מעריב, 25 אוקטובר 1968 — התקליט _הראשון - לאפיפיור עם רעש [כתבה]
התקליט _הראשון - לאפיפיור עם רעש
ן-^^^^^^^_ב_^ — , *• • **•*•*•***•^*****•****•***י*•*•'
01 * י ) ושגינו תוך שימוש על במתן פיתוה פירסום התיי ל- , טקסי פולחן דתי , אינם מרתפים נו באויד שיטה כלל זו וכלל , וכלי . הקודש לא אגו המצור המצא- - אפילו פים של את אומני חרוזי וחרצני בית להם הוית הקדי בי מו - רושלים ובנצרת. עם זאת , הבאנו חידוש מודרני תולדותיה לבית לחם נערך . בפעם בה הראשונה קונצרט פיל־ בהאדמוני סמת בעולם בכי , כר וקדמה הפתוחה לו והמפור הקלטה - אמנותית של תפילת הג המולד הלידה בליל 25 העתי בדצמבר קה, בטקס 967 הראשון נ בכנסיית ש־ נערך הקלטה תחת זו שלטון ?זכתה לתהודה ישראלי. רבתי בברכת האפיפיור. המתברכים: בהניחה חב ר ת " הד־ארצי שתקליט " ארור שגילתה נגן תושי מוק- ה דש לטקס מראשיתו עד סופו, לים שערך , הוא הפטריארך ענייו לקאתולי הלטיני ם ולנוצ בירוש- - רים בכלל, באשר הם שם. מאז המאה הרביעית הלכו צליינים חג המולד נוצריים בכי לירושלים ת לחם, ועשו כדי להא את - זין לפעימות פעמונית. מאו , 1936 כאשר תחגת הפעילה השידור הראשונה ממשלת המ , היה נדט שי אח - דורה הבינלאומי הראשון צלילי פעמוני לשדר בית חג לחם המולד . לימים של שלוש החלו
טקםי , הכנסיות זו: הקאתולי העורכות ת, היוונית־א פולחן ורתודוכ־ בכנסיה סית והארמנית. בהקלטה החברה משוכללת הישראלית ומדויי לא הסתפקה קת בלאלבום בד. היא מרהיב " ארזה" עי את ן של התקלי מראות ט בבית להם, מלווה בסיפורה ההיסטורי מרות המואביה ועד היום הרי זה . , ובמרכזו סיפור הולדת הנוצמירושלי עורך ם ההסברי , שהוא ם, גם האב כתבם םט י אסנ של י הרבה כטאוגים קאתוליים בעולם, והעורך פלוריו, דאגו המוסיקלי לא דק האב לעושר אלוםיוס הצלילים, אלא גם לשלל הצבעים ולאותנטיות היא מקובלת ההיסטורי מבחינת המסורת ת, ככל וה ש - - דיוק הג המולד המדעי. בבי כך ת נולד לחם" תקלי שעותקו ט " ליל הראשון נשלה לאפיפיור. ? ערך הותיקן נדיבה החווה , והנהלת מי ההברה דה של קי הכרת בלה מכתב בימים אלה ברכה מאת אישי לשכת בשמו האפיפי של ור האב הקדוש, "ובו הוא " משבה את התקליט. בשפה ההוצאה האנגלית הראשונה נועדה של בעי התקלי קר ל ט - ארצות קית, גרמנית הברית וצרפתית . מהדורות יופי באי עו טל ב - -
עקבותיה. המיסדר הפרנציסקני בארץ, שלפי על המקומות הסדר ההירארכי הקדושים הוא מטעם " מופקד הותיקן, כמובן, לא נשאר " אדיש לתקליט ולאלבום. ראשי המיסדר, כמו הסטריארכיה הלטינית, המק־ פידים עיהם עם על השלטון קרירות מופגנת הישראלי, במג הפ - - גינו התקליט שיתו . התקליט ף פעולה , להצלחתו הסברו ועטי של - פתו הנוצצת נכללים ? ביו פריטי לשוק היצוא' הנוצרי הישראלי בעולם : ומכוונים '. אך גם בעיקר בארץ לחה "הוצא בקרב ־ צליינים למכירה ; . י וזכה . להצהכמורה שאלנו ? דעתו הקתולית של על אהד התקלי מראש ט י ואמר קדוש : , האפיפיור " מאז ביקורו פאולוס של האב חששי ה- , בשנת 1964 בארץ הקדושה, גבר ה ההתעניינות במקומות הקדושים. הודות לרוח האקומנית רבו הצליינים ציין לשכת מכיתות שההכרה אחרות. אך הראשונה יש ל־ שיזמה היתר, ישראלי את הקלטת ת. " טקס התפילה דורש* שלום אבג* *תשלים ך \ ו * אומר אבן שאין שירושלים לה הופכין העתיקה, , " מת "כ־ - עלם מן הסתם מקהל ספסרי דד רגשות הותירו בד שבהזיותיהם , אבן על אבן בהקיץ . השבוע לא גודמנתי חד מבתיה כדמדומי הגבוהים שקי , שבאחת עה לגג מ א - - דירותיו