מעריב, 3 יוני 1960 — "מקומה החמ ישית" ממרומי [כתבה]
"מקומה החמ ישית" ממרומי
המזכיר:הכללי של הסתדרות העונדיט מנהיר דרכי פעולתו , מגדיר את יחסי הממשלה וההס . תדרות , שט עינו" על חברות התחבורה " . "
-פאת רפאל בשן - יצאו לך מוניטין, אדוני, של עוקד מופכמות, משדד מערכות ומפרק מפגרות!י' - פתחתי ואמרתי למזכיר הכללי של החפתדדות פנחפ לבון. ה ו א (בחולצה משובצת, שנון ומפוכח, ישוב ליד שולחן קצן וטעו־ _, ל בקומה החמישית, מגיב, ספק מרצין פפק פבדיהותא:( אני מוחה! פירקתי, רק אחת ז ובכן: לזו באמת נתכוונתי . _להולל־בונח". שפ נתגלתה לדאשו־ נה, ידו הנחושה של _פנחפ לבון_", המהליטה, גוזרת ומבצעת _ בבל עוצמתה.
— — י אמדתי הלוא תזכור — כיצד אדוני , הקימו המזכיר הבדיד הכללי קול , רוק צעקה " גדולה סולל־בונה ופדה "! כאשר היאך החלטת ניבאו על למוסד פיוון התמוטטות , ועתיד כלבלית שחור , משחור מפולת הנדחית ואתה , הת ני־ - עקשת: לא -ל בי פרוק, יפורק ! — היום, במבט עפ קצת פרספקטיבה: האם פירוק _. םולל-בונה" לשלוש הטיבות היה בדאי?בלום שוים היו חבלי הפירוק ותוצאותיו, בנזק המערכה סביבו ז בההלט לבון( ! סיד נדמה , תקיף לי, מאד כי ) אפשר : כן!היה בבד כדאי לסכ ! ם ולופר, שהחששות אשד נשמעו בוויכוח' היפים ההם, — נתבדו בחלקם הגדול. וענשיו ניתן להזביר מעט חטאים ראשונים :: החברים, שהתנגדו לפירוק, כב־ יבול, תקפו בעיקר את התכנית להקמת מסבות חטיבת עבודות הדן, בנוסף: ל־ תעשיה ובנין. טה מם טענו?הם אמרו: אין. זבות. קיום. ואפשרות קיום, ורקע פעולה ורק בעבודות לחטיבה חוץ. עצמאית ואם תקים שתעסוק יצור כזה אך , אפרו לי — , הוא יתחסל פעצפו!יגווע, ידעך. והיום, בעיצומה של שנת . 1960אני יבול לקבוע בלב שקט: לא רק שהטיבח עבודות חוץ איננה מצטמקת, — היא עולה כפורחת ו החטיבה הזאת מגיעה לביים הישגים בהחלט , שלפני ?בהיקף שנה־שנתיים , בטיב נראו הביצוע דפיר , ב־ גיוון ההצעות לעבודות הזורמות פתן"ל — ". והתעשימ?איד הענינים שם ן
המדינה דה, מדודתה נעיקד לבון מלאבת : התבססות בהטיבת התעשיה , שיטתית נעשתה ויסושל דית• החלוקה בי אף . מנמלי זאת _תעשית מיתה אתת "םולל־בונה הכוונות "' לפדו לדעת_,, שפפעליהם הייבים להתייצב ולעמוד _לינוקא מאופה על דגלי מענפים עצמם ?*אמרים . — ושוב ז דומני . '; ? אין ןתהליך הזה מולך ומגיע: לסיומו. פגמים 'כי ! : ! : עקרו _סויפים . וההטיבה _^ , _. : סולקו בולה , ,.. דברים עופדת ;.. בפנ חל_&ים. תנו '־ . ;. , - — פת הרחבה). בקצת הרמת קזל) נדמה י לי , ני בלבלת המדינה רק הרוויחה מן ההלד קה מזאת של . סולל־בונה"! (בפחורחר) ברור, שבביצוע שינוי יסודי מעין זה בפוסד מסועף, לא היתד, כפעט אפשרות באחרים. לפנוע ביניהם כי — מספד פצויים אנשים בודדים יתחלפו , ש - , הפסד חבל בי . ויש התפטרו )... בחיוך — ובעזיבתם ד17 וממורט היה ) אנשים משום שבהליכתפ לא היה הפסד רציני כל כך! אבל החשוב מכל: נושאי הפפעל על כתפיהם, מעושים במלאבמ הפפשית, נשארו בתשעים ותשעה אמת נאמנים, מסווים. של ( • נזכר מעבר ) אמת , ונבון על זעזועיתם !