מעריב, 23 פברואר 1964 — Untitled [כתבה]
רופאים ומדענים וכן אנשים פשוטים חושפים את גופם לנסיונות מסוכנים למען בריאות הכלל הארווי דיי
י- _ נכל שנה ניצולים מיליוני אנשים מיסורים וממוות על ידי הרפואה המודרנית• רק אנשים מעטים מביו מיליונים אלה | יודעים כמה מאמצים ו־ אומץ־לב השקיעו החוקרים כדי לאפשר החלמ' תם• האנשים אשר על גופם נערכו הניסויים הם — שפני הנסיון• העתמאי הארווי דיי מספר בסיד־ רת מאמרים על הדראמה המסתתרת מאחורי פרשה ?ובזרועו דז'גינזאדית ודב:יב לתוכה צינורית דקיקר. דאגי דאצ הוא דה־ את רצינו-
"עצור"! צעקו במבין המלכותי לבירורגיה־דפואית ב־ שטוקה־דס עצמד. ''־ם — היו " אתה מו:ני תהרוג פ למשוך אח את הצינורית, אב י גלה ד"ר פורסמאן נטית כלשהי להמשיך בניסוי. אחר־כך, בהייבארו לבדו, הוא המשיך בנס־ון ודחף את הצינ_*רי ת עד שנכנסה לחדר הימני ?בל ליבו. אחר־כך צעד כשקט אל מהדקת קרני רנטגן :די לצלם את הלב. בעד נסיו! זד, ונסיונות אחרים בלב. היה ד"ר פורסמאן אחד משלשת המומהים, שחח־ הלקו בפרס :ובל לרפואה בשנת . 1956 רוב האנשים מקבלים כדבר המובן מאלי ־ אר, ההתקדמות שהלה במדע הרפואה. הם קור־ אים על ניתוחים מפליאים בלב. בריאות, בקיבה. במוח ובאב־ דים אחרים בגוף, בלי לדעת כמה נסיונות נעשו לפני ש־ הושגה ההצלחה!בלי לדעת כמה קורבנות וסכנות היו כרו־ כים במחקר שנעשה, עד מוסדות שניהקבלה הרפואה "שי .. טה .. י . . , על־ :: ידי ':: , בשנת 1950 החליש •ד"ר . ו. בארטפילד וצוות עוזריויבא(־.. ניבדסינזת אובספורד לגלות מה י
קורה לגופו של אדם, הסובל מכוויות של קרינה אטומית, עמדה לרשותם אינפורמציה רבה מארה"ב בקשר _לנםיוגוח שגעש' בכלבים ובהזירים, שהורדמו ואשר היו נתינים לקרינה. חפ לא י דעו דבר I והצי דבר כיצד מגיבים גופו ומותו של •אדם על קרינה זאת, ! דיה זעוב כיור, ־ ואילו סי , היא מר _ועיזריי דרייק . ־יגאר ד"י מגיר (פיסיקאי דיק־ ) ואחרים חשפו זרוע־תיהם וגופותיהם לחום בעל עוצמה רבה, ששוחרר מתריס שיל מכונת־ הקרנה, שבתוכה בערה להבת גאז המה ביותר. על־ידי כך הוכיחו, כי גוף בלתי מוגן. — ן ממרחק 5000 מטרים — יכבול ן מאד־מית־העור ומכאבים
_- :מק־ רה של התפוצצות אטומית. ממרחק 4000 מטרים, יופיעו צל הגוף כוויות המעלות בועות. מאז. פינתה הפצצה ה־ אטומית . את מקומה לפצצת המימן בעלת העוצמה הגדולה יותר. וההוקרים המשיכו להשוף את גופם לנסיונות מסוכנים י ותר. אנשים שונים, המגלים אומץ רוח במצבים מיוחדים• , זוכים במדליות. אבל שום מדליות או אותות־בבוד אינן מוענקות לגבורי המדע, אשר מבצעים, על גופם נסויים העלילים לעליה להב בחייהם, אי לגרום לנכותם. שורות אחדות בבטאון רפואי מקצועי או לוח־זכרון קטן על קיר בית חהילים — זהו כל שכרם. אב-ידו כיום, יודעיב אנו מעגי מאוד על אורה כעולתו ־צל הנזוה ועל גורמי היציתוק, אבל ב־ שנד בבהינת 1809. ? תעלומה היה •_צגידו מלאה זה . הנרי הד (אחר כך סיר והקדי הנרי) ש — את התענין בל זמנו בבעיה להקד זאת ? הרגישות, במגמה לגלות כיצד "משודרות" הוראות מן העצבים אל המוח. באחד הנסיונות שלו', הוא ניתק את העצבים אוב שלין . :אינפורמציה • המרפק "כד ;' -? : שיובל . רצה: 1 ': : ' ' , לשי בבל: - _האופיןר על - . , רגישות;עמוקד ;",. י; חבריה י שעקבו:?• ־ אחרי. :ידוני • תוי יח• •'
למדו _רבית מן הנסיון וכתוצאה מכך ידעו כיצד לסייע לאנשים רבים אשר מערכת העצבים שלהם נפגעה או נהדכה כליל. סיר חנרי עזר בכך בפיתוח צורות חדשות בשטה הניתוחים. אבל מה קרר לו עצמו
:,. חוא חלד, במחלת פארקינםון, שלא הי ד, לח מרפא. עם זאת לא נפגע מוחו, ולמרוח :כוחו הוא כתב מספר רב של פא־ מדים וספרים וכאשר מת גע־ בור 30 שנה היה העולם עשיר יותר בידע, הודות _לקורבנו. כאשר תשמע את הרופא שלך אומר בעיני ", : אשלח השעיל אוהך לא מוציא לצלום הן רנטגן ;"או את רופא השינים אי ש נעקור מר: " מוטב את השן לצלם , •אללי , לפני "ש מורסה מתחת לשורשי' — חשוב על החלוצים אשר הקריבו את חייהם כדי שתוכל לעלות על?דדך הההלמד, יהבריאות• עוד כענת 1908 גילה ד"ר 5פנ5 מאדינעובד כמתקן קרני רמו־ גן, נאכלות לאגי לאט צורר י' לקטוע ' את י אצבעות ידו השמאלית: אניד. מן הכתר י י וכעבור המש •_גיכיפ את זרועו השמאלית. • אבל דבר זה לא מגע מ - אחרים להמשיך. בחקירתם באדוארדס שטח המסובן מברמי . ד נגהאם יר גי• , היה הול אלוד_^נן_&מרי_^ה&מהר?האלה" _זזו_^_ידעגמיטב . מה רבה:. הג. סבנה לקמים . _" :' !הצהניות הט_^גה' ' " בהשי יאדו . ' פת?גופו אבל — . ?
