מעריב, 2 פברואר 1965 — ענף _הת־י־ירו־ת: זקוק לימי אום [כתבה]
ענף _הת־י־ירו־ת: זקוק לימי אום
"הוויכוח החריף סביבטיםות־השכר" אינו כ* אם חלק מן הפעייה הכוללת*? השר גוברין הותר להקמת, מוםד־גג' לכל _גורמי־־הת_^זת ובמשרדו נבדק הצורך , בחקיקה
חוק תיירות" מיוחד ?"
— מאת אריאל ויינשטיין — כניגוד לידיעות ולתצפיות קודמות, יש עתה ימוד להנחה, •שהממשלה לא תדון, כחודשים הקרובים, כבעיית טיפות השכר, שבעבר נרמה כאכ־ראש" לאקטן לשרי־ " הממשלה. י מדיניות טיםות-השכר היא, לכאורה, בעייה בהיקף . יחסי מוגבל. למעשה, נודעת לה חשיבות ראשונה במעלה. יש לה השפעה מיידית על ההכנסות מתעשיית י התיירות כולד ,, שערכה הסגולי רב, בהיותה יוצרת ערד מוסף של למעלה מ50- אחוזים במחיר הנמוך של 3. 5 ל"י הדולאר. ענפי התיירות השונים הכניסו, בשנה . האחרונה, קרוב ל126- מיליון דולאר60. מיליון דולאר ?נכנסו' מענף • התיירות עצמו (ממלונאות, המרת מטבע, מימכר בחנויות תיירים וכדי45, ( מיליון דולאר נתקבלו מענף התעופה וכ12- מיליון דולאר מספנות הנוסעים.
בשנים האחרונות נתגלעה, כין כמה מן הרשויות הממשלתיות, מחלוקת תהומית כקשר לטיסות. חכרת התיירות הממשלתית טענה, ועודנה טוענת, שהמדיניות המגבילה והאוסרת ? טיפות שכר, ומעניקה על• ידי כד חננה נוטפת ל־ אל־על, "מונעת גידול " ניכר במספר התיירות ו־ בהכנפות מטבע החוץ של ישראל. לעומתה טוענת הברת התעופה הלאומית, שהמדיניות הממשלתית המוצהרת חינה פתרון אופטימאלי לבעיית. אס עורבים את. מלוא החשבון מסתבר,, שהטיפה בקבוצות זולה יותר וכי רים הוא כהתאם לתח־ ההיקף הנוכחי של התיי־ זיות). במחקרי משרד התחבורה, נאמה., שענף:ה־ תיירות "' תוכנן . לקראת קליטתם של 320 אלף תיירים כשנת. 1965. ו• " אם תימשך המגמה שהסתמנה בשנים , 1902—64 עשוי מספר התייריפ כ־
1965 להגיע ל־300 עד 320 אלף. (" לא ניכנס עתה לעצם הוויכוח, שחודו טרם הוקהה. נאי מררק זאת: אפילו אם יוכח, שהמדיניות הנוכחית ? מונעת בואם של תיירים לארץ, עדייו אין זאת אומרת, שההכנסות' במטבע הוץ נפגעות. מדוע ז משום שהוצאות התייר עבור הנסיעה ועבור השהייה בארץ שונות וערכן למשק שונה. לפי הערכה, מוציא התייר בממוצע 400 דולאר
ע. גוכרין שר התיירות בעד הנסיעה ועוד 200 דולאדעבור השהייה. כאשר תייר נוסע בחברת תעופה זרהמרוויחה" המדינה, " בעיקר, את דמי שהותו כאן. ואילו, מנסיעה באל-על" של " אותו תייר, מקבל המשק מאות דולארים נוספים. השאלה היא, איפוא, לא רק כמה תיירים הגיעו או לא הגיעו לארץ' בשל ביטול י טיסות השכר. יש למצוא תשובה לשאלה: במה נוסעים נוספו לאל-על" " בשל ביטול הציארטרים 1
גם אם תימצא תשובה מס• פרית־כמותית, עדיין אי-אפ-שר להגיע למסקנה כלכלית (ואין אגו נוגעים כאן באספקטים המדיניים של הבעייה, ( בלי לנתח מרכיבים נוספים, כמו אחוז הערר המוסף השולי ומתירו. במשרד התחבורה —אדריכל" הסדרים ה- " קיימים , —לא מורגשת נהייה פאנאטית" אחר. המדיניות " המוצהרת. חוגי המשרד אומרים, שאין היא קבועה במסמרות והיא ניתנת לשינוי, אם יוכה שהיא מאכזבת. עם זאת סבורים, שלא ייתכן להסיק מסקנות ולבצע את הבדיקה הכלכלית בלי לחכות עד שיצטברו נתונים נוספים. אנו " מבצעים את המדיניות הנוכחית זמן קצר, באופן יחסי, ויהיה זה נמהר מדי מצד מישהו להסיק כבר עתה מסקנות לכאן או לכאן איננו מוכנים ל־ כשלון, כשם שאיננו מוכנים לומר בוודאות, שהמדיניות הצליחה, משום שמספר התיירים מסקנדינביה ג ד, ל, דווקא, בהשוואה לשנה שעברה" . .. של רקע זה של ניתוח נתקבלו כתמיהה הידיעות, שהתפרסמו בעיתונות, לפיהן החליט מר עקיבא גוכרין שבועיים לאחר התמנותו לשר ה־ תיירות, להציע בממשלה לשנות את המדיניות ה־ נוכתית ולהתיר טיסות־ שכר. כתגובה לידיעות אלה שאלו כמה עיתוג־ איפ> אט השר הפפיק כ־ : ימים הספורים שעברו מ- - , אז נכנס לתפקידו הח • י " דש; ללמוד את הכעייוז , המסוככת והמורכבת, לשמוע' הדעות 'השונות?ו־ לקבל ההלמות?:. מסתבר,, ששאלות אלו ? ־מיו.
