מעריב, 6 אוקטובר 1968 — ־ ־—ן ן 1 ק ן ‭_-_^ ,‬_ץ, ‭_> _!_, _^‬ ,י ‭1 *‬ז ך‭VI _, _^"‬ _^ףן ‭_! 4 : _:!| ^;!‬ ־ ‭! 1 - _-\ >} ' _^$>_# _^1‬ י ‭( ( 7 , -‬ ך ‭-"‬ • ‭\ 9‬ ־ ‭?> I!‬ י ‭_1\_1 \ \‬ _^ו ‭-_^_' 1 7 \‬_ע_/_זצ ‭';‬ ,י ו1ן ‭1 : _^ £ 90 |‬ י ‭_- !‬ י ‭">‬ ־י־ ־! ‭[ I "‬ ן ! י ד ן ‭13 " "* ! 7‬ י ‭! ' ". ' .‬ ,ז ‭{£ I‬ י ןי ן, ‭_^ _^-‬ י ז _ע !• ‭? _* 5‬ _־ ‭"?‬ _ג ‭1 _$ ! '5 _^‬ ז ‭*! 1 * _* , " ' _4 1!‬ נ£_מ ו ‭_^ * " * 8 # _* * ! _^ _1 ! 41‬ ך ‭_* _- £ _^ 7 # \ 1 ! { £ - *‬ מ " _ט ‭9 77' *£‬ _מ ‭17 ?' > _^ 1 $ _^‬ _דוזיייק *מ _£ • _$ •* ‭_^ _^ 1 , < 3‬ י _יףימ _% יי ‭_/ 1 *~7‬ י ‭, 1‬ _ע _* מ ‭7 * _^ > ~ '; _^ : > _%‬ וי י 1 •> ‭. " -—‬ ן ‭-'‬ י י ‭",‬ ין י , [כתבה]
־ ־—ן ן 1 ק ן _-_^ , _ץ, _> _!_, _^ , י 1 *ז ךVI _, _^" _^ףן _! 4 : _:!| ^;! ־ ! 1 - _-\ >} ' _^$>_# _^1 י ( ( 7 , - ך -" • \ 9 ־ ?> I! י _1\_1 \ \ _^ו -_^_' 1 7 \_ע_/_זצ '; , י ו1ן 1 : _^ £ 90 | י _- ! י "> ־י־ ־! [ I " ן ! י ד ן 13 " "* ! 7 י ! ' ". ' . , ז {£ I י ןי ן, _^ _^- י ז _ע !• ? _* 5 _־ "? _ג 1 _$ ! '5 _^ ז *! 1 * _* , " ' _4 1! נ£_מ ו _^ * " * 8 # _* * ! _^ _1 ! 41 ך _* _- £ _^ 7 # \ 1 ! { £ - * מ " _ט 9 77' *£ _מ 17 ?' > _^ 1 $ _^ _דוזיייק *מ _£ • _$ •* _^ _^ 1 , < 3 י _יףימ _% יי _/ 1 *~7 י , 1 _ע _* מ 7 * _^ > ~ '; _^ : > _% וי י 1 •> . " -— ן -' י י ", ין י ,
גתר יא _5 9_ץז 9
־> _כתריאל כ"ץ, שהיה בשנות החמישים ציר ישראל = בהונגריה ובפולין, ובשנות הששים שגריר ישראל I י במוסקבה, מתאר כאן את רשמיו מימי "האביב הפולניI, " כפי שנרשמו ביומנו בימי כהונתו בוורשה. ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו וווווווווווווווווווווווווווווווווווו
" האביב הפולני" הגיע אל הרחוב היהודי
באפריל 1957 פרופיסור בדל?מארק, שהופ י ע _הזכרון אתמול במסיבת למרד הגי עתונאים טו, סיפר לקראת כי י על ום הגגות בגיטו הלוחם הוגפו שלושה דגלים — האדום־לבן הפולני, האדום של מעמד הפועלים והכחול־לבן של עם ישראל. הוא גילח לעתונאים שעד כה סולפה ההיסטוריה של המרד מתוך מגמה להצגיע את השתתפותם סוציאליסטים. של הוא הבונד גקב גם והציוני בשמו־ ם־ חיהם של פולנים נוצרים שסייעו למורדים, וב י נ י הם שמות שהושבתו על . תמצית ידי מסלפי הרצאתו ההיסטוריה של ברל . מארק שודרה במהדורת החדשות של הרדיו. ישר " לעניף בעניו ציונות ועליה