היו איזה הטבעיים חדשים _,, אבל עכשיו חזר הכל לפעולה תקינה !, — מתוכננת סוג מתכת ומסודרת קטנת . הניצבת (מוציא סיגריה לפניו) הבט מקופ־ן !! הענין המכריע והקובע בכל הפרשה הזאת! הוא לכל | , מברה — שעתה ב"םו יש לל־בונה הנהלה . " קבועה ויציבה! לפני אני הפירוק : ולפני ן הפירוק, — פה דיה|. ן לבון (בחומרה:( או מיו שלושה־| _חברוה ארבעה לעשרותיהם יהודים פשפשים — , מתכנפים מנהלה פה לכל ושם ה־ו — , יפכריעיפ!אני אינני גורס מנהלה רי־! * נוזית של?מפעלים גדולים כאלמ וכבד} של חדר ענינים הדבר , להכרת בהם אין ההנהלות הן יכולות כי יש להכריע שורה! ! על דעת עצפן, וההחלטה מסורה לגוף ! השומרת עליון, — על היא גבולות מזבירות הסמכות הברת העובדים בענינים , ! ן בעלי אופי עקרוני!• 3
מונופולין ושמו - תחבורה ופמסגרת אשד נתפרקה — לפסגרת שסערת _מיבומים עזה מתהוללת באלה רה היפים : הקואופרטיבים סביב יעודה, לתחבורה הפיבנה . שלת ועתי-י! — פד לבון, אפרתי , מקואופרטיבים ג יש־אופדיט טוענים י כי . שאחוז שטת עין "אימפריאליסט עליהם" ו!ובכלל , "אחוז ': תאוות השלטון. - קרח המזכיר כקרח:( אין הבללי לנו תאוות (בניחותא שלטון!ו ופי אגיד, שאומר כמובן, זאת שאנתנו — לא טועה מתכווני ומטעה ם, . לש־ לא 1 מור על זכויותינו ופעפדנו, אולם מאידד8, אין להסתדרות כל כוונה ועניו להטילו מרות קשר ישיר ולכפות אתם רצון . על תחומים שאין לה י י ז אני: וטענת הקואופרטיבים ו ! לבון: אדוני!מה שאנחנו דורשים. הוא פנוגד בפירוש לכל מתיאוריה הזאת אודות תאוות השלטון ההסתדרותית. מד ביקשנו?שמהסתדרות תהיד, שותפת לקואופרטיבים שלד" ומעיריות , — ? לא יחד !אנו עט דרשנו באי-כח שמםפ־ מקו י , אופרטיביט 'נמלו אח מתחבורה. איזו ־ תאוות שלטון יש בזמ ?שיקומו ויגידו !1 איננמ חוץ מזה מצורה : , אני הפתאי פאפין פר, לפונופול כי מקואופרציו !למד ז § לא יאמרו מהר עובדי חברת החשמל ן הבת נעשה קואופרטיב ונהיה בעליו של. מחשפל, או עובדי "מקורות" 'הליטו אנהנו הוא, כי שליטי למונופול המים הזד במדינה .. ששמו י! תהבורה אבסורד ו 1 יהיו 5000 שליטים בלעדיים 1 )מזעיף גבור!נ עיניו) לדעתי. חייב הציבור המאורגן להיות הגורם הפכריע והקובע בדרבי אירגונה של מתתבורה הציבורית,. אפה צריך לכבד את נסיונם של חברי הקואר בזכויותיהפ פדטיבים, נכון . אבל ! : איש כפארטנרי לא מבקש ם, לפגוע בעלם פנים לא כשליטיט בלעדיים! — מפני
דק על של הידע הקואופרטיבים , כי אם הוא אינו צמוד מתבסס לפרי- , כילגיה של מונופול בכבישי הארץ! — ואני־יכול לגלות, "- פמשיד ואומר הקואופרציה פר לבון , — בי שתבעו מיו חברים כי ההסתדרות , ודווקא פמדכז תקבל 50 אהוז מפניות הקואופרטיבים לתחבורה, ואנהנו דהינו זאת, פפני שגרמנו, בי לא יהא בילגיה זה זו הוגן — , במדינת להסתדרות ישראל . ושוב לתבוע אני חוור פריתטתדרותי •אומר: ענין , אלא התחבורה בעיה _כלל־פפלכתית הוא לא , עסק לו מד דאגה , קושי ההסתדרות היד, לד, לאינטרסים להקים חברת הצרים תעבורה שלה, מיוהדת !? (בטון מתכתי נוקשה כלשהו) לדעתי, — עושים הקואופרטיבים חשבון מוטעה, — ולטווה קצר םאד. הם מובילים לכך, שכבישי ממדינה, ייפתחו ביום מן היפים לחברות החבורה נוספות. ממה נפשך? יאמרו מדוע _אי־אפשד האומרים יהיר , : חברה כי ייווצר אחת לאםפקת מצב בו מים יש במדינה' לא!