מעריב, 2 דצמבר 1960 — Untitled [כתבה]
_^ _^ _^ ^^ ^^3 §\^
שב על המחר־ V הש, מנסה לה־ ? בין אח המשחק_<, לגלות את נקו־ { דות חתורפח, ו־ ;1 להבין את שיטת ? י המחחרח. תקפ־ 5 ריסאיט רק מ־! ג ואני פתחים כבר ההקפה צועק ן ? י , בגבנישתי, ימי־ \ י נד. ו ימינה"! ו־ \5 מגיע שפד ?
< " הבל דדן י — בתוב מי שעוסק במילון בגדול . י . יערוח / , . י / • י מי שיודע את תורת גידול היערות" — כד. כתוב במילוגו של יהודה ? ג־ר חוד . בנו גור של , בעל ע6ק המילון כל ימיו , ד בגידול "ר עמי יע־ - דוח. הוא היה ה"אבא" של כל העציט ;במדינח, מטעם ממשלח ישראל. עד ש- ? ?- גור בא חטכטוו הגיש למזכיר עם משפחת משרד וייץ _חחיזלאות ועמיהור את
פכתב חהחפט־ רות הקצר ביותר בתולדות הישוב : . בזה אני !תפטר משרות ־מדינת — עמיהוד גור. "בלי א. נ". ובלי בכבוד רב. "זה היה לפני שנה... עכשיו חזר
ריקת המרכזית , )הייתי גס בקובה של פידל קסטרו. המחח שם עולה וגובר 5 , (" שם ניהל, מטעם האו"ט, קורם בינלאו־ מי ליערנים, על אופן גידולו של האורן. 1 בין חשאר, חסביר ד"ד גור למשחתפי ?חקורם, מדוע נשאר _חאורן ירוק ברועח משד כל חיווגי ימות חצעיר השנה: ? חחאהב , אטיס, באלה ה־ 5 קיבלח, _חוא נשבע לח אמונים, אד לא עמד בשבועתו. על כן הפכת אותו קיבלח חנוקמנית לעץ אורן. לאחר מע־ שה, היא שפכה דמעוח רבוח על אובדן אחובח. אחד האלים מצא אותה בוכיה מחחח לעץ חאורן. נכמרו עליה רחמיו והוא הורה, שעלי האורן לא ינשרו לעולם, כדי שקיבלת תוכל, לפחות, ליהנות מצל העלים של אהובה האבוד"... סיפורים מימי קדם אינם תמיד אגדות. _, ההנ"ר — אומר עמיהוד גור — הוא > מקוד לא אכזב לתקר צמחיית הארץ. אולם 'לא תמיד אנהנובטותים. אט המונחים דאז, מחאימים למונחים שלנו כ־ יום. הנה, למשל' הוויכוח המפורסם על הוורד והשושנה . ?איש אינו יודע כבטחון איזה הוא הוורד ואיזו השוש־ נה. " _עמיחוד גור, בן ח־, 62נולד במקור־ ישראל, ניפץ את חלונות בית־ספד , עזרא" בירושלים, מפני שלימדו שם בלשון הגרמנית, היה הייל בגדוד העברי ולמד בוטניקה _ויערגות באוניברסיטות קליפורניה ו, ייל, "שם עשה עבודת דוקטורט. עהדתי היערות של ממש
_, במחלקתלת חמנדט והייתי םנחל חמחלקח ליע־ רנות של משרד ההקלאות, מאז קופ המדינה ועד ל, _פרשהי, כאשד יוסף וייץ דחק אח רגלי , כדי לפנוח מקום לבנו. שרון. אם _חציבור עמד לצירי , חוששני, שזה היה יותר בגלל , שנאת חמך ולא מאהבת גור. עכשיו לא הייתי מקבל אה התפקיד ממילא!