באפריל . 1957 החוגים השבועון הקומוניסטי " פו פרופטו םהאנטישמים " . מתפלמס עם המתנגדים אל. מתנןדי ?לעליית העליה יהזדי החלו פולין להולי לישר- ך יהודים " נימוס" עלולה מיש •: לשמש ?יציאה ראיה המונית במערב של שאכן יןיימת בפולין אנטישמיות, ואיו כדיבח רעד. זו להשחיר את דמותה של פולין בעיני חבריות במערב. פו םדוסטו" יוצא. מוצץ נגד ההנמקה" הנואלת שהגברת העלית של יהודי את פולין פולין בכתם לישראל האנטישמיות מכתימה . האנטי כביכול - שמיות היא דק אהד הגורמים להגירת על היהודים משמר — האוקטובר מסביר השבועון הפולגי. העומד כלום אין היהודים עולים לישראל גם מיוגוסלביה ומבולגריההחופשיות . להסטאליגיסטי חלוטיןמנגע , 'בלמו זה ; ז בתקופת איסורים השלטון אדמי ־ גיסטרטיבימ את התהליך הטבעי של ההגירה הקשורה בתקומתה היה•זה מ_/ _מןודש שה_, בלחי של מז אנו _# ש " _$ ה • , . _^ _נזןי ד_%לו _^ י _משפחות, ויהודים' נאלצו' _להתנחןזז' הן ללאונןיןמם _>הג לקרובי משפחה בחוץ־לארץ. אחר־ מתן כך ?דרכונים באו משפטי ליהודים ם " נגד עתה הציוני לא י תפ ם- ". רש בעולם כגירושם מנימוקים אנטישמיים זאת ועוד , אלא : יש כתיקון להוקי עוולה ע את בת , המשפ שנים. - פעולתם ט י ם נג ד שהצ ל י ונ מוסדות י ם, "ולהתיר צדקה יהודים הידוש מחו"ל" (קרי: " ג'וינט, (שיהודים רבים עעד זקוקים כאן השבועון ? להם. פו פרוסטו, " במאמר קולקטיבי החתום " עלי ידי שני אנשי המערכת, לא יהודים. היום פגשתי את השניים. הם תמהים פאלקפשטי מה מע ראה " 'להתנפל עורד _העתון עליהם היהודי ובמאמר " חחתום על ידו, ה. םמוליאר, לחאשים אותם בלא פחות מאשר במלהמה ב " נםיון ישועי באנטישמיות לטשטש בפולין את . " _הצוךך עוד־ דתי את שני הסופדים הצעירים והסברתי להם את הרקע הפסיכולוגי המצר של אנשי את אופקם ה " פאלקפשטימע ומקשיה את "' הבנתם ר_?ע בכל הנוגע לראייה נכונה של תנועת השחרור העם 'היהודי הלאומית הנקראת והסוציאלית ? ציונות. של
רשמים מישראל ב " פאלקסשטימע* 27 באפריל 1957 פרופסור בדל בארק סיפר לי שהוא פעיל מאוד בחוגי ההיסטוריונים בפניהם של פולין על . הוא הסילופים איגגו שבתפיסחם מהסס להצביע על הנעשה להסביר בישראל להם . * ישראל כן הוא . אינת משתדל ' מנהלת ל־ מדיניות אנטי־סובייטית , ושההיסתיי־ גות מברית־המועצות מקורה במדיניות הסובייטית שהסקירה !_$ת ישראל על מזבח מדיניותה הערבית. בדל מארק. התחיל 'לפרסם שורת מאמרים ביקורו כישראל ב " פאלקסשטימע . מגמת המערכת " על רשמי היא לפי שעה לתת מקום למאמריו, אך לפזר אותם על פגי רווחי ?זמן ארו־ על כים. טעות אגב: דפוס מארק שהתגנבה רוגז רוגז למאמרו רב הראשון כתב כי . בנמל רוגז התעופה זה על שום לוד מה טיפל ?הוא בו פקיד מכםמיט א קנעפל". (עם בעתון כפתו ר, נדפס כלומר " מיט בבגדי א קעפל שרד ) ( " ואילו חבוש כיפה ברל לראשו מארק, ". ; לא שעדיו התכו בשמיים ון ללגלג , שהוא על פקיד המכס בליה... י ' "
