מעריב, 24 יוני 1969 — סוף־סוף,ראש־ממשלה >פה ‭" "! ‬ [כתבה]
סוף־סוף, ראש־ממשלה >פה " "!
זיאק _שאבאןידלמאס, שנתמנה לראש הממשלה _הצרפתית, היה גיבוודמחתית;שחלןן"שניס והוכיח עצמו>, אדם נמרץ, משכיל:ונועז
900 —?. גיד, קיפדי, פופר "מעריב" כפאריפ / — _פלגראפית ? • _כשהיפש במאי הפרט "האפ 5אדיפ בועדת"? שהקן שיגלפ את דמותו של גיבור. המהתרת ז'אל, , _שאכאן־דלמאפ, הוא ירש כי תהיה לו תבונה עיקרית: 'טוהיה יפה-תזאד. כפופושל דגר נכהר לתפקיד זה אלן• דילון וה"שיחך" עלה יפה, כי המגלפ והמגולפ הפפימו, פיפן־דמותפ" נאה כמידה מפ־ _פ־ןת כדילייצגם, "? . " 'עתה", משנתמנה שאבאן־דלמאם לראש ממשלת צרפת, העירה בהתלהבות אתת מגשות החברה הגבוהה: סוף סוף יש לנו ראש־ממשלד. יפהפה. אולי היפה ביותר " שהיה לצרפת אי־פעם. "אולם יופיו הוא רק אחת התכונות העושות את הקסם האישי המיוחד שלו, אשד ללא
ספק מילא תפקיד חשוב בקאריירת שלו. הוא גם ספורטאי _מצויין — נמנה אפילו היום, בגיל , 54עם 200 הטניסאים הטובים ביותר של צרפת ובעבר היה שחקן רוגבי מוצלח, אחד מעמודי התווך . של קבוצת ליגה אלף. הוא גפ ידוע כאדם המובן לעשות טובות" לבריות. אומרים עליו כי " הוא תמיד משלח חזרה את המעלית בצאתו ממנה ויש לו די טאקט שלא לציין זאת. גם כדמות ציבורית השכיל תמיד לא להרגיז את הבריות: בהופעותיו אינו חורג מהחלטות בלתי־מחייבות, לא משום שאיבו גדוש . ברעיונות — אין זה נכון — אלא כדי לא להתבלט יתר על המידה: הוא נמנע מהכרזות מבריקות העושות רושם, אולם עלולות ליהפד לבומראנג: י הוא מצטיין בנאומי באנקטים, דברי הספד, שיחות־ חוליןטאלוניות" או להיפך, הרצאות על טהרת " מסורתהמכון למחקר מדיני. " "
לכן, אמרו הציניקאגים, מצא שאבאן־דלמאם את יעודו בשמשו 11 שנים רצופות כנשיא האסיפה הלאומית — כהונה שבעיני הציבור הרחב היא בעיקר ענין שב־ טכס וללא חשיבות מעשית. •**?¥? אולם זוהי רק דמות אחת של _ראש־הטמשלה ההדעי. שכן הוא הוכית עצמו כאדם נמרץ, משכיל' אמת תועז: כגיל צעיר כיותר ככר חיה אחד מעוכדי־המדינמ המוצלחים כיותר וכפרוץ מלהמת העולם הקריכ את הקאריירה המבטיחה ונעשה לאחד מגיבורי המחתרת' ממקורביו של הגנראל דה גול. רבות דוכר כמיכצעיו נגד הגרמנים והוא היה ראוי כהחלט, לכל הדעות, לדרגת גגדאל שהוענקה לו כתום המלחמה, כשהוא כן . 29כזאת נהים לננראל הצעיר כיותר של צרפת מאז. _נאסוליון. ביו משימותיו העיקריות — לשמש איש־קשר בין המחתרת לבין דה־גול בלונדון. פעם הוטלה עליו משימה קשה, והגרמנים השגיחו היטב על הגבול בין האיוור הכבוש והחופשי בצרפת. הוא חבש את, רגלו בגבס, כיסה עצמו בתחבושות וחצה את המחסומים ששומריהם ריחמו עלהפצוע האנוש"• במקרה אחר, בהתקרב כוחות הברית לפאריס " לקראת שחרורה, היה עליו להגיע לבירה להכנת השחרור. אולם הגישה היתד, בלתי־אפשרית — הגרמנים הקיפו את העיר ?כליל. הוא לבש בגדי טניס לבנים, קשר ראקטה לאופניו, והופיע בתמימות רבה ליד המחסומים. הגרמנים התפקעו מצחוק בראותםמשוגע לטניס" זה — ונתנו לו לעבור. בפאריס ארגן את " התקוממות המחתרת ואחד ממפקדיו, מהצד השני של הקווים, היה מיודענו הגנראל קניג. בזכות מיבצעיו זכה לא רק לעיטורים ושבחים, אלא גם למחמאה מדה־גול, שתאר את תפקידיו בספר הזכרו־ נות שלו:זריז _וחד־עין היה, ורק. לו האמצעים לבוא בקשר עם החוץ " ;כך פיקת על התוכניות, ובשיחות ממו־ שכות וקשות היה מרסן את הדחפים של המועצה ושל הוועדות" (של חנועת ההתנגדות. ( מאותה תקופת מחתרת חוא שמר עוד מזכרת: מחצית