מתעתד אדריכל צעיר להשתכן, ועצרנו נש ימ תנו . הי ו שם ציירים ופסלים, אדריכלים ומהנדס י ם, פרחי כהונה מהאוניברמהשבת י סטה , וכל שימור שאר העתיקות החושבים שהעיר את מ שופע ת בהם, ואשר זיו ירושל־ ים־של־זהב מעט בילבל מוחותיהם סימור . עיניהם ולא איוושת עם כוסות רות ערבית בידיהם קלי השתכ לה רו ;הש מ־ - עינו כרסיהם על מעקה ברזל מעשה פיתוחים מעוקלים, ובתפיסה רחבת־היקף, הירבו להג בסמכות עצמית אהד אמן עד לגיהוך , שאינו . מאמין בשכר ועונש לאתר המוות, דן ברותהים ועשה את כל בפיו המתכננים שפטים מאנשי בכל הממסד מבעדי עיר נהדרת זו. "פסלת " תיננית אותי הכריזה " וז : עקה " ירושלים חמס פשוט על משגעת ער האנטנות המכסה את גגות י "
, העתיקה " , היא הוכיחה' במ ? בול העיר מלים שהדבר היחיד הדרוש להצלת מוגר הע י ר את הם " פסלים הישן והחדש מודרניים מיקשה שיאחת בח שלהרגעת . "צרתה האצילית אנשי המסורת ממנה עדי הש- - פים התערב פסיפסים אדרי מודרניים כל, הידוע על כאהד פסלים ה - . נופת להוט לשמוע יד תיכנן את מהדש קולו שלו את ובת־ העיר לעינינו: ראש" את חעיר האנטנות חייב יש להבין להוריד שאנטנות מיד. הטלוויזיה של ירושלים הורסות העתיקה את " קו . באופק הרשיע הודלקו אותה שעה אורות הניאון וההשמל על הר הויתי במלון ם, והמתכנן " אינטרקונטיננט שלנו ל ח - " לכבות רץ חיש . את דינם המלון : "אורות יש לפנות ?אלה וכ י ש - דאי כאשר להקים שמע מוזיאון המדען במקומו הצעיר . " מפי, שפינוי כת הבניו המלון למוסד עלול דתי להביא !•או י להפי שיבה , - ויתר להסתפק על רעיון בכיבוי חיסול אודות המ . לון כאי , והציע ש חזוי מקלטי קבע הטלוויזיה דעתו: בעיר " ברור העתיקה שבעלי יראו קשה, את אבל כרית בהסברת האנטנות מתאימה כגזירה , והוק אח שיבוצע . המטרה ללא־רהס המבוקשת , אפשר . " להשיג הטלווי לאהר זיה שעלה , פנו הכורת אחרים על לצריהי משושות דר מסגדים, שבראשם הותקנו רמיקול למואזינים את המאמינים לתפילה.
אזניים " אין להשלים זה, צריך להסבי מחרי ר ל־ ש מוטב שייח'ים שיחזרו במסגד, לסלסל שלמען פסוקי ירושלי הם ם ללא גמרו רמקול עם . " הצריחים — ועברו זכו למגדלי לחסד הפעמונים מייחד , והכל בכנסיות הסכי . אלה מו שפעמי המצילותמוסיפים לעיר נו י מ י וחד. "אפילו " היותם בסגנון גותי הסימפוזיון איו בהם " לא לגרוע הסתיי מהנוף ם בזה . . אבל מבטו" הזעוף של אותו אדרינל בעל הקבר הקול הקדוש הרועם והרסו נח בהבל על כי פיו פת : רות" ! הסתכלו ירושלים בכיפה שגגותיה זו. כיפות איזה לא זיכולה להשלים עם כיפה יוצאת־ דופן סיות כולן שכזו . להמירה יש להשפיע בכיפה על י רושל הכנ - - מית איננה מקורית הולמת . זו את בכלל רצינותה כיפה של שירושלים. בטוהני שאפשר להרסה ולהקי כאשר ם אהרת הרהבתי במקומה עוז . " והערתי: פרצה " האם ידוע מלהמת לך קרי שבגלל ם, כשם כיפה שבנ־ זו יינה של כנסיה זו גרם לשינוי פרצופה חנן אותי ההיסטוריה במבט שכולו האנושית בוז' וח־ ו" שי מה ב יהיה . " : לא אחת חשוב ולתמיד מה היה ש . לזכור חשוב שללא אומץ־לב אין לשמור י על העיר העתיקה. " ללא עצמית נ א מר