פולין וישראל מאמר שלא דאה אור 26 במא י 1957_• ? • ?. . :•?' •-־ ? העתונאי א. אוסמאנצ י'יק, ציר ל• בית הנבחרים "הפולני. והבר בועדה למדיניות פשגלונד מיז קולטוראלני * חי? " מא ? ;. על _2 י הנושא . 5 י22 הקמת פולין • . וישראל ישראל " להקמת . הוא ;, . מדינו . הישווה * פוליו את שמובנת אחי, נ?לחמת היחה העולם תמיכת _מ ?יד. 2 פז_* 1 רהי, ??ה פיל _3* נית בעולם במדינת פוליןהמחודשת .,, כן היהודית מובגוז ' ומוצייזת במדינה היהודית י- ., _£2?" שקמה _ש3 לתהייה'. אמנם מגבילות סיבות " גיאופוליטיות את . פיליז ואידיאולוגיות בהפעלת ריבונות " מלאה בענייגיס
מדיניים מסויימים, אולם בכל חנוגע ליחס אל ישראל צריכה פולין לנהוג בדרך " בריבונות זו חוב בלתי מוסרי מסויי שהי גת א " ולפרוע חכה לשארית חפליטד, של יחודיח. המאמר טרם ראד, אור. חחילה נאמר כ במערכת י". " עתה גורל מספרים המאמר כי נדון אוסמאנ־ עדיין צ סום 'יק , בעצמו אפילו אם ביקש יאושר לדחות ' הואי את ל הפי והו ר־ - של פעה המי מאמר פלגה " ציוני עלולה " בסמוך לחחפרש לפלי שלא נום כהלכה". "
ואלה חטאי גומולקה 28 במאי 1957 נליזם מסתבר היהודי , כי " הדחלי הונף ל על של ידי " הנאצי מתנגדי ו־ גומולקד, במושב התשיעי של המפלגה. האופוזיציה השמרגית האשימה את גומולקד, בהחזרת הקאפיטליזם אל הכפר, בהיתר לעתונות להשתולל, בכניעה לכנסיה ובכפירה במנהיגותה של ברית־המועצות. למניין החטאים חאלד. הוסיף איש האופוזיציה הפנימית , קאזימייז' מיאל, חבר חווע ד התרבותי המרכז י , את היהודי דבר " קיומו המשמש של " הארגון לדבריו להפצת סוכנות " ישראלית תעמולה אנטי־סובייטי של האימפריאלי ח זם ומעורר על־ידי כד אנטישמיות בעם הפולני פרץ צהוק . " אמנם באולם , לשמע , אד הדברי מיאל עמד ם האלה על שלו, וטען שלפולין נשקפת סכנה הן מחנאציוניליזם הלאומני הפולני והן מהנאציונליזם הלאומי היהודי. חוא הביע תמיהה מדוע גלהמת המפלגה רק באידיאולוגיה הפולנית הלאומית' ואילו לנאציוגליזם הציוני היא נכנעת. הנאומים של מיאל ושל אחד מתומכיו הוציאו את גומולקה מהכלים. הוא התערב בויכוח, הגן בתוקף רב על קוי היסוד של מדיגיותו בכ?
