מעריב, 17 דצמבר 1958 — ‭_#/‬מי שנ _ו‭!_-‬ ווו _ע_^ם_^ _*ןל יי כ ווה י שנ ת [כתבה]
_#/מי שנ _ו!_- ווו _ע_^ם_^ _*ןל יי כ ווה י שנ ת
השבועון אקונומיםט" מעריך יחםי ישראל-בריטניה " בנאום שנשא ראש הממשלה מריותר מהתמרמרות הדבר הגביר את
"אין צורך להרחיק לצפות לעתיד, כדי לעמוד על המכנה המתמדת הכ־ דוכד, במלחמת ארץ־ישראל שעדיין לא נתיישבה. מריניותד של בריטניה מתחמקת מלעיין בשתי שאלות: מה יש לעשות במקרה שיתחדשו הקר־ בות ?ומה אפשר לעשות, בדי לחסל, ולא רק לדחות, את הסכנה, הנעוצה בקיום גבולות שנויים במחלוקת? נבונה למדי עמדת הממשלה חברי־ טית, שהיא מסרבת להעלות בפומבי השערות בנוגע לאפשרות הראשונה; בנסיבות הנוכחיות אין להניח כי שינוי דעתה של בריטניה ירחיק לכת עד כדי הענקת תמיכה דיפלומאטית לישראל. במקרה שצבאה יתפרץ שיב אל מעבר לגבול מכאן או מכאן. מ־ דכדכת שתיקתם של חחוגים הרשמיים ביחס לשאלד השניה/' זהו סיכומו של השבועון הלונדוני ,. אקונומיסט" בסיום מאמרו על "ברי־ טניה וישראל. "ניכר, אימר _השביעין, כי הממשלה הבריטית הקדישה שוב שי־ מת לב לסכנות העלולות לצמוח אם תיעזב ישראל במצב של בידוד ללא ידידים. אך מדיניותה עודנה מדיניות לטוות קצר את" פרשנים שמחתם ישראליים על תמורה נעלים הניכרת בעמדתה בזהירות הרשמית של בריטניה כלפי ישראל—. ללות כותב בנות "אקונומיםט 13 שנה "• לישראל מכירת בחודש שתי או צו־ קטובר. והנאום _רב־הידידות שנשא ראש הממשלה מר הארולד _מקמיין נץ בנובמבר, בסעודת ־הערבית שערכו יהודי בריטניה לכבוד השגריר אל-הו אילת. נתקבלו כעדות כי בריטניה נותנת שוב את דעתה - והפעם בצורה חיובית יותר • - על מקומה של ישראל במדיניות המזהה התיכון" הכחשת דיין
והעתין הבריטי ממשיך;הסמקת שתי הצוללות יש לה משמעות, שכן זה כמה שנים סירבה הממשלה הבריטית לספק לישראל כל כמות־נשק ניכרת, בהצהרת שלוש המעצמות מ־050ן הכירו בריטניה, צרפת וארה"ב כצורך לקיים אמון הכו־ חות., ־ צבאיים נין היהודים ובין הער־ מים. עתה בטל סידור זה• אף שבראיון בחודש שעבר הכחיש אלוף דיין, הרמט־ כ"ל לשעבר, בלשון רםה שיש לו טענות נגד בריטניה, והדגיש כי "הטאנקים הראשונים שלנו, המטוסים הסילוניימ הראשונים, רוב החימוש של חיל התותחנים, המשחתות שלנו ועכשיו הצוללות שלנו סופקו על ידי בדימויה" הרי היתה הפסקה גדולה כין המשלוחים, ל־ אחר מכירת שתי משחתות מ'. ו'ויו צימ־ צמה הממשלה הבריטית את _האספקה ד העמידתה על הלקי־זזילוף וצייד בלתי־ חשוב. אם כי מצרים וסוריה קיבלו _טאנ־ קימ, מטוסים וצוללות מרוסיה, ונשק מערבי מנרמ ביררו _ובעיראק. רק צרפת. שנתייאשה מתקווה לקנות אח רצונם הי טוב של הערמיח באה לעזרת ישראל באספקת מטוסים צבאיים,
