מעריב, 4 אוגוסט 1967 — ‭?,? _,]}^'‬י? ו ‭; ^; _^ _^:_^ _#_101‬ ‭_^1 | 1‬ י־ ־ ־?י ־לי * •‭' ;* '* .‬ ־יי ־‭_/' "'>" ^"‬י‭_^ ??‬ _יד ‭." _^‬י' ‭.?1 ." 1 "'1' _^_^ _^‬_־‭\"‬ ־ ‭5.‬ ־ ‭/ ?‬ • _י ‭'? '><?‬־‭? -.‬ !י‭* \ ‬ [תמונה]
?, ? _, ]}^'י? ו ; ^; _^ _^:_^ _#_101 _^1 | 1 י־ ־ ־?י ־לי * •' ;* '* . ־יי ־_/' "'>" ^"י_^ ?? _יד . " _^י' . ?1 . " 1 "'1' _^_^ _^_־\" ־ 5. ־ / ? • _י '? '><?־? -. !י* \
_* כך אומר הנביא: "הן עיירה דאונסוויל רוגעת | | על סף השחר. רוגעת בכפה הפייסנית של השינה, אלמת מחלום. מפרפרת לאורכה של מסילת כוכבי שמיה, אל מערב השמש, המצפה אי־שם מעבר ללא־כלום חסר הצבע, ומעבר לקדנצה הלילית המרעימה קולה בנחמת/ באנחה ונהם. ארבע אחר חצות... ירח כרסתן תלוי ערטילאי באצבעותיהם המעוקלות של עצי החורף, בצריח —? כבל פעמון לוחש קינה ומחולל ברוח הגונחת. "... דאונסוויל. עיירה קטנה אי־שם באמריקה הגדולה". הנביא" הוא מספר "עלילותיו של טלמכוס קליי, "מהזה מאת לואיס _גיון קארלינו, שאותו מעלה בימים אלהבמת השחקנים, "בתרגומה של תרצה אתר, " בבימויו של אמנון מםקין ובהשתתפותם של אחד־עשר שחקנים ו-
שחקניטלטכוס קל"" הם "עצים,,, "סנאים" ו"רכבות"• מימין לשמאל: אמנון _מסקין, " לבנה _פינקלשטיין, הלל נאמן, שולמית לבנת, איצקו רחמימוב וטוביה צפור• בתמונה למעלה : טלמכוס (אסף דיין) ואמו(בתיה לנצט)•
שחקניות. ביניהם מוצאים אנו אח השתקנית הוותיקה בתיח לנצט• חהוזרת אל במת התיאטרון לאחר היעדרות ממושכת, ושני שתקנים צעירים, שזו להם עלייתם הראשונה על הבמה: לבנה פינקלשטיין, בוגרה בית־הספו למשחק ברמת־גן, ואסף י יאסי) דיין. גם טוביה צפיר ואיצקורה־ מימוב הם ,. פנים חדשות" בתיאטרון זה. מיהו טלמכוס קליי 7 מיהו לואיס ג'ון קארלינו;י אפשר הם אחד, בי במחוה זה, המעניין מאד בצורתו, יסודות אוטוביוגראפ"ם לא מעטים. בראשית היתה י תמ>_מיות קארלינו הוא מתזאי אמריקני צעיר, יחסית, אשר שמו אינו מוכר ביותר מחוץ לגבולות ארצו, אף שקיבל כמה פרסים השובים למדי בתחום המחזאות, ביניהם פרס מבקרי הדראמה של אנגליה, שימש שנים אהדות כתסריטאי בהוליבוד, מהזהו "הכלובים" התפרסם למדי, הוא נמנה עתה עם צוות המחזאים המסונף . ל"אק־ סורס סטודיו" הניו־יורקי. אם תרצו — זה סיפור על תסריטאי. י אם תרצו — זד, סיפור על טלמכוס
קליי, בנו של אודיםאוס, בגלגול אהר משל המיתולוגיה. טלמכוס ה"מיתולוגי" חיכה לאביו אודיסאום עשרים שנה. טל־ מכוס קליי מחכה, באופן סימבולי לאביו שלו, בעצם: לארבעה "אבות, "והוא עצמו עושה את האודיסיאה ומחכה שבנו, בנה של ברברה• יעשה אף הוא את האודיסיאה שלו־עצמו. סיפור עלילותיו של טלמכוס קליי הוא סיפור פשוט. בן עשרים הוא. נולד כשתוקי בעיירה הקטנה דאונםוויל. וביוון שהיה שתוקי, נאמר עליו שהוא בן לארבעה גברים. איש אינו יודע מי מהם אביו האמיתי. הוא שוגה בחלומות. יוצא לעולם הגדול, ללוס־אנג'לס, באמונה תמימה למכור שם לעולם הסוטים סיפור, או תסריט שכתב על אדם וחוד, מודרניים לאהד הרס העולם. תמציתו היא האס אלה שנשארו אהר ההרס ילמדו משגיאות העבר. על בסיס זה סובבת עלילה הכייזזה. גס סיפורו האישי של טלמכוס קליי מעוגן באותו תהליך קדום של אדם וחוח. יחסי אמו וארבעת חגברים, כך מבינים אנחנו, לא נבעו משהיתות, מהתדרדרות מוסרית, אלא דווקא מתום, ממין "גן־עדן" שהיה כולו שלה. עיירת מולדתו של טלמכוס, שאותה אנו פוגשים במחזה על כל כאביה ושגיונותיה, גם היא כאילו מנותקת מן העולם. אך לא היא "גן העדן, "אלא רק אמו בלבד החיה בתוכה.