הנוגע סיד, !ולי לתקלאות גלג על ההאשמה וליהסים עם שסוכנות הכנ־ ציונית" מכתיבה מדיניות" לפולין. הוא הכריז שאין לו כל אהדה מיוחדת לישראל, וכי בעצם זו בסך הכל מדינה קטנה, ואילו חחבר מיאל של" מכיר מדינות ודאי חשובות היכרות אישית ותר. "גומולקד סוכנויות , תבע יחס של הבגד י . לשאיפות ול־ רגישויות של השארית החלשה והאומללה של יהודי פוליו, וחרי לנין קבע כבר שיש להבחין בין נאצית־ ליזם של עם קטן לבין זה של עם גדול וחזק... (גם ההסבר של גומולקד, למיאל כי מוטב שלא לכלול בהחלטות המוראש שב " י ס מאחד סמה • " שראקושי עם ברית־המועצות ההונגרי דבק בבסיסמה זאת והיא גתגלגלה למציאות בראש של "" עם לא טנקים הניה את של דעתו ברית־המועצות של מיאל. אלא שבמרוצת השנים, ככל שגדלה דבקותו של גומולקד, בברית־המוע־ צות , רפתה אחיזתו של מיאל בה. עד שמצא לו אלהים אחרים. לאחרונה נתגלה כי השגרירות האלבאנית בוורשה ציידה אותו בפברואר 1956 בדרכון דיפלומטי על שם מוחמד סרווטקא, ובחסות הזהות ' המזוייפת הוא הערים על בקורת הגבולות ויצא את פולין. עתה הוא מנהל שידורים בפולנית גומולקח על ברדיו שהוא האלבאני נסרח אחרי , מס י ת ברית־ נגד המועצות צח טונג , בראש וחובע . " לצעוד כן חואוצא "עם חוצץ _מאו נגד גומולקה על שהוא י משועבד ראשון ל " ציונים בהאשמת . "גומולקה הציוני לא ם" חיח בהשתל איסוא - טות על החברה הפולנית . "אפשר להגיד' שבנקודה זו הוא נסרח עתה אחר מיאל יריבו. (
מין יבוא ישענו 31 במאי 1957 במסיבת קוקטייל פגשתי את ק. הוא הפגין מצב?רוח מתמם. שאלתיו לפשר הדבר. הסביר: מאורע כביר עומד להתרחש בקרוב, מאורע היסטורי בתולדות פולין הזוהי עממית הצלחה — ביקור אומרת של כבוד מאו גומולקד צה ל טונג. , שמאו הבטיח לבוא. מאו צה טוננ!