. אך _רגש־המדוד שלהם?האיבה והוסר־ההת־ עניגית יחצו עליהם, ומעולם לא הצליחו להשתחרר מן הקלאוסטרופוביה, שבעבר נתנה ביטוי לעצמה בהתפרצויות צבאיות באיחור . רב עמד מיניסטריון החוץ הבריטי על הסכנה הברוכה במתיחת עצבי הישראלים יתר על המידה. שוב יש אי־ שקט בגבולות ישראל. הפגזות הסולפנות רים בצפון אל מועצת אילצה הבטחון את ממשלת י , הגבו י ל שראל מנד, לבין ירדן יציב לא ייתר משהיה לפגשנתיים, כאשר ביקש המלך _תיסיין לקבל סייע צבא עיראקי. כעת ישנה סכ־ גד, שהמלך ימוגר על ידי הפיכה פר-־ מצרית. אז כעכשיו הודיע מר בן־גוריוו, שישראל שומרת לעצמה את הזכות לפעול כראות עיניה, אמ ישתנה מעמדה של 'ירדן. _יייייי_* ב _^י!נ-?- אל וג - !י" -
מק־ מילן, נתן ביטיי לתמירת־ההשקפית שהוליכה למכירת שתי הצוללות. לא אתת במשך השנים האתרונות נזכרו דיפלו־ מאטים טריון ההוץ ישראליים הבריטי , , בביקוריהם מאן מאסאריק במיניס־ . שהיה בא לשם "כדי לשכנע את הבריטים שצ'כוםלובאקיה היא ארץ ולא מחלה. " מקבלת הפנים שנערכה להם יכלו להסיק רק מסקנה אחת: שהאינטרסים של י שראל אינם תופסים מקום חשוב בחישובי־ המדיניות של בריטניה!שבעת־הכרע יא ריטים תוכל , ושכל ישראל זמן לסמוך שלא הזרה על אהדת בה ברי־ הב ־ טניה מנאום־גילדהול של סיר אנתוני אידן ב־'1955 משתמע שבריטניה תומכת כתביעת הערביים בדבר תיקונים ניכרים של הגבולות. לא נפט ולא בסיסים
אך עמדת בריטניה נשתנתה בהרבה. לפני שנתיים עוד היה החוזה הבדיכ־־ הירדני בתוקף, ובה בעת שהכינה בר־־ טניה פעילה נגד מצרים• התכוננה גם להגן על ירדן מפני התקפה ישראלית, סירוב הבריטים לחדש את מאזן ההימוש, שהופר עם עםקת־הנשק הצ'בית־המצרית. עדיין היה רענן במחשבת הישראלים, והקיצוניים ייתר מבין חברי הכנסת הפצירו במר בן־גוריון שבשעת הצורך יצא נגד כוחות הבריטים והערביים יחדיו. כיום עדיין רוצה הממשלה הבריטית למנוע פעולה ישראלית נגד ירדן, אך ה- • אמצעים אין התחייבות שהיא בוררת של חוזה לכך כלפי שונים ' 'ירדן . שוב , ו' לונדון משתדלת להפיג את וזום־ה;:_ציר של ישראל לא באיומים, אלא בגילויי־ ידידות. הישראלים מפרשים את שינוי עמדתה של בריטניה טירוש שוגה. הם זוקב'־ת את הדבר על חשבון ההפיכה בעיראק, ואומרים לעצמם שהואיל ובריטניה איבדה ממילא את ידידיה הערב"ים, י ש לה חופש יותר במשא ימתן עם ישראל. הם גם רואים זהות־אינטרמים יסודית בצורך לבלום את שאיפותיי שיי נאצר. בהקשר זד הם חיש בים סחור, על המינים־ טדימ השמרנים, שהתנגדותם לנאצר גלויה זה שנים אחדות?