מעריב, 18 אוקטובר 1968 — ‭! £ _^ _£ £ 2889 1 ‬ [כתבה]
! £ _^ _£ £ 2889 1
גחבדת יהודי ממחין: , עליזה פנגש (מימין) והאמן היהודי חדמ* גחברת מרים מדיד. מנוחין, שהאזין לנגינתה_, במכ לח המלצה חמה
?6?יא קיבלה פרס ראן ?שוך, אמר טיבור פריד § ן בטלפוף לעליזה פניבש ?? 90הכנרית והמורה לכי־ נור, והכל היה ברור. מרים פריד; בתו של טיבור ותלמידתה של גב' פניבש, זכתה בפרס הראשון בתחרות ה־15 על שם ניקולו פאגאניני שנערכה ב־10 באוקטובר בגנואה, במסגרת חגיגות קולומבוס. הפרס מזכה את בעליו בשני מיליון לירטות, שהן כ12, 000_' (שנים־עשר אלף) ל"י. לפחות מזה לא הייתי מסכימה, "אמ־ דה " עליזה פניבש כקול נמוך ויבש, כאילו זה הדבר המובן ביותר בעולם. היה זה בדיוק בזמן שבו עמדה מרים פריד בת ה־22 באולם " טורם" בגינואה, וניגנה לפני סלתה ושמנה של העיר בכינורו של אשף הכינור פאגאניני, שבו מנגן רק פעם בשנה מי שזוכה בפרס הגדול שעל שמו. הקונצרט שהוקדש- ליצירות פאגאניני שודר ברדיו ובטלוויזיה האיטלקיים. כו־ לם היו נלהבים, ואילו מרים כתבה. מכתב הביתה י ללילי פריד: " אמא, אני נרגשת מדי מכדי לכתוב. " שלום רונלייריקליס;מנצח תזמורת "קול ישראל, "התרגש במיוחד כששמע כי מרים זכתה בפרס הראשון. הוא אמר: " כשפתחנו • ב־10 בספטמבר את עונת ה־ קונצרטים. ־שלנה. היא־יהיתה: הםולניוד"ה־י ראשונה:. היא הציעה לנו?יצירות-, שו-
!תמונת השער מרים מייד, הכנרת הישראלית הצעירה שזפמת גפרס ראשון 2)מיליון ־ _ב לירטות. ( גוגחרות י ה15- ע"ש פאגאנמי, שנערכה *מואה גי10 _באוקטיגר, גמסגרת _" _חגימו* קולומבוס. "
נות• בחרתי בקונצ'רטו הראשון _לפרוקופ־ ייב. הכרתי אותה וידעתי שהיא תנגן ואת מצוין. ובאמת כך היה. וזהו הקונ־ צ'רטו שניגנה בתחרות — וזכתה. אני מכיר את מריםזד . 'שנים רבות. שנתיים " היתד. אצלי הכנרית הראשונה בתזמורת הגדנ"ע. תמידהיתה רצינית, ו־ כשהופיעה כסולנית תמיד ידעתי שאפ־ שר לסמוך עליה, בפעם הראשונה הופיעה כסולנית בשנת , 1962כשהתזמורת הופי - עה בקרקרדה שבהולנד' המשפחה שאירחה אותה, משפחת הוקםטרה_, ביקרה בארץ כשנערך הקונצרט. איך הס התרגשו כששמעו את הילדה מלפני שש שנים ן דלן לא _ילדי־פלא
" ב־1964 שוב היתה סולנית שלנו ו־ ניגנה 18 פעם את הקונצ'רטו לכינור של יוסף קמינםקי. רושם מיוחד עשתה בצניעותה. אחרי שניגנה סולו חזרה לשורות המנגנים, כאילו היתד. אחת מהם. מעולם לא דרשה לעצמה זכויות מיוחדות של סולן. אין לה שגיונות, היא איננה מתרגשת לפני הקונצרט, או יותר נכון, היא מצליחה להשתלט על עצמה. מה אומר לך ן היא פשוט טובה. " ישבנו בצוותא, האם לילי פריד, אשת _בהירת־־שיער בגיל העמידה, מורד. לפסנ - תר, האב טיבור, מנהל חשבונות וצייר חובב, עליזה. פניבש , מורחה של מרים; ובעלה, ־וכולם סיפרו על דרך חייה של מרים הנמצאת זו שגה רביעית בארצות־ הברית':־ומסיימת!