המשיך בחקירה• בסוף, נתעוור העניקו לו ושת קיצבה ־ ידיו עלובה נקטעו של , פשט 120 ליש הרעל "ט על לשנה י פני . כל ל " מזלר נופי ' והוא מת זמן מח אחרי כן. מקרים טראגיים אלד, לא חשפיעו כלל על אלפרד המיט, עובד מחקר בקובנטרי. עבודתו בשטח קרני רנטגן אילצה אוהו לעבור 17 ניתוחים תוך ארבע וחצ י שנים• ד"ר וו־ל'אם פולר, שקיבל אות-כבוד מן המלך ג'ורג' חחמיש־ בעד עבודתו, קיפח את חיי ו עלידי קרנים אלו. וכך גם ווילאם מ־טשל מברדפורד, שאי - בד את אצבעותיו בזו אחר זי _יבשיך• נקטעו 'שתי זרועותיו מן הכתף, הוא המשיך לעבוד במעבדה עד י ום מותו. כולם קיוו, כי לפני ":'בוא הקץ הם יוכלו למצוא אמצע־ מגן, ש־בט־ח את השימוש בקרני רנטגן — אבל עדיין קרניה אלו רצחניות כפי שחיו. ־רופאים אמנם ריסנו אותן, אכל ות וחקפדה השימוש בחן מקסימליות דורש • וחי י - א פ י _יצ מהזי ה •_צהנ? זה המרגץ. כעבר, הז - - תה ממלאת את ליכן ? אימה ; ובהד. אכל כאיצר את המדלה דפ
, ש_?לו ובדקו את גל הש"כוניה _הכרזכיפ כיד — זהמ ־ ־ציפו במרקר. כך בדיוק עשה ד"ר מתיאס דיוקח, חמזכיר חראשון של לשכת הבריאות הצבורית בקובה• הוא הזריק לעצמו כמות ניכרת (שנחשבה פאטאלית) של תאי סרטן, כדי להוכיח את התיאוריה שלו, כי אפשר להעביר סרטן מאדם לאדם באמצעות זריקה — ועל- ידי כך למצוא פתה לגילוי תרופה למחלה• רופאים לא כל או " שפני אפילו הנסי עובדי ון" מה הם - קר• ב1946- התנדבו 300 כורים במכרות הבדיל בודרזף, לשאוף לתוך ריאותיהם אבק אלומיניום במשך , עשר דקות בכל בוקר, לפני רדתם למכרות;. את עשו בדי לאפשר _ליקוזה למדענים _^ _ימהלת לחקור , ' ריאות ?? סיבות . ;( הסי •:ש? ;- - עו איימה , . לם:. י . ד , _^ ע ם ד _| : :_^ _!צורי . ןלעו , , / :6 בקרני ;' ברוזב ;_- י _^ . דנש ד, , ? '- - יגן' לפניי ;הניםוי"ואהר-כד ישו ב, ? כעבור שנה. נסיונות דומים נעשו , במכרות קאנאדה• אם' כי הרצון ?לשפר את גורל האדם הוא הזק בקרב כל אחד מאתנו, הרי רק מעטים מעיזים לחזי ר אחרי המוות" בדי לעשות " זאת. _הסזפי מאדסל פרוםט, שהיה בנו של רופא, סבל קשות בעשרים שנותיו האחרונות• באחד מספריו הוא תאר סימפטומים מסוימים של מהלה, אשר פקדה את גיבור הספר. בשוכבו על ערש מותו ציווה על משרתו להביא לו י •את הקטע, שבו מתוארת המחלה. " עלי להכניס תיקונים בקטע שיו זהי' שאני — הוא עצמי הסביר חולה — במהלה " עכזאת. "בשארית כוחותיו, בעוד נשמת אפו י וצאת ממנו, כתב יפיקו את התיקון תועלת י — מכך כדי . לטובתם שאחרים . (רשימת. ראשונה כפידרה)