יוסף וייץ לכלך אותו יהד על המידה והעביד את האווירה. לבן אין מה לומר — הכל בא מאבא. אינני מבין דק, מרוע נכנע אשכול. לכל הדרישות של וייץ. אני הושש, שיש לכד סיבות מיוהדות. "" בנקודה זו אין גבול למרירות שבנפשו, של עמיהוד גור,, פגשתי בי־ ארגנטינה — והוא "אמדי את ילי הרצפלד , ":תחזור; — י עמיהוד הוא מפפר , הביתה'. בשביל בנו של יהודה גור עוד נמצא משרה פנויה בישראלי. אז אני שואל אותו: ועמיהוד גור זה לא כלוט? מצאו משרה בשביל בנו של יוסף מיץ, אז ימצאו משרה גם בשביל בנו של יהודה גור '"1 כל הטענות של עמיהוד גור כלפי משפתח וייץ רשומות במילונו של יהו'דוק דה גור , — במקום ההת המתאים הערר , גור ? . " ., אפשר לב'הסרטה בתגאי-מוזתרת י" שבועות אחד הםרטיס הקרובים חחשובים יוצג . שהוקרנו בארץ , בשנים *2 חאחדונוח על חבד: , שובי, אפריקה. "אין זח םרט־ענק!ייצורו עלה 60 אלף דולאר. בלבד > הוא אינו בצבעים, אלא. בשהור־לבן. זהו גט נושא הסרט: השהור והלבן ב_דרום־אפריקה. ליונל דוגוזין, המפיק-הבמאי והמהבד של , שובי, אפריקה)"ובנו של המיליונר ישראל _רוגוזין, בונה מפעל חוחורית באשדוד) מבקר עחה בארץ — _, ואגי מקווה, ביום מן הימים., על להסריט גושא כאן מקומי קומדיה , עם מוסיקלית מוסיקה ישראלית מקורית :! . , "
, בזבזתי 4 שנים סיטתיאל , באוניבר ' שם - למדתי בימיה ! ' אתר כו בזבזתי 6 שנים בעסקים . לצד אבי, עד שהתברר. לי מה אני באמת רוצה לעשות י — טרטים" — אומר בן ה־ רוגווין . 36 ?ב - , עשה ללא כל
טרטו הראשון, אותו ; הכשרה מוקדמת, תיאר בדרודוקומנ• טרית־למתצח אח החייט בבוארי ב_ניו־יורק — זה רובע הבטלנים, השיכורים, הארחי־פדחי, הטרט זכה בהצי תריסר פרסים בינלאומיים,,. אני _> עובד לפי השיטה הניארריאליסטית ה- ;- איטלקית — מסביר _רוגוזין — דוגמת
. מצחצהי הנעליים, 'או , נונבי ה־ ? אופניים!'אינני מעסיק שחקנים מק־ ז צועיים ובמקום להשתמש בתפאורה5, אני מצלם במקור?. " על סרסו , שובי, אפריקה, "המתאר ן אח דכוי הכושים, אומר רוגוזין: < , הגזענות היא נושא?הקרוב לליבו של 5 כל יהודי. נסעתי לדרום־אפריקה ו־ ? כאשד הודעתי שרצוני להסריט, 5 נחקרתי ארוכות על ידי בל. שים, על V תוכנו של הסרט. אמרתי , שזה מהקר י! על הפולקלור חכושי ועל השירה ה־ £ עממית. את הכושי שיתאים לתפקיד 4 הראשי', חיפשתי _בתחנת־הרנבת של > _יוהניסבורג, שם עוברים אלפים בכל } שעה. עמדתי שט שעות ארונות, עד £ שלפתע ראיתי את האדם, עם הפרצוף 5 חםחאים,. אחה רוצה לשחק תםקיד ? ראשי בטדטי— '? שאלתי איחד. הוא 5 נדחם, נבחל — וברח, הכושים פוחדים, ג בדרום־אפריהה. רצתי אחרי ח, כוכב' ) שלי ושיכנעתי אותו,. שמי זכריה' < — הוא חציג את עצמו,, אני פקיד בחברח 5 ביוהנסבורג. 'התחלנו בעבודה, יחיאי _> מהתרת. הבולשת הדרום־אפריקאית 5 עקבה אהריגו אבל מקטעי־צלומימ ש־ ]5 ראו, לא יכלו לקבוע מד, אנחנו בעצם !" עושים. את חסדטים חמוכנים פיחחנו _? חלקים־חלקים, כדי שאיש לא יוכל '5 לזחוח אח העלילה. אפילו זכריח לא 5 ידע בדיוק מה אנהנו עושים. הוא רק !1 הבין, שזה , טוב בשביל עמר. תוכן < חםרט — תולדות חייו האומללים של 5 זכריה. " ן ובכל זאח, כיצד הצלהחם לסיים ב־ I מדינת־משטרה סרט, המוקיע אח ה־ \ משטר בחיוו ז אירוני , משיב ליונל _רוגוזין: 5 ? , מפני שאנחנו אנשים לבנים, לא כן < ". ? רוח טובה נחה עליו \ ן<_" קירבי — אומד מאמן הנבחרח _^ _? המשחק ?