מעריב, 4 מרץ 1960 — " "א ני-ה צ י ו נ י האחרון! ‭. . ‬ [כתבה]
" "א ני-ה צ י ו נ י האחרון! . .
מנהיגה של יהדות אמריקה קובל על ירידת קתה של הציונות ב!<רה"ב ? משבח את נסיעתו שיל ב, ג,. מאמץ בכוונותיה _האובות של וואשינגטון
_:^*־ '_^ *7_^111 • _£ = ו 111 הדי"ד* _ע _ףיא _די ד_^ מי^* דיי"יי• ־ ־־ =
- מאת רפאל בשן - הראש הגדול שח קדימה והמצח הלבן, ההלק, הרהב כל כך—, נחרש קמטים ארוכים. חיוך דק מן הדק נולד בזויות הפה, אכל מן העי־ יימ שניבטו אלי מבעד לזגוגיות משקפיים מוזהבים עלתה תוגה, הייתי אומר: אפילו שמץ של מדירות — חרישית. —ציונות?:"קרא האיש—, תנועה ציונית המונית" חזקח ' רבת השפעה " _האמריקוז . ?ינ ו פ ר" י — " זה כבר איננו קיים היום!המושג " " ציוני' איבד כל משמעות בארצות־הברית, נתרוקן מתוכנו—, וערכו דל, ופחות כבוד!בוא אגיד לך משהו יותר מזה: כאשד רוצה יהודי באמריקה להגדיר איזשהו טיפוכ תמהוני, מוזר, יוצא דופן, מישחו שאסור לקהת אותו ברצינות, הדי הוא מפטיר: , נו, מה אתם הפציפ ממנו, — הלא ציוני הוא. ':
אמר את הדברים אדט שהיה נשיא הסתד־ רות ציוני אמריקה, יו"ר הנהלה הסוכנות היהודית, יו"ד ועדת _ההירום של הארגונים היהודייט בארה"ב, מקברניטי היהדות האמריקאית, בעל מהלכין והשפעה בלתי רנילה ב"בית הלבן:" הרבאי ד"ר אבא הלל סיל־ בר. — ובכן, אפרתי, אולי נגדיר פופית ונא־ מר: 'הציוגות פשטה את הרגל בארצות ה־ ברית! מספ ב . ג -. - מעשה נבון בהחלט . ' ד"ר ט י ל ב ר: הו, הו, לאט לך. אל נא נשתמש בםרמיניט טנטציונייט, אבל שמע נא את זאת — ותבין למה אני מתכוון בדיוק: הנד, מתכונן ראש הממשלה, דייויד בךגוריון לבקר באמריקה. ומעשה _מצויין הוא!מדוע ?םיורים בינלאומיים הט. עכשיו באופנה. כולם נוסעים אל הכל. מנהיגי ברית המועצות, צרפת, הודו, ואיטליה כבר היו _בוואשינגטון. עכשו בא ראש ממשלת ישראל — מעשה נבון בהחלט!נימוק נופף: אני מקוד, כי _בן־גודיון ייפגש עם הנשיא איזנהאואר' ומגע כזה, נירים מיד את הטיפול בבעיותיה של ישראל מן המי־ שור הדיפלומטי השגרתי — , לםפירה המדי־ גית הגבוהה ביותר!עוד סיבה . בעד:'' ביקורו של דוד בךגוריון, יחדיר את הענין הישראלי בצורה חדשה, נרחבת ומותחת — לעתונות־ האמריקאית המעצבת את דעת ה־ קהל. והאהרון, ולא אהרון בסולם התשיבות: 1960 היא שנת "חשבון הנפשי' שלפני הבחירות לנשיאות ארצות־הברית. ודי להבי־ מא בימיזא... ??-... ! י . ? עד פה הוא _םומך שתי ידיו על הנעשה, מכאן ואילה מטפט קולו לאוקטבות ־ רמות,
והריהו מדעים לאםר: ברגע כזה!בדיוק ברגע כזה היינו זקוקים " לתנועה ציונית איהנה באמריקה, שת־ כין ו"תעבד" את משרדי המםשלה בווא־ _שינגטון, ואת , חאמריקאי ברחוב. 'שנים על שנים, דרשתי, ותבעתי, ובקשתי: הבה ונקים לנו •גרעין מהץ' ציוני באמריקה. לא למגביות!לא לעליה!לא לחינוך!אלא — הבר אנשים, נבונים, משכילים, בעלי קשריט ועמדה אשו ישמרו על האינטרסים של טדינת־ישראל ב"חלונות הגבוהים" והבינו־ ניים, והנמוכים. אנשים שידעו לאבחן כל מפנד, באקלים הפוליטי , להתריע מפניו בעוד מועד, בקיצור: לעשות מה שצריך. יו־ "ו"!" קראה' — ואהי, כקול קורא במדבר — ! לא שמעו לי!
