מעריב, 1 דצמבר 1967 — " לד' "נת י ם וז _האםונד_?צ מר קוב יץ ם [כתבה]
" לד' "נת י ם וז _האםונד_?צ מר קוב יץ ם
מן הספרות התורנית
- מאת נפתלי קראום - אל אלד שהוא נו
ספרים רביםבים בכל הדורות במגמה להסביר ולבאר את יסודות האמונה היהודית ולעשות לה נפשות — לא בקרב זר י ם , חלילה, כי אין אנו מיסיונרים ואין לנו עני!בגרים הקשים לנו כספחת — אלא בקרב אחינו בני י שראל, שחתרחקו מסיבהו ז או אחרת ממקור מחצבתם. הצד השווה של מרבית הספרים חללו, שענינם בהבאת הדברים אל הקורא בנוסת של הסברה־הטפה, מבלי לנסות לשכנע בראיות מותכות, תוך, שי־ מוש הגיוניים בהשוואות . יש המנממים מדעיות זאת ובכלי בחופר חשי ך בה ,. ־ א פשרות ש ל הוכחה , למי שאינו רוצה להאמין;אהרים אומרים, כי האמונה מתחילה במקום בו גגמר ההגיון 'ושוב אתרים מסתמכים על דברי רב י וחנן בתלמוד, המגביל את " כי ודע ישראל מת שתשיב כל שכן לאפיקורוס דפקר " לגוי טפי" , סנהדרי "ן, ל"ח. (: אולם אם בדורות שעברו, בהם היתד?ידי ע ת התורה מרובה אפ י לו בקרב המשכילים, היה מקום לטענות אלו, הדי מיום יש ויש מקום לספרים המעניקים למעיינים בהם ידיעות אלמנטריות ביותר בתחום היהדות. ספר כזה הוא ספרו של הרב צבי מרקוביץ' ")חחופ"ק רמת־גן, (" בנת יב ות ה אמונה, "שצא לאו ר " בא ח רו נ ה על יי ד הו צ את הספרים החרדית " נצה. " הספר, ש־ מהדורתו הראשונה הופיעה כבר לפני כמעט עשרים שנה, מביא " פרקי אמונה ומושגי יהדות מפורשים על רקע חיינו" ותעודתו, כדברי המחבר בהקדמתו, להביא את עיקרי ובתקופתנו היהדות " בצור .. " ה שתובן לעם י במ י נו
אם אמנם יגיע -, - לאו עד להם תפקיד , אין חשוב ספק שה בהארת " נתיבות י סודות " י מהאמונה היהודית. אך דא עקא, הצרה עם הספדים מסוג זה היא שהם נדרך נלל מצויים בידי אלה שאינם זקוקים להם... ני שפת ינלמ ה להיות " נתיבות אולי " קלה קצת ומובנת פחות מלי , אם - צית. חחלוקה לפרקים ענינית אף היא. טוב עשה המחבר המלומד ש־ הבליל בספר גם את תולדות שלשלת הקבלה ולו בקיצור ובצורה תמציתית. באוהד, מידה קולע' המוטו ") , בא י חבקוק והעמידו על אחת(" תמש אס כי במאמר נבר היה חז"ל מי זה' , , שרצה המפלי למש־ ג בכי שבח המצוות האמונה , . המעשי כדי " להוכי ות הן ח" בעזרתו מיות- , רו ת".. ". לעומת זאת, החלק האחרון של כולל הספר, מאמרים הנקרא על " בנתיבות מציאות היינו חיינו " וה ב - - אותו נוסח בכייני של פובליציסטיקה הטפנית המאפיינת את העתונות הדתית המפלגתית על פלגיה — חלק זה הוא . מיותר לחלוטין, אינו משכנע איש (וודאי שלא את אלה שהוא נוע ד, כביכול, לשכנע) אלא, אד ר בח, רק מעורר לווינוח נרגז וטוב ה י ה עו ש ה ה מחבר א י לו לא הכניסו לספר. נבר אמר מי שאמר, החושד י כ מעט , אד מן האור לגירוש דוחה " החושך הרבה לא מן משתמשים: נמחנטים " בהם מגרשים . זנונים ו קרבן פסח בהר הבית? לוינוח הער הנטוש בין רבני יש-
על הצדדים ההלכתיי (להב־ דיל מן המדיניים) של זיקתנו להר הב י ת המשוחרר, תור ם נ ופ ר נוסף ספרו כתו" ( של הוצאת מאיר המחבר טיזליש , , שנת " פסח תשכ כהל "ז) - בו הוא קורא לחדש את הקרבת קרבן הפסה בהר הב ית. הספר כולו ")הבעיות וההלכות הקשורות בהבאת קרבן פסח בזמן הזה(" מוקדש לויכות עם אלה שאינם תמימי־דעים עם דעתו הפסואפשר קנית במקצת להקרי של ב 'קרבן המחבר פסח , כי בזמן " אפשר הזה, כשהר הבית בידנו ואין העובדה _דח_>' , שכן ?? /נו ?::. ' טמאי ?? _־' , , - יי מתים .. י- — - , , פעכ־ להוכחת עמדתו -מב יא המחבר א ת בל דיני. מרבי פסתי_\בדריי ־- כלל בהסתמך על חרמב"ם) בצירוף תרשימים ודיאגרמות ותוך גילוי בקיאות ראויח לציון. אולם, י חות וזח עדיין אינו אומר, י כ ג ם ח י ום אפשר להקריב את הקרבן, הוא מצרף תקופות רש י מה שונות ה י סטור ית (אולם של " , ' דוק פסחי : ם" רבן בגמל אינו יא אלא ל שהמחבר רבן גמלי מכנהו אל הזקן , " דימה שהיה , " יושב על גב מעלה בהר הבית וכו־ תב מכתב י ם ל ב נ י הגולה והס י פור עם רבי ימודה _גן־בתירה אירע לפני חורבן מבית ולא " בימי בר־כוכבא, " כדברי ר"מ מיזליש. (לבסוף מגייס ממחבר לעזרתו דעות של " גדולי מ־ פוסקים" (מר' אישתורי מפרחי ועד הרב צ"פ פראנק) מבלי שיביא את דבריהם של אלה... הסוררים אחרת. אין ספק, כי הספר יעודד' ויכוח ורבים יחלקו על מסקנותיו. קשה להשתחרר מן מרושם, כי אכן זו מיתה נוונת מחנרו.