מעריב, 5 פברואר 1960 — " ל ו נאצר ה י ה מת יי עץ את י ‭....., 0 ^' "‬יידו ‭'..... '‬־ ? ־ ‭?(‬ ־ ‭... ‬ [כתבה]
" ל ו נאצר ה י ה מת יי עץ את י ..... , 0 ^' "יידו '.... . '־ ? ־ ?( ־ .. .
>3_£. י55ד-־־־—"י— —— י | 1 " ...,,. — ל * 1 •• < _£ £ 0 _13) # 4, _^ 11 0 x ?* 81 * ו V? _011 ! י!! 111_* { ? 1 . _£*^_00£א ג י7ןו" (-!* 1ו] * " _^ * * * " 1 ? * _^1 ?• ' " •! ז ! ? ? ו " . ! . ' • •' -. 1 XIIIל8 _ע ז- •"י *"1 1 "|־"1רנ %"1י _^_, _? - , 0 _* ""* 1_"! _^ -1 ? 1י . ז י "* * * ו ־ ?ני"מ* 101 * _^ י 0 _* . _" 1* _ןט 10* שרת החוץ ן ? גולדה מאיר
1. ^\. 4^/ , ־"_^"1 >. ג-ו1 <*ג_1י> !/י<"\ ע' ו י . ו ו !, יו י -11' ס ! ? יגו עם מדינות אפריקה ל11_\_, ?*י( ר! '. _!. ! '" ' על שיילוק-ואין ! ורך יי"_^ין1 ', ,,, , :/י-ו'
- מאת רפאל בשן _ " — הה י יו נאצר היה מתייעץ אתי — כגיל לא היה מתחיל כעסק הזה — ' אמרח שרת החוץ, גב' גולדה מאיר, וחיוך רהב נפרש על פניה. היא חיתה שלווה בתכלית, רגועה לגמרי, יונקת בניחותא עשן מן הסיגריה שאיננה משה מכין אצבעותיה. השעה היתה שיט כערב. ראש הממשלה סיים זה עתה את מכירת הודעתו החד־משמעית בפרשת תקרית כפר תוופמן. ככניני משדד החוץ דלקו האורות, _מכונות־בתיבה תיקתקו, טלפוניה טרטרו, פקידיה עמוםי תיקיה נעו הלוך ושוב, מדי פעפ, נעצרה איזו מכונית בחריקה צורמנית לפני הכתה. בל ההמולה הזאת לא הגיעה לקומה העליונה. בלשבת שרת ההוץ היה — השקט. היא נשענה אהוד, ואמרה לאט־ לאט, כשהיא *שמה דגש הזק על כל נזלה: — אבל, ביוון שנאצר לא התייעץ אתי ופתה בהתגרות, אני יבולה לומר רק זאת: מה שאירע כצפון, איננו סתמ איזה בסידן של כמה ערכים להדור אל גבולנו—, לא!זוהי התגרות ברורה וגלוייה שמטרתה לקבוע משהו—, עובדה מוגמרת, באיזור המפורז!יתר על בן(הסיגריה צונחת למאפרה, והאצבעות הופכות לאגרוף קמוץ:( חפטאטוס של האהוד המפורז ברור ומוגדר, לגמרי!לגמרי!ואיש לא ישנה בכוה חזרוע בטא־ טופ בשטה _ריבוני־ישראיי י