האישיות הראשונה במעלה בעולם הכוח הקומוניסטי תהיה ! משענת סין העממית בל־תימוט כבירת לפולין ־ _הענזמית נגד כל _נםיון של ברית ־ המועצות לחזור על שיטות חלחץ הםיטאליניסטיוח. מאו צה טונג!הוא יפליא עצה!הוא יגביר חושיה! כביר כביר כביר מלוא כל הארץ כבודו! וידויו של סופר
7 ביוני 1957 פגישה ז*ם אדולף רודניצקי, הסופר ש"וא פולני ב'ז־נן' נהרגעיתו ויהודי _כל־כך ביצירתו. לפני שנסע לאיטליה, קבענו שניפגש. חזר, ונפגשנו . ה אי ש רצוץ. נפש סדוקה, וסדקים רבים בה הבי . תה הציץ , למזרח למערב ונפגע — ונפגם . במערב . חזר הדהימה וקוממה אותו — הקלות שבד, השתחררו ?הבריו־לשעבר, הקומוניסטים שהיגרו לבירות אירופה, מהקשר נפגע חנפשי על שלהם ידי אוירת עם פולין התי . םכול ובשובו , האדי - - שות והוסר־חאונים שאחזה בחבריו הסופר י ם , ככל שמתרחקים ימי אוקי טובר 1956 שהעלו את גומולקה לשלפו. !רודניצקי שקוע בעצבות עמוקינה קת' עצבות . אין משתקת פלא . ששיחתנו _סיגנון שיחתו אינה - קולחת. הוא נסע לאיטליה. האם י סע גם מתוודה לישראל ל שהוא תשובתו מפחד — התחמקות מפני . בי הוא קור בישראל. את העולמות שהקים לעצמו בעבר היא עלולד, לסתור, וחדשים דגול לא תקים זה , לו המפעם . אכן, עם ליבו להט של אמונתם סופר של גיבורי סיפוריו, הקומוניסטים היהודים טהורי־האמונד, מימים עברו, שותת דם . בעט פופר ברוכד, חוא חרט את מרי ליבו, את מבוכתו: נקבעת " השתייכותו אך ורק הלאומי על ידי ת הלשון של שהוא סופר יוצר בה. כל קנה מידה אחר הוא אנטי־הומאניטרי. כסופר אינני נתון אונן בבדידות . אך . כסופר כאדם אני אין מאבד לי על את מה הקרקע להתחחת רגלי, אני מאבד זכות קיום, תוכן היים. הם הופכים לבלתי נחוצים. אינני יודע יהודים מה הם. אינני מבין תופעה זו. ההיסטוריה של
לעקוף היהודים חוק־טבע היא היסטוריה אחד, של חוק עם שגי הקרקע _עה העצמית. כיום י ודע כבר כל אדם, שהטבע אינו מרשה לעקוף את חוקיו. הוא נוקם נקמה אכזרית בעוקפים. מדי יום ביומו אני מוצא את עצמי עם פחות ידידים' פחות מכרים, פחות עלי קשרים . , עד נדמה הסוף. לי שחוק שמצב ההיסטורי זה נגזר ה: הופר מהקשורים כיותר לנושאים יהודים נישאר לירושה לעפ שהוא הוא מן . האנטי אלד -ני . , _י ןימ ־ שהחלי כיותר פו . וסופר את מולדתם זה אני עשו משהו הנובע ממםתוי־ין האופי שנגדו של עמנו אני הנודד־הנצחי מנסה להתמרד , מא" . ר־י אני האיפי חי העמוקים בהרגשת בגידה משכלי שבגדתי , כוחות כלפי נקמניי כוחות ם ו־ אכוריים. אני חי בהרגשת בגידה כלפי שבלע היעוד רעל. אני שלי. מרניש אני מהלך בדם כמי טרי על זרוע שנכרתה מזרוע הכלל. " אחרונימ על הר/??