בית־תרושת אתד ישובים לשימורים , המחזיקים יש—? גנרטורים לא!ותמצא , מחוץ אפילו לרשת הברת החשמל, אם בן: לפמ שיהיה פונופול פומלט לקואופרטיב' מתחבורה? ומיד, אם יבוא משקיע מון ימודי מ־ אםריקח ויציע חפשים אוטובוסים בתנאים נוהים בקו , פרטי לתעבורה משלו, בכביש מדוע לא חיפה תיבנס —ת"א אתו — מפמשלד, בדיון לגופו של עניו — אם כדאי הדבר או לאי בלי להתחשב בפו־ נופוליט יכול בהחלט להיווצר מצב כזה! פה יש כאן — _. _חזוקה?'' (בםתניח) שפעתי אופריפ, כאילן הצעתי להלאים את הקואופרטיבים. וזה איננו מקבלת נכון לידיה . הלאמה את כל פירושה הרכוש . : שהממשלה אני מתכוון בורית, לדבר בשיתוף אהד העיריות בתכלית והפמשלה : להברה . צי פה , - מי, איך, וכפת — על כך ניתן למתווכח, אבל מעקרון חייב־למישאר! המזכיר הכללי של-זזהםתדרות, לגם טי? פין־טיפין פבוס תה בהיר אשר ניצבה לפניו, נגס מן הביסקויטים שלידו—, ואני יכול בינתיים לבשר. להברי הקואופרטיבים בי פגחס באשר לבון הם , שם באמת , כי הרושם . שם עי שלי ן, " הוא - והשקט מיהםי השורר עבשיו בגיזרת הצמיגים, וההגה, — הוא מעין השקט שטתכזזן לפני . ממערבה .. . ואתם פביגים לפר, אג_>
בבקשה, — , סיכום הפרשמ מפי בוודאי המזכיר שתימשך מכללי: . ואין אם ממערכה לי ספק כי תימשך בסופו !ושל דבר תהיה המדינה נאלצת להסדיר את הענינים, בקווים קרובים, לתכנית שהתוויתי עכשיו!
"מדינה בתוך מדינה. . "" הקושיה שאלה גלויה : מד וחשופה לבון, ואני לגמרי: מעמי נשמעת ד את טענה הו־רת וגשגית, כי אהד, מקים לך תשכון כאן ממלכה , ובצווים אישית והוראות משלך מבחוץ , אשר לא לבדד תת־ תשב ?מעין מדינה בתוך מדינה 2 החוץ !)?מטיבו _לוזולצה עודים הפחותה במצח, , הצוואר המזכיר נטתה'אל הכללי, מבקש לומר משחו, —- מריר, מחודד, ועוקצני כדבעי, אבל הוא מתגבר, ומשיב שלוו כמעט:( קשה לאדם להעיד על עצמו. אפשר כמובן, להטיל טפל! בדבר י ו . אמרת קיימת. : אבל ממלכה לא . ובכן אני יצרתי — הממלכה אותה. הזאת כל כות עוד גדול תתקיים ). סרימ ההסתדרות קולו קמעה . ( —איו היא אירגון תמית שני אלף במדינת הברים. אם ישראל מכגים המונה _כוה כזד שבע , ממלכה מאות פריאליזם — אזי מיא שלי קיימת . : ארבע עכשיו שנותי בקשר כמזכיר לאימכות הכללי , ואני של נכנס ההסתדרות לשנה מסתיימות ההמישית. והול ארבע - שניט, אדוני, בתיי ציבור. הם תקופה ארוכה ו—ק—ש—ה! מפרק אזי מצד "מסגרות אחד וערכי מאשימים ם., "ומצד אותי, שאני שני תוקפים אותי , שאני אימפריאליסט, צמא שלי, לשדר הוא " גלוי —, , ופתוח בבקשה , , הנה — כל הריקורד חבר הסתדרות יכול לעיין בו: אל"ף: לחמתי והעברתי את הלוקת "סולל־בונה, " פשרד בי"ת : , הססנית בממשלה בקשר מותלט ללשכת בזמנו העבודה על מין הפמלכתית. אני, בפשטות, ובלי הרבה קונצים, העברתי את לשכות העבודה לממשלת ישראל. גימ"ל: חלק ניכר ממניותינו בצ"ים, מסרנו לממשלה בלי לתבוע אף גרוש אהד. אני: אגב פניות, כלום נכון הוא כי יש להסתדרות פניות _באי־אלו עתונים במדינה 1 לבון (אירונית:( יש לנו מניות ב־ " אותפ גירוזלמ , אבל פוסט אינני . " יכול הייתי לטצוא רוצה קונה למכור !