ירדו המניות ב" בורפה... " (עוצם עיניו, מחלילו על רעמת!הלבנה, פוסק:( גם בוואשינגטון לא לוקהיט כנר את הציונות ברצינות!הם מביגים את המצב כדיוק!בווו: יש הערכה , אבל ל" להנועד ועד היהודי , הציונית האמריקאי בתוו " ול שכזאת "בני־ברית , שוב " אין _וואשיננטון טייהסת משקל! שאל ה: ומה בדבו הזי. או. איי וי תשובו:, _אוקיי!אז יש לזיאו., איי , נ־ 100 אלף חברים משלמי מסים. אבל לא זה העיקר. החשוב הוא: האימון. ממש כמו כמוסה — וכי מתי יורד עדך מניותיה של פירמה וי כאשר לציבור אין עוד אימון בה. בסוגית הציוניות: אותו דכי• ממש, הפסה ? אמריקאי (נוכו:( להיות בעצט, ציוני בעצה ?לשט מדוע ' מה לו ן?אומו יהודי הוא לעצמו בצדק: אט ראש ממשלת ישראל מקנחד והוקף אה הציונות—, מי א!י שאהיה ., זייוניטט" ?ן שאלה: ד"ר טילבד, מדוע, לדעתך, מקנתד ותוקף ואש הממשלה או, הציונות ז תשובה (קצת נזטס:( אינני יודע 1 באמה אינני יודע ו אין לי גם כל השעוה מתקבלת על הדעת בענין זד, ו אני: ו"ר טילבד, אם יש לך דעות להילחם עליהן, למה אינך עושה זאת 1 מפני מה נטשת את הזירה הפוליטית לגמרי ? הוא השעין ראשו אל גב הספה, שילב אצנעוהיו, הידק אותן, גבותיו השחורות הצטופפו, וטמרו. אטד הויד םילבו: . אני מוכן תמיד להילהם באנטי־ציוניט, בעד הציונות, אבל להיאבק עט ציונים למען הציונות — זה לא!זה לא ו "גמרתי עם זה"!
"עזבתי אה שדה הפוליטיקה — אחהתמיד ו יש בני־אדם שאינם ינוליפ בלי ח־ הו־חא" של _הועידות, והכינוסים, והועדה המתמדת", והכיסאות" — אני יכול!גמותי האישיים עט זהו והאמן עם בן־גוויץ לי!נו מצויינים באד *ילינג . אני ) ידע יחסי - תי הטיד כי פוליטיקה היא מלחמה מהמדה, עם חזיתות, ע0 נצהונות, _וכשלונוה, זהו חלק בלחי מדד מן המשחק - וכך קבלתי את העניניט -1 האמן לי ן בדור: אני הטיד מוכן ומזומן לעזור למדינה ישראל — ולכל *שר אדרש אלך ו — גט ל"ביח הלבן;"י ד"ו סילבו: בההלטו
אני: מתי היית שם לאחרונה 1 ה ו א: רגע !תן לי להשוב!דומני כי היד. זה לפני כמד, חדשים: תבין אותי: אינני־ני־ גש ל"בית הלבן" ביזמתי. אם השגריר מבקש — אני הולך 1 הנשיא היה מרוגז שאלה;ד"ר טילבר. כאשר אתה אומד: "הביה הלבן" — כלוט כוונתך תמיד לפגישת עם הנשיא אייזנהאואר 1 הוא;כמובן, כמובן!או'־כן!גם בעת מערכת סיני הייתי אצל הנשיא' הוא היה די מרוגז, לא בל כך עלינו כמו על האנגלים והצרפתים, וגם... בגלל היועצים שלו!הוא ביקש אז שישראל תפסיק להתקדם... משהו מעין זה — בערך"!תפסיקו עט זה"! אמר. שאלה;ד"ר _םילדר, האם אתה טבור כי ב"סטייט־דפרטמנט"' חל מפנה לרעתנו? למשל: "נשם" המלוות והמענקים לקע"פ! הוא: "לוק היר!