השנה-. את־ לימודיה בל מוסיקהידבעזרת־'מילגוד-מקרךתרבות אמ־ ריקה־ישראל • ־ על- שם " משה י שרת־. ־ . מספרת האס:־ " ' כשלמדתי_^יבקונסרבטו־ ריה' בבורפש_^־יהייתי' _־כבתדיתשעיעשרה. בכיתתי־ רה, ? ילד למד־־פםנתרך _יפלא־ >;'שכבר, _י, _צעידיבן־ -אזדניגן־ כסולן אחת־עש־ עם התזמורת הפילהרמונית י של•' בודפשטי ניבאו לו גדולות_\ פעם *שאלי • "אותדיהמורה שלנו. •, . :'אמור _י נא_^מהי"הייתי־רוצה לעשות יותר מכלן/ והוא עגה: , ללכת לבית־טפר ולשחק שם כדורגל... , ־ •
מדים _בקוגצרט _מיציוותד באך;עט החלילן[ הנודע ז'אןפייר רמפל, ג " אוחל שם"
ילד " זה טופח מילדותו צעירה ביו־ תר כילד , פלא, 'לאהלך לבית־הםפר בדי לא לבזכזי את: הזמן היקר, ולבסוף;מעולם לא טיפס לשורת הסולנים הראשונה. אז, כשראיתי ילד עצוב זה, אמרתי לעצמי:- אם פעם יהיו' לי ילדים, לעולם לא: אעשה ־ אותם. ל, ילדי פלא' מקצועיים. י מרים גילתה , כשרון מוסיקאלי _בגיל הגן " . כשהייתי נותנת שיעורים לפסנתר היתה לעתים נוכחת ושומעת, עד שלבסוף התחלתי ללמד גם אותה. אחרי• שעה רציתי להפסיק, אולם הקטנה — היא מיתה אז פחות מבת שש — לא רצתה• אבי בעלי ניגן בכינור, ובעלי' טיבי אמר ש---אולי יתנסה גט היא לנגן: בכינור'"... , א_* _דםגגועד, _* >לדה" באן התערבה הגברת פניבש בשיחה: 'אני אינני אוהבת מתחילים- אני מעדיפה " תלמידים שכבר יודעים: לנגן. כש-
, באר, מרים בת השמונה' אלי;אמרתי. לה: , נגני, 'והיא-ענתה: , אינני יודעת לנגף. אלא שהיא?היתה: חמודה: כזאת, עד שלא רציתי לשלוח: אותה מיד'. בקיצור, אחרי ששה' שבועות: לא. התחרטתי שקיבלתי אותה: היא: למדה מהר מאד. " האם: " עד שסיימה את הלימודים לא הירבתה לנגן'. ולפעמים היו צריכים־ להזכיר לה שעוד לאניגנהיבאותו יום. אולם: היא לא, היתד, מתווכחת, היתד. עוזבת את החברות ונכנסת הביתה לנגן. בגיל מוקדם. מאד. התהילה לנגן בהופעות. בערב היתד. מופיעה, אחרי שבבוקר למ־ דה בבית־הםפר, ולמחרת?שוב היתה . הולכת לכלתה., כאילו לאי קרה;בלום. " תמיד אמרתי לה,. :;מרים, קריירה/היא דבר חשוב מאד' אבל;היא;איננה הכל בחיים/ עוד בגיל חמש־עשרה היתד. נוסעה . להופעות: בחו"ל, נוסף עלי פעילותה בתזמורת הגדנ"ע_* בל1963 ניגנה• בשוודיה ובשווייץ וכשהיתה בשמינית: נסעה להולנד כדי להיות הםולגית: של תומורת אמצית בת"?־:'8• מדים הקטנה עם הכינור שהפך חלק גלמי נפרד מחייה
