מעריב, 24 יוני 1963 — שעות הקיץ [כתבה]
שעות הקיץ
_£3ם_1^^
במעריב" מיום 19. 6. 63 גמ- " ברה הודעה של הסתדרות העובדים, שלפיהעובדים 'ש- " _יפוילו _להחורות . שעות הקיץ' — יועמדו לדיו על הפרת משמעת. -ראש האיגוד המקצועי הודיע, כ־ההסדר" לביטול, " שעות הק־ץ נקבע אשתקד לשנתיים והוא הל גם השנה. משום-מה שנח הדובר הנ"ל להודיע, שוועדת הורוביץ" " המליצה להמשיך בהםדר הוד. דרד קבע. כתבתיהסדר" במרכאות, " כיוון שהוא מתבסס עלהס- " כם- עםאיגודי' מסוייט, ש- " הוקם, כנראה, בזמן השלטון העותומאני והרכבת התורכית בארץ, נרשם לש־ הזק האיגודים העיתומאגיים, בשםאי- " גוד עובדי המדינה. "ושואף להתמיד בשלטון 400 שנה, בדיוק כשלטון העותומאני בארץ. איגוד" זה הוא-הוא ש- " הרשה לעצמו לחתום על הסכמ־ם כשם ציבור שלא בהר בו ואינו מכיר בו. נגד סילוף והתעללות אלה יצאו אלפים ורבבות עובדי מדינה בשנה שענדה, לבסוף נכנעו ללחץ איומים — מסוג האיומים האנטי-סועליים הידועים — לאחר שחובטח, שמוך מהצי;!השנה תחקייטנה בחירות חדשות לגוף שייצג
באמת את עובדי המדיגה ויהא רשאי להיכגס למו''מ בשמם. הסכם זה לא בוצע במשך שנה תמימה. משום כך אין הוקף לשום הסכם, או הסדר, חתום על ידי איגוד עובדי המדינה " . " ולעצם העני:! רק שיטים יאמינו, שהמדינה ה ר ו ו יה ה משהו, בהכריחה עובדים — ללא כל הבחנה של גיל, מצב בריאות ומצב משפתה — לעבוד בימי הקיץ הלוהטים שבע והצ־ שעות רצופות, בניגוד לחוק שעית " העבודה והמנוחה. "יש יותר מקום להנהה, שהמדינה הפסידה, ותוסיף להפסיד, בפגעה בבריאותם וכושר עבודתם של עובדיה. ואל נא יעשו השוואות עם עובדים בענפים אחרים. רוב עובדי המדינה מקבלים שכר זעום והלק ניכר מהם טיכרחים לעסוק בעבודה נוספת., נם בחורף וגם בקיץ, כדי לקיים את משפחותיהם בלי להידרדר פ־זית ומוסרית. רבים _מוכרהים לחזור לבתיהם ולטפל . בילדיהם-,, _ןוןנה שכן- " !-הזוג1!. ו>יבחזהזמ_13§צאים ל, !, ! עבודה להשלמת מחייתם, ולא מעטות ה!העובדות, הנאלצות לעבוד נם במשרד וגם במשק ביתן, כדי לתת אוכל, בגד וחינוך לטף. עובד מדינה (השם שצור במערכת) ירושלים
למניעת תאונות משר הפני־בה רצוי שהמוסדות _המתאיט־ם יתעניינו כאפשרית הרכבת רמזורים על נשר חפציבה שליד חדרה (כביש ראשי חיפה — תל-אביב. ( אגי עובד בחור גהנ במע"צ חדרה ו־ודע _שתאונית רבות קורות בגלל גשר צר זה שא־ן בי מעבר לשתי מכיגיות. הפעלת רטויר _במקים איננה מהויה בעייה, כיוון עיש חשמל ליד הכביש. אני בטוה, שעל ידי הרכבת הרמזור הזד, אפשר יהיה להפוך תאונות נוראות הקורות כמעט טדי יום _ניוטו. חדרה אכרהט קראופ בריאות או כלכלה _ מה עדיף? אי-ביצוע הוק כנוכ־ץ, שאושר על ידי הכנסת, פע־ד, כי הממשלה, בעלת פרטנס־ות לדימוקראסיה, מזלזלת בד־מיקראסיה, וא־לו לאופוזיציה, ובראשהחרות, "אין זמו ל- " עסוק בקטנות הגון ., הגנת מישטר החוק"• ראש הממשלה המיועד מר לוי אשכול, י בא ומספר לגו, כי ב־צוע החוק יעלה למדינה ב0-ד80- מיליון ל"י (טענה שאין לה _אח־זה במציאות, ( ולכו אין הוא בר-ניצוע... הע־קר הואלהבריא את " הכלכלה, "וא־ז כל השיבות אם חלק גדול מו העם יהיה נגיע בסרטן הריאות (על הסכנה מתר־ע־ם גדולי דופאינו ופדענינו. (בריאות או כלכלה ו — לדעת אשכול עדיפה | הכלכלה ו מר אשכול, הדואג כל כד יפה לביצוע כל אחת. מהחלטות הכנסת, הנוגעות (כמו- | בו(! למסים ולהיטלים, אינו | סבור שיש לבצע גם ההלטה הנוגעת לבריאות העב. וב-מ-ר. אם אתה גוסס — כאילו אומד, מר אשכול', —? העיקר הוא שצרור הכפף, מתחת לכר, יהיה •מלא ו :! " תל-אביכ משה רבינוכיץ
? "איו בפייה דתית" לא אוכל להבליג: ולעבור כשתיקה, אחרי. שקראתי את הכתבה שנתפרסמה נעתונכם עלדרג מבני ישראל שהתחתנו ? " כדת משה וישראל. " עתו!נפוץ כ"טעריב" אשר לו