המדינה הרוויחה, הפועלים לא _הפ&ידו אח"כ הוא הוזר לנושא: אדרבא! כהסתדרות עשיגו דברים , אפשר , אשר לראות לפי פושגי בהם, הברים במידה מסוימת, צמצום שטח שלטונה. אבל מצויים שטהים, שההסתדרות חייבת ליסעור עליהם, — מכל משמר. — לפשל י לפשל: קביעת עניני השכר. זאת לא נוכל ניהפד למסור לפין י : איגוד להכרעת מקצועי -. ' מממשלה , נוסת , ברי אחרת ת־ המועצות,. יש: קשר התק בין. מדיניות מסים, — למדיניות מקצועית. כיצד? פשוט על העלאת מאד: שכר נניח — , , שההסתדרות והנה בא האוצר פתליטד ו־ , תובע בדרך אחרת, את ההעלאה הזאת לקופתו. — אז איפה כאן ההגיון הבריא'! צריך להיות תיאופ מלא!ודומני, כי אין בר־דעת במדינה הזאת, שיכפור בזכות 700 אלף תביעתה הברים, של שיתתשבו מהטתדרות בדעתה המייצגת , בעת קביעת מדיניות המסים:י והרי לך עוד דוגמה: נאמר, שהממשלה מבקשת להתערב בשיטות הארגון של העובדים תה של . ההסתדרות כמו בשאלת , להשפיע המורים. אזי קולה הוכ , מ - לדרוש שיתחשבו בדעתה)!בפסקנות
) אנהנו בונים את פדיניותנו על ההנחה דרכי המדינה שאין גיגוד ודרכי אינטרםיט הפועלים יסודי , דומני יבין , כי אין למדינה סיבה להצטער _שמפשליו־ תיה הלכו בקו זה, — כי בסיכום: משק הפדינד, רק הדוויה—, והפועלים לא הפסידו. ריקפר, היחסים, המסועפת, העדינה, המסובכת, ולאחרונה: אף מסוכסכת, בין ההסתדרות למדינה, צומתי המיפגס, סלעי המחלוקת־האפשרייט מועדים—, מעסיקים , והופ את פגחס ' השרטו לבון ן בלי ה־ הרף. והריהו שב וחוזר אלימם, ללבן, להבהיר, לתחום ההומים, לסייג־סייגיפ. לסלק מעקשים. קובע הוא: טוב לסריגה, וטוב לפועלים, שמאינטרטים שלמם יישמרו תור התאמה בשטחים, שם יש םפיכות אינטרסים. ההסתדרות איננה מתערבת בעניני בטהון, במדיניות הוץ, ודת. אני: רגע בבקשה 1 האם אין להםחד־ דות מחלקה מיותרת לעניני דת ף לבון יש מהללה כזאת. תפקידה ה ־ אהד והיחידי: סיפוק צרכי דת ל־ הבדיה. אני: ובפו"פים סביב בהירת הרב מראשי אינכם מתערבים? לבון (פסקני) לא!כפו לר , י ש גם לי דעה בעני[ זה, — אבל זהו דבר אישי בהחלט!