הרוסים הכניסו את האמריקאים למצב מטובך. צריך להבין זאת! האמריקאים מפתדים כי מצריים תישמט מ־ ידם לגמרי. זאת הסיבה. שארצות־הברית עשתה אי־אילו צעדים הנראיט לנו כבלתי ידידותיים". אני: רושם הגיוני , הלא ן מבינים ד"ר כי ס י פוליטיקה ל ב ר:ידידי " היא ! משחק מדוע שח־מם אינכם נצתי, מדיניות איננה ענין םטאטי. קופא על שמריו. מאידו, אין פפק שאמריקה עשתה גם כמה דבריט לא נבוניט במכלול יהסיה עם מצרים — לדוגמא: אישור המלוות ל־ קע"ם מבלי לדרוש התחייבות למעבר חם־
שי לאניות ישראליוה!בטוגיה זו, יש תסי־ טה והתמרמרות בוואשינגטון, ונדמה לי. כי אדצות־הברית עומדת לתקן מעוות זה - בצורה כלשהי"! רמו ד"ר מילבר — ולא פירש... אך נראה היה לי שהוא יודע משהו! שאלה: האם מבינים כוואשינגטון, מ י הוא באמת נאצר ולמה הוא מםוגל 1
אהדה לישראל - וחבלה בישראל תשובה: (תקיפה) יודעים!כבר זיהו אותו!אבל הם נאלצים, לעת עתה, להשתתף במשהק הכוחות עם הטובייםים. אך נא לזכור: מצד שני: קיימת אווירה טובה, המה, ואוהדת לישראל בכל שכבות האוב־ לומיה האמריקאית — מלמעלה, עד למטה. הנשיא איזנהאור הריהו ידיד לנו, והוא הדין בריציארד _ניקטון, טגן הנשיא : ואני יודע מה שאני אומר—! בליוו מי"! "מאידך: אמור לנו לזלזל בעוצמתם ה־ גוברה והולכת של שני גורמים, המחבלים באינטוטים הישראליים בארצות הברית: ראשית, הוקי הנפט, ובראשט הברת "ערמ־ קו" הלוהצת לפיוס מדינות ערב ומנהלת פעילות פוליטית ענפה, יטודית, ומטוכנת בחוגי השלטון. חברות הנפט, מימנו הלק ממסע הבחירות של הרפובליקאיט, אנשי־ הט תופסים עמדות מפתה בםנגגון מטלגח השלטון, וגדוע מזה: הוקי הנפט משתמ־ שים ב"קלפים כפולים" הם מקיימים קשרים גם עם הדמוקרטים ... על כל צרה שלא תבוא! "תקלה מם' : 2 התעמולה הערבית הגוברת והולכת ברחבי ארצות־הברית. שליחיה הדרו למכללות, לקולג'ים לבתי־הםפר הג־ בוהיה, נציגיה "טורקים'' בשיטתיות, מועדו־ נים חברתיים, ארגונים, ואיגודים למיניהם, הם הסתננו אפילו לעתונות האמריקאית ו־ מצאו להם שם מהלכיו — זו סכנה גוברת והולכת שאסור לתת לה להתפתח להתגבר ולהתחזק! (בצער) אתה רואה: עכשיו דוקא, עכשיו, הייתי זקוק לתנועה ציונית הזקה ב־ _ארצות־הברית, שתטפל בכל הבעיות האלה והיא,., איננה! האמריקאית וההר ד" , ר "הפובליק טילבד ומדגיש אופיניון " : דעת־הקחל , האווירה הכללית השוררת בוהוב—, הן בההלמ פרו־ישראליות!וזהו נכס עצוט!אולי ח' שוב יוחד ממה שחושבים!כי וואשינגטון רגישה מאד מאד, לדעת־הקהל, וכל זמן שיש _לישדאל־אהדח כזאת ברחוב האמריקאי — אין לה שום סיבח לחשוש מפני מפנה פרו־ערבי של ממש _בוואשינגטון!
