מעריב, 3 אוגוסט 1969 — הישראלים בא־פ_,_ה־שואלים באים [כתבה]
הישראלים בא־פ_, _ה־שואלים באים
?
?ך* מאזין לראדיו קאה'ד נדמה לו, _שמצריים מרצפת _»I 5 מרגלים ואנשייקומאנדו ? ישראליים. שכן, ב- :- _תחנזז זו משודרות _תכניות־ממח רבות, _חעוםקווו ? בחדירת _אראלים למצריים, למטרות ריגול וחבלד. J _ולכידחמ כתוצאה מעירנותם שלאזרחים קטנים,. '' ?אגב . ישראלים" אלד• דם, לרוב, יוצאי " מצרים. "
. באזזח התכניות הופר על פועל במפעל צבאי ? שנדרש לעבוד בלילה כמה שעות נוספות ולגמור פרו-;-_ייקט מלחמתי חיוני. הוא הסכים — למרוח שאשתו ?עמתי. ללדת בכל רגע. כשסיים את עבודתו והתבונן ;לעזוב אח הבניין, שמע קולות הבוקעים מאחד החד-?-דים. הוא חשב שאלה הם קולוח השומרים. אולם, ;כשהגיע וראה אנשים מניחים. חומד נפץ. ?הוא העיר את ?השומרים. _החפתח קרב — והזזולייהוווסלד. ". הפועל ? נפצע והועבר _לבית־החוליפ — לשם " הגיע מנהל Z המפעל שהודה לו על מסירותו ועירגוחו ובישר לו "י את העלאתו בדרגת.
: הבנה והתחשבות , . _בדרך כלליי - y_»; נהיג המפלגה הקומוניסטית הסורית, חאלד באקדאש, (J מתח בבודפשט ביקורת מםוייגת על המישטר הקיים " ;בםוריר-?-כאשר נשאל על יחסה של המפלגה _הקומזניםטיה ? הסורית אל משטר הבעת, השיב נאקדאש, ני המפלגה Z נתונת במצבמיוחד במינה:" בעוד ששנים רבות היא ? היתד. מהוץ לחוק — " כיום היאהצי ליגאלית. "פירוש הדבר, כי בבחירות אין היא יכולה " להשתתף, אך ביוני Z ?היא קיימה רעידה בדמשק והבר שלה מכהו כשר התחבורה J בממשלת הבעת". אולם — קבל באקדאש — ממשלה זו ?אינה קואליציונית, ני הבעת שואלת אמנם לדעת שותפית, ? אך היא לבדה מחליטה על צעדי הממשלה, "ולכןאין הקומוניסטים הסורים יכולים להיות שבעי-רצון מהמצב J " ?הקיים ? . " בתשובת לשאלה אתרת אמר באקדאש, כי _הקומוניפ־ !Iטים הסורים שומרים על עצמאות מפלגתם, נדי שיוכלו ? לבקר מר, שהוא כינהחוסר העקביות" של הבעת בשטה Z הרפורמות הסוציאליות. » " אשר ליחסי ישראל־ערב ומקומה של ברית־ המועצות " בסכסוך, אמר באקדאש, כי הכוחות המתקדמים" במדינות ערב, מתיהסים בדר ך־ כל ל בהבנת " ובאימון לצעדי ? - בריה"מ ביודעם, שהרוסים ושאר מדינות מזרת־אירופד, II מתחשבים ב ד ר ד כלל באינטרסים _הערבייב » ... לא ברור מה עושה באקדאש בהונגריה• הוא הסתלק I! מסוריה בשעה שהמאבק בין הנשיא אתאסי ובין האיש ?ההזק" הגנראל אסאד הגיע לשיאו ומאז לא שב " עדיין J לסוריה. : שני מטבחים _ באנייה יוונית \» Z נייח־הפאראמריקנים, "הפועלת בקר ישראל- £> . - אמריקה, תגיע " לישראל כמה ימים לפני ראש- ?