הסתדרות המורים - אחת היא אך נשוב נא איפוא, לפרסה אהת, בה היתד, התערבות שיטתית, ממושכת, והד־ משמעית של ההסתדרות. הרעד, החולמ הקרויה: סכסוך הפורים. פהי עפדתבם כיום, מר לבון?אחרי הסימפוזיונים, והבירורים, והפגישות עם ראש הממשלה י המזכיר מכללי של מהסתדדוד:. עמדתנו מיא, כי מסתדרות מפורים אמת היא — ותישאר אתת: אלא שמאוגד במ אירגון אוטונומי יסודיים—, של ודוק מו , _אועונומי _0 בתי , ־"פפר לא סוברני העל - ! דבר אספר , תועלתה לך משהו הצעה מעניין זו בפני : המורים ביסודו ע של "י מוועדה המרכזת עוד לפני שנתיים—, והם הסכימו לה. אולם, כאשר דהינו את תביעותיהם בשטה השכר — הפרו את ההסכם)!בקורט התרגשות) לו היו הפורים התיכוניים פקבלים. הצעתנו, היינו מצעיט את הנטתותינו דאז, גוברת בכל הנאמנות ) הייתי . , ובכל מאד רוצה היושר שהסכסוך )!בהתרגשות הזד, "גפר, !הוא . לא, נחוץ לאיש! הילוקי -שאלת הדעות " : ' יש שבינך המבקשי "ובין י ם ראש לראות הממשלה כ־ בפרשת ממורים, אות בדור ומובהק, ל־ מתלוקת סמויה בשורה שלפמ של עניני ימוד אתרים? תש ו ב ה: במידה, ואני יכול לשפוט, על סמך שיחתי האתרונד, עפ ראש הממשלה — אינני חושב כי המרחק בינינו, בהבנת מענין הוא רציני. על כל פנים: אין כל הגיון לראות דווקא בסוגיה זו קריטריון לתילוקי דעות רצינים ביני ובין ראש מממשלה. (אמרי הרהור קצרצר:( אמת!ביני לבין חילוקי הבר דעות , ' בהסתדרות בהרבה פרטים יכולים — פה ל י "יוה ש! זה טבעי בהה־דט. י מזכיר " - _לא מת""
כאשר נכנס הגבר דק הגזרה, בעל שערות השיבה הפםורקות בקפידה, והגנות השהורות־העבותות ביולי , 1950לתפקידו כפזכיר הכללי של ההסתדרות, — הבהיר לתבדיו, ביד—, לאן פניו פוערות. באחת הישיבות של םזבירות חברת העובדים לגמרי. יכולתי אמר". ברצוני להיות להגיד פזכיר דבר הסתדרות אישי נוח מאד. יכול הייתי לרשום את דעותי ולתת לטתי לענינים לא להיות ללכת פזכיר ולהסתאב נות, . ולא אבל להי הח־ ות לתאר חיים נוהים אותי, . כמנסה אני יודע להשתלט , שמישהו — ני אינני מה יודע על מי ועל טה יש כאן להשתלט. על כל פנים, טעם מיותי בבית ההסתדרות הוא בדבר אהד ויהיד — אם אפשר, לסלק מהלות והסתבכויות שנוצרו. אינני רואה טעם בישיבת' בבית ההסתדרות רק כדי לרשום לפני את העובדות כפי שהן. לכן החלטתי בהברה צלולה להיות מזכיר הסתדרות לא־נות• נכון, שזה עולה לי בבריאות. זד. עולה גם לאתרים בבריאות. אני מצטער על כך. אבל בחיי ציבור אי־אפשר לנהוג לפי הפירה הזאה, — שהיות ולא נות—, צריך לתת לדברים להסתאב.. ! כל אם "האני תרצו מאמין " — מקופל ההסתדרותי בקטע של דלמעלה פנחס . לבון ראשית . הוא כל, באמת הריהו — : , קפדן מזכיר . אוהב לא נוח סדר . . מאורגן, מתוכנן עד להוט השערה. איננו שובת — שום עניו — מרוב יער ה־ ענינים. יש לו פנקס קטנטן. בו הוא רושם לעצמו באותיות זערערות, פה י ש לבצע, — ועד מתי. הבל