גיולד עוד ביום , ראשון מאנדי בצהדיים — חחחיל . לא ן ג יכולת' לאכול. עצבנוח, אבל כלפי ה־ 5 שחקנים, הייתי סמל השלווה. אחרתV, זה רע מאד... בזמן חמשחק אני עומד ל מאחורי _-! . ד חווי) השער . •יזו ! שלנו ;•*ומד. ומשתהף . אלא חושב . לא . מת־ חו־ ז ? י
והוא בנבנישחי מחזיר רץ אוחו ימינה ואני וחכדור נושם לרווחה. /, , י וכאשר אני רואה מרהוק, _שהלוץ שלנו ! \ עומד במצב של בעיטה ומהסס, אז אני ] £ בועט באוויר, כמו איזה נוסע עצבני;. י , שנוהן ברקס' במקום הגהג. •בהפסקה ;5 אמרתי לשחקנים: , תשכחו, שאנו מו־ 5 בילים את המשהק ב־0:3י של . כי הנבהרת אני עוד ההונגרית זוכר חיטם נגד ן ! ? י ן הובלנו גרמניה בשנת במהצית 1927 ייהראשונה ־ . אני השתתפתי ב־' 0:3 וב־ בו. • ! 5 5 סוף הפטרנו ... 5:3אהרי המשחק עם ? הקפריסאים. הייתי עייף יותר מהשהק־ 5 נים. הלכחי חביחח לנוח. דק גדדמתי — 5 והנה צלצול בדלח. קבוצה של יל־ ן דים עמדח בפחח, בפח פעור,. אנחנו < רק רוצים לראות איו אתה נראח' . ( — הסביר ואטום אהד". מחייו י זה דוקא מכף מצא רגל ועד חן בעיני קצה אפו מאגדי הגדול . הוא . י " ! ] \ גם רוב כשאהדים הציבור גיסו — הוא להשחיר מרצין אותי — תמו ,. מה בי !י \! קרה בקפריסין — '? שואלים. אז אני !! שואל אחד, שפשוט אותך: לא האם הולד זה לו לא !אז קורה לא הלו לכל ; , י י להם סעם אתת, אז סד"?, י! ושוב!רוח טובה נחה על מאנדי: !ו , אבל ביום ראשון — הוא אומר — !י החחילו הבחורים לחשחמש בשכל ש־ ו! להם, בידע המקצועי שרכשו!זאת כבר י! לא היהה סתם דיצה אחרי הכדור, אלא !י משחק, משחק מחושב חיטב, בסימון !י _המרכז־אירופי, לאחר חמשחק חודע־ |! חי, שאני מוכן לחשאר כאן עוד שנח, י! ראיתי. שכדאי!, "י . גדולה לפני " : המשחק לפי כללי היתד הגביע , למאנדי העולםי דאנח ] ! ! __ ן הוא מםפר — שלתתי לפיפ"א, שבועיים ן ן . לפני המשחק, אח רשימה 22 השחקנים,, שמחוכם אבחר את ח־, 11כללחי ב־ ו! רשימה שלושה שוערים: חודודוב, נו־ י! טובטקי _וויטוקד. הודודוב _ונוםובסקי נפ־ !ו צעו לאחד מכן ונשארתי עם שועד אהד !י בלבד. מה אעשה, אלוהים שבשמים, אס י! יקרה משהו לויטוקר?ההיה לי נבהרת י! י- בלי שוער!חלום בלהוח ממש. אז >\ החחלתי לשמור על ויסוקר, נתחי הו־ :! דאה, _שאםור לו לתצות לבדו את ה־ י; רחוב ו אמרתי לו, שאט בלילה לא יוכל !! להרדם, שיקרא לי , אני אבוא ואטפר לו !י טיפוריט!ביקשתי במטבת, שלא יתנו !! לו _דוף מרק אח הם הסד , , כדי וכאשר שהט ושלוט חחברה לא שיחקו יש• ! ? ! , דמיי, ביקשתי מחט בטוד, שיתנו ל־ !י ויסוקר להרוויח - שלא יתעצבן5. " 0_^7 I