התקלפות, שהערתנו שביקשה להחזיר את השיגה המתכננים " במקצת המפועמים מבוקשה . " למצי לא אות ארכו , הרג דה עים התערב וארכיאולוג לשיחה, בגיל ותבע העמי בפס- - קנות מאמין שאי שנוכל ן למעלה להסיר ממנה את האנטנות " : אינני או לשנות בנינים ישנים, ואין להעלות על הדעת שהממשלה תתיר לגדול שבאדריכלים להרוס יישאר מגדל , של אולם כנסיה יש אחת לדאוג . מה לתכני שבנוי ת העתיד אני . אינני עוסק כבנין אלא בחפירות , "אנו חייבים למדע הארכיאולוגי תן לחפור בתוכה את ירושלים . משום שלא א ני לה, - הדרישה החשובה ביותר צריכה להיות שאין מרשים לבנות בנין הדש , אפילו על יסודות מיבנים ישנים, מבלי הפירה מדעית לגילוי הנעשה במעבה האדמה. " טליגנטית המשכה " של זו הי שיחת ה על חוליו נושא " אינ ה - - רובע היהודי ושיקומו" שבעלי " ־ מלל דעה אלה כאלה הסתערו , עד שהתברכנו עליו בנחשולי בנפשנו שהסד עשה הקדוש ברוך הוא אשר שמסר סביבתו את הכותל לוועדת והרובע שרים, ולא וכל לכל אותם ריבוני עולם המחר. קל כנאמר וחומר " : לטפשי יאה שתיקה ם.. " להכמים,
מיודענו בור*ס פול*בו* • ך' ? פל רה לידנו האירופית פירסום לתרבות של " וספ החב־ - רות האיטלקית" מתחילת אוקטובר ובו דו"ח מפורט על הופעתו הנודע המרשימה "בורים • של . פוליבוי הסופר לפני הסובייטי חברי האגודה תעמלן 'בוונציה ספרותי . זה, הידוע בק־ שריו האמיצים והישירים עם האיטליה קרמלין, כהודש הגיע לסי לאהר ור " ספרותי הפלישה " ל־ בכול צ'כוסלובקי לשאת יותר ה, לא ישיבתו בגלל שאינו במוסק י - ־ בה, אלא כדי לרכד בקרב האינטלקטואלים האיטלקים את רישועל מי הרקע הכיבוש המדיני . שעה של ארוכה הפעולה דיבר הצבאית ואף רמו פה ושם שה־ פלישה הליברליזציח הצבאית . פראג באה , שסופרי לא מאי ם מת ר־ קא בים (יש במוסקבה הבדל , י ולא ) חששו השלטון ממנה דווי . מכרות המניע האורניום הצבאי הי בציכוסלובקיה ה החרדה ל־ , ולספק שעלולים לר, היו חומר ליפול גלם בידי ליצי גרמני רת פצי ה, צות אטומיות. קשב הנאספים , אולם שמעו בשאלותיהם את הה לא סבר הוי בתירו ספק שהם מזדהים לא עם דווקא " רוב סופרי עם אותם ברית המועצות אינטלקטואלי " אלא ם, שנאסרו במוסקבה באשמת הפגנה אהדה למען צ'כוסלובקיה. שהטנקים השיב הנוא הרוסיים ם: _ןפנו " אף אנ את י פראג רוצ . ה אני טלקטואלים מביע תמיכתי הםובייט" בדעת ם על האי סבו־ נבודד, ודובצ'ק. "הודעתו נפלה כרעם בקרב השומעים. כיוון שחזר עליה גם בפגישות אחרות הניחו שהיא נוםהה כדי להוכיח חופש מחשבה ה
, סופרי " שקיים ם. " בקרבליבוי תשאלו , בקרב מדוע האינטלקטואלי חשוד בורים ם פ ה ו־ - שמאליים אהרים באירופה באיטליה ?התשובה או במקומות בספר וידוייו בפרשו מהמפלגה של הווארד הקומוניסטי פאסט, שכתב ת בארצות באחד ממסעות חברית. פאסט איליה מספד ארנב , ורג כי בארצות הברית בא איתו הסופר התיידד היהודי־רוסי עם בורים שניהם פוליבוי ושאל . פאסט אותם לגורל הסופרים היהודים מהוועד יים היהודי בזמן האנטי־פשיסטי מלהמת העולם שהיד השניה , קבברית־המועצות. שאינו אר נ בורג מרבההש להיפגש תמ ט מ תשו איתם בה וטען באה־ רונה. פוליבוי לא היספ לרגע ואמר שהוצאו לידי להורג דו פאסט בשקר : יסודן " השמועות . לפני ואת בואי פרץ הנה מרקיש פגשתי ואחרים את איציק על פפר חוף חים לא בקרים עברו . " ימים רבים, ונודע שהם לין כשנתיים הוצאו לחורג לפני שפוליבוי בפקודת סטא ד- ־ אה" אותם נופשים". ריחו גילויו של פוליבוי של פאסט למשר הבאיש כמה את שנים בקרב האינטלקטואלים השמאליים יה הוא ראשון באירופה מאז , ומסעו דיכוי לאי המרד טלעתו ה ה ונגר של י. פוליבוי עם זאת על , עוררה הזדהותו הוד עם - אוהדי קרב ההוגים דובצ'ק האינטלקטואליים במוסקבה עניו ה ב - - שמאליים פילו הקישו באירופה מכך , שאמר ובאנגליה מה ש א - - אמר שלא על דעת שולחיו. הדברים ולראיה , לאחר - הוא חופעתו לא בוונצי חזר על ח ובפירנצה.