- השנה, כשעל סיפונה תיירים יהודים שומרי מסורת Z מארה"ב, שיבואו לעשות את תקופת החגים בישראל. ? ד. _סות של החברה היוונית המפעילה את האניד. מסר, Z כי נעשו סידורים מיודדים לאירוח סוג זה של נוסעים. - על הליכי הכשרות, באניית מפקת הרב שמואל _וולקין, ;סגן נשיא אגודת הרבנים האורתודוכסית של ארהז'ב - וקאנאדה. באנייה — מטבת נפרד, מ 'כל המיצרכים ?בשרים למהדרין, וכן חדר־אובל נפרד לאוכלי כשר. Z בבית הכנסת שבאניה — מקום ל־100 מתפללים. ? הוא הועתק לפרטי פרטיו מדוגמת _בית־־הכנםת המפר-;-אד ביריד הבינלאומיאקספו"־1967 במונטריאול. " : קורות מחתרת ציונית בעיראק '_w? ? רגוז ההגנה העצמית בקרב יהודי עיראק היד, אהד £\; " הארגונים המפותחים ביותר בתנאי מחתרת בארץ * ערבית. "כד קובע ד"ד חיים כהן, בספרוהפעילות " ;הציונית בעיראק, "שיצא בימים אלה-בתוצאתהסםריה " ?הציונית" בבירה. עם זאת מבהיר ד"ר כהן, שלא ניתן ; להרהיב את הדיבור על ארגון ההגנה תעצמיח — שנתח סל עם עלייתם של רוב יהודי עיראק לישראל —בלי להסתכן " ? * בגילוי דברים שהשתיקה יפה להם Z . " הספר ההדש מגלה, כי ההתעוררות הציונית הראשונה ? בעיראק היתד. בשנת , 1941לאהר שעלת לשלטון ראשיד
עלי אל־כיאלני ונערך במדד פוגרום נו נרצחו ; no _יחודיפ _וכי800 . נפצעו;במהלר פוגרום זד •נשדד ונשרף ? רכוש יהודי שערכו נאמד במיליון לירות שטרלינג. אמנם, ? לאהד mvn' קצרת י נרגעו הרוחות בקרב הקהילה היהודית i בעיראק, אולם בינתיים התארגנה _קבוגת־נוער קטנד?, שקראת לעצמהשבאב אל־אנקאד" (נוער ההצלה;. ( בשנת 1942 הגיעו " לעיראק ראשוני השליחים מארץ ? ישראל — אנצו םירני, שמריהו נוטמן ועזרא כדורי ; — והללו התחילו בארגון ההגנה העצמית והעלייה מעיראק?. במחקרו מצביע ד"ר כהן על כך, כי הודות לפעולתם של ? השליחים קמה בעיראק תנועה ציונית, חרף האיסור J החמור שהוטל עליח. _n אתד המסמכים על הפעילות הציונית בעיראק שוגר J ע"י שליח המוסר, כי בשנת 944ג הוקם סניףההלרף' ? באור־כשדים. בהתרגשות רבה הוסיף השליח: " הדיסטו־ ; ריה היהודית _הוזרת על עצמת:.. " י ? " הספר מתאר את קורותיה של הפעילות הציונית ? בעיראק ואת אופייה. המחקר הזודש מבוסס על שיחות ? מוקלטות עם עולי עיראק ועל הומר של הארכיון הציוני ? המרכזי בירושלים. י; התחביב: בישול ו... הצלת נפשות : י• ב' צפורה דנין, מהדרה, רכשה לה שם תודות *V ? למומתיותה הרבה בהכנת מטעמי דגים. ידידיה ; מספרים, כי אם חרצה תוכל צפורה להכין תבשילי ? דגים בכל יום מימרת השנה, מגלי לחזור על תבשיל צ שכבר הכינה. תודות לכשרונוחיה _דגסטרונומיים?, מוזמנתמלכת־המטבח" מחדרה, באורח קבוע, ל־ ; שיפוט גחחתיות־בישול " 'הנערכות מדי _פעפ ברחבי ? הארץ. ? אולם רק מעטים יודעים, כי גב' דנין פעילה ! גם כמתנדבת במין־דוד־אדום, וכן היא מקדישה ל• ? מד"א יותר זמן משהיא מקדישה לתבשיליה. ביום ; פתיחת הדגרלה השנתית של מגן־דוד־אדום, בלשכת ? נשיא המדינה, עמדה גב' דנין בראש משלחת של _: מתנדבי האגודה, והגישה שי לנשיא המדינה ולרעיי־ ? תו: דגל מתנדבי האגודה, עליו רקומה סיסמת מד"א — S "כל המקיים נפש אחת, כאילו קיים עולם מלא". "
I המהפכה לידתה בשאיפה לחרות > S :. שלטון האימים לידתו במהפכה. _\ ; \ (רמוז ארון) ; j עותק ראשון _ לפי המסורת : אש עירית _דייטון (אוהיו) שבארצוח־הברית זנה I. _^ ? בימים אלה בתשורה מיותרת במינה מאת ראש ; עיריית ירושלים, מר טדי קולק. ? למר ארתור בראוו, ראש תעיר האמריקנית, הועבר ; עותק מיותד שלדפי זהב" — מדריך הטלפון המסווג ? — המוקדש לירושלים " ולדרום הארץ, עליו מתנוססת הקדשתו ? האישית של מר קולק. _1 מעשה זד, של ראש עירית ירושלים, בעשה ביזמתה » של חברת ל. מ. ברי (ישראל) בע"מ, החברה האמריקאית _S שמשרד הדואר העניק לד, את הזכיון להוצאת המדריך ? המסווג בישראל. ; משרדיה הראשיים של חברת ל. מ• ברי נמצאים בעיר ? דייטון שבארצות־הברית — ומסורת היא, שכל עיר, ? שבה מוציאה התברר, לאור _מדריך־טלפון מסווג. משגרת B את העותק הראשון לראש העיר האמריקאית?. אגב, בארצות־הברית נקרא מדריך"הטלפון המסווג ; בשםדפים צהובים. "בישראל נקרא המדריד בשםדפי » זהב" . " מדינות אחרות, כגון אירלנד ובלגיה, הלכו בעקבו־ _S " תיה ונחנו אף הם למדריד את- דשםדפי זהב " >. " ספר עברי "נחטף בדניה : 5* ין עוררין על כך, שהעם דדני רוחש אהדה רבה 1\ ; לעם היהודי ולמדינת־ישראל, אין להתפלא על ? כן שספר על השפה העברית המדוברתנחטף" מדו־ : כני חבויות הספדים בקופנהגן, ואול " תוך תקופה ? קצרה, ועתה מכינים מהדורה שניה. » הספר הנאה, פרי עטה של גב' יהודית וינטר;, והראשון מסוגו שהתפרסם בדניה, הגיע אלינר בימים ? אלה. אנו מוצאים בו אלפי מלים, ביטויים ומשפטים _S הנמצאים בשימוש יומיומי בשפה העברית, בכתיב » העברי, בהעתקה פונטית ותרגום לדנית;. שני מוסדות נתנו ידם להוצאתו לאור של הספר: » ארגון ידידי הקיבוץ בדניה, ולשכת־התיידות הישר- 2 אלית בקופנהגן. ; מנהל הלשכה, מר יוסף שני, החליט לצרף לכל " הפר שיימכר, מפת־כיס של ישראל, _לחועלהם של ; אותם שוחרי השפה העברית, המתכוונים לבחון אוז ? ידיעת השפה שירכשו באמצעות הספר, על־ידי ; ביקור בארץ. »