— אחה שואל מה יהיה הלאה י אגיד לר בדיוק: אני מכירה את מדיבת ישראל היטב. ואני יודעת כי היא מסוגלת ויודעת להגן יפה על עניניה. אנו לא ששים אלי קדב. אנו מהפשים שקט ורוצים שלום, אבל אפ כל מאמצינו לא ישאו פדי, והם רוצים ל ־ תכריחנו בכוח, נו, — אזי לא תהיה. לנו שום ברירה 1 הסיגריה ביד שרת החוץ נתקצרה והלכה, ־יא כיבתד, אותה, נטלד, אחרת מתוד קופ־ סת־עץ ארוכה שניצבה 'לפניה, הדליקה במצית גדול מוכסף, וההדר נתמלא שוב עשן כתלהל טרי. מבעד לעשן אמרה גולדה מאיר גלויות, בלי שום עירפול: למען השקט - וויתרנו — אתה שאלת מה עשה האדם י אני אומר לו קודם כל את דרישותינו — ובכן: אנהנו הבענו מן האו"ם. ני יפסיק קודם כל, את עבודת חמורים שהדרו לשפתנו. האו"ר
00 שו _, 1יו!וץ , 1 _י. יב1 י !ו'!!!]!ודי י י!קו? . ' עשה זאת לא פעם כאשר אנחנו עבדנו שם, והסורים ערערו על זכותנו. אף על פי שהיינו משוכנעים בתכלית. כ־ לטענת הסורים אין כל שחר — נענינו ו למה 'י למען השקט. נדי שלא תהיינה תקריות ולא יפיקרננות 1 אבל הסורים י יחם יש גישה אהדת. בסדר, נאמר ני אתם חולקים עלינו ו אבל למען חשקט, י - - צאו, בלי יר־ית 1 גב אנחנו נהגנו כף 1 בינתיים נהרג שם ישראלי בדצמבר. והסורית המשיכו להתגרית. דרשנו, וביקשנו - • כי יפסיקו ולא הועיל ו אנו בשלנו והם בשלהם! ינהרוזוו 1, 7 ל ןו[;יףו, ו: אין כל ספק כ' :, חאיזוד מורח ולסורים המפורז אין חוא מה בסוברניות לעשות שם ישראלית !נכון; ־ש לכמה ערבים בעלות על קרקעות בגפו־ רז. במידח והם נהגו לעבד אדטחם בעבר. נחיר לחם זאת גם להבא - אבל שלא יב---או לנו חיילים פוריים בלבוש אזרחי ויתחילו לחכריה אותנו בכוח הנשק לחח להם דריםח־רגל במפורז??:!!]!וייויוו'!) 111. 11. וי!! יש גבול בינלאומי!יש שטחים אחדים מפורזים—, ולסוריה אין שמץ של סמכוח שם ! ראלף באנץ' היה המתווך בחוזי שביתת• הנשק (וזחח"נח) והוא איש פיקח ו־ודע לסגנן "•טחיט , חוא י ?? שקבע אל"ף: במפורש שטת בבעלוח : יש ישראלית שני סוגי , בי"ת: שטח מפורז בבעלות ערבית. שים ־ב: ערבית נאמר, ולא סורית ו וכבר אמרתי לד: אנו לא מתכחשים לעובדת שיש במפודז חלקות בבעלות ערנית ואנחנ? להמשיך ' בענודחם י . בין דמשק וקאהיר חאט למתיחות הפנימית בין שני חליי קע"ם יש קשר לחקדיוח בצפון זי !_האירוזיוו !וויה) אולי ו מכל מקום, סוד גלוי האיחוד הוא הסורי־מצרי , כי אין _שלום־בית , אזרחי ? • מאפיין מד, שקרוי את - חחבל הצפוני סבורים, ובצדק ו כי זהו יוחד כיבוש מאשר איחודו חביאו קפח, שרה החוץ שוחה אוחו שחור, יבסטל גדול. והסיגריות?נדלקוח וכנות, ניצחות, וגטענות במאפרה, בחחילח ניסיתי לספור -- אח"נ אינדחי נל חשבון.