מה עושים פה בכסף שאלה: ד"ר מילבד, מד, מטרה ביקורך הנוכחי בישראל ? ת ש ו ב ה: לא הייתי כאן מאז הגיגות העשור ובאתי לסייר קצת בארץ. הפעם אני מעוניין במיוחד באיזורי התעשיה והחרושת? וכיו"ר מועצת המנהלים של _מילווה ה־ פיתוח הברית אני דו" רוצה ה — להביא מה עושים עמי בהורה פה עם לארצות הכסף ? שאלה (קצת פרובוקטיבית:( ומתי תש־ תקע בישראלי הוא: (צוחק שטה אוונה, אח"נ הוא מרצין ומשיב:( לאנשים כאז יש רעיונות מוורים למדי!קח אותי לדוגמא: איד יחוד' כמוני יכול כרגע לעלות ארצה ?אני עומד בראש "הקונגרגיישוך הליברלית הגדולה בארצות־הברית, היא קהילת קליוולנד. מוטלת עלי אהריות עצומה, אלפי יהודים מ־ חכים להכוונה _רותנית ולהדרכה בסוגיות היהדות, ממני — , ובערים אחרות — מ"ר־ ביים" הנושאים במשרות דומות). בתרעומת) למה אין מבינים בישראל כי גם יהדות אדצות־הברית זקוקה למנהיגות רותנית? תבינו: היה זה גדוע בשביל 5 מיליוני יהודי אמריקה, וגם גרוע לישראל, אילו היינו נוטשים אותם, אורזים מזוודותינו, ועולים בזה אחר זה לישראל. אסור שיהדות ארצות הברית תיעזב בלי מנהיגות! (מחייך) ואני ו בעצם עזבתי גט אני את הצאן—, כמו שאומרים. אלא שבני הצעיר דניאל, העוזר על ידי ברבנוה בקליוולנד, ממלא את מקומי לכמה שבועות, ובך הרשי־ תי לעצמי לצאת ולעזוב את חקהילה לזמן מח.
אילו עלו המנהיגים... (בבדיחותא:( "אתה יודע מה היה קודד, אילו עלו מנהיגי יהדות ארצות־הברית ליש־ ־אל 1 אני מבטיח לך כי היו הוזרים ומשגים אותם כשליהים לאמריקה!בך אירע נט לי: כאשר חייחי הבי האכטקוטיבה וישבתי בארץ כששה הדשים, החלו יהודים טובים, לשגר איגרות אל מערכות העתונים לאמד : למה פילבד יושב פה י!דווקא עכשיו כאשר מתבקשים ענינים היוניים _בווא־ שיגנמון !—שלהו -אותו מיד בחזרה—! ו־ שלהו אותי... " והריהו הוזר שוב לאותה נקודה: " יהדות אמריקה זקוקה "למטה של מנהיגים" אשר ישבו ש ם — יכוונו, ינהיגו, וידריכו אותה. ויחד עם זאת ידאגו גם לאינטרסים של ישראל"! י "זו עובדה— ". ' קובע ד"ר סילבר, ובשום פניט ואופן אינני אומר זאת בטון של התנצלות "! והוא מוטיף עוד: "לפעמים יש לי הרושם כי הנועד הישראלי מביט על
היהודים האמריקאים, כמשהו". מסוג ב— '" העיקר שירימו את תרומתם השגתית למג־ ביות — וזהו זה!בכך נםתיים הענין! "הייתי מבקש לומר לצעירים בישראל—, רבותי!יהדות אמריקה איננה םתם אוסף של יהודים בעלי ארנקים נפוהים. יש שם רוח יהודית מצויינת, יש שם קהילות נאות, ומשגשגות יש שם אוירח _רוחנית־תרנותית. אין לכם מה להתבייש בהם—. הם אינם יהודים ממדרגה שניה! אין זה צעד אגטי־ישראלי איכשהו גט הטלנו עוגן ברציף הבעיות שהתעוררו השבוע סביב דרישת האוצר האמריקאי לפקה על השימוש בכספי ־־ מגביוה הנאםפימ באדצות־תברית. אומד ד"ר סילבד: "אין בצעד זה שום נעימה אנטי־ישראלית!החוק האמריקאי מיתיר לנכות ממס הכנסה סכומי כפף זז־ נחרמים לעניני צדקה. כפפי המגבית נכללו _^ "' י
עד לפני זמן קצר בסיווג זה. לפתע, נודע לאוצר האמריקאי , כי גם מפלגות בישראל נהנות מכטפיט אלה, ואז החל לטעון: הרי זו פוליטיקח — ולא "צ'אריטי!"מכל מקום: ד"ר פילבר משוכנע כי ימצא חסדר נאות לבעיה. רק דבר אחד מרתיח את דמו: שאנשי "האמריקן _קאונפיל פור גיודאיזם" חאנטי־ ציוניים, הם, הם, שאכלו את הקורצא ה־ זאת בפני האוצר של ארצות־הברית... שאלה אחרונה: אחרי ככלות הכל, ד"ר םילבר האם אתה מגדיר עצמך עדיין כציוני י האיש רם־הקוטה, הדור־הפנים ונעיב־ ההליכות, הלבוש הליפה בהולה גזורה בקפידה—. התרכז רגע בתוך עצמו. הרהר אם להשיב ברצינות או טוטב על דרך ההלצה. חיפש בהדדי זכרונו אהרי הגדרה, לבסוף התחייך וענה: "אם אתה שואל אותי — ' אזי נדמה לי ל־ פעמים שאני הציוני האחרון המתהלך עלי אדמות"!