מעריב, 18 נובמבר 1966 — שם ב*נלא1מ* _לאשה קטנה וצנועה [כתבה]
שם ב*נלא1מ* _לאשה קטנה וצנועה
????!???!!?????8111???*??'????????!?
הפרופסור לואיזה בונפיליולי - מרצה _למתמסיקה _בסכמון ערכה וביצעה ב"שגת שבתון' אחת $ _מחקרים על "גיאומסריה בארבעה ממדים" אשר זיכוה עתה בפרס בינלאומי חשוב
מאת נילי פרידלנדר צילום צבעוני, אמריקאי טיפופי — מזכרת _מהועידח השנתית. חמש שורות של גפרימ. הדפה קרחות. מפגרות נוצצות של משקפיים. הגברת היחידה עוכתצלומ יו־ שכת בשורה הראשונה. קט־ נה, קצרת שיער _וממושקפת.
כל עשרות הגברים שבתצ־ לום, אנשיההברה האמריקאית להנדסה , " "כיבדו עתה את חברתם הישראלית, פרופ' לואיזה בונפיליולי מהטכניון בחיפה, בפרס השנתי של החברה• הפרס הניתן זו השנה השניה — ניתן. לפרום' בונפיליולי עלתרומתה למדע הגיאומטריה " התיאורית. " מהי גיאומטריה תיאורית? מגדירה הפרופ' בונפיליולי: זהי ענף פראקטי שמתעסק " בכל השיטות שאפשר להשתמש בהן כדי להגדיר גופים"• את הפרופ' בונפיליולי שהיא אשד, קטנה וצנומה, ושיערה האפור גזור ומסורק מעל המצח בתסרוקתגברית, "פשוטה, פגשנו בביתה " שבקרית־ביאליק. הבית הישו טובל בתוך גן גדול של עצי פרי ועצי נוי. בערב הגן השוך ושקט. התדר שבו אנו יושבות נקי מרהיטים. רק ארון קיר ושתי כורסאות מודרניות ושולחן פורמאיקה קטן. הקישוט היחיד בחדר הוא דגם זעיר של אוירון שניתן לפרופ' בונפיליולי כ־ שי מבוגרי הקורס למדעים בבסיס הטכני של חיל האוויר— 1951, כד אנו קור---ם מן הטבלה המצורפת אליו. עוד קישוט — שימושי אמנם — החלונות המרושתים מכוסים סורגים שהורים בדוגמאות מסולסלות של ענפים "מופשטים. "כפי שנתברר לנו אחר כך הם שור־ טטו בידי הפרופםורית. לגי־ אומטריה ולא עוד, אלא ש י ־ במו ידיה התקינה את מער־ כת־ההשקאה של גנה. היפה.
אות-ההוקרה הנכבד ?', ::לו זכתה' הגב;, 'בונפיליולי מעמיתיה האמריקאים בא לה. תודות לשמונה מהקרים שביצעה ופידםמה בשנה האח' רונה בפרינסטון, ארה"ב, על ?"גיאומטריה בארבעה ממדים. "הגיאומטריה שאנו מכירים בדרר?בלל יש לה
שלושה ממדים: אורך רוחב וגובה. שמונה מהקריםבשנת שבתון" אהת — זאת " הספיקה הפרופסור בונפיליולי בשנה בד' נטלה הופשה מהרצאו־ תיה בטכניון בו היא מלמדת מאז . 1934זו היתד?