מעריב, 19 יוני 1970 — ערב גדול לשמו של מאנגר [כתבה]
ערב גדול לשמו של מאנגר
יעקבדמן — צאצא שירו אנו לאילן מביאים גדול בעולם • לוטה החסי — דות הוא , נין אחרי כך וכד דורות לר' ישראל מרוז'ין, שהוא 'נסיכות, י הוא מלכות. מיוחש עד לבית דוד ויוצאי חלציו הקימו אימפריה שלימה משני עברי הקרפטים: קוסוב, _הוסיאטין, סדי־ גורה, ויז'ניץ, בוהוש וקודם־כל ומעל כולם מות וחצרות _טשורטקוב שמי — שבקי שמות בהם של , מקו־ מעיו יהמו וישמחו. המשורר קיבל השבוע את פרס־מאנגר יתד עם הסופר חיים ג ר אד ה שבא במיוחד מניו ־י ורק לטקס תלוקת הפרס. היה זד, ערב של התרוממות הנפש כ כזה הוא — אי היה ן לנו באמת הגדרה אהרת ועי קר , י התורם להתעלות נפשית זו — היה נשיא המדי ־ נה מר שזר שטרח וירד מירושלים לשמהה זו של רוחניות גדולה. סיפר מר שזר מעשה שהיה ולשבחו של המשור ר וא י לנו הגדול סיפר. רבים המצויים אצל האמנויות ה־ אדמו פות, "ר י ודע מבית י ם רוז על 'ין " הרבי אביו המציי של ר ה , - " משורר ש. שלום — — ששלח י דו אל המכתול כדי לתת ביטוי לשעשועי רוחו וגם בתערוכות הציג. שאלו פעם הנשיא, היתכן 1 *יך זה מתישב ציור עם אדמו"רות ו ובתשובה לכך חשיח האדמו"ר את אשר עם לבבו. אחרי שמתה עליו אשתו הרבנית, נפלה עליו עצבות גדולה, עצבות שנטלה ממנו את כוח ההתבוננות וכל י שותו השמימה ומשפתח ספר או ניסה ללמוד דף גמרא, עמדו לפניו האותיות ולא יכול היד. לחדור לתוכנן. כוח ההתבוננות לא היה עמו, באחד פתח חלונות הבקרים ביתו — כד שהשקי סיפר פו הרב על הרי — וגגות ירושלים והוא ראה משחקי אור השמש עם צללי הגגות, ראד. את הוויית המרחב שהשתרע לפניו שלבסוף — נטל כך עפרון יום ופיסת וכך יומיים נייר . והת־ עד חיל להעלות ברישום את מראה עיניו והיה חוזר ומעלה ונתגלה לו עולמו של הקדוש־ברוך־הוא ועולם מעללי האדם במימד חדש לגמרי. והיה רווגם בצבעים וכוח ההת־
בוננות שבה מצייר אליו, עד שיכול היד, שוב לפתוח את דפי הגמרא ולחזור גם ללימודיו ולהעמיק שוב בקריאתו ותפילתו ואתת . שומע ומתפעל, מה גדולות הן תהומות הנפש, גם של אדמו"רים — כאשר הנשיא מוסיף סיפור בתוך סיפור. הוא שאל את הרבי, מה אומרים חבריו וחסידיו למעשה התמוה של :ציורו. תשיבו הרבי שמששמע שר י ננו אחר י ו , הלך אל זקן האד־ מו"ר ים במשפחתו , הרבי מחוםיאטין ז"ל_, כדי לשמוע מפיו דעתו. סיפר לו על ציורו ואיד הגיע לכך והשיבהו הזקן, שקודם כל הוא רוצה . לראות, לראות את הציורים _ואחר־כד יהווה דעת. הלד והביא את הציורים וההוסיאטיני התבונן בהם ובוודאי גפ נהנה מהם _ולבטוף פסק והפטיר: לרוו "מה ' שלסתם ין מותר! שלומ " י אמונ י אסור , לנסיכי רוז'ין מותר. והמשיל הנשיא את סיפור המעשה על המשורר י עקב פרידמן ועודדו באמרו, כי לרוז'ין לא רק מותר, אלא — לך בכוחך זה ועלה ופרת באילן הגדול של השירח היהודית, שמכוחה , מכוחו של אחד מגדול י י וצר י ה , _איצי ק מאנגר, נ י תנה לך הערב ההכרה! ¥ ¥ ¥