כתוב שם. אומרים להולי פשל ם , : פירוק — תנובה סולל־בונה • ו"... קואופרטיבי . טיפול ה. קופת כנתתם אשר . הענין — מעביר מגיע עליו לסיומו לבון . קו — גגזר דקיק ל ר - אפור : תם וגשלם• אפשר לגשר, לסעיף הבא המזכיר . שלעולם הכללי אי , ־אפשר מוסמך לנחש למשפטים פה הוא. בי נדון, מקפיד בפיוחד על לבושו. תמיד הוא בא לקוטר, החמישית מצוחצח, ו- - ולח למשעי. אין לו פרינציפ . החולצה י הפתוחה !. ייט, " מכשולי — ולפעפים ם, יריבים. 'ענוב ומחלוקות עניבות . — י זד י , ן פותלט בהם כדי ! להרתיעו כאשר כתבשל . כשהוא אצלו מהליט איז — ה עניו בעל היקף, הרימו נחון שבוע־ _שבועיים לפני כן. ב"מצב דוה. "
לעשה _בפגיש תה... פנתמ לבון, נפנה על שבט חצי הלשון, \1צ!ד ב"אפט הרגו אישי' כלומר: במשפט י דבבו הד, , או — לדור שניי ולדור ם, — ות הוא , ועת גומר המדובר עם הוז בעל ! בעובד נמוך. בינוני. או רם, באחת מקופות אחת שלו הועד , מספיקה הפועל להורידו — הרי _פאינר שאפילו א רפא מלה
בןיא עמיקתא, — "סטייט'ש: פנחס אגור .. ". •הוא נוקש'ד, במשא־ומתן, ממצה את מדק עד תום עם יריביו — לעתים: מאבחן הסתאבות במקום שאינה — וממהר לנתח... מסרב מצטיין להבנע בכוח ל"פחבת הכרעה , " אנליפי . נמרץ קן ופפוכת מעולה, — תופס בעיה, מציץ בד, פעם, ומיניה ?ביה וקובע: כאן נקודת התורפה. שם נקודת הכובד. לפנתס לבון אין תחביבים. מוא אוהב לקרוא ספד עיוני טוב, לבקר בקונצרט, בתערוכה פקודי נשא , בתיאטרון הן בעיני . ו אירע — , ומהזמ הלך ישראלי והזמין לביתו את המחזאי, ושוחהו במילכות דרמה עד הצי מלילה... בניגוד למנהיגים פו־ עליים אהרים, הוא מיםב טדי פעם ב־ _בית־קפה ו... מרבה ללכת לסיניטה. יש איזה מין ניגוד קטבים, באישיותו של פנהס לבון. פהד, מוא פפוגל, להפוך יריב מפורטה לגל כטכין עצפות גילות , בלשונו —, ומאידך . הצולפת , שפעתי ה־ , הרבה סיפורים אודות... רוך לבבו. מהלק תמ יש בבנין י ממידות של הועד הפועל, בך, סיפרו לי—. מתלק מני רבים. בוקר אהד הניח את נום התה בדתילו על שול־ חנו 'טל מפזכיד הכללי—! מרים פנמס לבון ראשו פנ"רותיו, והבחין כי נפלו פני פר לו המחלק שהוא . שאלו נזקק לסיבת לטיפול מדבר רפואי ומלה , פסו פי בך, - והרימו, פשוט מזנית את העני—! פדוכ טרדות פרנסה. הטלפןן מיניה . , , :יהתקשר וביד י- , 'הרים עם ? לבון פי• שהתקשר את שפופרת ואמר ־ לו: אני ־ שולח לכם את מחבר מחלק מתר, אצלגו, טפלו - בד בחבר הטתדרוח, ואצלי שתדעו!כל הבד הסתדרות, הוא במו הבר מועדה מפרכזת! יש לו לפנהס לבון עוד תכונה: הוא אומר בפניהם לאנשים —, בלי את מתצפעצעות דעתו עליהם — — , ישר בלא כהל מליצה, וסרק גינונים, וכאשר יבוא חבר ההסתדרות להתלונן בפניו על סכסוך או היבוך, עם מישהו מעובדי הועד הפועל- תהא תפיד שאלתו הראשונה של המזכיר הכללי: מאם אתה פוכן למגיד את כל הדברים האלה — בפגי החבר — 'ריבך כאז בהדרי?
