מעריב, 5 ינואר 1967 — ‭_3 13_^ ^^ _* !%_^ <^_% |2_% |§‬ ן _ק* ‭_^ (< 85|( | ( 019 181|^ (^ % _^3_^ _^99‬ ם [כתבה]
_3 13_^ ^^ _* !%_^ <^_% |2_% |§ ן _ק* _^ (< 85|( | ( 019 181|^ (^ % _^3_^ _^99 ם
הצעת־חוק נמצאת בדיון: |6§
— מאת מרדכי צבי — כתי־דין מיוחדים לענייני עבודה, נפרדים מן המערכת המשפשית הכללית, קיימים כיוס כמדינות רכות, כהן גרמניה וארצות סקנדינביה. גס בישראל הופעלו כשנים האחרונות שורה של כתי• דין כאלה, מוי כשאלות ה־ ־שזרות ככיסיה הלאומי, פיכסוכיס פכיכ גכיית שכר, ועדות העדר שליד שרות התעסוקה, הממונה על יחשי העכורה כמשרד העכורה ועור. ואולם, גם בארצות שבהן הופעלו בתי־דין כאלה, קיימות שיטות שונות. בארצות סקנדינביה קיימים בתי־דין המטפלים אך בעניינים הנובעים מן ההסכם הקיבוצי , ואילו העובד הבודד פגע לפגי הערכאה המשפטית רק לעתים רחוקות כיותר. לעומת זאת י כול העובד הבודד להופיע בגרמניה בשאלות רבות הנוגעות ליחסי העבודה, ובתי־הוין מקדישים זמן רב לשאלות מסוג זה. אך בכל הארצות האלו קיימת אחידות בשאלה עקרונית רבת־ השיבות: בתי הדין מטפלים רק במימוש זכויות (הנובעות מן ההסכמים הקיבוציים) ואינם מטפלים ביצירת זכויות חדשות. לשון אחד: נציגי העוב־ וים יבולים להופיע ולטעון, כי נותן העבודה הבטיח להם דבר מסרים ואינו רוצה לקיימו, אך אינם יכולים לבקש, כי _בית־הדין יחן להם סעד לגבי לבר , המגיע" להט, אפ אותה הטבה אינה כלולה כהסכם. שוני בהרכב
השוני כין שתי מת־ בטא גם בהרכבי _בתי־הדין. בארצות סקנדינביה קיים דק בית־דין ארצי , המורכב משופט מקצועי , ושני סגנים (נציגי ה' מדינה, (ומשני נציגים שכל צד עובדים ונותני עבודה. (ההרכב הקבוע של שבעה שופטים, בעלי זכויות שוות, המכריע ברוב של ארבעה כנגד שלושה, זוהי איגפטאנציה יחידה ועל _פסקי־הדין שלה אין זכות ערעור . לעומת זאת נהוגות בגרמניה, בעלת המישםר הפדראלי. שלוש אינפפאנציות: שתיים בבל מדינה, ואחת עליונה — פדראלית. באינטטאנציות הנמוכות — הרוב לגציגי השופטים הלא־פקצועיים, בעוד שבאינסטאנציה העליונה, הרוב לשופטים המקצועיים. כתוצאה מעבודתם של בתי־דין אלה נוצרה פסיקה עניפה המשמשת כעין . שולחן ערוך" לגבי. פתרון הסיכפוכיפ בתחום יחסי העבודה. בסקנדינביה אף נקב-
עו כללים מיוחדים, לא רק לגבי תוכנם של החוזים הקיבוציים, אלא גם?לשאלה כיצד ל־ הדש חוזה קיבוצי. הצעה־חוק בנידון נמצאת עתה בדיון הממשלה" ההסתדרות ונציגי ארגוני גותני־העבו־ דה בישראל, ולפי כל הסימנים היא תובא לדיוו משכם בעתיד הקרוב. הטיוטה הראשונה של ההצעה עובדה על־ידי ועדה בראשותו של שופט בית־הדין העליון מד ברנזון, שנתמנתה -ב. 1958הצעה זו, כשהיא מתוקנת, הוגשה לדיון בממשלה עוד לפני הבחירות לכנסת האחרונה. אולפ היא נתקלה אז בהתנגדותו הנמרצת של שר המשפטים הקודם, ד'ר דב יוסף, שהתנגד ליצירת מערכת משפטית נפרדח. ההצעה הוחזרה לממשלה בראשית 1966 לנראה, כי היא תובא לדיון מ;ריע בקרוב. מערכו!?פרדת ההצעה מדברת בזנות הקמת מערכת משפטית נפרדת ש־