היינו מבושמים אותו ערב _ף _ןן וזי אכספרומפט המבריק של מר שזר, כפי כאילו שביטא חישקה את אותנו הדב מיי ר נו מנחה־הטקס הטוב , — יין הנשיא... ותוספת מגה של משקה מהנה ותוסס ממרתף היינות העתיקים של רוחניות יהודית קיבלנו מידו יענ . ' ' יל _£ ? משוררים חיים גראדה לאומיים . ומשוררים גאונ י ם , ישנם ליריים ואפיים' זועמים ואלגיים, כותבים בהקםאמטרים או ביאמבים או משוחררים מכל משקל — וישנם משוררים שבין שמאחדים בשירתם כל או חלק מהיסודות האלה , הם בכל אופן משוררים אהומ בים לאכה , . כדי נזכיר להקל את על עצמנו ביאלי ק, את שכזה התיה, משורר אהוב. וכזה היה גם _איציק מאנגר שאהבת שיריו _והאחבה אותו ודמותו הבוהמית היתד!פרושה על־פני _שתי־וערב גיאוגרפי בין יאסי ללונדון ובין ניו־יורק לירושלים. בערב בו חילקו השבוע את פרסי־ מאנגר בבית־סוקולוב, חשת שנשמתו הסוררת, הסו 'ערת והטובה מרערבא־דהילולא חפ ת מעל הנאס לעליי פי. ם תה י הנשמה ה זה מ כ י - ן אשד הכוסית עם יי"ש כמו הולכת־ סובבו!והרוח _מתבסמת מהחריף־ החריף הזה בעוד נשמתו של ההוא
צוהקת בשער _גן־זזעדן שיהודים טוב י היתד ם פותת , זו י ם שוב לו . התגלות האהבה למשורר אהוב, התגלות שהיתר, תלויה כמובן גם באוהבים, בכל הקהל ה־ גדול שנתאסף שם. ובשלום רוזנפלד זמנו שניצח הפנוי על לאהבתו הערב והמקדי את איצי ש ק את מאג־ כל גר שב . י שם או יהודי ב י הוד ייקרא י אוהב כמו , א מאיר והב וייפגל כל מ ה שיצר את הקרן לפרסי מאנגר. או באוהב־ישראל הגדול פרופ' דב סדן שאין להבין איך מוצאת לה מקום אהבה כה גדולה בגוף כה קטן• או המצנ יע עצמו ומצ ני ע א ה בתו , אליעזר רובי נה, שעדותנו נשטיין. ומעל מה כולם היא , נשיא כשכל המדי־ הארץ רואת אותו גם בכינוסים שלא לפי מידתו ורק משום שהוא אוהב מקו־ עות בהם מתכנסים _תלמידי־חכמים ומשמיעים דברי תורד, וחכמה ושירה ורוצה הוא שיהיה חלקו עמהם, כשהם, גם ד, ם, נשכרים ומתחממים ב־ אור של מלכות וביהוד שהמלכות והיא עצמה מקרינה גם ה יא סביבה שי רה לא ותורה רק מגינוני וחכמה ה, אלא גם _משאו־־הדוח שלה. ו א נו ש מחנו כמוצא י שלל רב , כ־ על 'מטמון יקר שמצאנוהואותו , ערב והוא שמור עתה אתנו כחויה בלחי נשכ_^" ד. גלעדי