
, , גלולה — הפ יכולים לתמוך תמיכה מלאת וגלתי מסויגת במלחמתו של יאסר עראפת לחיסול המדינה הציונית, לתיסול הציונות בכלל עם כל תהי והצומח המסתווה תהתיה. הם י הו מ י סכנ י ם מ א ד לוא יי הנו סתם מדינה יהודית, בלי ציונות ובלי חזון — כי אז לא היתד. להם ברירה אלא להשתמש בסיסמאות שהיטלד השתמש בהן בשעתו)... למשל, " פתרון סופי. (" האם מד בר־ניר מדמה' בנפשו ב א מ ת ובתמים. כי הצגתו את עצמו כאיש השמאל ושימושו לרוב בארגומבטציה מארכסיסטית־לניניסטית רדה שהוא עושהבי , ן. ישראלי ובי _:חוד ם. בהפ־ סוציאליסטים? ושאינם סוציאליסטים, בעל כוונות ' ומגמות מתקדמות ובעלי _אידיאולוגיתז מפגרות — _ישפיצו השפעה כלשהי על חבורות השמאל ההדש באירופה ז את ספרו של ויינשטוק לא קראנו, אבל די לנו מה שבר־ניר מצטט ממנו, כדי להכין, כי וייגשטוק זה , קנאי הוא הכורע בוודאי נל יום שחרית, מנתה ומצייב לפני צילום גדול של טרוצקי ואומר תפלת " לשם יחוד, " בדיוק כפי שבנדיטיכהן התפלל בשעתו להרברט מרכוזה וכפי שג'סמו־ — שנידון השבוע ל־18 חדשי מאסר
על־ידי בית־דין צרפתי — כורע לת מ ונתו של מאת וכ א ן אנו מ ז כ יי רם _דוקא שלושה יהודימ ולא בלי כוונה, כי לדעתנו צריך היה לערוך מחקר על _וזפקידפ של יהודים בליבוי יצרים אגטי־ציוניים (קרי: אנט־הודיים_) בקרב השמאל הלא־הודי וביחוד השמאל החדש, הצעיר. נא־עצמו . הנה, למשל מוצי , א וייגשטוק ספר בן י 600 : יהודי עמורי שו־ _פ מודפסים תוך שהוא משקיע עבודה &צומת, גם פיסית וגם . חולה־רוחנית ושום מאמץ אינו חוסר, למען שהמדינה הציונית תסתלק מן העולם. ואילו ג'סמר המאו'איםנז הוא מקרה שיש בו דוקא מן הטרגדיה היהודית. ואמו אב י ו נ ברהה תפס כא ? י אתו ש ה להרי "ר זי סהאנס ם כשהוא " ונרצה בן שנת יי ם בלבד . וסופו , שהו א צר י ך י הת לארגן מר ד נגד א חד ממור י ו _אזשוויץ ב ג י מנס י ה לאש בערו ד עתו • י _זז דיתה זמן . " , כיוכ " י כבשנ פלא י הוא, שג'סמו זה הוא הקיצוני. בין שמאלני צרפת, האחרון ביניהם, הנושא עדיין 01 המרד וקורא להרוס ולהחריב אח החברה הבורגני ת- . -ספרו של _בר־ניר מופיע, אגב, !זעה שאותות המרד• השמאלי הגדול ? גצרפת הולכים _ונמהקים. מכל 'המרד' ישאר אולי רק דבר אחד: _תתמיכד, ביאסר עראסת והקריאה לתיםול המדינה היהודית. ד ?י . נ.