מעריב, 13 מרץ 1958 — בתשעה ירח י גם אצטדיו ?נולד [כתבה]
בתשעה ירח י גם אצטדיו ?נולד
להלן סיפורה ה1_פלא של הזירה האולימפית הירושלמית בה ייערך מצעד העשור
- מאת יהושע ביצור - דק _תמול־שלשוט עברנו בשטח המיועד לשריו* הממשלה החדשה — שעודנו בחזקתמיועד— '' ונחרדנו על ידי כולדוזרים שעקרו סלעי־ענק " וטחנום. והיום שפשטנו עינינו בהפתעה וחתקשינו להאמין: אצטדיון ממש במלוא תפארתו!הבל בבד ערוף ומוכן לגדולה כהצגות יומ־העצמאות. "נשאר רק לתפוס _" מקומי' בעוד מועד. ביסוחברו הכל יחד והרי לכס סיסור
צה"ל עורך מבצעיודיות. רק נדמו צלילי המצעד הצבאי של יום העצמאות האח־ רון' החלה הדאגה למצעד הע־ _שיור. השאלה הבוערת היתה, כמובן: היכן?מר קולי} ממשרד ראש _הםשמלה יצא לסריקה בהדי ירושלים. עיניו נחו על גיא טבעי שנחצב בידי הבורא וכאילו הוכן מששת ימי בראשית לשמש גיא־חזיון למיפגנים גדר לים. את צה"ל הקדימו כבי לגיונות רומי שחנו כאן לפני הסתערותם על הר הבית. לגדודי צה"ל נכונה, כמובן, מלאכה יותר קלה... כאשר נפלה הבחירה על הבקעה הסמוכה לקרית האוניברסיטה' נמצאו מיד חולקים: ומה יהא על המזבלה השוכנת כאן כבוד?ומניין תקח כסף להכשרת המקום ו ומניין זמן לביצוע ז קולק מצא פתרון: נרתום _לענין את השכנים!מעבד מזה לכביש מתנוסס בנין האוצר — נרד לחייו של אשכול עד שיתו- ומן העבר השני קרית האוניברסיטה של " דור עשיר" באמריקה. ואוניברסיטה המכבדת עצמה הלא זקוקה לאצסד־ יון לצודד כינוםיה ומיפגניר. ,
תולדותיו של אצטדיון. תוך חדשייפ כבר חרשו ה־ בולדוזרים את הבקעה. המזבלה נכנעה תחת לחץ של 800 אלף ל"י שהוזרמו במשותף מן האוצר והאוניברסיטה. ותוך תשעה חדשים ממש "הפכו עולמות. " נבנה אצטדיון לפי המלה האר־ כיטקטונית האחרונה, ללא פרטיזניות. לפי ההלכה שחודשה בבית מדרשה של אוניברסיטת " ייל" המפורסמת, השקיעו את בנין האצטדיון בין הגבעות ה־ מסובבות אותו, תחת להבליטו מעל חשטח. ואתה מגיע אל שע־ דיו מבלי להרגיש בו כלל. האצטדיון על אביזריו זודי. חומת־ענק של סוללה לבושה יציקת מלט. המושבים — גם זה "פטנט" שלנו שטרם נתנסה במקום אחר — עשויים מאסבסט גלי. ובמרכז זירת הע־ נק שתכיל מגרש כדורגל מדו־ שא ומסופי• כהלכה — שני מגי דשי בדורכד. שני מגרשי כדורי עף ומסל ויי. אתלטיקה בהיקף של 400 מדר. הכל לפי דרישות התקן האולימפי. בלי משים התעשרנו במתקנים ספורטיביים שלא פונקנו בהם מעולם. וב-
שעות הלילה תטבול הזירה בים של אורות שיאפשרו פעולות ספורטיביות כבצהרי יום ממש. והכל יחד סובל בצבעים. המגרש הירוק' המושבים האפי־ דים, המדרגות מבוית כחולה. חגורת הגישה הצבועה אדום ו־ שפע הפרחים והצמחים הםטפ־ סים על מורדות הסוללה, מתי־ נים ומוסיפים נופך לקריה הא־ קדמאית המהודרת שתלמידיה יבואו לכאן להלץ עצמותיהם. בקרקעית המגרש אף חינחה רשת תעול שתספוג את מי ה־ גשמים. וזוהי דק אתחלתא. מסביב יוקמו מגרשי טניס, אולם התעמלות ובריכת שהייה. נחרדנו: גם היא "תערובתית" י אנשי האוניברסיטה חייכו: יש לנו כבר תקדים. ע"י בנין המנהלה מצר ייה בריכה גדולה — ומעורבת. האמנם ?כן—! בשביל דגי נוי משני המינים. ביום העצמאות יקלוט האצטדיון 17 אלף צופים. החשבון הכספי הוא: ימכרו עשרת אלפים כרטיסים. במחיר חמש ל"י ה"הזמנה" לתיירים. השאר הוא בשביל נכים. משפחות שכולות. פני־הקהל ונציגי כל ישוב. בשביל "עמך" יהיה כל ה"טראסק" הזה . מחוץ לתחוב. "הם יצטופפו כרגיל ברחובות. האדריכלים הזהירו: הטנקים יעלו אבק רב, שישהיר את פני הקהל. לבסוף פתרו גם בעיה זו: יסללו "כביש ארעי" בתוך הזירה בעובי של שלושה ס"מ. מה יעשו עם הכביש אחר המצ־ עדי המהנדס פרידמן שניצח על מלאכת האצטדיון מחייך: לאחר שיעברו עליו הטנקים. לא יישאר ממנו זכר.. .