עזבנו אח חירבח חוופיק, ונפליג אל מעמקי היבשה השחורה, משפרח גולדו, מאיר שני ! דברים הביאוני הפעם אל אפריקה, האחד: , השבעתו של הנשיא טובמן -־ בלי־
בדיה. אליה התמיד,, נאחת מ־65 המשלחות מכל תלקי תבל שהניעו למונדוביה. השני: הכרזת חעצמאוח של הקמרונים הצרפתיים. משם הוזמנה' לביקור בסיידה ליאונה, גאנה וגיניאה. לא,, התקררו" _היחפיש "גברתי שרת החוץ", אמדתי"?הייתי מ ־ בקשד כי חבהירי בצורה הד־משפעית, ככל האפשר, מה אמת בשמועות העקשניות או-ר-ת חתקררות היחסים בינינו לבין נמה ממדינות אפריקה י ש ו ח ־ ח ה ו ץ (בהחלט מוכנה לשאלו! זז — ני תבוא:( אין שום דבר כזח: ויזי שמפיץ שמועות אלה אינו יודע סד, שהיא מדבר 1 נקח, דרך משל, את גיניא־ : ה שבוע באים אלינו איזה עשרה—שנים־עשר בהורים משם, להשתלמות. ברור!אהה יכול לומר — לא בזאת חלוי ומובטח קיום יהסי ישראל—גיניאה ? , אבל זה משהו!לבנה בהומה 1 נכון: (בלגלוג:( מתיחוח 7 !על איזו מחיחוה מדברים בכלל ו המדינה הזאת קמח רק עב־ שו ואנחנו בינים צעד אתרי צעד את יה־ משמר־כבוד סינו אתה !הייתי צבאי שם , יומיים קיבלו . אותי שד החוץ בשדה־ עם ההעופה. נפגשתי לשיחה ממושכת עם סקו טורה, עם יו"ר הפרלמנט, שר הכלכלה, ושת־ הנשים, חברות הועדה המדינית, שידרתי ברדיו גיניאה, עדכו לי קבלת־פנים יוצאת מן הכלל . )שרצינו(, לא שאני. מתרשמת מזח יותר מדי!זהו טקס, ונימוס, דגינונים 1 אבל אנכי יודעת גט להוש קצת מד, יש מאחורי כל לת הדברים גיניאה האלה סקו טורה !בשיחה ההברר עם לי ראש , ־בי ממש י הוא - קיבל דו"חינאה מאד ממשלחת האיגוד המקצועי הגנאי שביקרה בישראל, ויש לי אינפורמציה טיבה ומעודכנת! ש אלה: האם הוזמן מי סקו טורה לבקר בישראל י שרת־חחוץ (במיטב הויפלווזטיה:( אינני אוהבת להכריז על בואם של אישים, עד שלא יודיעו זאת בעצמם! — ומה בגאנה, גבירתי י ש ר ת ־ ה ח ו ץ: היחפים פ-צליי-ניס!בל ישראלי יכול להתמלא גאווח למראה העבודה ?המעולה שאנשינו עושים שם. בעבודות פיתוח נרחבות, בביח־הפפר לטיס, בהפעלת ציוד כבד, ובכל שטח וענף שישראלים מטפלים בו ־- אני גאה בהם!
על ,, שיילוק־' באקרה שאלה: גבירתי , מה בדבר אותה הק־ רית בעת מסיבת עתונאים באקדח. בת שאל עתונאי גנאי את הקושיה המפורסמת : מדוע מרמים את היהודים לשיילוק ;י איך דברים כאלה מניעים לשב י ש דת החוץ: טוב ששאלח 1 הפירסום הזאת שניתן נשאלה לענין היד במתכוון , מוטעה ע" מעיקדו י עחונאי . חשאל־ גנאי , אשר ? נגד כתב חאנטישמיוח מאמרים , נהדרים חוא. פשו ! ט, נהדרים רצח לחת ! יי הזדמנות לאשר רשמית וכהרחבה את אשר סירסם, ועניתי לו!אחרי מסיבת הכתבים אמר לי אהוד אבריאל: אח לא יכו--ה לתאר לעצמך איזו נתה־רוה גימד, לב־ הוד הזה י. שאלה: כלום נידעת לתעמולה הער־ ביח השפעה בגאנה :י ש ר ר. ה חוץ: מה יש לדבר 7 הערבים עובדים ו הם ע־בוים בארצות אפריקה. באמריקה _הלט־ניח, ובאסיה י . אבל איד הם פועלים י :ד, המעניין: מה הם יכולים להציע לנקרומה ולטובמן 7 הנה הערבים רוגזים נורא על שר החקלאות המערב־ניגריאני שביקר בישראל, ומתכנן הקמת מושכים כמי אצלנו!נו. מה הם מסוגלים, הערכים, לתת ל!'י מושבים י קיבוצים י תכניות פיתוח י רק רעל וארס, והסתה ן בדור!אין אני מזלזלת בתעמולה שהערבים מנהלים באפ־ ריקה. חיא לא רצינית?-, חיא שטחית, ואיננה מכה שרשים, אבל אני מהיייבים יהיור. _ער־ם כן בחחלט !
