מעריב, 5 ינואר 1970 — הציל שש מאות ישדיםבחחימח ידו [כתבה]
הציל שש מאות ישדיםבחחימח ידו
לפני כמה ?שבועות הגיע לידיו של גפים טאוויל (62) גלידן "מקריב/' ובו פיפורו של פשםו היטהדה_, שהיה קונסול יפן בלינוא, והעניק ויזות מעבר לארצו לפליגויפ יהודייפ. בעזרת 'ויזות אלה _איפיטר להנן להגיע לתוף _המכטחיפ של יפן. להם" ד , " . לא אמר אלה טאוויל חם אותם בשעד_. פליטים שקרא יהודיים . את הכתבה , שאני בהונג־קונג אישית ערבתי . השבוע תגיע טאוויל ארצד, לביקור וסיפר, כשהוא דובר הצי אנגלית וחצי עברית " : « נולדתי אבי עליו בירושלים השלום , שבד םוחר , נולד אמיד גס
נפיפ טאוויל
, שעסק ביצוא ויבוא• שם חב־ והנו ה י ה סאלים טאוויל, בנו ומזרח י ". " בתום לימודי ב־ בית־דזספר נכנסתי לעבוד ב־ עסקו של אבא. ב־935נ נשלחתי לקובה, אחד הנמלים הגדולים של י פן', לקנות שם סחורות, מאחר שלאבי היו קשרי מסחר וידידות עם לקו ־ חות רב י ם מעב ד ל י ם , הוא של ח מכתב י ם ל ה ו די ע להם , שאנ י עומ ד ל ש הו ת י בפן ומ ן מה, ובוודאי אוכל גם לקנות שם סחורה בשבילם. כשתמר ־ תי לקובה, היו בידי חזמנות רבות. כשבעים " מסרו יהודים לי שישנם , וניסיתי בקובה למצוא קשר אליחם. בית־כנםת חגים שאלתי יהודי
דיה• , מת אתם עושים בימי ן' — זקן, יליד מצרים, בשם ענתבי, שחי כבר אז זמן רב בקובה. ימים , אתדים לפני ראש השנת אגו מפרסמים מודעה _בעתון האנגלי המקומי, שבה אנו מודיעים על מקום האולם, שבו תערד בימי ראש־השנד. ויום כיפור הפילה יהודית בציבור. את האולם אנו מקבלים מעירית קובה, וזד. הכל, כר אנו נוהגים מדי שנר " . '. י הה ו ח ומן י קצר ל&בי י פורים• הצצתי לפרסם מרועה מסוג זה גם לסבי פורים, ?לא יבואו' — פסק עגתבי הזקן. כמד ., עולה המודעה ז' — רציתי לדעת• , ששה יין' — אמר הוקן. תצעתי לממן את המודעה, וכר היה. באו כשבעים איש. הודענו להם שאנו רוצים לייסד קהילת יהודית"• קמו אחדים מיהודי גרמניה,, שהג י עו באותם י מ ים ל י פן ואמרו: היפנים תם בני ברית של הגרמנים, רק נמיט על עצמנ ו צרו ת, ואילו אנו התעקשנו,. לא יקרד , לנו דבר' — אמרתי. ליתר בטחון הצעתי לשאול פי מושל העיר, שנראד. לי . כאד ם מהוגן ו י ד י דו תי . הלכתי אליו, והוא אמר לי: , אם לא תעסקו בפוליטיקה, אין בכך נל רע. 'יסדנר קהילה, שכרנו מקום, ואני תזמנתי סםר תורה מירושלים, שהגיע כעבור שבועות אחדים. בינתימ" מאז תתלה ישבתי המלחמה שם• הגיאתי באירופה את , אשתי שערי לקובה הארצות , ועסקי החופשי פרחו ות . נסגרו ליהודים שרצו _לתמלט מתיטלר. ואצלנו הית הכל שקט ורוגע. לבוא יום " אליו- אחד קיבלתי טלפון מהמושל היפני שביקשני מיד " ישנה ', כאן קבוצה של עש מאות יהודים, הרוצים להגיע אלינו מוולאדיווסםוק (נמל סובייטי במזרח הרחוק) לקובה בטרנזיט, כדי לנסרע מפה הלאה. תראה, ישנם כאן יהודים אשכגז י ם , הם מוכנים לחתום על ערבות., אבל מה אגיד לך, הם רובם הגדול רוסים לבנים, מסכנים, שאין להם כטף, קשה להאמין-להם. מה שווה הערבות של אלת, אם לפתע ישארו י ההו די ם ולא י סעו מפה ו א ת ה מ כי ר את הי הוד ים הללו ד את ה מוכןלחתום . על ערבות למענם ז' — שאל אותי המושל. לדום" פרוטה לא הכרתי בכים איש , ובמד מתיז ?. יתקיימו היהודים -כאן הללו . ידעתי , לא רק ידעתי דבר אם י אחד יש; לא אתתום, חם יישלחו חזרת >פולין והארצות' האחרות, שמשם ברו ה, ואתזתצריד, למנוע... , " אנ י תות ם' — אמרתי למושל,. טופ — אמר, אלא שלפתע התחיל להשתולל ולגדר אותי: , אינך אחראי, כיצד אתה תותם על צ'ק בלנקו?אינך יודע מי אלת בכלל, במשרד־ החוץ שנו הושדים שאלה מרגלים רוסיים ולא יהודים. ' א, תן לי להפגש אתם ברגע שיבואו הנד, ואומר ל ד מ י ד אם הם יהודים. ואם לא, נשלח אותם מיד האלה' — אמרתי? וכר היה• הם היו פליטים. , " בין הפליטים תיתה קבוצה גדולה של בהווי ישיבה ובראשם רב. היה זה ימים אחדים לפגי מג הפסח. הוא בא אלי ואמר : אתת כאן ראש הקתילת. צריד תפותי אדמת לפסח'• אמרתי
