מעריב, 4 דצמבר 1966 — םרל _ין : מאוכזב מגח"ל, אף רחוק מ י יא וש [כתבה]
םרל _ין : מאוכזב מגח"ל, אף רחוק מ י יא וש
" הראשונים שהניחו מוקשים תחת גודל לא היו שותפינו בתנועת החירות , אלא חברי במפלגה הליבראלית"
— פאת ט. מייזלם — ח"כ יופף פרלין מהמפ־ לגה הליבראלית נחשכ כאחד מאבות ההצעח לשינוי שיטת-הבחירות כצורה של מזיגה כין בחירות יחסיות ואיזוריות. עוד ככנסת השלישית הגיש הצעה כרוח זו לכית-הטחוקקים שלנו. בימים אלה, כאשר במפלגות שונות יש התעוררות מחודשת בשאלה זו, נתבשר־ נו . כי מר סרלין נקט בעמ ־ דה , שלא לדחוק את הקץ ב־ עניין. שאלנוהו: מה אמת בידיעות. לפיהן הציע בעת דיון במפלגתו, לדחות בשלב 1ה תמיכת ביוזמה חדשה כ- ' ז מתהלכות " אין כל , אשר שחר ? קי שמועות בלו בחלקן ה ־ £ירסום בעתונות, כא י לו ש י - ניתי . את דעתי ביחס לצורך נשינזי _שיטמ־מבמידזת" — הסיב מי־ _סרלין בתקיפות. אדרבא נוספו לי בינתיים
, שנים של נםיוז במדינה, המחזקות את הכרתי ששיטת ־ הבחירות הקיימת תואמת אולי את התכונה הגלותית של הוב להתפל העם היהודי, אהג על קוצו של י וד, אך מהבל בממלכתיות הישראלית" ־ ננד יש " שיטת־הכחירות לי נימוקים )• רבים :ק-י-מת. יקצר המצע מלהשתרע, אף אציין אחדים מתם — הופיף פיליו• "א ם התכונה היהודית היא לדיפרנציאציה ולא לאי;• קיימת _טבדאצי מעודדת ד " אזי השי דיפרנציא טה - ה־ - ציה ומחבלת באיבטגרא• ציה. היא פשוט מעודדת פיצול העפ. פפדיבה שכת בשניים והצי מיליוו תו־ 5'עי— 8 כו ירבו — יש שלוש מפלבות פוציאליפ־ פ י ות, פלופ שתי מפלגות עזמדכיפטיות, שלוש מפ• לנות דתיות פלופ , נטור י הרתא' ושלוש מפלגות יא־פוציאליפטיות. "
נדמה לי ששכחת ממלגה אחת — העירונו. י """" _־ טען" אמת סיליז . אך , אינני לא שכחתי יודע' '' . איי — פה למקם את " רפ"י', אם לפי שמה , אז , עד שלא נוצרתי איני כדאי'• לשם מה דרו ־ שה עוד מפלגת־פועלים במ ־ דינה ד אם היא צריכה להיות סימן לחתעוררות, אשר תחדש את פני הנוף חמפלגתי, אז יהיה בה ברכה. כיוס אי־ נני יודע לאו פניד. מועדות. משום כד לא המסתי אוחד, לשום קבוצ ה. " ריכוזים " הייתי פוליטיים תמיד גדולים בעד יצירת ' אינני מתבייש לומר שהייתי ת ־ מיד מוסיף לכך, שאם לעם זה, שאמת עליו תמיד שהוא עם נבון, אין לו שכל ליצור מרצונו הטוב ריכוזים פוליטיים גדולים, צריך להנד אותו על־ידי וזיק של שיטת בחי ־ רות אחרת. אין רע בהוצאת חוק למען חינוך עם וציבור מאז עשרת הדברות. במדינה עם 1, 3 מיליון בעלי זכות־ בחירה לכנסת השביעית דרו ־ שות עשר מפלגות יהודיות י זוהי המדינה היחידה בעולם רות המשמשת אחד. בולה שיטת־בתירות איזור־בחי , א- ־ שר במש־ שש מערכות־בחי' רות הביאה לתוצאה שמפל־ גד" אשר היתד• תמיד מיעוט בעם, כשליש — פעם ^^ משהו _^ יותר פעם משחו פחות — הצליחח באמצעות שיטח זו להיות רוב בממשלה ובזכות חוק של אחריות קולקטיבית בממשלה להטיל את דעת המיעוט שלה על הרוב בכנסת — שיטה כזו פסולה בעיני. "