צה"ל-נה"ל-ישראל... ואספר רך עוד משחו שחחדשמתי מזה בגאנד:, חס חקימו שם "חטיבת בונים" דוג־ מח הנח"ל12; אלף נערים ונערות מאוגדים נה, מקבלים השכלה, לומדים מקצוע, מת־ הננים לחלוציות חמיוחדת של גאנה. נכנסו שמע היטב שם : למילון המלים היומיומי צה"ל, , נח" חן ל וישראי שגורור, ונישאות טיט אח בפ חלב • ! כל לנאצר . זד, • משהו ??יש נח היכול "לן• י להר פה! - הוא מקים את סכר אסואן 1 אז מח ז(רהוב! י "'־, 'ר?'!!!נלרומה לא זהוק לוו נקרוסה מקים בעצמו סכר על נחר חוולטה ו והוא יודע היטב, ובדיוק נמרץ, •- למד!ולמי זקר קח גאנה ו ובחורים שלנו — ישראליים, עוסקים שם כננין ובתכנון, בלב חיערוח ! "אני מבין, גברתי. ני כוכב המזל מנצנץ ינוי נגאנח ", , , אמרתי, אבל מח עם ח, נוכב השחור שרת ' י החוץ , בטויוו:(, _!' גם זאת לא חבינו אצלנו ו לא תססו!סיבנו בלי נל צורך ו נכנסנו ל"נונב השחור'' כדי לסייע ימאים בעצה והדרכה, עתה, לפני תום מועד החוזר, בינינו. הם סבורים ני 'ש באם• שרוחם לנחל אח הענינים לבדם. אמרנו לחם!בבקשה • -? ובהצלחה ו אנו מוכנים לכך?-, • עכשו, מיד, לפניט משורת חדי!ו תשאל מדוע — אסביר: אין אנו רוצים כי חחיח לאנשי גאנה, ולו לרגע אחד, חרגשח כאילו אנחנו כוסים עליהם משהו ו יש בגא־ נח רגישות גדולה בשטח זח!מאידך: נמשך שיחוף־חפעולה חימי — המלא והפורח, עם "הכוכב השחור" ו
שותפות גור ל אתנו (אחרי הרהור ממושך:( קיימח בכד ארצות אפריקה שזכו לעצמאות בשנים _חאח־ רונות השתות כלפי אירופים!וזו תופעה טבעית ומובנת!אנל אלינו, יש מין יהס מיוחד!ויחס כן מאד!למד י , מפני שעמי אפריקה השימ איזושחי שותפות גורל אחנו. מכיוון שעמי אפריקה רואים כי אנחנו הצלחנו לבצע משימות, שהן כה חיוניות להם, כמי: _פיחוה החקלאות, העלאת רמת חחי־ נון, הנהגת לשון אחידח וקיבוץ־גלויות—. המתבטאת אצלם בקיבוץ שבטים — ומיזו־ עצומה גם. יש : להם כיצד , להרים למשל, את שם ימחו , באפריקה הפרימיטי בעיה - בית של הכפר באזורים הנידהיס !?ובעיה מציקה לא פחות: מה לעשות עם אותם צעירים, אשר חצליחו להגיע מן הכפר אי העיר- ק־בלו השכלה מינימלית, והם מצפים עתה בתור ־ארור־ארוד לאיזו משרונה ממשלתית !לכפרם — לא יחזרו חצעירים חללו ושום הטפח שבעולם לא תועיל!אז מלעשות אתם י זו בעיה חמורה וגדולה בגאנה! זאח ועוד: חם אינם פוחדים מאתנו ויודעים כי אין לנו שום מגמה לכבוש את ארצוחיחם!ואני יכולה לסכם ולומד בלי הי־ סוס: יהכ־יו עם מדינוח אפריקה טובים—, בהחלט טובים!ויסלחו לי כל אותם אנשים השובים הצועקים "שנם והערב: משבר! משבר!יסלחו לי מאד, אם אגדיר את גישתם נילדותית. ושטחית)!נזכרת) לפני כשנתיים התעוררה בעיה מדינית גאו"ם, והאנגלים חיו מעוג'ינים מאד שנצביע בעדם, ואנהנו — הצבענו נגדם!נו, אז מה י־ האם דיט־ מישהו על משבר ביהםי _ישראל־ברי־ טניד7!, נכון: _לפעמיס אין זה נעים למישהו כאשר אחח מצביע נגדו ולפעמים זח בכלל לא נעים לר, כאשר מדינח מצביעח נגדד! אבל בפוליטיקה קודים דברים כאלה. ואיו ביטוה כולל בפניהם!