עו"ד קרן־צכי מ'ימ ישיר — עדין• תהיה בעלת סמכות יהודית ב ־ כל הענינים שהם בתחום משפט העבודה. גם מערכת זו תצטרף לטפל במימוש זכרות ולא ב---יצירת זהויות. בסמכותה יהיה לטפל בתביעות נזיקין. כגון: תאונות עבודת (נוסף לביטוח הלאומי, (עבירות על חוקי העבודה ועוד. בתי־דין אלה י וכלו להטיל רק עונשים כספיים ולא עונשי מאסר. במהרה ש־ ן אחד הצדדים י תבע הטלת מאסר — יועבר הדיון לבתי־דין רגילים. החוק מציע הקמת שתי אינ־ ססאנציות משפטיות: האחת, מקוםית־אזורית מוד שופט מקצועי , שבראשה , ומעמדו י עיהיה של משפטן הכשיר לשרת בבתי־דין מחתיים. לידו יישבו שני נציגים — אחד של העובדים איגסטאג ואחד ציה של שגיה נותני־העבודה — עליוגה , . שבראשה יעמוד מי שכשיר לכהן בבית־הדין העליון. ואף לצידו שני נציגים של העובדים והמעבידים. הפעלת בתי־דין מיוחדים לענייני עבודה בישראל רק החי ־ שה את הצורך בהכרעה לגבי שאלה מכרעת בהקשר זה: מי הם הארגונים היציגים ז באורח רשאי מעשי לנהל פירושה מאבק של השאלה מקצועי , , או מי בטלים פשוטות, מי יכול להנ־ ריז על השביתה ז מכאן הצורך בחקיקת הוק מיומו שיגדיר את מעמדםשל . האיגודים המקצועיים. הצעת חוק כזו עובדה כבר בימי המאנדאט, אך היא לא הובאה אז להכרעה. הסגיר זאת
עדר י . _קרן־צבי, היועץ המשפטי של הוועד הפועל של ההסתדרות: המציאות הקיימת בישראל שוגה מזו של ארצות אחרות. בעוד ששם פועלים איגודים מקצועייט עצמאים, שכל אחד מנהל מדיגיות ומאבק מקצועי משל עצמו, נקבעת בישראל מדיניות אחידה על־ידי ארמן הגג של האיגודים המקצועיים — ההסתדרות הכללי ת, את המציאות הזו הבין הנציב העליון הבריטי והוא קיבל את נימוקי ההתנגדות של ההסתדרות, השרירים וקיימים עד עצם הי ום ה זה . לדעתו של עו"ד קרךצבי י ש להתנגד לכל _בסיןן של ניהול מאבק מקצועי נפרד ובמיוחד לתופעות של קבוצות " לקיחת בודדות הדין ל־ ידיים וקטנות , " על־ שאינן ־די ־ פועלות בהתאמה והשכם עט ההסתדרות. הזכות הבלעדית לנהל את המאבק המקצועי של העובדים היא עצם קיומה של ההסתדרות ומכאן שאין היא מוכנה להעביד זנות זו או לוותר עליו; כולד, או מיקצתה. ההתנגדות הקיימת בקרב חוגים נרהביס בהסתדרות לחקיקת חוק ב־ נידון נובעת גס מנימוקים שבתפיסה אידיאולוגית־חברתית. מר קרן־צבי מבליט אותה תפיסה הגורסת, כי המשא־ והמתן הישיר בין שני הצדדים עדיף, מכל הבחינות, על כל קביעה שרירותית שתיכלל במסגרת תחיקתית, שממילא "י־ נה יכולה להקיף ולענות על כל הבעיות העלולות להתעודד כאשר מדובר ביחסים שבין נוגע _בני־אדס לציבור . מה עובדים עוד, כאשד כללי הדבר , המחייב מציאת פתרון כולל ו־ אהיד, אך משאיר מדרך המבע פחח לבוא לקראת הא_^_'! הבודד ששום מסגרת כוללת אינד מצליחה למצוא פתרון משביע־ רצו!לבעיותיו המיוחדות. הליקויים הקיימים