שמו. שמו המקורי היה ז'אק _דלמאם ובתום־ המלחמה צירף את שם המחתרת שלושאבאן"• " ¥-• _,.. . * * אותה מידת מרץ והעזה נילה שאכאן-דלמאפ כשהחל כקאתירה הפוליטית שלו". תנו לי 20 שנה, ולא תכירו את עירעפ" — כד אמד לתזזשבי העיר בודדו דפאריפאי שאכאן־דלגאה כהציגו מועמדותו פכמירות _לואעדחעיר. ואכן' העיר היתת זקוקה לשינוי יסודי, שכן נהשבי! _כמפגרת מכחינמ מוניציפאלית ו"דקובמ" מבחינת פוליטית. שאבאן־דלמאם הצדיק במלואו את האמון שנתנו בו בגי העיר: הוא ביקש 20 שנד, והם בוחרים בו שוב ושוב זה 22 שנה. והוא אמנם שינה לחלוטין את פני העיד, שנהפנד. למוקד פעילות כלכלית ומסחרית ולמרכז
תעשייתי. בין התעשיות שעודד — מפעלי התעשייה האווירית הנמצאים באיזור בורדו. עד היום יש קשרים הדוקים בינו לבין מפעלים אלה, שבידוע קשורים עם, ישראל. כאשר בעקבות האמבארגו נאלצו כמה ממפעלים אלה לפטר עובדים ולסגור מחל־ קות, גיסה שאבאן־דלמאס לעזור להפ וברור, כי י בהתעורר הגושא יהיה מליץ־יושר של כל פעולה שתעודד את המפעלים, כגון חידוש היקף העבודה הרחב על-ידי יצוא לישראל... על־אף תכונותיו האישיות — ואולי דווקא כגללן — יש לו גם יריבים. הגד1 ליסטים האורתודוכסיים טענו נגדו, בי היה גמיש" יתר על _המידר. מבהינה פוליטית " ופתוח לקראת מגמות פוליטיות אחרו* הוא היד. מקורב לראדיקאלים — טענו יריביו ־- וגם כשעבר סופית אל ה־
גוליסטים, הרי לא סגה עורף אל החיים הפוליטיים לאחר פרישת דה־גול ב־. 1946הוא אף הסכים לכד-ו בשלוש ממשלות הרפובליקה הרביעית, למרות שניהל מסע הגו• ליסטים נגד מוסדותיה. הוא כיהן בממשלות של מגדס־ פראגם, גי מולד, ופליכם גאיאר, בוו האחרונה כשר מנה ערב עליית דה־גול לשלטון ב־1958 בעקבות מאורעות אלז'יריה. ¥ * *י יש התוקעים את _שאבאן־דלמאפ בדו־פרצופיות לגבי פרשת מרד אלז'יריה ועליית _רמ־נול. _כמ־ניסטר ההגנה היה חייכ לדעת מה ,, מתכשל" מאחורי תקלעי* האפ פעל פתופ־לכ ?על כד חלוקות הרעות בם היו* הפרשן הפוליטי שללה מונד, "פייר _ויאנסון־פונט אומר:הוא מגן על החוקיות " יומם וחותר תחתה בלילה; משגיח על " המשמעת בכוחות הצבא, וגו בזמן הוא מארגן , סמינרים' של קצינים צעירים המכינים התקוממות; מייצג את הסדר הרפובליקני מול הגנראלים ומכסה על קושרים גוליסטים המעודדים את המצביעים להתקומם. לכל הדעות עשה בל־בך הרבה בימי פאי , (1958)עד שאין לו צורך לחשוף עצמו עוד יותר. אחרי שעודד את ז'אק סוםטל ללכת לאלז'יר כדי להתייצב בראש התנועה כמנהיגה הפוליטי, עלה בעצמו למטוס — וירד פבורמ לשבת שם בשקט. " תאמרו: הרי פוליטיקאי טיפוסי — ד''ר ב'קיל ומר מייד: הספורטאי היפה, הנעים, האמיץ והגיבור, מזה, הפוליטיקאי התלקלק וההפכפך, מזה. אולי. אולם חבריו — ופומפידו בראשם — רואים נו דמות שלישית, בעלת שלוש תכונות נוספות: נאמנות, מרץ וחוש פוליטי. מכל מקום, השלב הנוכחי בקאריירת שלו — מינויו בראש ממשלה — החל כאשררמז" פומפידו, עוד בעת מערבת הבחירות, מי האיש שיבחר " בו למשרה זו;את ראש הממשלה _צריד לבחור מביו האנשים חברי הרוב " שתמכו בפעולות הרפובליקה החמישית למן שנת . 1958 'הוא צריך להיות גם אישיות ל־כראלית שבכות אישיותו ימן ביטוי לשאיפתי להתפייסות לאומית ולפתיחת פתחים"־ לשמע תכונות אלה הביגו הכל מיד ז הכוונת לז'אק שאבאו־דלמאס.