מעריב, 30 ספטמבר 1968 — מציע לקרוא מגדל מויאל ־־ למגדל השעון" ביפו " [כתבה]
מציע לקרוא מגדל מויאל ־־ למגדל השעון" ביפו "
- מאת אכרהם דותמ _ הצעה לקרוא את מגדל השעון ביפו בשםמגדל מויאל" העלה ח"כ " שלמה כהן־צידון כמכתכ שיצלה לראש עידית תל־אניכ מר , :_זרדכ־ נמיר. במכתבו מסביר ח"כ כהןצידון כי כירחוןבמערכה, " היוצא לאור בירושלים " , קרא במאמרו של אלחנני על יפו ועתיקותיה ועל פעולותיה ה־ ציבוריות של משפתת מויאל, שמגדל השעון בככר יפו הוקם תודות לתרומתו של יוסף מוי־ אל. לכן הוא מציעלהחזיר עטרה ליושנה" . " באותו מאמר מספר מר א. ח. אלחגגי כי הסראיד, ", בית " הממשלה ביפו, נבנתד?בתרומות עשירי העיר ונכבדיה. ואילו מגדל השעון הוקם בתרומתו הגכבדה200, לירות זהב, שהרים יוסף מויאל. מעשה שהיה כך היה, לפי סיפורו של א. וז. אלחנני. ראשוני היהודים מפרס הגיעו לארץ לפני כשבעים שמונים שנה. כשמונים משפתות עלו לחופה של יפו. עניים מרודים היו, בחוסר כל באו. מראיהם עורר את הערבים לפנות אל המושל לכלאס ב־ אניד,. מחמת הנגעים והמחלות שהיו עלולים להמיט על ה־ אוכלוסיה. קמה צעקה גדולה ויוסף בק מויאל התערב ונטל על עצמו את האתריות. הוא הבטיח להביאם אל החמאם, הלבישם בגדים חדשים, עליו היתה כלכלתם והעסקתם ב-
עבודה. יוסף מויאל זכה בתואר בק בגלל היותוהמשכיר של " צבא תורכיה" במשך הודש ימים על חשבונו. הוא היד? קונסול צרפת וקונסול ספרד, והעדה הספרדית אף ביקשה לזכותו בתואר קונסול פרס. אדמותיו של יוסף מויאל השתרעו עד המקום שבו עובר כיזם רחוב שבזי. כל השטח היה נטוע כרמים וסכנה נשקפה לאיש שעבר דרכם. יוסף
בק מינה שומר יהודי, רכוב על סוסה אצילה — ושמו היד, משה אסולין. יוסף בק מויאל שאביו ר' אהרן מויאל עלה לא"י מרבאט שבמרוקו לפני מאה ועשרים שנה. החל לרכוש מגרשים מ• הוץ להומת העיר יפו. חוא בגד. ומכר בתים ליהודים וגם לערבים. כך גם סייע להקמת מגדל השעון —סמלה המסחרי" " של יפו כיום. לכן מציע ה"כ _כהן־צידון להנציח את זכרו של האיש בקריאת מגדל השעון על שמו.