הרבה קוראים דתיים, אינו יכול להרשית לעצמי לכתוב מאפר כזה, אשר מכל שורותיו בולטת השנאה כנגד היהדות הדתית והרבנות בראשם. ממאמר זה מסתבר כאילו הרבנים לא רוצים לעוור כל מה שביכולתם לאלה שהם מעדתבני ישראל. "הפרשה " כאובה מאיד. הרב, שעניין זה מובא לפניו, נמצא בי!הפטיש והסדן. מצד אהד מחייב אותו ד-ן התורה, השולח!עריך ומצד שני — גם לו יש לב רגיש וכיאב לי מאוד, אולי יותר מאשר לנעל המאמר ולאנשי הליגה כנגד כפייה דתית ככ־כול!, משתדל לעשית כל מת שאפשר לעשית. אבל התורה היא קדושה ואין לנגוע בה, לא _להוט־ף ולא לגרוע, וכל מי שנוגע בה כ-א-לו נגע בבבת עיניו. האם ידוע לכם, שמטעם הרבנות הראשית ומשרד הדתות, ־צאי להודו כמה רבנים, אנשי שם, כדי לתקן פה ש־ש לתקן בענייני אישית ו ואולי תוכלו להסביר לנו איזו 'כפייה דתית ישנה בארצנו ז האם התהבורה אינה פועלת בשבת — בכל המדינה, לצערנו, ובפרט באזוד חיפה י האס מי שרוצה לזלול בשר טרף וחזיר לא יכול למלא אר. תאוותו ל אז מד, כואב לל־גהז דיני אישות, היינו נשואי!אזרחיים ונשואי!של גרושה לכהן — הט בנפשנו, כדי שלא להרבות ממזרים בישראל ולשמור על טהרת וקדושת העם. ידוע לי, ובוודאי גם לכם, שהרבההרבה מבין החילוניים, אנשי־ שם, מדענים, מדינאים, המתנגד־ם בתוקף לנשואי!אזרחיים. פעם אהח היתד, כפייה דתית — במעמד הר סיני, כאשר כפה הקכ''ה את ההר כג־גית ואמר אם תקבלו את התורה מוטב, ואם לא — אז שם תהא קבורתכם. מאז לא
_ה־תד. אף פעם כפייה דתית. חושבני, שהייתם מיטיבים לעשות אילו במקום מאמרים כאלה הייתם מוסיפים ' דברימוסר לנוער העבריין, שלצערנו הגדול גדל והולך מיום ל-?-יום?', וביניהם — כמו שהצהיר מנהל בתי הסוהר מר ניר — אהוז הנוער הדתי הוא אפסי, ב"ה. ;?}!^, :"' אשד הלוי 3ולנן ט_^אתא'_^
מתי נוסד ?? ־ ? _ביתיהיולדות בהדרה? קראתי את המאפר על סגירת בית-היולדות הישן בחדרה לאחר "שש עשרה שנות פעילות" שנכתב על ידי ש. סולר ")מעריב, (17. 6. 63, "והנני מתפלא, היכן נעלמו עוד כעשר שנוח קיום של בית התולים מאז היווסדו בשנת תשצ''ד . (1934) יש להצטער על כד, שמד גרוס הנכבד לא מצא לנכון להתעניין בתולדות מוסד אשר את מפתתותיו היה עליו למסור לידי בעלי הבית, עם היסולו, וכתוצאה מכך מסר _אינפורנזאציה לידי המראיין שאיגה תואמת את המציאות. יתר על כן, תמהני על אנשי חדרה, ותיקיד, וראשיה, שנכחו בטקס על אשר התכחשו לאנשים אשר הקדישי עמלם והונם לעזרה לזולת לאותם וותיקים. בשנת הרצ"ד _ניסד בית ההולים בהדרה על ידי הדייר צבי (הרמן) הופשטיין הטנוח, רופא וציוני ותיק, אשר עלה ארצה באותה שנה, והביא עמו ציוד מלא ומשוכלל לביתחולים וח אשר שכר מן הגב' זוסמנוביץ. יחד עמו פעל כשותף הדייר יצחק רוזנכיש י"ל, אשר שימש גם כרופא נשים. בית החולים שימש אז כבית תול־ם פרט־ יחידי באיוור ואף היה אחד מבת־ החולים המעטים בארץ באותה תקופה, שהפעלתו היחה כרוכה בקשיים רבים בתנאים ששררו בשנות השלושים בארץ. רבים מילדי הותיקים בחדרה. חברי הקיבוצ־ם והמושבים בסביבה, נולדו ביית חולים זה ירבים ודאי זיכרים אח הטיפול הנאה והאנושי שלו זכו מידי שני רופאים אלד. אשר היו אהודים על הכל. לאחר פרוץ המלחמה הופקע בית החולים על ידי 7צבא הבריטי אולם הד"ר
הופשטיין ואשתו, כאתות ראשית, גוייסו לשירות פעיל באותו מוסד וזכו לשבחים רבים מידי: השלטונות על מסירותם לתסקיר. למרבה הצער. נפטר הדייר צבי הופשטייו דיל בשנת 1944 תוך שירותו הפעיל. אלמנתו חיסלה ו, עם תום המלחמה, את ציוד בית החולים, ולאחר מכו נמסר לידי קופת חולים על יד- הגב' זוםמנוביז. האם זכרונני תלש עד כדי כך, כי גשכש את כל אלה אשר להם נכיר תודה על עמלם י. _רטתייפ דוד אשי