מוקדמות• שר. התיירות;בשיחתו עמנו., הבהיר, שהוא. לא מתכונן להעלות 'את הבעייה בממשלה. הוא עדיין: לא סיים ללמוד את הנושא וממילא:לא קיבל כל ההלטה בנדון:. אני עצמי טרם הגעתי ל- " מסקנה סופית בעניין הצ'ארטרים. הנושא מחייב לימוד. גם לאחר שאגיע למסקנה. ', לא אעשה צעדים בלי לברר את , הבעייה יחד עם שר התחבורה, על דרך' ההברות הטובה, " מר ' גוברין, שעל שולחנו נערמה כברספרות" . שלמה בנ- " דון — נתונים מקומיים והערכות בין-לאומיות — מבקש לטהר את האווירה העכורה של הוויכוח. הוא שואף לוויכוח ולמיצוי ענייני., המשוחרר מאינטרסים צרים:כל " החיכוכים בעבר בין הצדדים השונים מעניינים אותי כשלג דאשתקד. אני מעוניין בפיתוח , אל-על. 'אנו. הרי קשורים ל-תוץ-לארץ בים ובאוויר• אני סבור שבטווח הארוך, מבחינת ייעוד. כללי, אין סתירה בי! חברת התיירות הממשלתית לבין חברות התעופה, " '—מדוע בכל ואת פירסמו רוב העיתונים ידיעה על החלטתו, להעלות את השאלה בממשלה זאמרתי" -י- משיב '" השר —שאם לא אגיע לסי- " כום עם שר. התחבורה, הרי בדרך הטבע יעלה הנושא לדיון בממשלה. " לדידו של מר גוכרין אין געיית הצ'ארטרים _מגרעת ולא היא ש ת ק - בע את גורל התיירות. כי השאלה היא, מה יחיה 'כוחו של הענף על שלוהותיו, מבהינת הפ - כיה, פרסום ויכולת ל קלוט את התיירים. לדעתו, יש למצוא' דרכים
להביא את התיירים כבז עונות השנה, למצוא נ- ? תיבים לתיירותעממית ולפזר את השהייה ככל אזורי הארץ, כגליל, עמק הירדן והנגב?. השר הורה לפקידי משרדו ל־ המציא לו גתוניפ על ארצות המוצא, כמטרה לברר אם ישראל מיצתה את הפוטנציאל הקיים.
השר רואח כאחד מתפקידיו הראשונים ליצור גשר בין כל גורמי התיירות. המטרה היא להביא לידי תיאום ושפה משותפת ?בין בתי המלון, סוכני הנסיעות, מובילי תיירים, אכסניות הנוער, הברות הספנות, התעופה, בתי ההארחה של הקיבוצים, מורי-הדרך ועוד. בתוך כך הועלה רעיון להקים מועצה לאומית לתיירות — מוסד גג לכל . הגורמים, בדומה למועצה. הלאומית להם־ כון, שפעילותה מורגשת היטב. הארגונים השונים אינם " עובדים בהרמוניה. יש להם הרמוניה, אחת — בתביעות כלפי. ואילו אני מחפש הרמוניה של תביעות כלפי עצמם ... " לא רק מועצה דרושה. מר _גוברין הורה לבחון את הצורך בחקיקת חוק תיירים מיוחד. ענפי תיירות בארצות תיירות מובהקות פועלות בתוקף חוק. אצלנו ההוראות פזורות בצו מורי הדרך, צו פיקוח על מלונות וכד. 'השאלה הנבדקת עתה היא: מה הניע אותן ארצות לחוקק חוקים מיוחדים ומרוכזים, מה יעילותם, וכיצד חם, משפיעים על טיב חשרות לתיירים ז ייתכן, שאחרי בדיקה זו תתגבש אצלנו הצעה חוק מיוחדת, מותאמת לתנא? של . ישראל;. י : ?י