"תשאל אותי: מה נשתנהז שום דבר לא נשתנה אצלי" - המפלגה הטעים הליבראלית _סרלין. ובמרכז " בהנהלת , הראשונה כשהועלה /// , ו העניין / יק _^ אמרתי _/ לדיון _^ : _^ בפעם / חב־ / ריס שהחליטו להעלות עכ ־ שיי את בעיית שייוי שי־ טת־הבחירות, בחרו בזמן ה־
ח"כ מרלץ הרהורים — ומשימות בלתי־מתאים ביותר, כי עלול להיווצ מרכז, ר אשר י ־מצב בתוככי , שחברים לבם דים בבעד השיטה הקיימת ונגד שינוי השיטה, י צב י עו בעד ש י נו י מ תוך הנחה, שעל ידי וח יוכלו _, לינוצץ' את גח''ל , י ש בתו כ נ ו כאלה חרו צי ם לפוצץ' את גח"ל. מאירך, יש חברי, 0ואני בתוכם, ש־ הט בעד שינוי שיטת־הב־ חירות, אך לפני הצבעה דש עמד ו בד י למה, אש על י הם להצביע בעד שינוי השיטה ולהשיג על־ידי זה החלטה הפגנתית, שא יו מאחור י ה כל סיכוי סביר להעבירה בכנסת השישית, אך היא תרגיז אח השותף, :שלגי במסגרת גה"ל, אשר בחלקו הגדול, או הקטן, איננו מתלחב משינוי שיטת־ חבחירות• בכל זאת סיכמתי: אני ממליץ בפני המרכז להחליט עקרונית על הצורך ־שינוי שיטת הבחיתת ולהטיל על חברינו בהנהלת גח"ל להמשיך את הדיונים עם השותף, על מנת להב י א , אם אפשר, לידי סיכום לשינוי' ה שיטה ולא להעמידו לפני עובדה קיימת, שמעתי את נימוק י החבר י ם, מדוע הם בעד שינוי השיטה. הס רוצים להביא ליצירת גושים גדולים. אני רוצה לשאול אותם;האם על־ידי החלטה למען שינוי הם. לא ישברו"גוש גדול קייםז . המצב יש .., " הפדל _כן הגשתי נדו? הצעתי בין לשינוי י־ _שיטת־הפחירות ל• בנפת לביו חיופ" — טען פרלין _פיעה, . פרם " כיום לרפ'יי איו , שזזח־ שופ ליטוז על תמיכה כשינוי שיטת הבחירות, פו כזמן שבכנסת השלישימ מפא*'
ו, 'הציוביפ: הכלליים' היו 3 -. ער שינוי, והכוחות כ־ 3.. נפת התחלקו כמ!ט שווה . כשווה כעד ונגד שינוי. משופ _פף תציעו שתי המפלגות לערוך משאל־טם . כשאלה זו. לשפ מת ל־ קכל חחלטית־פרק הפגנתיות?אינני רוצח להרגיז עדייו את . השותף כ• נח''ל. שאלה: אמרת שקיים כיום גוש גדול, האם אתר, עדיי! סבור בד, לאחר המאורעות האחרונים בתוך "תנועת ה ־ חרות" וחילוקי־הדעות שנת־ גלעו בקרב שני שותפי גח''ל בשאלות שונותו שי פרלין , אם : אתמם אעשה ואדבר שקר בנפ על ־ גח"ל באותה התלהבות כפי שדיברתי עליו לפני ובזמן הקמתו, ואפילו אחרי הכש־ לון בבחירות האחרונות. לא _זדעזעתי פדגשלזז. לא התייחסתי אל גח''ל, כאילו ייהפך בתנופה אחת לאלטרנא־ טיבה. ייתכן, שאלמלא נעשו משגים מסויימים בתעמולת־ הבחירות, היה גח"ל מקבל עוד כמה מאגדאסים, אך זה היה משגה את המוראל ולא את המצב . מאז הבח י רו ת ועד היום זרמו