סיפור אמריקני נהמד... עוד ? סיפור ־ אה־כן אפריקאני —! נזכרה — , שרת ו"דווקא ההוץ נחמד ז יש " לה — להמחשת . חיהס המיוהד" אלינו :? הגב' מאיר שמעה איתי בליבריה, ומעשה שהיה כר היה: לפני שנים יצא נשיא ליבריה, מר טוימן. לארצוח־הברית כדי לגייס שם סיוע כספ י. הוא עבר ועדות ממשלתיות, דיבר, נאפ, התדיין, תתווכח, — והעלה הרס. האז-
איש " ו. ציביד בינו . י יהודי טובמן אמריקאני באותו , פר־ בעל זמן השפעה . היה גדולה בחוגים מדיניים. בוקר אחד, כשהיו כדרד לאיזו ועדה, אמר היהודי לטוימן: אדוני!ככה זח לא ילד לד!אתה מוכרה לחכין נאום הזק מאד ומשכנע מאד!לנו אין חדברים באים בקלות — אותנו אין אהבים כאן במיוחד — ... ! אנחנו י שאל טובמן בפליאת. למי אתה מתנוון אדוני 1 התשובה היתה: "אנהנו — פירושו_: כושים ויהודים. "'וטובמן שמר אח הדבר בלב -. ב־, 1947כאשר האו"ם עמר להכריע, אם תוקם מדינה ישראל, אם לאו, — קיבלה המשלחת חליבריאנית מברק מן הנשיא טוב־ מן: הימנעו מהצבעח !לנציגי המדינח בדרך היה הקול של ליבריה נהוץ מאד. הם פנו אל אותו מדינאי יהודי־אמדיקאי. ששיגר מבדק אד הנשיא טובמן לאמור: "דיי דונט לייק אז היר!אחה זוכר ו" פובמן נזכר — ומשלחת ליבריה באו"כ אמרה "כ ן. " על האמרשילד ונאצר _איך־שחוא הטלנו עוגן אצל האמרשילד, גברת מאיר נפגשה עמו באפרילה. מה אמ ר לה י שרת ח ה ו ץ: מח יכול היה להגיד — הוא נסע לקאהיר! ש א ל ה, אגב קאהיר: מה יחיה גורל אינגח טופט" ו"אסטיפליר", י שרת החוץ: האניות עומדות. ברוד שלא חעמודנה שם לנצח!אל־ איין ספינות א נ י שלנו (חוסה ( — אלא : מתי של הברות שולחים -דוד אני - ד, שלישית? תשובה: על מבצע כזח לא נודיע למפרע!והיא מוסיפה בטון תקיף: ישראל לא ויחרד, ולא תוותר, בשום _פניכ ואופן על זכות־ לשיט הופשי בנתיב המים הבינלאומי!תעלת סואץ איננה ולא תחיה אגם פרטי של גמאל עבדול נאצר ! שרת החוץ ישיבה כאחורי סכתבה־ענ־. לבושה סוודר צהבהב עם צוארון פתוח, ד־ מעליו, ז'קט קל בצבע חוב. הקישוט היהיו בלבושה היתד, סיכת כסף עתיקד, ־אבן־אודכ גדולה קבועה בה. אורה שיחה היה שקול. עצור, מאופק, — אד לא "מכופתר, "לא מסתגר וחמקמק. היא נמנעת ממליצות מסולסלות, איננה נחבאת מאחורי ניסוחים מבריקים. חסרי ממשות. אינה ־וזרה בה א־מר־זבח.. לה . \. ־י י ־־ ק־דם
