מעריב, 13 פברואר 1967 — ‭?. '; _^ 444$44‬יי ‭??\ > ????‬ ־ ‭%;?? ;1??;:.....?-??‬ץ‭? " ... ', >\$‬ י ;י ‭.!‬ י ‭-> _‬ ,ן‭..'%,'-‬ _־ ‭. 1 : _; .‬ י ‭\ -->' ? _-‬ ן ‭| 1 | _3 6 | _^ _^ |‬ י שרגא "עשה את. ן ‭??‬ וחברת הוא יישב שם [כתבה]
?. '; _^ 444$44יי ??\ > ???? ־ %;?? ;1??;:..... ?-??ץ? " ... ', >\$ י ;י . ! י -> _ , ן.. '%, '- _־ . 1 : _; . י \ -->' ? _- ן | 1 | _3 6 | _^ _^ | י שרגא "עשה את. ן ?? וחברת הוא יישב שם
' ? :';?? \ '־ כשבוע. שעבר נפרדו' עובדי "תיעוש>' •— הפרת : I ; י. התעשייה. ההסתדרותית י באזורי הפיתות, ממנהלפ, י. ??>הגללי, שרגאגורן ?;,. שפרש לגימלאות. _בטשף שניט | . ? •''' הידמותהכמו .. שעון, משעה 7. 15 ככויןר_, את המש- : י ן רוימועוזפ :;אותמאהרון ,, בשעות •'הערב• י : :. , I | י בגילי ' י. " בחסתדרות 0ל מוכרחים יש 'לפרוש בשנתיים "?. סכמתי חאתרונות , . יחד עם רחש מזכיר , שעפקניס ההם־ ] , " תדרות מר. אחרן בקר, שאעזוב• כשנעדמז לי מסיבת. I חפרידח, י זאמרתי?לחברים: אני ישמח שאין עורכיפ לין מסיבח , לאחר מות קדושים. 'בעבודה שלי עוד מילאתי . * מפומפשל שני צעירים. "
שרג1? גורן ל?שדד
?זוב מכן " האלוף . ושרגא יצחק עזב. , (, ואמרו ' - " הוא — עבר לתל־אביב ואירגן את חבורת הבניין ח-רא- * ?- שונה• חיו אלד. כ־60 איש ? , שתתחילו לעבוד בקבלנות ?בניין. שרגא גורוחובפקי קנה את הגמל הראשון ? להוי | בלת זיפזיף בתל-אביב. ; ן בונד, מחבורת '. " אחרי הבניין שםולל לא בונה היתד , " הראשון הדרך ארוכה פשט את ' — ל הרג" ס ולל ל, ן נקרא שרגא גורן" על ידי חברי מפלגתו והוועד הפועל , ?של ההפתדרות לארגן •קואופרציה יצרנית ושירותית X X 8 בהסתדרות 'קואופרטיבים . י, של וא הייטים הקים , את בתי הקואופרטיבים הדפופ, הקואופרטיבים ' לתחבורה , : . ן ן , ? ? בתי , הפועל - חרושת • הצעיר קואופרטיביים , " "אחדות" ו ", כמו אות. " הארגז לזכותו , " נזקפת פלקרמיק י הקמת " ן ? . ? V? . ועוד . '• . ־ " " ל שרגא י גורו מסביר לי•". אם המצב הכלכליהוא ?? .. קשה, מוצגים' הפועלים להתארגן:בקואופרטיב• אד קשה I להם להשלים עם הרפיון, שעליהם לוותר ולעבוד למען 2 קיום הקואופרטיב , בעתיד. הם רוצים אתמאקסימופ ל התנאים בהווה I __. " ב־1958 הועמד שרגא גורן בראש מפעלי התעשייה ל ההסתדרותיים בעיירות הפיתוח• חלק מן המפעלים הצ-?-ליוזו — חלקם נכשלו. שרגא גורן משוכנע, שהד_"&י"ה 2 היתר, גדולה יותר, אם יכול היה לההליט בעצמו באיזה | י מקום יוקם כל מפעל ומד, ייצר I ,. יש לו סגנון דיבור יבש. בדיחות אינו יודע לספר. 2 חוא אוחב לקרוא מאזנים של חברות ולנפנף במספרים. ־ ל כל חייו מוקדשים למפעלים הכלכלייפ של ההסתדרות 2 ? ושל הגבוהה המדינח י בותר , . הוא אולם קיבל אין את היא המשכורת עולה על ההסתדרות זו של פקיד | ' " * בכיר (לא מאוד(: במשרד _ממשלתי . מנהלי התעשיות ל . שבראשן עמד חרוויהו 'כפליים, ולפעמים פי שלושה, \ יותר משרגאג ורן עצמו ? , 1. ?עבודתי בענייו בהסתד זה_^ רות ד, ו< 1 , אומר הרגשתי " : במשך את עצמי כל ארבעים תמיד. כשליה _8_?_נות £ | . הנה אני חבר בהנהלתזלק. " הייתי יכול לקבל דמיי 2 אותי הנהלח ל , ־נהלת אלא מפעל שחיברתי זה, " ולהנחלות אותט לחסתדרות מפעל י ם , אחש ר ים ש לחה גם ?כן. חעושר שלי הוא בשתי בנותי ובחמשת נכדי. \ אלא ששרגא גורן, למרות שבעים שנותיו, מלא * מדץ רב. חבריו בוועד הפועל של ההסתדרות עשו עמו ן הסד והשאירו לו את החברות בהנחלת " דלק, " "אלי.
