מעריב, 29 ספטמבר 1967 — י3יו0ץישול חוסידווו" י " [כתבה]
י3יו0ץישול חוסידווו" י "
כבר הזכרנו. במקום הזה לפני שבוע חלקו של 'בגימין גלאי בפרס" סיכמו - שהלקו השני ניתו למשו־ רר־יידיש יעקב פרידמן: (בהתאם _ל־ כה שתקנות מפרס קובעות י- חציו ליצירמ בעברית י _וחצל • ליצירת ביידיש. ( . יעקב •פרידמן , צאצא מביתי ריז'ין חוא, יורש אצילותה של שושלתהנסיכים" שבחסידות ויונק גם מצור־חמחצבת " הפיוטי של אביו־מו־ לידו הדי ר' שלום, שבקרב חסיד ,, • היה ידוע באדמו"ר בעל הכבוי י ואנו, שאיננו י חסידים, ידענוהו מתערוכת?ציוריו שהלכנו' לראותם יו־ תר כקוריוז ונהנינו מהם יותר •כבי־ טוי 'לכיסופ י יה ליופי' של, נפש עדינה. צאצאי ריז'ין י לא נשאו י את השם פרידמן" •לשוא — מראשיתה של השושלת ' עד ימינו אנשי שלום , הם, השפיעו . השפעתם ?הגדולה במשך דו־ רות בדרכי הנועם שלחם ואם ייס: רו', ייסרו במקל נועם. יוחד שתקנים מאשר . דברנים, תמיד אלגנ־ שיים ללא רבב., יפי גוף ויפי נפש. מכאן, שאם צאצאים מאוחרים — כמו ש. שלום 'ויעקב פרידמן - של גזע זח, פונים לשירה, אין בכך משום רבותא• ואין רכך משום רבותא, ־ שפרופ' דב סדן (כיו"ר ועדת השופטים של הפרס) בהר •לו טקס, זה לשאת דבר, סיום ששם . נתן להם:ניצוץ " של חסידות. "שמענו במובן מפיו כמר. וכמה ניצוצות. בי כך, דרכו של ד3 . סדן .. "-מעיין. מתגבר, של ניצוצות• • '' ' " • . ? את האני מאמין" שלו בחסידות ביטא בדרך " מיוחדת משלו•:אני " לא הסיד, גם אבי לא היה הסיד וגם םבי לא היד, חסיד, • אבלאנו משפחת חסידים ואינני • מיעץ ^?לאיש שידבר על שולחננו נגד החםידות" - אמר. אלה משומעיו שנפשם קשו־ רד, בחסידות, עבר בוודאי רטט בעצמותיהם, כאשר התחיל, למנות. ח־ מקומות בהם התהלל הבעש"ט . עם '_תלמיגען /קיטוב, קוסוב, זדיצ'ויב.
וחשו בוודאי עצמם בספירות העליונות כאשר סדן, שכביכול אינו •חסיד, ! העיד על החסידות — שכלחמפלגות בישראל אינן מגיעות לחוסנה עד, היום הזה. ומכלל שבחד. של?חסידות הגיע לגנותה של תנועת ההשכלה. משכילים, השכלה ' — קליפת השום מול החסידות. אייויק רמ־ בה מזכיר בסידרתו "אבות אכלו בוסר" כתריסר. משומדים; מצאצאי ראשי המשכילים. אצל דב סדן מגיע מנינם לארבע מאות• ואילו בקרב צאצאי אדמו"רים אולי תמצא תריסר. והנה ניצוץ מניצוצי פדן: כאשר' פרצה מלחמת , רוסיה-יפן, ישבו חסידים ושוחחו ביניהם על שמועת המלחמה שהגיעה אליהם. אמר אחד מהם, ני הוא מפקפק בכללי שיש מדינה כזאת ששמה יפן. כי הלא כלהעולם" נוסע לרבי מבלו והוא לא " ראה עד עתה איש שבא אל הרבי מיפן'... לפי מה שבא קהל כה רב של י הסולת' והשמן שבסוסרים, משוררים ומבקרים לטקס. חלוקת , הפרס לבית־ הסופר בחל־אביב, ניחן להסיק, כי קהל זה, הבז , בדדו?כלל!. לקטנות, יודע ללבוש בגדי שבת ? לכבוד אירוע בות ולראות 'גו, ןזג י שמלו: שלו. י אך כח-משיכח מסויים שימש בוודאי ניצוץ של• חסידות" של סדן. ' " " ד. ג.