כתחילה זח איננו . , :חניה לפירהום בבקשה . "י אלא את העט קובעה . שמע, מל־ — ואל תרשום "! כאשר צפה ועולה שאלה, שהיא לא מעונינת להשיב עליה, הריהי מחייכת ב־ רחבות לב באומרת: באמת, למה ותשאל ;י הלא תדע כי לא אענה לך! מאידד: אין היא מהססת להרעיש בקולה, לקמץ אצבעותיה לאגרוף, כאשר הנושא טעון הומר־נפץ ומהייב תשובה גלויה, ברורה, הד־משמעית, חוחנח. על שולחנה מונחים המון עפרונות מהוד ־ דים עד דק, שעון גדול, צנצנת פרהים, נל־ יינות נייר. מאחוריה: מפה המדינה ותמונתו שד נשיא המדינה. היחפים עמ צרפת — צרפת—! אמדתי. מה נשמע בשדה _היהסים עפ צרפת :י גבות עינית של גולדה מאיר, נתמת־ו, ותען: אחד, יודע, ידיד אמר לי פעם דבר נכון מאד: כל הספרים הגדולים נכתבו אודות רומנים טראגיים. על רומנים "הל־
איננו מעניין!סהי ידידות בין כאשד קיימים בין שני הצדדים קשרים בסיסיים, ־יסודיים. אי־אפשר. ולא יתכן בבלל, כי שני עמים יסכימו זה עם זה במאה אחוז, בכל חענינים—, ולנצח. אני לא אגיד קרו! לד ודברים כי לא שהכאיבו קרו דברים !ענין . זאת "דנו עובדה " ל - : משל — הכאיב!אבל מי שיסיק מזה מסקיד. שדי, — שנגמר דענין — חוא פשוט מאד : פרובינציאלי! (בכענ:(! למה אנחנו רגישים כל כך בשמה זה 7 הלא יחסים בין עמים אינם דבר סטאטי, דומכ, קפוא!יש התפתחויוח, יש התרחשויות, יש אינםרפיפ!כל ממשלה מצווה, לודם כל על שמירת האינטרסים של עמד!, לפעמים אנו יכולים לחלוק על הכי־ קרובים לנו—, אבל זר, איננו סוף העולם! הנה — ה"סטייט דיפרטמגט" עושה לעתיב דברים שאין אנו מסכימים להם—, האפ כגלל זאת נשכח אח כל ההישגים האהר־פ 7 את כל היחפים הממושכים והטובים )י (כמעט בלחש) לא נ אינני טוענת לזכותו של משרד החוץ הישראלי!אבל, כלום ־בולד, לקום מפלגה רצינית, איזו שתהיה, ולומר כי יש בידה שכר ־תים להצלהה בלעדיח במדיניות ההוץ '• שיש לה "פא־ טנמ, "כפתור פלאים שהיא לוחצת עליו וכל קברניטי העולם עושים רצונה - ? לא צריך לצעוק משבר כל יום שני וחמישי. אני הייתי _עכ־םו בצרפת, ועם כל המכאיב בלב שקט בפרשת : י? ריקמה "דנו _היתסים " הריני הכללית יכול לומר יה־ דירים הגדולים הקובעים ? , העי־רי־ם—. הם בסדר גמור !