אלא על הו־ימ י יומאטים והפקידות. הנ סבורים כי מגיסטריין החוץ הבריטי מסגל לעצמי בהדרגה את דעתה שיי ישראל, שא"אם שר לחיות עט נאצר. מסתבר שבזה הם מפריזים במידת הסתגלותו;של מחשבה בריטגיה אי, ' ההשקפה הישראלית האינהישראיי טרס של בריטניה ־הערבי , ולא היא להפיג להגבילו את הסכסוך על ידי מעבר מצד אל צד. יהיה מה שיהיה הביאור של עמדת בריטניה • עיקר מדיניות ממשלתה היא למנוע בל משבר הרעה . זד נוספת . טיב שי ' ? י כשהוא המצב ולהרחי לעצמו ק . אך יש בכך או אי־רצון לחזות את העתיד, או אי־אימון ביכולתה של בריטניה להשפיע על העתיד. לפיכך מצ _טמצמ תפקידי;של בריטניה בכיסוי ה־ גחלים המחשות בעפר, מתיך הנחה ש־ מי שאצבעותיו נכוו פעם אחת. אינו מ־ חוייב לחזור ולהכוות,
והנה עתה נשתנתה סוף סוף האווירה, ומר מקמילן יכול היה לדבר על "הבנה • טובה יותר והשגה טיבה יותר של הבעיות ההדדיות, מכסי שהיו אי־פעם בעבר. "הוא דיבר על "אי ־הבנות" בעבר ו זהו מונח דיםלומאטי מתון לכל ניגוד־ אינטרסים יסודי. אבות המדיניות בברי־ טגיד, נםכי לעתים קריבות מחמת קיומה של ישראל, ומשום כך הגיעה בריטניה לדו־משמעיות, לחוסר־עקיבות, אף להת־ מרמרות. הממשלה חשה רגש אחריות כלפי ישראל וכלפי היהירים, אך כייון שישראל אין לה להציע גפט ואינה רוצה להציע בסיסים, ואף אין שום סכנה ש־ תילכד להשפעה קומוניסטית, היתה בריטניה מקדימה בדרך כלל את האינטר־ טים של הערביים. _וסירובמ של הערביים לקבל את ק' ימה י של מדינה יהידית בתיכם כעובדה מתמדת דחה עד קצה גבול היכילת של איצרות כפילות־המת' שבד, שי הדיפלומאטית הבריטית. אף כי מעולם לא גיסתה הממשלה הבריטית להזור בה מהנחת־היםוד, כי יש־ ראל היא עובדה קיימת, היתד, נטיה לשכוח שהיא קיימת בכלל, בריטים, בשיחה עם ערביים, נתונים במצב מחסיר, שהם צריכים להתנצל על קשריהם אל ישראל. בייהוד היה מצבה של בריטניה בלתי־ נוח ביחס למשטרים ערביים ידידותיים, אך בלחייצימם ־ ז שכן שליטים ערבייים ידידותיים תיהם בגלל כבר המוניטין נחלש של מעמדם אהדה בארצו לברי - - טניה, וכל יציאה :ועזה של לונדון בהגנת ישראל היתד, מערערת את מעמלם עוד יותר.
החשבון הדו-משמעי בסוסו של דבר לא היתר, תועלת מן הדו־משמעיות, נורי םעיד הואשם בכל זאת שהוא מתיידד עמ אימפריאליסטים פרו־ציונימ, והיה זה עוד מסמר לארונו. אצל ערביים ידידותיים סחות ממילא לא עשתה זהירות הבריטים רושת רב• שום דבר לא היה יכול למחות את התמונה של בריטניה כיוצרת המדינה היהודית, וכל תמיכה שהושטה לישראל הוגדלו, בשיעור עצום בחשבון החובה של יחסי בריטניה וערב, הישראלים, מצדם, סבלו את הדו־ערכיות של הבריטים בשוויין־ נפש באמרם לעצמם ששתקנות כדאית