שנה מאד פוריה " — היא מספרת. היו לי תנאים טובים וחוץ מזה אני. אוהבת לעבוד. ועוד גורם — לא היתה לי שם הברה• לא קרובים ולא • , •ידים אז לא היתה לי ברירה. התישבתי ועבדתי"• הנושא שעסקה ביגיאומטריה בארבעח ממדים . " "חרג במקצת מהגיאומטריה הפראקטית" שהיא " עוסקת בד' בדרד כלל. זהי כבר נו־ שא יותר מופשט " • אני לא אוהבת אבסטראקציה (הפשטה) אפילו באמנות, כל עבודה שלי היא בשטח מדעי מתמטי שאפשר לראות מה עושים בו. . הנושא של ארבעה ממדים היא מאד מופשט, לכן השתדלתי להוכיח, בצורה אינטואיטיבית, שאפשר להשתמש בעזרת שירטוטים גם לפיתתן בעיות מעשיות כפדיון עבודה. " וכאן ?להפתעתנו נתברר לנו שגם האינטואיציה נכנסת למדע. התהליךהמתבשל" י מהולדת הרעיון " ועד לביצועו הינם ממש זהים עם תהליך היצירה האמנותית. " ההברקה פתאומית " , הרעיון, ההתמודדות עם קשיי הביצוע ועד לפתרון- . ?"... י? ? עבדתי.. על דבר' אחר — 'אם;??;"כי?לא. •בל. י כך רהוק מזהגי— י היא מספרת —-
הכנתי 'שירטוטים שאם מסתכלים בהם מאים •את . יהעי־ מק י של־הגוףגהמי&וים•. אני הייתי מאד מעונינת לשרטט בדי לתת את הרושם של ארבעה ? ממדים ותוך בדי בך
בא לי רעיון שאפשר לפתח את זה במובן של שיטה מדעית מתמטית. התתלתי לתשוב אם אפשר לשנות את זה שיהיה לזה שימוש י פראקטי• נסיתי למצוא בעיות ולפתור אותן. וכך נושא אחד משך את השני. "• .. כמה זמן עבדת על נושא זה "? "לפעמים בא רעיון ". טוב בבת אחת, ולפעמים עובדים במשר ' שנה שלמה ולא יוצא מזה כלום. הרעיון של , ארבעת הממדים' היה לפני הנסיעה לאמריקה אבל את כל העבודות ביצע־ תי בפרינסטוך. בת למשפחה יהודית־איטל' קית בצפון איטליה, להורים שלא היתד' להם אפילו השכלה עממית. ילידת פרארה, סיימה לואיזה בונפיליולי את אוניברסיטת בולוניה בשנת 1925• בילדותה רקמה וציירה — כמנהג הילדות בעת ההיא — ולמדה באלט — אך יותר מכל נמשכה ל־ מקצועה לעתיד, זהי ענין של הרגשה. אני, תמיד " אהב־ תי את המקצועות המתמ־ טיים. " הפרופ' בונפיליולי אוהבת לקרוא ספרות יפה אלא שלא תמיד יש זמן.
האם הבעיות הגיאומטריות מעסיקות אותה במשך כל הזמן אי שהיא מסוגלתלי סובב את הכפתור" ולעבור " לנושאים ?'אתרים—?'בעיה שלא נפתרה מעסיקה " . אותי דמם ולילה. אבל כשאני גומרת עבודה אחת אני מוכרחה לקהת חופש לזמן מח. אז, בדרך כלל, אני קוראת ספרי ארכיאולוגיה, היסטוריה וביוגראפיות. אמרתי לך שאני נוטה רק לדברים פ־ ראקטיים. " כולם צוחקים לי שאני ממציאה " כל מיני פטנטים" — מתבדתת הפרופ' בונפיליולי ומראה לנו, לבקשתנו, כמה מהפטנטימ שהמציאה כדי להקל עליה את החיים בבית. פטנט אהד נחמד מתגלה לנו בהפתעה. _בצאתני מן הבית , היא , יוצאת ללוותנו, י ניגשת אלארון" פה מעוגל " הצמוד למעקה המדרגות שבכניסה, פותהת אותו במפתה ומוציאה משם את אופניה. היא מלווה אותנו, לאוטובוס, עולה על אופניה ונעלמת 'בתוך ההשבה הירוקה והומור? חית י של קרית־ביאליק•