לו: , מאין אקח תפוחי אדמה '? היבולים תיו גרועים ביותר באותה שנה. ועכשיר מלחמת, וביפן אין להשיג תפותי אדמה. ובקטניות " אמרתי במצב לו שאני החירום כראש של הקהילה היום• , לא מתיר — ' להשתמש אמר לי גם — באור , אתת ! תלך למושל ותשיג אותם' "• " מה יכולתי לעשות, הלכתי למושל, ולמר ב ה' הפליאה. הבטיח לעשות הכל להשיג את תפוחי האדמה. בכל העיר לא היד, קילר אחד של תפודים. בערב פסח _חגיעד, לאולם זזקתילת היהודית משאית עמוסה _תסוחי אדמה. הם הובאו?מטוקיו הרחוקה• המושל באמת אהד אותנו• במלחמה עצמה לא ליקקנו דבש. הוצאנו מכל אירגוני הסוחרים. יבואנים ויצואנים, הלק מה י הוד י ם גור ש ו לשנח אי, ואני חייתי עם אשתי וילדי בביקתת קטנה ששכרתי בכפר, איבדתי אז כמעט את כל רכושי. אחרי *^ המלחמה הייתי צריד להתחיל מתדש, אמ רתי לעצמ י מדוע דוקא ביפן ז אמנם למדתי את השפה, אבל בכל זאת . שם תמיד נהיה זרים. עברתי לארצות־הברית עם . המשפחה. הקמתי עסק גדול ליצוא ויבוא, לארץ לא חזרתי. _הבריוז" אבי כיבואן נפטר של והעסק סחורות שהיד יפניות , לו בארץ • העסקים התפרק שלנו • נסעתי שיגשגו לארצות שם, ־ עשיתי תיל, והיום שני בני עובדים עמי. הרווחתי מספיק והייתי יכול לנות. הייתי רוצה לחזור לישראל. י ש ל י שלוש בנות ושני בנים, כולם באמריקה, אולי יבואו גם הם ברבות הימים. " האיש שלבו בגאבה והצי השבוע כפומתה פגשנו למינה את ל מטעפ גח כהו אירגון , המשמש העבודה זה . של כשנתיים י האו''פ כגאנה. לפני כשש שנים קיבל תפקיד •זה', לאהד שעמד כחמש־עשרה שנת כראש _השכון לפריון העמדה כהיפה. תחילה נשלח לטנזנית. ו־ תוד
זמן קצר זכה שם לפרסום עולמ י . בימי היותו בטנ־ דניה פרצה מהפכה נגד ת־ שולטן הערבי ששלט באי _זנ־ ז י בר, שהיה עויין את ישר• אל. יום אחד נקרא כהן לסגריר שלנו בטנזגית, שבי־ קש ממנו לשכור מטוס פרטי, ולהטים טונות אחדות של צרכי רפואה רתרופות למורדים, מתגוללים השמועת ס ברהובות י פרה י כ האי הפצו , עים ובי המחסור בתרופות גדול• הוא היד. הזר הראשון ?שהגיע אל המתמרדים. כשהמעוד לא ריא ריא במטוס במטוס קטן קטן לשם לשם עוד לא אמ לא יירט רבים דתפע־
נח כהן,, ידע• לו מהמעשה הנועז שקנה לישראל ידידים רבים. אחרי שחזר לטננ זי ה , כינם כהן את העתונאיפ המקומיים וסיפר על הנעשה באי, שברובו . כבר אז היד, בידי המורדים. היתד" זאת הידיעה הראשונה על הנעשה שם. היום אין זנזיבר וטנזניה, שהיו למדינה אחת אוהדות אותנו במיוחד_^. כעבור שנתיים עבר לפורמוזת, כמומחה או''ם. בגא נ ה , שלשם עבר לאחר מכן, הדריך במשך שהותו כ־2000 מנתלים בדרגים שונים. בגאנת ישנה ביום מושבה ישראלית ובה כ־. 70בפש, המקיימים אפילו בית־םפר ישראל קטן• מלבד עובדי מחלקת הסיוע הטכני של משרד־החוץ, נמצאים שם נציגי חברת דית ־ גוף, ועוד כ־30 ישראליפ העובדים במפעלים שתקים יהודי גרמני בשם גרביצי. ישראלי אחד הקים שם 'גס חברת לבניד. ואחר בית־תרושת לאביזרי בנין• שני האחרונים החליטו להשתקע במקוםי . בעיות התעסוקה בגאנה, כבארצות _". _אפריקה רבות אחרות, מ ם ו ג כותג ם בגלל תחלופת העוב דים. שי הא גבוהה מאד . ב ר וב המפעלים מתחלף כמעט כל צווח העובדים תוך שנתיים. רבים' עובדים שבת עד שנתיים עד שנדמה להם שחסכו מספיק. ואחר כף הוזרים לשבט ולכפר?. נח י כהן גבה קומה ונמרץ. שנים רבות עבד במנגנון האו ה " גנדה "ם• ". במלחמת , אתר השחרור כד הועסק תזר כמומחה לארץ, ונתמנה לעגיני ערב כמפקד בסוכנות פלוגת ? ואחר כך כמפקד גדוד•