זי' — בפולין 20 ביולי 1957 אירחתי את אידה קאמינסקד, הנוסעת לישראל לביקור משפחתי. משיחחי עם אידה ועם בעלה מלמן אחרוני מתברר . ם כי על נחושה החומה" החלטתם . זו אצלם " להי הרגשת שאר יעוד. אולם האם עצם ההרגשה של שבנבכי האחרונים " הכרתם על מכרסמת החומה" אינו כבר ידי מעי עה ד כי הקרקע נשמטת מתחת לתיאטרון כנה היהודי לסעוד ותהיה אותו הממשלה בתמיכה הפולני כספי ת מו ת - ובעידוד רוחני כאשר תהיה 7 עם זאת , נדמה לי כי. ראשי התיאטרון היהודי מסרבים ביודעין לחוש את צו שלהם הגורל והו . ואומנם גורל מר , ואכורי מבה י נה שיחיי א י ש י ת ב אותם לחשוב על הצורך לההים את בימתם מחדש ומחוץ לפולין. ישן וחדש בנאומים
ביולי 1957 האזנתי לנאומו של נשיא וייטנאם הצפונ י ת הו צ'י מיז. שהיה אורת
השחקן אברהם מורבסקי (משמאל) וציר ישראל בוורשה מר נתריאל כי'ץ, בנית מרגוע בקרבת הבירה הפולנית, בספטמבר 1957•
כבוד בחגיגות הרשמיות של י ום ה!"'ורור שד פולין. משפטים קצרים ושיגרתיים. בקבלת הפנים הוא השה־ מש ראש" במשפט , אולם כאשר " עם ברי קראתי ת־המועצות את נאומו בבעתון הפולנ זר, י נעדר. י , גיליתי כי משפט נאומו של גומולקה עמד בסימן הדגשה הדו־קיום כלפי חוץ וסיסמת "הידוש הקשר מעניין עם ההמונים מצאתי '' בשי כלפי גור פנים ברכה . מהמולדת הפולנית ביום חגה הלאומי ובנותיו אל " המיליונים ' הפזורים של בעולם בני מחוץ העם הפולני לגבולות ארצנו. "ברכה זו הודגשה הדגש היטב בנאומי גומולקד. וציראנקייביץ. ציונות ... 7
" שתי אדמות קודש" 25 ביולי . . 1957 ה " . / " יר ע, מד " . _", " ־" אגצ ' *'' לח יק !!? מספר '. ? "ו'נגטון ? לי ב כי י הער _!"_1 _ינות " >ד טל _הפודגיו " ט" ; ־ר . הוארו די(־? . !!:? ומעמדו "' ! של כ:*יר לסיים יי שמרו לו, והוא גם יבקר לא לאבד לעתים את קרובות הקשר בווארשה עם החיי " כדי ם המדיניים עד נסיעתו בפולי הוא ן. '' מתכנן. להיות פעיל בד באוי ^> , רה מת " ועד של . ידידות אהדה לי פולין־י שראל שראל שהוא . " תש בה , יהיה זה ועד שונה מאותו יוזמה " ועד מצרים־פולין צבורית אלא " שהוקם בעיקבות לא דהי מחוך פד. נמרצת" . של . משרד החוץ. הוא " גפ• מקווה למצוא שבועון חשוב שיפרסם השידולים אח המאמר שלא שגנז לעורר אותו ויכוח " בהשפעת בבעיה העלולה להוות מהלוקת נוספת בכנס צ המלי 'י ק. אה מהשלטון . "במאמר לגלות . זוז תובע הבנה אוסמאנ־ כלפי ציונותם של יהודי פוליו. בהביאו לדוגמה את הזכות של הפולנים בארצות־הברית להרגיש קשר מיוחד לפולין מולדתם ההיסטורית ועריסתם התרבות י ת, הוא מבקש להסביר כי היהודים הפולנים רשאים להרגיש קשר הקודש נפשי " והיסטורי פוליו וישראל אל . " שתי לאהד אדמות מה שאירע על — אדמת פוליו בעת הכיבוש. ונוכה קיומה של מדינה יהודית עצמא י ת , טבעי הוא ומוצדק שרבים מהשרידים מבקשים להתיישב בישראל!, שהנשארים בפולין רוצים לעזור לשגשוגה של ישראל. את מאמרו , שישא את הכותרת שתי אדמות קודש, ''הוא י נסה לפרסם " בשבועון " פוליטיקה, "שסב י בו מתרכזים אנשי המחשבה הנאמנים ביותר של גומולקה.