מיט רבים מוזיר־ קון לנגב, ו אנ י מודה ומית וודה, שהם גרפו אתם תקוות רבות. ההתפתחויות ב־ תנועת ההרות' לא חיזקו את מאוד גח"ל . בעיני כי המצב הציבור הבטהוני , . חבל ה---כלכל י והמוסר י , מק־־י ם במ־ י דגה , היה י כול לשמש מניף רב־עוצמה להפיכת גח"ל ל־ אלטר נ אט י בה מול הממשלה הזא ת, אשר יוקרתה יורדת והולכת בצדק מדי יום ביומו בעיני הציפור. אבל איז מזל למדינה. אמרתי פעם, שמפא"י צריכה לאמץ לה, בעוונות י נו הרבים, את המימרה: אלוקים לשלטון בחרתנו. היום אני מוכן להוסיף: אם לא ישתנו פני הדברים בגח"ל — נצטרד לשיר: אלוקים ליגון בחרתנו• לא גח"ל מעניין אור, ". מענ זקוקה "נת לאלטרנאטיבה -"אותי המדינה , . דברים י היא רבים לא היו הורים במדינה. אילו טמשלת־ה, מעףך'ו' היתת יודעת מישהו , , כי הן יש בשטה לה לפחד המעשים מפני והו בשטח המחדלים. אני _הייב להתוודות, שהגעתי למצ ב של אכז בח מגח"ל , אבל אני עוד י דחוס לקוות מייאוש שמדברים . אני ניתנים רוצה
לתיקון, אם השכל יגבר על הרגש. שאלה: אצל מי ן פרלין: אצל שני הצדדים, אנ י סבו ר, כי הראשונים שהגיהו מוקשים תחת גת"ל אחרי הבחירות' לכנסת השי' שית לא היו שותפינו ב"ת• נוע ת ה ח רו ת, "אלא חברי בגובות מפלגה הל י לדעתי בראל י 'ת . בלתי כמה מוצ ת - ־ דקות — — מטעםתנועת ה־ חרות" היי תוצאה " מהחתירה הזאת מצד חברים ליבראליים. על הצד השני הייתי מעדיף לא לדבר, פשוט מהטעם הרגישים טוב לא מאוד להתערב מאוד, בענ ייני מעבר ם לכל פרופורציה המותרת בחיים הפוליטיים, אם כי ני־ סיתי לשותה על כך עם שני הצדדים, במידה שישנם, ב־ תנועת חתירות. שאלח: האם זה, לדעתך, לא עגום וטראגי, שמכתב־ אמסטרדם עלול לסכן את שלמות מות גה "" תנועת לו החרות" ושלפד ל י ן: הוא קיפל פרופורציה מעכר למותר כמפלגה פוליטית. לפעמים צריך _להתעלפ מ־ עצים ולראות את הימר, והיעד הוא חיער, פלומר יצירת אלטתאטיכה. אבי מוכר ח לומר , ששיתוף־ה־ פעולה כיו שני חלקי גח''ל היה, לדעתי, אידיאלי ומעולם לא תרג מ ־ חילוקי"דעות הקיימים פאני תיר מוכן בל להרחי _מפלבה ק ומפלגה לכת ו - . לומד , שבגין גילה כושר מנהיגות, על נמת לשמור על שלמות נח"ל, פשעטד כראש פיעת בח''ל ככנפר. וכראש הנהלת גח''ל. אי־ בני מוכן לומר זאת כיחה לכל חבר יו כ _"תנועת החרות. "
שאבסוף., כיצר מתייחם םרלין למצב, העלול להביא לידי פרישה של חלק מהבר הוצאתם . ". 'מהתנועה ת נועת התרו ז.. ת, "או _םרלין הביע תקווה, שהמצב ב " תנועת מחרות ", יתפתח ב־ צורח-. '!שלא יהיו פרישה וחול צאר סמך " ידיעות " אני , התרשמות אומר זאת והש על - ערות, ואולי יש בזה גפ מ ־ הרהורי־לב" — הוסיף וםיכם בית בחיוך המקדש " — אבל ביטלה מיום הנבואה שחרב מנביאים.. ".