טיעון זה של נציג החפתד־ רות קיבל "החוק עקיף'' מפי מרצה אחר שהשתתף באותו כנס, עו"ד מ. גולדברג. אשר שימש בשנים האחרונות כיועץ משפטי במחלקת העבודה של התאחדות בעלי התעשייה. דד מרצד, העלה את הליקויים הקיימים במערכת חוקי־העבודה הנהוגים כיום בישראל. הוא חביא דוגמאות אחדות כדי להוכיח, כי המחוקק הישראלי לא הביא תמיד בחשבון את התוצאות המעשיותנובעות ה מהוראות החוק היבשות. חוק הגנת השכר , 1963 —קבע פיצוי אוטומאטי של 10 אחוז במקרה של הלנת שכר. חמחו־ קק לא הגביל את העובד בהגשת תביעתו, ואיש לא י כול היה לפסול הוראת חוק זו, גם אם מסתבר היה שמדובר במקרה כן, שמנע מנותן־העבודה להעביד לידי העובד את שכרו. לפי הודאות החוק הישן י כול היה עובד לדרוש את שברו ש־ ד, ולן גם נעמד מספד שנים, כמובן בתוספת הקנס שגקבעה כחוק, לאוד הנסיון שונה החוק בנקודה זו. דבר דומה אמוד לגבי חוק עבודת נשים , 1954 —שאסר העסקת גשים בעבודות לילד- הדבר פגע בנשים עצמן, בעיקר באיזורי פיתוח, בהם היו קיימים מפעלים שהצריכו עבודה בשלוש משמרות. עו"ד גולדברג הקדיש חלק
מהרצאתו לניתוח אותם פגמים הקיימים במציאות הישראלית ואשר טרם נכללו בהוראות החוק. בעוד שבשבדיה עשוי אר־ גון, המכריז על שביתה בזמן קיום הסכם קיבוצי, לי שאת בתשלום ניזי קץ, משחרר החוק הישראלי את ה ־
עו"ד גולדברג _סגיעוז ~ כנשים עצמן עובדים ונותני־העמדר. מתשלום פיצויים במקרה של שביתה או השבתה. בשום הוק ישראלי אין הגדרה של המושג שביתה, ומי רשאי להכריז עליה• אף כי המונח שביתה מוזכר בלא פחות משבעה חוקיס. לביקורת מיוהדת זכה חוק החזרת חיילים משוחררים לעבודה. שהוגדר כמזיק י ותר מאשר מועיל. המרצים הסבירו, כי נותני־עבודד, רבים נאלצים לפטר את חניכיהם חודשיט אחדים לפני גיוסם לצבא, דבר הפוגע בחניכים עצמם וגם במפעל. בשעתו נקבעה ועדה לכ־־קת- שאלה זו, אולם התביעה לשינוי החוק נדחתה עקב התנגדות משרד הבטהון. שני גורמים - :עדרו עיוותים וליקויים נוספים ה-קיי-מים בתחום יחסי העבודה בישראל הועלו כהרחבה על־ידי משתתפי הכנס הרבים. כבפעמים רבות אחרות צרעה המשמעת הלקויה הקיימת בעבודה. נאמר שוב כי מוסד
, ירוד, כי _נותני־העבודה נתונים בצבת של הוראות ודפוסים שנתגבשו במשך הזמן ואינם מאפשרים ניצולו היעיל של כ ו ח יהאדם העומד לרשותם, הובלט המצב המגיע לעתים ליד "ה פקדות* בשאלת הפסקת העבו ד ה והכרזת שב י תה . כאמור, נחלקו הדעות בין אלה שתבעו הסדרת בעיות אלה בדרך תהיקתית לבין אלד. הסבורים, כי יחסים אלה חייבים למצוא את פיתרונט גס בעמיד על־ידי משא-ומתן ישיר בין ארגוני שני הצדדים. אולי משום כך בלט העדרם של שני גורמים, שהשפיעו אולי יותר מכל על היווצרות מסכת היחסים בתחום העבודה בשנים האחרונות: הגיאות הכלכלית ו־ תעסוקת־היתר במשק, מצד כוח־השפעתה אחד, והתרופפות של סמכותה ההסתדרות ו־ , אשד לא נראתה בעיני פועלים רבים כ"הארגון היציג" שלהם, מצד שני. התעלמות משני גורמים אלה לא תביא לשיפור ממשי בתחופ יחסי העמדה, נין אם אלה יוסדרו באמצעות החוק, ובין אם יושארו כנושא חופשי להתמודדות בין ארגוני העובדים ונותגי־העמדה. (רשימה שגית ואחרונה)