הסיפור שמנסה טלמכום קליי. למכור'־ " לעולם הגדול, כלומר להוליבוד, הוא סיפורה של אידיאה. אידיאה ביהס לעולם. אלא שבסופו־של־דבר", מוכר" הוא •את עצמו. כדי להשיג עבודה בסרטים הוא עושה דברים רבים. הוא "מתפתה" לאשתו של תסריטאי נודע המבטיחה לו עבודה, ואף מוכן להתמסד לאהד ממנהלי אולפני , _טיטאגיק" ובלבד שמסריטו יתקבל. מאמציו עולים בתוהו. פסגת מאווייו אינה מושגת ומה שהוא עושה' בסך הכל. הוא החזקת לוה מיספוד סצינות. הוא מנסה — ונכשל. שוב ושוב. לבסוף, מתהבד הוא לזמן קצר עם הבורות של "היפי" וביטניקים. התהבדות המסמלת את השלב האחרון _בחתדרדרותו. אמנם, _קאר־ ליבו מתייהס באהדה יתדה ל"היפי" ול־ "ביטניק, "אך התדרדרותם נשארת בעינה שכן הם מוודים במוסכמות לא כדי להתגבר על משהו — כי אם כוי לשקוע כתוך משהו זה, "טלמכוס קליי השאיו בעייותו נערה צעירה, את ברברה. נערה נהדרת. הרד, היתה לו כאשד נטש אותה' אך הוא אינו חוזר אליה. עלילותיו נמשכות, ובינתיים יולדת היא בן, בן ללא־אב, כמוהו. המחזה עשוי _מעגלים־מעגלים של "אן־ דיסאות. "תהילה — החום. אחד . כך ההתדרדרות, ההדס, שבירת המעגל וההתחלה מחדש. כמו זעזועים העוברים דרך הקוסמוס כולו — זעזועי יצירה והרם
ואכן, בסוסו של המחזה מכיר טלמכוס קליי בהתדדדרותו — ואז הוא יוצא לדרך, כבתחילה. דרך של חיפוש, של העזה חדשה. מה יעשה טלמכום קליי 7 מה ימצא ?' זאת אין אנו יודעים. ובאותו זמן ממש, ב"מעגל"־היים אחר, אנו מוצאים את בנו הקטן משחק בעיירה, ולידה, אי־שם בשדה' בתוך ערינזת חציר, נמצאת גווייתו של זקן אהד, לאקי שמו, אחד מארבעת "אבותיו" של טל־ :לכוס. הצופה שותף במסע
סובב הולך הגלגל-. חלק ניכר ש?המחזה מתרחש בהוליבוד. עיר של צביעות, של מסכות, של כרזות ושל וולגריות. אנו מוצאים בה את קולין אדלר, אף הוא תסריטאי. הוא מכר את עצמו בהכרה ברורה• בציניקון ובשיכור זה משתקפת הדמות שטלמכוס עלול היה ללבוש. אך הוא לא הגיע עד כדי כך. באיזושהי מקום איו הוא יכול להשלים עם התדרדרותו שלו. עד כי הוא מחליט ללכת... אומר אמנון מסקין, במאי ההצגה: "בשורת הסיפור הזה פשוטה. גם הסיפור עצמו פשוט. אלא שצורתו של המחזה,, טי־ פול' המחזאי בעלילה — אלה בלתי רגילים להלוטין. אין זה סיפור אבנגרדי , אך הוא בנוי במתכונת של תסריט. רגע אחד - ובו אתר, נמצא במקום אחר ובמרחק מאות קילומטרים ממנו. ובני־ה־אדם כאן חושבים, הולמים בהקיץ. ובני־האדם כאן יכולים להיות, ואף משמשים,, רכבות, ' , סנאים,, 'כרזות' ו, מחזות. ' זח, בעצם, סיפורו של מסע. מסע שבו הצופה שותף ואינו עומד מן הצד. המחזה עצמו. דומה, נכתב במטרה לערב את ה־ צופה בעלילה. גם להמם אותן. הוא בנוי כיצירה מוסיקאלית בת סגנונות רבים: אקםפרסימיסטיים. ריאליסטיים, ליריים. א־ הד־עשד איש משחקים כאן 80 . תפקידים. גם חיות. גם רכבות, גם סתם •אנשים ב־ הוליבוד. בהוליבוד ובדאונסוויל", אי־שם מעבד ללא־כלום חסר־צבע ומעבר לק־ מצה הלילית המרעימה קולה. "
למעלה• הלל נאמן ולבנה פינקלשטיי_( שזו לה הופעתה הראשונה י על הבניה• למטח > שחקן חדש בתפקיד מרכזי • • אסף דיין•