שיעור באיסטרטגיה סובייטית 11 בינואר ? 1958 טענתי באזני אהד מבכירי הדיפלומטים הסובייטים בווארשה, ש־ תוקף ברית־המועצות רב לדו־קיום המטיפה ולשיחות לאהרונה ישי ב- - רות ולהסכמי אי־התקפד, בין יריבים' זונחת עקרונות אלה בתחום יחסי על המזרח י שראל־ערב הקרוב , מכילות ש ה ר י רק הצעות דברי י ם ה המסברים את אוזנם של הערבים, למרות שהללו מכריזים השכם והערב על לי: כוונתם כל העולם לחסל יודע את ישראל מי . תקף השי ב ב - סיני". " החזרתי אותו לתקוסנות של 1948 שהשאירה את חבל עזה של פלשתינה ידועה לי בידי ההיסטוריה כותות כיבוש , "אמר מצריים . אבל . אין" עושים כמו שעשיתם בסיני". אם אתם תוקפים, אתם התוקפנים. הבה ואגיד לך איך צריך לנהוג. י ש לכם, למשל, טענה נגד המצרים שהם פלשו לעזה ויושבים שם שלא כדיו ז אחם צריכים למחות. למחות ולהוסיף ולמחות. יש מוסדוח בינלאומיים שבהם צריכה מחאתכם להדהד. ואתם צריכים לתבוע מהמצרים לנהל אמכם משא ומתו ישיר• כל העולם צריך לדעת שאתם עושים זאת. אם הם מסרבים או צריך גם לאיים. אך תהילה אם האו יש "ם להשיג יתייצב את לצי תמיכת דכם, האדם תוכלו . לשלוח גם אולטימטום. ואם האולט•־ מטוס אינו משפיע, רשאים אחם להתחבר לחפש חמי לגוש כח של 'בכל מדינוח מקום , ולחנחי , אפילו ת מכה האשם . בחתפתחות אבל אז כל כזאת העולם .,. יודע מי " חזון בלהות של קומוניסט פולני
בינואר 1958 העתונאי ג'. קומוניסט פולני ותיק ונאמן, חור מביקור בשתי הגרמניות. בחוג של ידידים הוא סיפר מרשמיו: שטות היא מה שכותבים אצלנו, שבגרמניה המערבית עלול לקום ל־ שהזכיר תח י ה הפ לי א ש פאשיזם י זם . א ם היה הרגשת זה בגרמגיה י משהו
המזרחית מיטיב, אוהד דווקא , הפרחת . אותו סי פולה סמאות !הפרי מפו- ־ צצות , אותו חנוך למשמעת עיוורת, עתים אותה דמיתי הסתה לעצמי נגד "או שאראה יי ב העם גם . " ידי ל- ם מתרוממות להושטת מועל בקריאת "מערבית הייל. "! הרגשתי זוועה!ואי את לו הפכ בגרמניה נה לא ה ב - - תהייה הפאשיזם, אלא בדמות ־ השפ־ הכלכלי כל אלד, שיזעזע המשופעי ביום ם מן עתה הימים במשט . * . .. הקפיטליסטי כהתעשרות ובמותרות , ' ויעשה את הגרמנים הלאומנים האלה פגיעים להידבקות בסיסמאות קומוניסטיות. זוהי הסכנה: קומוניום מערב־גרמני שיאחד את שתי הגרמפרוליטרי נ י ות , קומוניזם ם, קומוניזם גרמני של שי עם שנא אדוני את ם־ רוסיה ואת פולין גם יחד. הכתובת בגיר
ביגואר 1958 הלכתי אצל האנדרטה של מורדי הג י טו , לראות איך היא עומדת ברטיבות החורף. שיממונה לא נגרם , כמו לה נוק שעמדה . היא עומדת קודם. ה ב- - דמויות החטובות במתכת קשה לא איבדו רק על מהבעתן הבסיס מאבן המרשימה השוהם מאומה מצאתי . שלזש מלים כתובות בניד לבן: 21 כתב ס יד . 2¥ בלתי 10 8_^ מהוקצע (אלה . בוודאי הם יהודים כתב . ( ידו של ילד מהשיכונים התרשים שנ ממשפחת י בנו ., על חורבות פועלים הניטו , פולני '. ם כוודאי , אולי- , יגם ילד י כאשר חבר י המפלגה האנדרטה .. ספק הוקמה . אס , והי חיח א בחיי כבר ם צורמת והיתד לו . , לעיני .. כתובת זו ההקוקה ג־ גיר לכתובת אש.