— , כי קשה בפהיצתו של פנחס לנון. פפני שהוא קפדן כל כך ואיננו פותיר עצפאות פעולה ותנופת יזמה לכפופים לו. שאלתיו על כך — והוא ינק פעט, ופעמיים מן הסיגריה — והתעטף בדומיה, הבנתי כי הוא החליט לא להשיב—. והפשכתי לנסוע בכיוון אחר. "אירגון חלקי-"מהו? שאלה: האם אהד, מסכים להגדרה הידועה כי ההסתדרות מיא ארגון תלקי, — כפאות אירגונים מלקיים אחרים במדינה, ופל כן: אסור לה לבוא בתביעות מיוהדות 1 לבון (במלוא כושר הברק הפולמוסי שלו הקובע . :( מנוסה מבחינת מזה של החוק אירגון ברור חלקי איננו שההסתדרות היא ארגון חלקי, למעשה: יש רק אירגון אהד שאיגגו חלקי — המדינה עצמה. אבל!מבהינת ממהות החברתית והציבורית, היא האירנון היהיד במדינה שיש ביכולתו וברצונו להעמיס ודיב על ר עצמה זד. לא תישובי הל על פ שום כלל־ ארגון פפלכת אתר "ם ב־ — מדינה• התאחדות הסוהרים יבולה להשבית את הפסהר, מתי שהיא רוצה. התאחדות האברים, רשאית להשבית את העבודה בפרדסים — וגם עשתה זאת. ואנהנו?עד שההסתדרות פכריזה שביתה במפעל, — אנהנו קריכן ארוים הלשים ז די אויגן לא. י . מכי למה וון ? שאנו פפני ש־ האירגון מיתיד. השומר בראשו וראשונה על האינטרס הכלל־ממלכתי. (מכו, בקצת _לגלזג) הנח היתר, ועידת המהדרות עורכי־הדין, ומה קראתי בפרוטוקולי !םי שתבעו . שפ: להעלות את משרדי שכרם של מפשל עורכי־הדיו " ובמוסדות אשד כועסקים ציבור, ו.. ב - . לשלם שכר פיניפלי לספג'ריס. הכל בנשיפה פכל מקום אתת . : ההסתדרות אז איפה כאן לא יכולה ההגיון? להר - — שות לעצפד, להחלים ההלטות פעי[ אלת אתד — המכוונות . טוב. נניח להטבת אפילי תנאי , שנתכנסו אירגו פרופסו ן פסו"ם - רים לחוק המדינה וקבעו, שמבחינת משפט "מדינה — הסתדרות היא אירגון מלקי. כלום אפשרי וצודק הוא — להעמיד את ההסתדרות בשורה אחת עם כל בליל האידגונים המתרוצצים בבטנה של המדינה !? א ג י: ובזכות זה — מה מגיע להסתדרות ?
לבון (חריף ומהיר:( בתובות אלה!? בהונה זו, רשאית ההסתדרות לתבוע. כי בענינים הקובעים את גורלה. תהיה הידברות בינה לבין הממשלה. ואם פה ושם יש אמנם חריגות, אזי פוכרהה ההסתדרות להרים קולה, ולהגיד: סטופ! העניו ועתה, בפלט צא ולמד לגברי : אובייקטיבי אם אני שוקל , צרי אר כה , זאת הממשלה , יותר להיות פן ההסתדרות מעונינת . בהידברות ה- —- פדוע!
לבון :(; נםיוןשנים האחרונות, הוכית, כי כל "צ, "" יהיה אשר יהיה, משיג בסופו של דבר — פכסיפום תביעותיו, פה יהיה נוה להסתדרות, פללכת ולתבוע בשם כל ה"צהים' כולם דרך י הקלה מבתינת ביותר הפופולריות . השאלה הי זו א היתה דק:י פד ה - , היתד!מתוצאה מנקודת טבט פפלבתית? אדרבא: צא ובדוק כפה שביתות במפעלים מכריזה ההסתדרות בשנים מ־ אהרונות 1 ואז תפצא. כי תשעים אהוז ין השביתות נערכו ע"' מקצועות _אקד־ מאיים, ששכרם די גבוה!בי כן: אם איש אי־שיתוף תאוו שלפון פעולה, אנכי הפופולרית -. הרי מיתה ביותר דוד בשבילי ללכת בת! אבל אני גורם הבנה הדדית). שוב חייבים במעט המוגשות לשפוד על ) הסתדרות נכס זד, כעל והממשלה בבת עינם. ברגע שזה ייפנע?יזדעדזע, עיקר כוח מדגולאצימ של תמליכי חתיים מ־ כלכליים במדינה. אני מקווה, פאד מקווה כי ההדדיות זאת תישמר גם להבא!