(אז ב־ גורוחובסקי י 1921 הגיע שרגא ) לישראל גורן . ?זיד. זהזמן ?קצר?לאחר . הסובייטי שעזב את , בו הצבא שימש האדום כמ , ־ . ־ . , נהל מחלקת הגיוס?של ה•. : ארמיה ר, 12-'שלחמה ב־ אותו זמן בפולין. י בארץ הצטרף לגדוד הל עבודה הצער . היד, בעוד חבר " הפועל שרוב הגדוד י" השתייך — לאחדות העבודה. "י החלו ויכוחים י", י בגדוד . 'שרגא !7תנגד , ; לנטיות השמאליותשל הרוב. הוויכוח התחמם והלך, עד ' שיום קופלוביץ אחד באו כיום יהודה ;יחודה "י אלמוג — יחודד — , וולםסון ויצחק לנדנברג (לאחר לשרגא 1מוטב שתע
אנפ", "חולח־טכםטיל" "נוע,. "ן יקרא את המאזנים, יקשיב לדו"חות חהנהלח — ולפעמים 5 גט מתן• פה ושם עצה... הגורל - המרץ - והאמנות ן " 'השמע?נפתחת בגאלריה לאמנותהרהוב ? היר ־ 1?ון, י כתל"_מכיכ ' תעהכתיתחדיטימשל 12 אמניפ ן מכראזיל",. את התערוכה ערכתי על, רגל אהו_4 הת• ] רוצצתיוהתרוצצתי , והאמן !. לי שיותר. מהרמרכיפ\, שרגליהם מוצקות י יותר •". " י •[', ''; זאתאמרמ לי _בהיוך, ד"ר ליזטה ליי , מבקרת אמ- I נות, העורכת מדי שנד, תערוכת אמנות ישראלית בברא־ ; זיל ותערוכת ברזילאית — בישראל. כשאתה מתבונן • בד"ר לוי, ע ולה ב תת ך ה מחשבה, שעולה הרבה פעמים י למול אנשים שהוכו ע"י הגורל: דווקא הם עשויים ! לעתים ללא הת ומגלים כושרם וכשרונות בלתי-רגילים1. דיר ליזטד, לוי נפצעה בגיל י — 12 ורגל;, נקטעה;. מאז היא מהלכת בעזרת קביים. אינה מסוג הנשים המגפה I להסתיר את גורלה. להיפך: נדמה, שאין לך אדם עליז : יותר, בעל הומור י ומרץ בלתי נדלה כגברת זו, מבקרת ; האמנות, המתרוצצת_. מדי שנה 5יבשת דרום ". אמריקה > אלינו, וחזור חלילה. י!. לאחר שסיימה ד"ר ליוטה לוי?את לימודית בתולדות י • האמנות', באוניברסיטד, של מילאנו, נאמר לח, • י כ י כ- ! יהודייה לא תגיע רחוק במולדתה , איטליה • שלמוסוליני ;. ' וכך _לבועות אחדים לפני פרוץ מלחמת חעולפ השנייה' ; ב־— 1939 הגיעה ארצח• . י " י ; עד לפני כ־11 שנים היתח בישראל, אולפ' אל | אמנותית המנוחה והנחלה בעתונות לא !מדי הגיעה פעם י . מדיי הוצתה . פעם על פידםמר תולדות , ביקורת האט־ י \ נות ומשכה קהל רב לחרצאותיח. יום אחד הציע לה י אחד הקרובים, שתבוא לביקור לבראזיל. היא באה לשם, התפעלה מהאמנות המקומית., אבל א ף ש ם לא בא ח א ל המנוחה הנכספת ולא השיגה מקום עבודה קבוע, כפי שחלמה עליו• דפתע גילתה
. , . י כ עם מרץ כשלה אי-אפשר לשבת 'במקום אחד. •הגעגועים ביום , השני לישראל למאת . תכפו . . לברא כבר זיל,. התקשרה עם השגריר ־ הישראלי, ואמרד 1 ?לו:הנעתי , • ? לבראזיל-יאינני' יו -" בארגון רדת. אם תערוכה אתה זקוק י י לעזרה אני . כא"!• י . י — '. התערוכות י• יאכל, דיא' • הישראליות עזרמ ככל ? ?ש--נערכו שם. לפרגםתה התחילה לעבוד כעיתונאית חופשית בעיתונות הברא־ זילאית. ")את חשפה למדתי תוך הצי שנה(" ה־ מאמר חאחרו !לפני בואר, ? א היא רצח , ? הסבירה בפ ע ם _תיד זו, • התנצ־ •חיה:
ד"ר ליזמה לוי נשיפ ערומות באמנות
"— ,, • , לות 1? מושג " : צריך במה לעשות מדובר. " את האמנות מושכת, גפ למי שאין '• ' מדי שנה אוספת ד"ר לוי: אשח מלאח שחורת שער, חמירח ויפח, מתמונותיהם של ציירים בראזילאיים, עו ר כ ת כא ן תערוכ ת ומנסה למכור , את הציורים. שניים מציורי תערוכתה הנוכחית כבר נמכרו למוזיאון ישראל. כאן היא אופפת תחריטים וגראפיקה מציירים ישראליים, כדי למכור את היצירות בדרום־אטריקה. פגשתי אותה כשעמדה לבקר בביתו של אמן• היא ביקורתית מאוד לא כל אמן זוכה שתיקת מתמוגותיו. בין תערוכח לתערוכה עורכת ד"ר לוי פדרות של הרצאות' השזורות הלצות לרוב. ד"ר ליזטח לוי אוהבת ואוהב לצחוק חיים " צחוק יותר בריא מאשר , "ונדמה , זו, לך ה מת , שאיו פרנס ת אדם מדרצאו עליז ת יותר על אמנות וממסחר בתמייית.