רדיו הילוורםום, כשזו ניגנה את הקונצ'ר־ טו לכינור של קמינםקי. " אבל היא תמיד היתהילדה , טובה' — תמיד הכינה אתי השיעורים, ולפעמים ממש הייתי צריכה ללחוץ• עליה שלפחווג אחרי הופעח בקונצרט' לא תטרח בהכנת כל השיעורים. " האב: " הצרה שלה היא שהיא יותר מדי צנועה, זה מפריע. " עליזה פניבש: " מרים אמנם צנועה, אולם היא• תמיד ידעה את מקומה וערבה, והבינה שסתם , שוויץ' לא יעזור. פעם, כשביקרה כאן המלכד'־ד'אם של בלגיה, הוזמנה לנגן לפניה יחד עם אחרים ברחובות. אולם האחרים ניגנו וניגנו, ולא הגיחו לה לצאת אל הבמה. לבסוף הלבה, באד. אלי זאמדד:. , המורה, לא ני' גנתי. 'אמרתי לה: , אין דבר, ומותר לד לבכות. 'לבסוף בהינו שתעו. " סיפרתי זאת לבוםקוביץ, שלימד אותה הארמוניה באקדמיה למוסיקה'. הוא ניגש. אל מרים־ ואמר : , אל תצטערי ילדה• אני אכתוב לך קונצ'רטו. 'הוא עמד בהבטחתו, והיא ניגנה אותו בביצוע- בכו - רה לפני כחמש שנים עם. התזמורת הפיל־ הרמונית הישראלית. גם מנחם אבידוס הקדיש לד. יצירה. תלמידה מצגויעת _במתימטמןה
" עכשיו אני נזכרת שכאשר קיבלה מרים את פרם העשור לאמן הישראלי הצעיר, לפני כעשר שנים, היתה צריכה להתראיין ב, קול ישראל. 'צילצלתי למר פריד, והוא אמד לי: , שתבוא הביתה. אני בן ארבעים ומעולם עוד לא דיברתי ברדיו. בשביל מה צריכה ילדה בת שתים־עשרה לדבר שם " '? האב טיבור: " בשביעית קיבלה את פרם התלמידה המצטיינת. היא מאד אוהבת מתימטיקה (האם: , את זה ירשה מאבא(' ומקצועות ריאליים. היא עמדה בבחינת בגרות במגמה הריאלית. " לפני ארבע שנים, כתום לימודיח ב־ בית־הספר התיכון העירוני בהרצליה, נש - עה מרים עם מורתה לאירופה, והשתיים ניגנו במקומות שונים יצירות לשני כינורות. אחר כך נשארה כחצי שנה בז'נבה, ללמוד אצל ליאונרד פניבש, ועוד באותה שנה ב־ 1965 נסעד. ליוםף בינ־
,, גולד באוניברסיטת אינדיאנה ללמוד אצלו בעזרת מילגת לימודים. כעבור זמן־מה קיבלה עליזה פניבש מכתב ממורה החדש של מרים, יוסף י גע־ גולד: " רצוני להודות לך בכל מאדי על שני דברים. ראשית, על הדרך שבה לימדת את מרים, שגית על ששלחת תלמידה זו אלי. יש לה כישרון עצום, גם במוסיקה בכלל־ וגם בנגינה בכינור. זאת ממש הנאה ללמד אותה... היא לומדת מהר מאד, לפחות יצירה גדולה אחת לש־ בוע. כולם אוהבים אותה, תלמידים ' ומורים כאחד. " במכתב אחר כתב יוסף גינגולד: " ראשית, מרים עובדת קשה... היא כה מוסיקאלית ורצינית ואמביציוזית במובן הטוב של המלה. היא רוצה לשרת את המוסיקה בדרך האידיאליסטית ביותר, וכל- זה השתקף• בקונצרט שערכה"... (פוף בעמוד (21