יחפים פנימיים במפא"י אבל עכשיו אי אפשר אני דורד בלי זמ על . שאלד יבלת : . , מצטער מד, דעתד , — מר לבון, על המצב הפנימי במפא"י?על לבו "מגו ן ש — ? " " על "הצעירים" ועל . אנשי פנחס לבון (מטיזז מיד) : קודם בל, אני ייצור רוצה להגיד שנקרא לך , " אנשי בי אני לבון מטיל , " ומניה ספק אם פר י אש ש בי לא ממינו לו!לא עסקתי ואינני ?עוסקשהיה בהקפת בדעה איזושהי אהת _קבוצימ אתי. . מלכתי לא ארגנתי עם , כל אינני אהד מארגן ואיני מקיים שום מסיבות של הברים קרובים לי. בניגוד לפקריפ אחרים, אינני פק"ם שום פגע מאורגן עם אף קבויחסים צה. אני בפפלגמ בוחל בזה גדולה ו ובכלל , אי : אפשר כשמדברים עוד לד על - בר בנוטת של קבוצה איגטיפית. כאשל אגסים פבוגרים מתחברים יהד למפלגה הם לנו לא עושים "פנג'ריה זאת גדולה על יסוד , "עם אהבה היות אישית סיפפתיות . יש או לא, והיות שאתה מת"הס אליהן בשיויון נפש. אין מאינטימיות קובעת כל עוד אנח־ נו יכולים לשאת יהד בלי הילוקי דעות. " יש ( תופעות מס"ס את לעתים נוס התח בלתי שלו נעימות ) לא , אכהיש אבל אין כי מן מהוות שום מכנה רצינית — לעת עתה, מפלגו — על ת, בל — פנים אלא !יש שהקטנות דברים מצלי באלה חות בכל למח מ- - זיק בפפ זאת "ם וב בתדרי "ח ר ות" הדרים — ־איז . ב" חילוקי אהדות דעות העבודה ?ר " (במרירות אצל הציונים ) בזפן הכלליים האחרון , ובפוהמ נתפשטה "ז — אופנה אין? חדשה: להסתמך על מתים. פישהו הפיץ את משמועה כאילו בדל כצנלסון אפר עלי שאני רה!האימרה הנני בעל הזאת מוח היא מזהיר . קופירייט — ונפש 1960 עכו - ". ו"ט לי הוכהה מובהקת כי לא נאמרה. בדל לא היה אופר עלי לעולם, כי אני בעל מות מזהיר... ושוב בחדשים האחרונים התהילו להצמיד לי כל מיני הגדרות: ., אדמיניסטרטור טוב — אבל — אך לא בלתי איש מעשיי ביצוע , " . ' בעל "מוה כושר מזהיר עיוני — הגדרה אך הססני אתת — , " הוא בבל פוצא פעם שנמאסת לו אהרח למישהו . ואני אופר : רבותי העתונאים, מה מעניגת אתכם הנפש שלי ?אני מנתה את נפשכם שלהרפו כם ?תתוכהו מהקרי נפש ! — התקיפו כשאני . תרבי מדבר צו, עם — אש אך - כול בשבילי מענינת _מענין אותי שהוא הפסיכולוגיה מייצג 1 פר שלו , טעם ?קוי ש ע לחטט במעמקי הנפש י י
החוצה, קרא לפתע ידית המזכיר הכללי — של בדרכי ההסתדרות: אני עדיין חייב לך תשובה! אני : ?י ? אדם ה ו קשה א . : על — שאלתך וכולי. , אם נכון הוא, כי אני פנקסי הזרנו , והתיישבנו ופנהס לבון . . אני הסיר שבתי מעליו ושלפתי את שר את - יון מפלדמ מבלתי נראה, אך המוחש היטב, בו מתעטף, רווי פניו התרככו, והוא אמר בקול מונמך: מעקרון שלי בבית הועד הפועל הוא — מיעוט התערבות בעבודתם של הברים בשטחי מפעולד, השונים. יש לי נסיון די מר. אם אינני מוכן לספק את מלוא התביעות של חבר זמ או אהד. וכאשר אני אומר . לא" מדיני הופך לאדם שקשה לעבוד אתו — 1 אני פרשה לי. לעשור!לעצמי מהמאה : עוד לא היתד, תקופה בועד הפועל, — בה קיבלו ראשי ענפי הפעולה םפכויות באלה—, כמו עכשיו!יתד עם זה, — אינני יכול להניד כי כל ראשי המחלקות נהנו לפי אותה שיטה, ביהס לנתונים לפדותם. לא אהת, ולא שתיים, ישבתי כבורר וכמפשר, בוויכוחים בין ממונים לכפופים להם שטענו כי אין נותנים להם לפתח עבודה עצמאית . י (עגמומי למדי) ולבסוף אני רוצה להוסיף משהו אישי לגמרי: בסיכום סופי, כשאני מביט אהורה הרי אלה שהייבים לי את המוכות הרציניים ביותר, — ידעו לתבוע מפני את התביעות הכי מוגזמות!