לו 'שבעתונאיעםנקרומה — ... או קה את מדינות אפריקה• כולן, חוץ ממדינות צפון־אפריקה —• ידידותיות לנו. נו, ולפעמים מקשים אנשים: אז מדוע הן מצביעות לפעמים נגדנו י ואני רוצה ל־ השיב להם: לו ישב עתונאי עם נקרומה, או סקו טורה, והיד, שואל אותם: הגידו נא, -שראל מצביעה תמיד אתכם?היו עונים בפשטות: לא! כי מה:י בדברים הגדולים ויסודיים קיימת ידידות. אבל אין בעולם שני עמים אשר נשבעו כי תשרוד ביניהם ידידות נצה!בן־אדם מבוגר איני יכול לדרוש וכר מדינות שכזה! ה"קומומולת" הבריטי מסכימות חמיד על הכל פה אהד?מצביעות תמיד אותו דבר?אפילו בפרשת סואץ לא תמכו ולן (בקול באידן עייף המסנן , _זזגממו ' ! _לןחעא:( פוליטיקה ! 7 פוליטיקה היא ענין של התפדצות הלב, ום־יום, שעד, שעה, רגע רגע ! עכר, גולדה מאיר הציצה בשעון. זמני — קמתי. לפתע חייכח שרח החוץ ואסרה: "כעצם, בעצם, התפלאתי שלא שאלת אותי: אם כל כד טוב, מדוע כל כד רע ''7! אסרחי -??• גברתי : , אם יורשח לי לומר: זו השאלה הטובה והנבונה ביותר שנשמעח חיד כד־ מהלך נל הראיון.
זר-והבין זאת... תמונה גדולה המראה ספר־חורד, עתיק־יומין מן המאה _ח־אז ויחודי זקן מבני עדוח־חמזדח. עטוף סייח, קורא מחוכר—, משמשת עיטור למאמרו של המלחין וחמ־ בקר המוזיל אי הפולני הנודע פדופ' זיגמונט מיצילסקי, שנחסרסם בשבועון הספרותי _חמצויין חמופיע ב־ וארשה ־- "פשגלונד קולטורלני. " חמחבר. אשר ביקר אצלנו לפני כמה חדשים כאורחו של איגוד ח־ מלחינים בישראל, מתאר בהתלהבות רבה ?-וגס בנימת הומור אוהדת -? את הנוף הישראלי ואת הישגינו בתחום החקלאות, התרבות, המדע יהאמנוח, לפעמים מפליג בשבחיו "חאורח לרגע" ומגלה לנו דברים שלא שיערנו אוחם, ורק עי־ נו החדה של זר יכולה _לחבחין בהם. נו למשל, כותב חמחבר על חל־ אביב: "אני נמצא בארץ שבתי־ה־ מלון הצנועים שבה מצטיינים בנק־ 'ין של כחי־מלון שווייצריים, הה־ נייות מזנידוח לך את רומא, לונדון או פאריס, הכבישים כאן לא רחבים ביוחד, אך חלקים נשולחן, אירופה, צביליזציה, הסחורה דומה יכל מקום• אד כאן הביא עמו כל אחד אוז חנזלאנה חמשובחת ביותר •?־ אם יחיח זח לוטש אבני־חן מ־ הולאנד. או מחנדם שחביא עמו מחודו חבחיט שיטח , מוזיקאי חימום מחזמודחו חמים על של גגות סי- י עור טלברג מאיטליד בווארשה , ", או יצרן מוצרי- ו וחדי קטע נוסף: "מראים לי בחי־םםר גבוחיס, ואו נחגלחח לי אמת _נוססת: כאן זה, באוניברסיטה העברית שנבנתח בשנית בירושלים, בטכניון המחוומם על סני רכם ה־ כרמל מעל לחיטח _ובמנון־וייצמן \ _חמםורםס, ברחובוח שליד חל־אביב, י , •- כאן מזדקרות אנדרטות שחן ! גאוותה ואחבתח של ארץ זו. שלושת מכוני־מדע אלח מרכזים ומייצ־ [ ! דים אותו יסוד המהווה את הדרגה העליונה ?-אח המדע של סגולתו . " של העם הזד:,