במחיצת אברהם מורבסקי 18 בינואר 1958 ביקור אצל אברהם מורבסקי, אמן הבמה הדגול , שהזר לפולין במסגרת הריפאטריאציה מברית־המועצות. לב מורבסקי . שלושח מהלים חדשים באיטי היה מאושפו ות מהתקף בשלושה בית חולים חדשים . עתה נוספים עליו . להשאר בבית מורבםקי בן השבעים ושלוש מהלך סוגר בדירתו . הוא העלובה ממאן והצרה להודות כארי בעובדת ה ב־ זכרונותי מחלתו. ו כותב , עובר את על הכרך הגהות השגי , מקבל של אורחים שיהה קצרה לשיחה . ( י תר (ואין על- אצל _־כן, חוא מורבסקי רוקם תכניות עצמו , מתוך מרקיעות התעלמות שחקים מוחלט ביחס ת ש ל - - איננו יותר בן ארבעים. לפני שבפל למשכב הגעתי עם מו־ רבסקי להסכם שהיה מאפשר לו לרונותיו בקר בישראל בבית ולסיים מרגוע, את רחוק כתי מהתי בת זר־ אטרון של קאמינסקח, כשרוחו אינח נעכרת יום־יום בהיזכרו שלא הוא הוא הבמאי הראשי ואלוף השחקנים ומאלפס. המחלה ניתצה תכנית זו. עוד הוא מדבר אתי כמי שהשלים עה עם והופעה המצב שהגבי , וכבר ל אותו הוא בכושר מפליג תנו שוב - על כנפי מזגו הלוהט ורוקם תכניות לשנה
בפריס, הבאה בארגנטי . הוא נה יופיע , בבראזי •בנשפי־יחי ל, ויסיים ד בישראל. והוא מתפרץ ומכריז בקולו ושלוש הצרוד : , אבל " אמנם לאאנ י הגיל כ בר קובע בן שבע אצלי י ם להיים או המוות. בשביל מורבסקי, לא לשהק פרושו לא להיות. " הוא בינתיים מרותק משתקת לכתיבת אותו זכדונותי מהלת ו, ו אולם ונותנת המהשבה מנוח מה לזקן יהיה צעיר לאהד זה. מכן בזכרונו־ אינה תיו הוא הוא מושיב מסיים אותי כבר מולו . את ופותת הכרד השני בקרי - . את קטעים. הוא משטה לפני אוצר בלום של ידיעות על התיאטרון הרוסי סגנון ביתיר, כתיבתו אד האוצר מיושן ?הוא במקצת אוצר •. ועמוס וחוד כדי קריאה משיה מורבסקי מתייצבת את לבטיו. לפני " .. עם בעיה התקדמותי מצפונית :':כתי קשה בה . היהודי א יד אתאר של מוסקבה את הת יא , טרון כשר מ תו המ מל יי ה כת תה י נמוכה קאמינסקה ביותר עולה , ורמת עליו התי מאה אטרון מונים של ? מה אכתוב. על מיכאלס, שבתפקיד המלך ליד שיהק למטה מכל ביקורת, להגדיל מזיסקינד שנילם את תפקיד הליצן בצורה גאונית ?מה אכתוב גיטו על ?סמברג ברגליו ז הגרמנים עד שנפה תלו נשמתו אות , ו ואגי ב־ אכתוב מתלבט ומתלבט עליו כפי , וככל שהכרתיו שאגי ז עומד אני להתקדם בכתיבה ידי רועדות יותר. ''
, דגל העבודה" לסופר יהודי 28 בינואר 1958 ליטו _^ אחדי ראשי לבטים האגודה וויכוהים היהודית פגימיים לתרבות הה־ (סוף בעמוד (22